סקירת מצב בתי האבות בישראל

נוב 10, 2023 | 0 comments

מבוא-

אתחיל מהסיפור האישי שלי,

התחלתי את עבודתי בבתי אבות, בשנת 2008. תחילה בבתי אבות קטנים, ולאחר מכן עברתי לעבוד בבית אבות גדול יחסית באזור הצפון. נהנתי מאד לעבוד בעבודה קהילתית, פרטנית וקבוצתית עם הדיירים וכמו כן, נהנתי לעזור למשפחות של הקשישים, הן בליווי הרגשי והן במיצוי זכויותיהם מול המשרדים השונים.

ממה פחות נהניתי בעבודתי בבתי אבות?

מהאירועים החריגים האפורים, מהעובדה שלא תמיד יכולתי לעבוד לפי כללי האתיקה של המקצוע, משום שהייתי כפופה להנהלה שהעדיפה להסתיר (לא כל ההנהלות).

אך, כמובן, שלא ויתרתי והיכן שהיה צורך לדווח, התעקשתי לדווח גם אם זה עלה בביקורת כלפיי או אף בפיטורים.

מחסור בכוח האדם במחלקות והעובדה שלעיתים בעקבות כך, העבודה של הצוות המטפל הובילה לאותם אירועים חריגים. חוסר הרצון של הצוותים המטפלים לקבל הכשרה ולהתמקצע, רק מכיוון שהם היו צריכים להישאר עוד שעה על חשבונם.

כל זה, גרם לי בהדרגה לאבד רצון להמשיך לעבוד בבתי אבות.

במאמר זה, אני הולכת לסרוק את מצב בתי האבות בישראל, בדגש על בתי אבות סיעודיים. כמובן, שלא כל הבתי אבות בארץ נמצאים באותו מצב, יש יותר איכותיים ויש פחות, ואני הולכת לתת מידע כללי על מה שקורה בבתי האבות בארץ הן מהספרות והן מהנסיון האישי שלי.

המחסור בכוח אדם סיעודי בבתי אבות-

זה לא סוד, שהמחסור בכוח אדם בבתי האבות וגם בבתי חולים הוא גבוה. בעקבות כך, הטיפול הניתן לקשישים השוהים בבתי אבות סיעודיים הוא לעיתים לוקה בחסר. לראייה לכך, ציטוט ממאמר בגלובס-

בעתירה המינהלית נטען על-ידי איגוד בתי האבות בישראל כי צמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים הזקוקים לכך. לטענת האיגוד העותר, ענף הבניין לא סבל מהמחסור בעובדים זרים, כי למדינה היה חשוב לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש – נזנחו על-ידה.

עורכי הדין בומבך ורונן מוסיפים וכותבים, בשם בתי האבות, כי

האוכלוסייה בעולם, ובישראל בפרט, הולכת ומאריכה חיים. אך בד-בבד לא הוסבה לכך תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בישראל, ולא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי לטיפול באוכלוסייה המתבגרת.

תופעת ההתעללות בבתי אבות-

מבין אנשי הצוות נמצא כי כוחות העזר הינם קבוצת המטפלים הנמצאת בסיכון גבוה להגיע לידי התעללות בדיירים, כפועל יוצא מאופי עבודתם השוחק (שנאן- אלטמן וכהן, 2009).

מטפלים אלו הינם עובדים סמך מקצועיים, אשר נדרשים להפעיל מיומנויות בסיסיות בטיפול ועבודתם כרוכה בטיפול פיזי בזקנים, סיוע במילוי צרכיהם הנפשיים, החברתיים ושמירה על איכות חייהם.

במחקרים שבוצעו בארצות הברית ובישראל נמצא כי מקצוע המטפל בבתי האבות בישראל ובארה”ב, מאופיין במעמד נמוך, הכנסה מועטה, תנאי העסקה גרועים, היעדר אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי נמוך.

מה גורם למטפלים לתיסכול וכיצד ניתן להתגבר על כך?-

כל הנאמר לעיל, גורם לאנשים העוסקים במקצוע זה לתיסכול ומירמור רב. הם מגיעים לעבודה בחוסר רצון ואין להם מה שיגרום להם לרצון יותר גדול להתמיד בעבודה.

מוסדות, שהשכילו להבין זאת, מארגנים לאותם מטפלים ימי כייף, מצ’פרים אותם בבונוסים על עבודה טובה. לא יזיק גם לשלם שכר שהוא מעל שכר המינימום. כמו כן, אירגונים אשר יתנו יותר השתלמויות בתשלום לאותם מטפלים, יגרמו לכך שתהיה יותר היענות מצד המטפלים להשתתף באותה השתלמות.

עדות נוספת הגורמת לתופעת ההתעללות בבתי אבות נאמרה ע”י ד”ר טובה בנד וינטרשטיין, מהחוג למדעי זקנה־גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.

במחקרים שקיימתי ב–16 השנים האחרונות אני עדה לסיכון הרב של אוכלוסיית הזקנים להתנהגות מתעללת ומזניחה”. לדבריה, מדובר באוכלוסייה התלויה באנשי הצוות וכפופה לנהלים ושגרת החיים במוסד.

תלות זו, בשילוב עמדות גילניות סטריאוטיפיות הרואות את הזקן כנטל, שקוף, ולא רלוונטי, מאפשרות במצבים מסוימים את קיומן של ההתעללות וההזנחה”,

היא אומרת ומוסיפה ש

פעמים רבות האווירה והאקלים הארגוני התובעני גורמים לשחיקה גדולה של הצוות, ללחץ ועומס טיפולי רב שיכול לגרום להעדר חמלה.

מי הגורמים האוכפים בעיה זו וכיצד?-

עוד בעיה שקשורה לתופעת ההתעללות בבתי האבות, מגיעה לא רק מצד הבתי אבות והמטפלים אלא גם מצד המשטרה והרשויות המפקחות.
המשטרה מעודדת בני משפחה להגיש תלונות בנושא זה, במקרים רבים יש קושי להרשיע בשל חוסר בראיות. בנוסף על כך, מצבם הפיזי של הקשישים הסיעודיים אינו מאפשר להם למסור עדות, או שהם מפחדים להעיד בשל קרבתם ותלותם במטפלים.

על כן, הרבה פעמים גם העובדים המקצועיים שמגיעים לשוחח עימם, לא תמיד מקבלים מידע בנושא זה מהקשישים. חוץ מדיווח למשטרה, ניתן גם לדווח לפקידת הסעד האזורית, במיוחד כאשר מדובר במיקרים אפורים יותר, שלא ניתן לגבות מהקשיש או מסביבתו עדות ברורה לגבי חשד כלשהוא להתעללות.

גם לאחר דיווח לפקידות הסעד, לא תמיד המקרים מטופלים בצורה מיטבית, זאת עקב, העומס הרב על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים המטפלים בנושא זה.

על-פי נתוני משרד הרווחה בישראל, בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בתחום זה מאות תיקים. אחד המנגנונים החשובים להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות פקיד סעד בשירות הזקן. עקב העומס, הטיפול לוקה בחסר ואין מספיק מעקב אחר מקרי ההתעללות המדווחים לפקידת הסעד.

יש לציין כי, קיים נוהל שהמעקב יהיה מצד וועדת ההתעללות המחויבת להתקיים אחת לשלושה חודשים על ידי חברי הוועדה למניעת התעללות המורכבת מהצוות הרב מקצועי של המוסד. חובה כמובן שישתתפו עו”ס, רופא ואחות, שאר העובדים המקצועיים, תלוי בהתאם למקרה המדווח.

מה הוא תהליך קבלת מטפלים לבית האבות?-

בנוסף לכך, קיימת תופעה בעייתית מאד בקרב קבלת מטפלים לבתי האבות. בעקבות המחסור בכוח העזר, אין תהליך מיון מוסדר ומקצועי לקבלת אנשים המעוניינים לעבוד כמטפלים בבתי האבות. בעקבות כך, כל מי שמעוניין להתקבל לעבוד כמטפל נכנס לעבוד, ללא בדיקה מעמיקה לגבי אישיותו ונסיונו.

בנוסף, מטפלים רבים שהתרשלו בתפקידם במוסד מסויים, פוטרו ועברו לעבוד במוסד אחר. הם התקבלו לעבודה עקב המחסור במטפלים.

יש לציין כי אם מדובר במוסד גדול – עם מספר מחלקות – במידה והמטפל חשוד ברשלנות מסוימת, הוא לא יפוטר מיד, בפעמים הראשונות, אלה יועבר למחלקה אחרת באותו בית אבות. זאת במטרה לשמר אותו, משום ששוב הבעיה שחוזרת על עצמה גם במקרה זה: אין מספיק מטפלים בעלי נסיון שירצו לעבוד בבית אבות.

פיקוח משרד הבריאות או רווחה

תפקידי משרד הבריאות והרווחה-

משרדי הבריאות והרווחה, תפקידם להוציא נהלים למוסדות אשר תחת פיקוחן ולפקח עליהם בבקרות השונות. קיימים בתי אבות פרטיים אשר אינם מפוקחים על ידי המשרדים הללו והלקוחות משלמים עליהם באופן פרטי וקיימים בתי אבות אשר נמצאים תחת פיקוחם של משרדים אלו ורוב הלקוחות המגיעים אליהם מקבלים מימון דרכם.

משרד הבריאות מפקח על מוסדות לאנשים סיעודיים ותשושי נפש ומשרד הרווחה מפקח על מוסדות לעצמאיים ותשושים. אם אתם מעוניינים להכיר את המצבים התפקודיים השונים ומה תהליך המימון אליהם, מוזמנים להיכנס למאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.

חובת הדיווח-

כאשר קיים חשד כלשהוא לרשלנות או התעללות כלשהוא, חובה לדווח למשרד הבריאות או הרווחה בהתאם לבית האבות בו הקשיש שוהה.

משרד הבריאות או הרווחה, תפקידם ליצור קשר עם העו”ס האחראי וועדת ההתעמרות בבית האבות ולברר על המקרה. כמו כן, גם לעקוב אחר המקרה וכיצד הוא מטופל.

אם לומר את האמת, לא תמיד המעקב הזה נעשה, אך כן משרד הבריאות, בודק בבקרות אם חבריי וועדת ההתעמרות שזהו גם כן תפקידם, אכן מבצעים מעקב אחר מקרי ההתעמרות המדווחים.

הביקורת על משרד הבריאות-

בנוסף לכך, קיימת ביקורת של איגוד בתי האבות א.ב.א על התנהלות משרד הבריאות בבתי האבות:

אומר רוני עוזרי, יו”ר א.ב.א (איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל), המייצג למעלה מ־200 בתי אבות ובתי דיור מוגן ציבוריים (מלכ”רים) ופרטיים שבהם מתגוררים כ־25 אלף דיירים.

“אך למעשה הוא משלם 30% מההוצאות בפועל של בתי האבות. הוא מבקש לחסוך כסף על חשבון בתי האבות הסיעודיים.

נוצר מצב שאלו שלא טובים – שורדים וקיימים. צריך להבין שלא מדובר בתת־תקינה. התקנים נכונים, אבל אין כוח אדם למלא אותם. אני מצפה שמשרד הבריאות ירים את הכפפה ויעשה שני דברים מיידיים:

יאשר עוד 2,000 עובדים זרים מתוך 5,000 שנדרשים לענף הסיעוד בתור התחלה ואחר כך יקים פורום בראשות כלכלן, שיקבע את תעריף יום האשפוז, שלא נגיע למה שהגענו עד עכשיו. כך גם הפושעים ידעו שיש להם מה להפסיד”.

מנתוני רקע של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא טיפול סיעוד, עולה כי המערך לאשפוז גריאטרי ממושך מונה כ־21 אלף מיטות ב־333 מוסדות גריאטריים. כ־70% מהמיטות מאוישות במאושפזים הממומנים בידי משרד הבריאות על פי חוק. יתר המיטות ממומנות בידי המאושפזים ומשפחותיהם באופן פרטי.

כשני שלישים מבתי האבות בבעלות פרטית והיתר בבעלות ציבורית, אבל כולם פועלים על פי הנחיות מקצועיות של משרד הבריאות ומשמשים כזרוע התפעולית של משרד הבריאות, כלומר,

המדינה היא שמחויבת לתת לקשישים את הטיפול הסיעודי הטוב, ההולם והראוי בפרק האחרון של חייהם. היא שקובעת את ההנחיות הטיפוליות המחייבות באמצעות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, שמכתיב את ההנחיות ומפקח על ביצוען, והיא שנושאת בכישלון המתמשך.

לסיכום

על פי נתוני הרשות לאוכלוסין וההגירה, במדינות מפותחות רבות קיים מחסור חמור מאד בכוח אדם מקומי בענף הסיעוד.

הדבר נובע בעיקר מקצב מהיר של הזדקנות האוכלוסייה ושינוי במבנה המשפחה, שהביאו לצמצום ניכר בכוח האדם הלא פורמאלי. לפי ניתוח מגמות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות מחסור זה ילך ויחמיר בעשורים הקרובים.

עקב כך, על קובעי מדיניות להתערב בכוחות השוק ולחפש פתרונות יצירתיים על מנת לייצב את רמת הביקוש וההיצע של כוח אדם בתחום הסיעודי. כמו כן, חשוב מאד שגם המשטרה תתייחס למיקרים המדווחים ביתר רצינות ולא תסגור כמעט כל תיק שמדווח לה ע”י בית האבות מחוסר ראיות.

יש להגדיל תקנים גם בקרב עובדי השירות הציבורי בתחום הזיקנה: פקידות סעד רבות יותר, משום שתפקידן חשוב ומכריע באיתור וטיפול במקרי התעללות בבתי אבות. הכשרות מטפלים בתשלום, יותר בונוסים, ימי כייף, פירגונים ויחס הוגן של הנהלת המוסד כלפי המטפלים. מיון קפדני של העובדים.

ובנוסף, שינוי אופן תשלום השכר לעובדים סוציאליים על מנת להמנע מניגוד אינטרסים:

עובדים הסוציאלים העובדים בבתי אבות, יקבלו את שכרם ממשרד הבריאות ולא ממנהלי בתי האבות. כך הן היו פחות חוששות להשמיע את קולן מחשש שיפטרו אותן. אך, בנתיים זה רק בגדר חלום

לשאלות ומידע נוסף - ניתן לפנות עלינו ע"י מילויי הטופס הבא:

8 + 3 =

דילוג לתוכן