מבוא-
בן המשפחה שלכם הגיע למצב שהוא זקוק לעזרה בפעילויות היומיום ואתם לא מסוגלים לספק עזרה זאת יותר. במקרה זה, אין ברירה אלא להשיג מטפל שיעזור לבני משפחתכם המבוגרים להתמודד עם משימות היומיום. חוסר הוודאות לגבי מי האדם אשר יעזור לבן המשפחה הזקוק לעזרה, גורם לכם ייסורי מצפון. רגשות האשמה אף גוברים, כאשר הקשיש הוא אדם אשר דאג לכם כל חייכם וכעת אתם אלה שצריכים לדאוג לו.
בכל אופן, אם קשה לכם לטפל בבן משפחתכם הקשיש, בשל התדרדרות קוגניטיבית ו\או תפקודית כלשהיא. על כן, הוא זקוק לטיפול והשגחה במשך 24 שעות ביממה, אתם לא אמורים להרגיש ייסורי מצפון ומיד אני אסביר מדוע.
זהו עניין טבעי כי כאשר היקרים שלנו זקוקים לעזרתינו, אנו נרתם לעזרתם. בדיוק כפי שהיקרים לנו עזרו לנו כאשר הם היו יותר צעירים. מחשבה זו אף מעוררת הערצה, אך יחד עם זאת, אינה מציאותית כלל. כאשר בני אדם מזדקנים ובריאותם מתדרדרת, הם זקוקים לעזרה אשר יותר משניים שלושה אנשים מסוגלים לתת. אין אנו יכולים להשאיר את הצאצאים והעבודה שלנו בצד וללכת לטפל בבני משפחתנו הקשישים פעמיים שלוש בשבוע.
על כן, אנו מתחילים לחפש אופציות אחרות לטיפול, על אף, היותנו מלאים ברגשות אשמה.
אופציות טיפול שאינם בבית אבות-
1.בבית משפחתכם-
אופציה זו אומרת כי אנו למעשה, מרשים לבן המשפחה הקשיש לחיות עמנו בביתנו, כמובן אם השטח בביתנו מספיק לכך. אם זו הדרך שאנו בוחרים בשבילם, אנו צריכים שבני המשפחה האחרים, לא יגלו התנגדות כלשהי לכך.
2. מועדוני קשישים-
במידה ובן משפחתינו הקשיש, עדיין צלול, או בעל ירידה קוגניטיבית קלה, זו יכולה להיות אופציה נפלאה עבורם לתעסוקה במהלך היום. במועדון קשישים, בני משפחתכם המבוגרים, יוכלו לקבל השגחה צמודה וכמו כן גם, אפשרויות מגוונות לתעסוקה. אופציה זו אומרת כי, בן משפחתכם, נמצא תחת השגחה שהיא אינה שלכם.
3. מטפל\ת ביתי\ת-
אופציה פוטנציאלית נוספת, זו, מטפל\ת בבית. אך, ייסורי מצפון, עדיין מכרסמים בכם וזה לא אתם אלה שנותנים לבן משפחתכם המבוגרים את כל הטיפול. מי שמטפל בהם הינו אדם זר שעוזר לכם. בכל מקרה, חשוב לזכור, שלבן משפחתכם, יש מי שמטפל ודואג, כאשר אתם יכולים לדאוג לדברים שלכם.
4.השמת הקשיש בדיור חוץ ביתי-
כאשר מגיע היום, בו, טיפול ביתי איננו משמש כאופציה יותר. אתם בטח הבטחתם לעצמכם, שלעולם לא תכניסו את בן המשפחה שלכם לבית אבות. אך, מגיע הזמן בו אתם חייבים להפר את הבטחתכם זו.
במידה ובן המשפחה שלכם, סובל ממחשבות שווא או שהוא משוטט ולא מוצא את דרכו לביתו. אין לכם ברירה כאן, אלא למצוא לו סידור מוסדי. אם כבר נעשה לכם קשה פיזית ונפשית להוריד ולעלות אותו בחזרה למיטה. אין לכם ברירה, אלא למצוא לבן משפחתכם המבוגר, סידור מוסדי. דוגמה נוספת לכך, הינה כי קשה לכם פיזית להרים ולהוריד את בן משפחתכם מהמיטה, עקב שבץ מוחי ואתם חייבים להזעיק עזרה לשם כך. זה הוא, למעשה, עוד סימן ברור לכך כי בן משפחתכם המבוגר זקוק לסידור מוסדי.
כיצד להתגבר על ייסורי מצפון שתוקפים אותנו בעת השמת בן משפחתינו הקשיש בסידור מוסדי?
ההבנה שלכם כי הטיפול בקשיש היקר לך, דורשת עזרה יותר ממה שאתם מסוגלים לתת, גורמת לייסורי מצפון לעלות. אתם יודעים שאינכם מסוגלים לטפל בבן משפחתכם הקשיש לבד, אך אתם לא יכולים לעצור את רגשות האשמה מלהציף אותכם.
מה ניתן לעשות?
א. להכיר בכך שאתם עושים ועשיתם את המיטב שאתם יכולים לעשות עבור בן משפחתכם הקשיש- להבין באמת כי אתם עשיתם ועושים כל דבר אפשרי כדי לדאוג לבן משפחתכם המבוגר.
היום אנשים חיים יותר זמן מבעבר ובדרך כלל במצב הרבה יותר גרוע מאשר בעבר. אם הייתם שולחים את הקשיש היקר לכם לבית אבות לפני 40 שנה, קרוב לוודאי שהוא לא היה שורד כפי שהוא היום יכול לשרוד, בבתי אבות של ימינו.
ב. עירכו מחקר בנושא של בתי אבות– זה חשוב מאוד לקחת יוזמה ולמצוא את המוסד הגריאטרי הטוב ביותר לדעתכם, לבני משפחתכם המבוגרים. זה אומר, ללכת ולערוך ביקורים במוסדות השונים הקרובים לאזור מגוריכם. עשו מזה פרויקט משפחתי. לכו ביחד עם שאר בני המשפחה לבקר במוסדות השונים או שערכו תורנות ביקורים, לאחר מכן, שוחחו על מה אתם חושבים לגבי המקומות אשר ראיתם. שאלו שאלות וערכו מחקרי רקע על המקומות השונים שראיתם, על מנת למצוא את המקום הטוב ביותר לבן משפחתכם המבוגר.
תהליך זה יבטיח כי תעשו כל דבר אפשרי שאתם יכולים לעשות כדי למצוא את המוסד הטוב ביותר עבור יקירכם ואתם תרגישו בטוחים שיקירכם בטוחים. על ידי כך, אתם תצליחו לבטוח בצוות של המוסד שידאגו ליקירכם, כפי שאתם דואגים.
ג. אתם עדיין מטפלים בהם- אמנם העברתם את בני משפחתכם היקרים לכם, לבית אבות, אך עדיין אתם מטפלים בהם. אתם יכולים ואף במקרים מסוימים צריכים להתמנות כאפוטרופוס עבורם וכמו כן, משמשים כמטפלים עיקריים עבורם (אנשי הקשר עם צוות המוסד).
וודאו כי אתם יכולים להכניס את החפצים האישיים של בני משפחתכם לחדר שלהם בבית האבות, על מנת להפוך את חדרם כמה שיותר דומה לבית שלהם, טרם כניסתם לבית האבות.
אתם צריכים להישאר בקשר תדיר עם צוות המחלקה של הקשיש שלכם.
כאשר אתם תשחררו את רגשות האשם, אתם תוכלו להתחיל להנות להישאר במחיצת בני משפחתכם היקרים לכם. ההבדל?
מה יקרה אם תשחררו את רגשות האשמה שלכם הגורמים לייסורי מצפון?
אתם לא תרגישו שאתם קשורים לצרכים של הקשישים היקרים לכם. יהיה לכם יותר זמן לעצמכם ותוכלו להתפנות שוב לתחביבים שלכם. לא תרגישו עייפים ותוכלו לעשות עבורם דברים חיוביים כמו להביא את הילדים והנכדים שלכם לבקר. תוכלו להביא להם מאכלים וסרטים שהם אוהבים לראות. כאשר תשחררו את רגשות האשם, תוכלו לעשות את כל הדברים האלה ברגשות שמחה ואהבה ולא מתוך ייסורי מצפון. בן משפחתכם המבוגר, גם ירגיש כך יותר רגוע ויוקיר לכם תודה על כך שאתם מקדישים לו מזמנכם היקר כדי לשמח אותם יותר.
מה אתם צריכים לזכור?
מאד חשוב להגיד לעצמכם שוב ושוב כי אתם עושים את הטוב ביותר לבן משפחתכם המבוגר ולעצמכם. אתם סך הכל בני אדם ולא מסוגלים לבד לעשות כל כך הרבה עבורם. אמנם שברתם את ההבטחה שלכם שלא לשים אותם בבית אבות, אך בכך שאתם מגיעים אליהם לבקר לעיתים קרובות, אתם עדיין המטפלים העיקריים שלהם. אתם לא חייבים להרגיש אשמים שאתם מכניסים אותם למרכז גריאטרי, זה בסך הכל לטובתם ולטובתכם.
רשמה: עירית רבינוביץ, M.A בעבודה סוציאלית בתחום הבריאות והשיקום.