fbpx

מדריך לתהליך האפוטרופסות בישראל: השלבים להבטחת זכויות החסוי

אוק 14, 2024

אפוטרופסות היא תהליך משפטי המיועד להגן על אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם, בין אם בשל גיל, מצב רפואי או נסיבות אחרות. בישראל, תהליך זה מוסדר על ידי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, ומטרתו להבטיח את טובת החסויים ולהגן על זכויותיהם.

הרעיון והמושגים העיקריים

  • אפוטרופוס: אדם או גוף הממונה על ידי בית המשפט כדי לנהל את ענייניו האישיים, הרפואיים או הרכושיים של אדם שאינו מסוגל לעשות זאת בעצמו (החסוי). תפקיד האפוטרופוס כולל קבלת החלטות בשמו של החסוי, תוך התחשבות בטובתו וברצונותיו ככל האפשר.
  • חסוי: אדם שהוכרז על ידי בית המשפט כמי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו, ולכן נדרש למנות לו אפוטרופוס.
  • ייפוי כוח מתמשך: מסמך משפטי המאפשר לאדם למנות מיופה כוח שיפעל בשמו בעתיד, אם וכאשר לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעצמו. זוהי חלופה למינוי אפוטרופוס, המאפשרת לאדם לתכנן מראש את העתיד.

מדוע האפוטרופסות נחוצה?

האפוטרופסות נועדה להגן על אנשים פגיעים, כגון:

  • קשישים עם דמנציה
  • אנשים עם מוגבלות נפשית או פיזית
  • קטינים ללא הורים
  • אנשים במצב רפואי מורכב

ללא אפוטרופוס, אנשים אלה עלולים להיות חשופים לניצול, הזנחה או פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות. האפוטרופוס מבטיח שהחסוי יקבל את הטיפול, התמיכה וההגנה הנדרשים לו.

תהליך המינוי

להלן השלבים הנדרשים בתהליך מינויי אפוטרופוס

  1. הגשת בקשה לבית המשפט:
    • התהליך מתחיל בהגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה או בית המשפט השלום.
    • הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי קרובי משפחה, רשויות הרווחה או כל אדם המעוניין בטובת החסוי.
    • יש לשלם אגרת בית משפט בעת הגשת הבקשה.
  2. צירוף מסמכים תומכים:
    • יש לצרף לבקשה מסמכים רפואיים עדכניים (לא יותר מ-6 חודשים).
    • חוות דעת מקצועיות מפסיכיאטר, גריאטר או נוירולוג, לפי העניין.
    • תסקיר מעובד סוציאלי, אם רלוונטי.
    • אישורים המעידים על הצורך במינוי אפוטרופוס.
  3. דיון בבית המשפט:
    • בית המשפט בוחן את הבקשה ושומע את הצדדים המעורבים.
    • לעיתים ממנה בית המשפט חוקר מטעמו לבדיקת הנסיבות.
    • החסוי המיועד זכאי להביע את דעתו, אם הוא מסוגל לכך.
  4. מינוי אפוטרופוס:
    • אם בית המשפט משתכנע בצורך, הוא ממנה אפוטרופוס המתאים לחסוי.
    • ההחלטה מתחשבת בקשר האישי וביכולתו של האפוטרופוס למלא את התפקיד.
    • בית המשפט מגדיר את היקף הסמכויות של האפוטרופוס.
  5. קבלת צו מינוי:
    • לאחר ההחלטה, בית המשפט מוציא צו מינוי רשמי.
    • האפוטרופוס נדרש להצהיר בפני בית המשפט על נכונותו למלא את התפקיד.
  6. רישום ודיווח:
    • האפוטרופוס נדרש להירשם אצל האפוטרופוס הכללי.
    • יש להגיש דו"חות תקופתיים על מצבו של החסוי ועל ניהול ענייניו.

התמודדות עם מקרים קיצוניים

  1. אדם ערירי:
    • במקרים של אדם ללא קרובי משפחה, רשויות הרווחה או האפוטרופוס הכללי יכולים לפנות לבית המשפט.
    • לעיתים ממונה אפוטרופוס מקצועי או גוף ציבורי כמו "הקרן לטיפול בחסויים".
  2. אדם מאושפז בבית חולים:
    • הצוות הרפואי יכול ליזום תהליך מינוי אפוטרופוס דרך העובד הסוציאלי של בית החולים.
    • במקרים דחופים, ניתן לבקש מינוי זמני עד לדיון מלא בבית המשפט.
  3. אדם מאושפז במוסד גריאטרי/שיקומי:
    • המוסד יכול לסייע בפתיחת תהליך למינוי אפוטרופוס, בשיתוף פעולה עם המשפחה או הרשויות.
    • יש לצרף חוות דעת מקצועית מהצוות המטפל במוסד.
  4. אדם ללא יכולת החלטה (לדוגמה, סובל מדמנציה):
    • נדרשת חוות דעת רפואית מפורטת המעידה על חוסר היכולת לקבל החלטות.
    • יש לשקול את מידת הפגיעה ביכולת קבלת ההחלטות ולהתאים את היקף האפוטרופסות בהתאם.
  5. קטינים ללא הורים:
    • רשויות הרווחה או קרובי משפחה יכולים לבקש מינוי אפוטרופוס.
    • יש לשקול את טובת הקטין ולהעדיף, במידת האפשר, מינוי קרוב משפחה.

זכויות החסוי

חשוב לזכור כי גם לאחר מינוי אפוטרופוס, לחסוי יש זכויות:

  • הזכות להביע את רצונותיו ודעותיו.
  • הזכות לקבל מידע על ענייניו.
  • הזכות לבקש מבית המשפט לשנות או לבטל את מינוי האפוטרופוס.

חלופות לאפוטרופסות

  1. ייפוי כוח מתמשך: מאפשר לאדם למנות מראש אדם שיטפל בענייניו בעתיד, אם לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו. ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף רק כשאדם מאבד את כושר השיפוט שלו, ומאפשר מידה גבוהה של גמישות ושליטה על עתידו.
  2. תמיכה בקבלת החלטות: מודל שמטרתו לעזור לאדם לקבל החלטות באופן עצמאי ככל הניתן, תוך קבלת תמיכה ממעגל חברתי תומך או מאדם שמסייע לו. התמיכה מתמקדת במידע ובייעוץ מבלי לשלול מהאדם את זכותו הסופית להחליט.
  3. הנחיות מקדימות: מסמך המפרט את רצונותיו של אדם לגבי טיפול רפואי עתידי במקרה שלא יוכל להביע את דעתו בעתיד. הנחיות אלו יכולות לכלול החלטות לגבי סוגי טיפולים רפואיים, מקום המגורים, ועוד.
  4. אפוטרופסות חלקית או ספציפית: לעיתים ניתן למנות אפוטרופוס לנושא מסוים בלבד, כמו ניהול ענייני רכוש או קבלת החלטות רפואיות, ולא לכל תחומי החיים. פתרון זה מאפשר שמירה על מירב האוטונומיה של החסוי בתחומים בהם הוא מסוגל לקבל החלטות.

סיכום

תהליך האפוטרופסות בישראל הוא כלי חיוני להגנה על הזכויות והאינטרסים של אנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם. באמצעות תהליך משפטי מסודר, ניתן להבטיח שכל אדם יקבל את התמיכה, ההגנה והטיפול הראויים לו.

חשוב לזכור: מינוי אפוטרופוס הוא אחריות גדולה ודורש התחשבות מרבית בטובת החסוי. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ולהיות מעורבים בתהליך באופן פעיל.

כיצד אנו יכולים לסייע

ניווט בתהליך המורכב של מינויי אפוטרופוס יכול להיות מאתגר עבור משפחות וקשישים. "הפיסיניורס" כאן כדי להקל על הנטל על ידי מתן תמיכה מקיפה וניהול מקרה על ידי עו"ס מנוסה בתחום, כדי לסייע לכם בתהליך הבירוקרטי.

צרו קשר:

ב "הפיסיניורס", המשימה שלנו היא לתמוך במשפחות על ידי ניהול תהליכים מורכבים לטיפול בקשישים. כמו כן, הפונה יזכה לתמיכה נפשית והקלה בייסורי המצפון בהכנסה למסגרת מתאימה. אנו שואפים להבטיח שיקיריכם יקבלו את הטיפול האיכותי ביותר בסביבה המתאימה ביותר, עם הסיוע המגיע להם. מוזמנים לייעוץ אישי אצלינו בנייד- 0547758564 או דרך טופס פרטים אישיים.

מאמר זה נועד לספק מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

 

לשאלות ומידע נוסף - ניתן לפנות עלינו ע"י מילויי הטופס הבא:

6 + 14 =

דילוג לתוכן