ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, ניצבת בפני אתגר משמעותי: הזדקנות האוכלוסייה. אתגר הזדקנות מיטבית בישראל, אינו רק סוגיה דמוגרפית, אלא גם אתגר חברתי, כלכלי ובריאותי מהמעלה הראשונה. בשנת 2021, קיבלה ממשלת ישראל החלטה חשובה (החלטת ממשלה 127) המתווה את הדרך להתמודדות עם אתגר זה, תוך שימת דגש על הזדקנות מיטבית. מאמר זה יסקור את המצב הנוכחי, האתגרים העומדים בפנינו, והאסטרטגיות שישראל מאמצת כדי להבטיח עתיד טוב יותר לאזרחיה המבוגרים.

הזדקנות מיטבית בישראל: תמונת מצב דמוגרפית

לפי נתונים עדכניים, אוכלוסיית הזקנים בעולם מהווה כיום כ-10% מכלל האוכלוסייה העולמית. עם זאת, התחזיות מצביעות על כך שעד שנת 2050, שיעורם של בני 65 ומעלה יעלה לכ-17% מאוכלוסיית העולם. בישראל, התמונה אף דרמטית יותר: בתוך 50 שנה, צפויה אוכלוסיית הזקנים לגדול מכמיליון איש לכשלושה מיליון.

נתונים אלה מדגישים את הדחיפות שבהיערכות לקראת שינוי דמוגרפי משמעותי זה. יתרה מזאת, הגידול באוכלוסיית הזקנים אינו אחיד: קיימת מגמה של גידול משמעותי במיוחד בקרב “הזקנה הבוגרת” – בני 85 ומעלה. מגמה זו צפויה להעמיק את האתגרים הקיימים ולייצר אתגרים חדשים בתחומי הבריאות, הרווחה והכלכלה.

מאפייני הזקנה בישראל

מחקרים מראים כי כ-80% מהזקנים בישראל מתפקדים ברמה גבוהה, בעוד ש-17% נמצאים בירידה תפקודית משמעותית. נתון מעניין נוסף הוא ש-98% מהזקנים חיים בקהילה, ורק 2% במוסדות. נתונים אלה מדגישים את החשיבות של פיתוח מענים קהילתיים ותמיכה בזקנים בסביבתם הטבעית.

בנוסף, ישנה מגמה של ריכוז אוכלוסיית הזקנים בערים ובאזור המרכז. כ-48% מהזקנים גרים במחוז מרכז ומחוז תל אביב, ואם כוללים את מחוז חיפה, המספר עולה ל-62%. נתון זה מחייב חשיבה על פיתוח שירותים עירוניים מותאמים לאוכלוסייה המזדקנת.

אתגר הבריאות והתפקוד

אחד האתגרים המרכזיים בהזדקנות האוכלוסייה הוא שמירה על בריאות ותפקוד. בעוד שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם (ישראל מדורגת במקומות ה-9 וה-13 בקרב מדינות ה-OECD לגברים ונשים בהתאמה), הפער בין תוחלת החיים לבין שנות החיים הבריאות הולך וגדל.

נתון מדאיג במיוחד הוא שבעוד תוחלת החיים עולה, מספר השנים שאנשים חיים עם בריאות לקויה או בינונית נשאר יציב. משמעות הדבר היא שאנשים חיים יותר שנים, אך חלק גדול יותר מחייהם מאופיין בבריאות ירודה. זהו אתגר משמעותי הן עבור הפרט והן עבור מערכת הבריאות והרווחה.

הנחות יסוד לטיפול באתגר ההזדקנות

כדי להתמודד עם אתגר ההזדקנות, ישראל אימצה מספר הנחות יסוד:

1. ראייה הוליסטית: יש להתייחס לכלל המרכיבים המשפיעים על הזדקנות מיטבית, כולל היבטים בריאותיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים.
2. חלוקת אחריות בין הפרט והמדינה: ההזדקנות המיטבית היא תוצאה של שילוב בין מאמצי הפרט (כגון אורח חיים בריא) ומדיניות ממשלתית תומכת.
3. שפה משותפת: פיתוח מפת מדדים המאפשרת שיח משותף בין כל העוסקים בתחום הזקנה.
4. דגש על מניעה: מיקוד במניעת הידרדרות ודחיית התלות של הזקן במשפחה ובמערכת.

מפת המדדים הלאומית להזדקנות מיטבית בישראל

אחד הכלים המרכזיים שפותחו להתמודדות עם אתגר הזדקנות מיטבית בישראל הוא מפת המדדים הלאומית להזדקנות מיטבית. מפה זו כוללת מדדים בתחומים שונים:

1. איכות חיים ובדידות: למשל, 26% מהזקנים בישראל חשים בדידות.
2. שנות חיים בריאות: גברים בישראל חיים בממוצע 11.6 שנים בריאות לאחר גיל 65, ונשים 10.5 שנים.
3. תפקוד: 17% מהזקנים מתקשים בפעולות יומיומיות בסיסיות (ADL), ו-31% מתקשים בפעולות מורכבות יותר (IADL).
4. חוסן כלכלי: ההכנסה החציונית נטו של זקנים בישראל עומדת על 5,502 ₪, כאשר 24% נמצאים מתחת לקו העוני.
5. ניהול בריאות: 62% מדווחים על מצב בריאות סובייקטיבי טוב.
6. אורח חיים בריא: 59% מהזקנים מבצעים לפחות 2 מתוך 3 התנהגויות בריאות מומלצות.
7. אורח חיים פעיל: 21% משתתפים בתעסוקה ו-16% בפעילות התנדבותית.
8. אוריינות דיגיטלית: 73% מהזקנים משתמשים באינטרנט.

מפת מדדים זו מאפשרת לקובעי המדיניות ולאנשי המקצוע לזהות תחומים הדורשים שיפור ולפתח תוכניות התערבות ממוקדות.

החלטת ממשלה 127: צעד משמעותי קדימה

בשנת 2021, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה 127, המהווה אבן דרך משמעותית בהתמודדות עם אתגר ההזדקנות. ההחלטה כוללת מספר מרכיבים מרכזיים:

1. אימוץ מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית.
2. פרסום דוח לאומי על מצב ההזדקנות המיטבית בישראל אחת לשנתיים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
3. הנחיית משרדי הממשלה להתאים את פעולותיהם ודרכי ההתערבות שלהם כדי להשפיע על מדדי ההזדקנות המיטבית.
4. המשך טיוב ופיתוח של מפת המדדים.
5. הגשת דוח המלצות ליעדים לאומיים בתחום ההזדקנות המיטבית.

הדוח הלאומי הראשון: תמונת מצב מקיפה

בנובמבר 2022, פורסם הדוח הלאומי הראשון להזדקנות מיטבית בישראל. דוח זה, שהוכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציג תמונת מצב מקיפה של ההזדקנות בישראל על פי המדדים שנקבעו. הממצאים העיקריים כוללים:

• שיפור ב-33 מדדים, מתוכם 21 בתחום הבריאות.
• הרעה ב-7 מדדים, מתוכם 4 בתחום אורח חיים בריא.
• יציבות ב-8 מדדים, מתוכם 5 בתחום אורח חיים פעיל.

דוח זה מהווה כלי חשוב עבור קובעי מדיניות, חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הזקנה, ומאפשר מעקב אחר מגמות לאורך זמן והערכת האפקטיביות של התערבויות שונות.

אסטרטגיות להתמודדות עם אתגר ההזדקנות

על בסיס הנתונים והתובנות שעולים ממפת המדדים והדוח הלאומי, ישראל מפתחת מספר אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם אתגר הזדקנות מיטבית בישראל:

1. מיקוד במניעה: דגש על זיהוי מוקדם של גורמי סיכון והתערבות מוקדמת כדי למנוע או לדחות הידרדרות תפקודית.
2. קידום אורח חיים בריא: עידוד פעילות גופנית, תזונה נכונה ובדיקות רפואיות תקופתיות.
3. חיזוק הקשרים החברתיים: פיתוח תוכניות למניעת בדידות ועידוד השתתפות חברתית פעילה.
4. הכנה כלכלית לזקנה: קידום אוריינות פיננסית וחיסכון לטווח ארוך.
5. שילוב טכנולוגיה: הגברת האוריינות הדיגיטלית בקרב זקנים ופיתוח פתרונות טכנולוגיים לתמיכה בחיים עצמאיים.
6. התאמת מערכת הבריאות: פיתוח שירותי בריאות מותאמים לאוכלוסייה המזדקנת, כולל רפואה מונעת ושיקום.
7. תכנון עירוני מותאם: התאמת המרחב העירוני לצרכי האוכלוסייה המזדקנת, כולל דיור נגיש ותחבורה מותאמת.

האתגר התקציבי

אחד האתגרים המשמעותיים בהתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה הוא האתגר התקציבי. הגידול במספר הזקנים, ובמיוחד אלה הזקוקים לטיפול סיעודי, צפוי להגדיל משמעותית את ההוצאה הציבורית על בריאות ורווחה.

עם זאת, מחקרים מראים כי השקעה בתוכניות מניעה והתערבות מוקדמת יכולה לחסוך משאבים רבים בטווח הארוך. למשל, דחיית עקומת התלות ב-5 שנים (כלומר, דחיית הגיל שבו אנשים הופכים לתלויים בעזרת הזולת) יכולה להפחית משמעותית את שיעור הזקנים הסיעודיים באוכלוסייה.

לפיכך, האסטרטגיה הלאומית שמה דגש על השקעה בתוכניות מניעה ושימור תפקוד, במטרה לצמצם את העלויות העתידיות ולשפר את איכות החיים של הזקנים.

שיתוף פעולה בין-מגזרי

התמודדות עם אתגר ההזדקנות דורשת שיתוף פעולה בין מגזרים שונים בחברה. ממשלת ישראל מקדמת גישה של שיתוף פעולה בין:

1. משרדי ממשלה: משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ומשרדים נוספים.
2. רשויות מקומיות: פיתוח תוכניות מקומיות המותאמות לצרכי האוכלוסייה המקומית.
3. ארגוני החברה האזרחית: עמותות וארגונים המתמחים בשירותים לזקנים.
4. המגזר העסקי: פיתוח מוצרים ושירותים המותאמים לאוכלוסייה המזדקנת.
5. האקדמיה: מחקר ופיתוח של התערבויות חדשניות.

שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי, למשל, בפיתוח תוכנית “מוני 100” (Muni100), המקדמת הזדקנות מיטבית ברמה המוניציפלית.

אתגרים ייחודיים בישראל

בעוד שאתגר ההזדקנות הוא גלובלי, ישראל מתמודדת עם מספר אתגרים ייחודיים:

1. שונות תרבותית: הצורך לפתח מענים מותאמים תרבותית למגזרים שונים באוכלוסייה, כולל החברה הערבית והחברה החרדית.

2. פערים גיאוגרפיים: הבדלים משמעותיים בין המרכז לפריפריה בזמינות ונגישות של שירותים לזקנים.

3. עלייה: הצורך לתת מענה לצרכים הייחודיים של עולים ותיקים וחדשים.

4. ביטחון: התמודדות עם מצבי חירום ביטחוניים והשפעתם על אוכלוסיית הזקנים.

התמודדות עם אתגרים אלה דורשת חשיבה יצירתית ופיתוח פתרונות מותאמים.

חדשנות וטכנולוגיה

ישראל, המוכרת כ”אומת הסטארט-אפ”, מנצלת את יכולותיה הטכנולוגיות גם בתחום ההזדקנות. פיתוחים טכנולוגיים חדשניים כוללים:

1. מערכות ניטור ביתיות: המאפשרות מעקב אחר מצבם הבריאותי של זקנים בביתם.
2. פלטפורמות חברתיות מותאמות: המסייעות בהפחתת תחושת הבדידות.
3. טכנולוגיות לשיפור קוגניטיבי: משחקים ואפליקציות לשימור ושיפור היכולות הקוגניטיביות.
4. רובוטיקה: פיתוח רובוטים מסייעים לתמיכה בחיים עצמאיים.

אימוץ טכנולוגיות אלה דורש השקעה באוריינות דיגיטלית בקרב האוכלוסייה המבוגרת, נושא שזוכה לתשומת לב מיוחדת במפת המדדים הלאומית.

הכנה לקראת העתיד

אחד הנושאים המרכזיים בתפיסת ההזדקנות המיטבית הוא ההכנה לקראת העתיד. זה כולל:

1. תכנון פיננסי: עידוד חיסכון לטווח ארוך וניהול פיננסי נבון.
2. תכנון קריירה: עידוד למידה לאורך החיים והסבות מקצועיות המאפשרות תעסוקה בגיל מבוגר.
3. אורח חיים בריא: הטמעת הרגלי בריאות כבר בגיל צעיר.
4. תכנון דיור: חשיבה מוקדמת על צרכי הדיור בגיל מבוגר.

מדיניות ממשלתית בתחומים אלה, לצד חינוך והסברה, יכולים לסייע לאזרחים להיערך טוב יותר לשלבי החיים המאוחרים.

סיכום ומבט לעתיד

אתגר ההזדקנות המיטבית בישראל הוא מורכב ורב-ממדי. הוא דורש חשיבה מחודשת על מושג הזקנה, על מקומם של הזקנים בחברה, ועל האחריות המשותפת של הפרט והחברה בהבטחת איכות חיים טובה בגיל המבוגר.

החלטת הממשלה 127 ומפת המדדים הלאומית להזדקנות מיטבית מהווים צעד חשוב בכיוון הנכון. הם מספקים מסגרת לפעולה, כלים למדידה והערכה, ובסיס לשיתוף פעולה בין-מגזרי.

עם זאת, האתגר עדיין לפנינו. הגידול הצפוי באוכלוסיית הזקנים בעשורים הקרובים ידרוש המשך השקעה, חדשנות ואדפטציה של המדיניות והשירותים.

ההצלחה בהתמודדות עם אתגר זה תיבחן לא רק במספרים ובסטטיסטיקות, אלא גם – ואולי בעיקר – באיכות החיים של הזקנים בישראל, במידת השתלבותם בחברה, ובתחושת הערך והמשמעות שלהם.

אתגר ההזדקנות המיטבית הוא גם הזדמנות – הזדמנות לבנות חברה טובה יותר, מכילה יותר, המכבדת ומוקירה את הניסיון והחכמה שמביאים עימם האזרחים הוותיקים. זוהי הזדמנות לחשוב מחדש על מושגים כמו פרודוקטיביות, תרומה לחברה ומשמעות החיים בכל גיל.

בסופו של דבר, ההצלחה בהתמודדות עם אתגר ההזדקנות המיטבית תלויה לא רק במדיניות ובתוכניות, אלא גם בשינוי תפיסתי עמוק בחברה כולה. שינוי שיראה בהזדקנות לא רק אתגר, אלא גם הזדמנות להעשרה, צמיחה והתפתחות – הן ברמת הפרט והן ברמת החברה כולה.

שירותי מבוגרים מאושרים:

חברת מבוגרים מאושרים מציעה מגוון רחב של שירותים המסייעים לקשישים החיים בביתם ולבני משפחותיהם. השירותים כוללים סיוע במציאת מטפלים סיעודיים מתאימים, ניהול מעקב רפואי וטיפול אישי, ותמיכה בהתמודדות עם אתגרים יום-יומיים.

כמו כן, החברה מציעה פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לקשישים לשמור על קשר עם בני משפחתם וליהנות מתמיכה קהילתית, כל זאת במטרה לשפר את איכות חייהם ולאפשר להם להזדקן בסביבה מוכרת ונוחה. החברה עוזרת לקשישים ליהנות מתמיכה מרבית וטכנולוגיה מתקדמת, ובכך לשפר את איכות חייהם בצורה משמעותית.