אופטימיות מאפשרת לנו לנהל את שגרת היום ללא דאגות כמו מה יקרה אם פתאום נגיע למצב של אבדן כשירות ולא נוכל לנהל את עניינינו? מה יקרה במקרה שחס וחלילה ניפגע ונמות? יחד עם זאת, בגיל מסויים צריך לחשוב על העתיד, ועל אירועים שהאופטימיות “חוסכת” מאיתנו את הצורך להתמודד עמם. מצב שבו אנו נגיע חלילה לאבדן כשירות – עקב מצב רפואי לרבות מצב של פטירה.
במאמר זה אני אסקור את הכלים המשפטיים שמאפשרים לשלוט, או לתת את השליטה לאדם שאתם מאמינים בו וסומכים עליו, בדרך כלל בן משפחה – כדי שיטפל בענייניכם הכספיים, האישיים והבריאותיים. הכלים האלה מאפשרים לתת לאותו אדם הנחיות, ומספקים גם מנגנוני בקרה וביקורת, בני משפחה נוספים או המדינה באמצעות פרקליטיה. לכלים שאני מתכוון אליהם יש שמות שלא כל כך מסבירים מה הם נותנים, למי הם מתאימים ובאילו מצבים.
מה הבסיס לכלים המשפטיים במקרה של אבדן כשירות ופטירה, מדוע שתסמכו עליהם?
ובכן, בבסיס הכלים האלה ישנם שני “רעיונות”[1] – כסף ומדינה. הרעיונות האלה שוכנים בזיכרון הקולקטיבי שלנו כעם או תושבים – כולנו מאמינים שהמדינה והכסף ימשיכו להתקיים גם אחרי מותנו. כלומר הכסף שלנו ימשיך להתקיים ועלול להילקח על ידי מי שאנחנו לא רוצים שיקבל את הכסף שלנו, והמדינה שתפקידה לספק לנו הגנה צריכה למנוע את זה.
המדינה עושה את זה במובן מסויים, באמצעות החוק – אבל החוק לא יכול לתת מענה לכל אדם ולכל משפחה. על כן, החוק מעמיד לאדם כלים שמאפשרים לו לקבוע ולתת הנחיות לפי העדפותיות ורצונו. במידה והאדם יעשה שימוש בכלים האלה – המדינה (שתמשיך להתקיים אחריו) תדאג להגן על רצונו.
כיצד היא תעשה זאת? במשרד המשפטים ישנו אגף האפוטרופוס הכללי שבו עובדים פרקליטים (עורכי דין) עובדי מדינה שזהו תפקידם וחלים עליהם כללי אתיקה מחמירים. מהיכרותי האישית עם חלק מהם – הם עושים עבודתם בתחושת שליחות אדירה.
כמובן שלא תמיד יש צורך בהתערבותם – אבל האפשרות להתערבות קיימת תמיד, וטוב שכך. הצורך באחד מהכלים שאכתוב עליהם עולה בקרות אחד האירועים לפי תרשים הזרימה (מתחיל משמאל לימין):
עכשיו שאנחנו מבינים את הבסיס לכלים המשפטיים לאבדן כשירות ופטירה – נתחיל.
כלי ראשון לאבדן כשירות- ייפוי כח מתמשך–
זה הוא כלי משפטי חדש יחסית שמאפשר לאדם כשיר למנות מישהו שהוא סומך עליו ומאמין בו, בכדי שיטפל בענייניו במקרה של אבדן כשירות. האדם הראשון נקרא הממנה, והאדם השני נקרא “מיופה הכח”. מיופה הכח צריך להסכים לשמש מיופה כח, והוא למעשה לוקח על עצמו אחריות גדולה לפעול ביושר ובנאמנות בכל פעולותיו כמיופה כח.
ייפוי כוח מתמשך ניתן ב- 3 תחומים – עניינים כספיים, עניינים אישיים ועניינים בריאותיים.
לאחר חתימת ייפוי הכח המתמשך, הוא מוגש למשרדי האפוטרופוס הכללי ולמעשה יושב שם במצב “רדום”. כלומר, מיופה הכח לא יכול לעשות בו שום שימוש. מה ש”מפעיל” את ייפוי הכח המתמשך הוא אירוע, שכותבים אותו בייפוי הכח המתמשך. האירוע הזה הוא המצב שבו יוחלט שהממנה לא יכול עוד לטפל בענייניו. ברירת המחדל היא שחוות דעת רפואית קובעת שאדם לא יכול לטפל עוד בענייניו, אך, זוהי ברירת מחדל שלא מתאימה לכל אחד.
לדוגמה-
פעמים רבות הצוות הרפואי מהסס לקבל החלטה – לפעמים כי הדיאגנוזה לא חד-משמעית, לפעמים בשל פרשנות אחרת של המצב שנובעת מחוסר היכרות עם הממנה, ולפעמים עקב התגוננות יתר וחשש מתביעה. לעניות דעתי מכריו של הממנה ומי שהוא סומך עליהם – הם האנשים המתאימים לקבוע אם הממנה “כשיר” לטפל בענייניו או לא. לכן אני מציע שה”אירוע” ש”יפעיל” את ייפוי הכח המתמשך ה”רדום” יהיה התרשמות של האנשים שמכירים אותו. של מיופה הכח, ושל בן משפחה או מכר קרוב אחד נוסף. אלה יתנו תצהיר בפני עורך דין (תהליך קצר וזול) שהממנה אינו “כשיר” עוד לטפל בענייניו והתצהירים יוגשו לאפוטרופוס הכללי ש”מפעיל” את ייפוי הכח. ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך- לאילו גופים ניתן להציג אותו?
לאחר “הפעלת” ייפוי הכח, ניתן להציג אותו בפני גופים כמו בנקים, גורמים מסחריים, צוות רפואי וכיו”ב – ולפעול “בנעליים של הממנה”. על פניו, אפשר לומר שזה נותן יותר מדי כח למיופה הכח או לאדם הנוסף שיוכלו במקרה קיצוני “להפעיל” את ייפוי הכח המתמשך בזמן שהממנה כשיר לחלוטין, ואולי בלי ידיעתו. הסיכון הזה מתמתן עקב מספר דברים:
(1) חתימה על תצהיר נעשית אחרי שאדם מוזהר לומר אמת, שאם לא הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק. הכוונה היא לעונש על מתן עדות שקר – עד 7 שנות מאסר.
(2) מיופה הכח צריך לחתום על כתב ויתור סודיות במסגרתו, בשלב בחינת ייפוי הכח, פרקליטי האפוטרופוס הכללי מקבלים מידע על מיופה הכח, בדגש על האם יש לו הרשעות בעבירות פליליות. זאת על-מנת לוודא שאין סיכון בעצם המינוי.
(3) ייפוי כח מתמשך לא נותן כח מלא כפי שיפורט בפסקה הבאה.
מה לא ניתן לעשות באמצעות הכלי לאבדן כשירות- ייפוי כח מתמשך?
לא ניתן למכור דירה של הממנה באמצעות ייפוי כח מתמשך (יש צורך בפנייה לבית המשפט). לא ניתן לתת מתנות או תרומות, אלא אם הממנה נותן הנחיות במסגרת ייפוי הכח המתמשך שמאפשרות זאת, וגם זאת עד לסכום מוגבל. בעניינים רפואיים – לא ניתן לקבל החלטות בעניינים של אי הארכת חיים, עניינים שכן ניתן להסדר באמצעות הכלי הלפני-אחרון במאמר.
כמובן שמיופה הכח אחראי וחייב לפעול בנאמנות בתפקידו – אסור לו לעשות פעולות בניגוד עניינים (להעביר לעצמו כסף, להעביר למכרים, להתקשר בעסקאות שהמטרה שלהם להטיב עם עצמו או מכריו, וכו’). בנוסף ניתן לפקח על מיופה הכח היא באמצעות “מיודעים” – אנשים, בני משפחה למשל, שברגע שייפוי הכח יופעל תהיה חובה ליידע אותם. בנוסף, ניתן לקבוע שבני משפחה למשל יהיו זכאים לדרוש ולקבל דין וחשבון על הפעילות. גורם פיקוח נוסף שניתן לקבוע (רשות) היא המדינה באמצעות פרקליטה.
כלי שני לאבדן כשירות- מסמך הנחיות מקדימות–
כפי שניתן להבין עד כה – ייפוי כח מתמשך הוא כלי “חזק” מאוד, שנותן הרבה מאוד שליטה למיופה הכח.
על כן, נוצר כלי אחר שמציע חלופה פחות “חזקה” לייפוי הכח המתמשך. הכלי הזה נקרא מסמך הנחיות מקדימות. המסמך הזה מאפשר לתת את אותן הנחיות וסמכויות שייפוי כח מתמשך נותן, בהבדל אחד – “הפעלת” המסמך נעשית באמצעות החלטה של בית משפט שקובע שהאדם נמצא במצב של אבדן כשירות וצריך אפוטרופוס.
במקרה כזה, בית המשפט מתחשב בהנחיות שנכתבו במסמך ההנחיות – זהות האפוטרופוס וההוראות שניתנות לו. הכלי הזה מתאים במיוחד לאנשים עריריים, שמצד אחד רוצים שליטה במה שיקרה ברגע שלא יהיו כשירים, ומצד שני לא מוכנים לוותר על השליטה בענייניהם מתוך חשש אמיתי שגורמים אינטרסנטיים ינסו לנצל אותם. מסמך ההנחיות המקדימות נבחן ע”י ביהמ”ש שמחוייב להתחשב באמור שם, אך גם מוסמך לסטות מהדברים במידת הצורך, בהתאם לנסיבות.
כלי שלישי לאבדן כשירות- ייפוי כח רפואי לפי חוק זכויות החולה וחוק החולה הנוטה למות, או מסמך הנחיות–
מדובר בייפוי כח שניתן על-מנת שמיופה הכח יקבל עבור הממנה, החלטות בעניינים רפואיים כאשר הממנה מגיע למצב של אבדן כשירות. באמצעות ייפוי כח נוסף, מיוחד, אפשר לקבוע שאותו אדם יוכל לקבל החלטות גם בעניינים שקשורים לאי הארכת חיים. גם כאן, במקום ייפוי כח יש חלופה בדמות מסמך הנחיות, שבמסגרתו מביע האדם את רצונו לאילו טיפולים יבוצעו בו, או לא יבוצעו בו – והצוות הרפואי יפעל לפי ההנחיות האלה.
כלי משפטי למקרה של פטירה- צוואה–
בניגוד לכל הכלים שהוצגו קודם – צוואה היא כלי שמאפשר להסדיר עניינים, בעיקר רכושיים, אחרי המוות. מי שלא עורך צוואה, למעשה מותר את ענייניו שיתנהלו לפי חוק הירושה, שקובע ברירת מחדל לחלוקת רכוש מוכרת שבו הרכוש מתחלק חצי לבן הזוג הנשאר, והחצי השנה מתחלק שווה בשווה בין הילדים. ההסדר הזה מתאים לחלק, ומאוד לא מתאים לאחרים.
אבל גם אם “ברירת המחדל” של החוק נשמעת מתאימה מבחינת מערכת היחסים (למשל, הורים שנמצאים ביחסים תקינים עם שלשת ילדיהם). ישנם מקרים שאולי כדאי לסטות מאותה “ברירת מחדל”. לדוגמא – אם אחד משלשת הילדים חייב כספים רבים, ומתנהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל.
מה קורה במקרה של פטירה?
במקרה של פטירה, אותו ילד הופך ליורש, וכספי הירושה הופכים לנכס שהנושים יכולים לגלות, לתפוס ולקחת. אם הדבר הזה ידוע מראש – ההורה יכול לערוך צוואה ובמסגרתה לקבוע מנגנונים שונים במטרה למנוע מצב כזה. חשוב להדגיש שמדובר בכסף של ההורה, וזכותו המלאה לעשות בו מה שהוא רוצה. לכן, אותו הורה רשאי לקבוע שהילד לא יירש דבר, ושה- 1/3 העודף יתחלק בין יתר האחרים כדי שידאגו לאח שלא יורש דבר. זהו כמובן מנגנון שמבוסס על אמון בין ההורים לשני הילדים האחרים – מבחינה משפחתית זה יכול להיות מנגנון חזק ביותר, אבל מבחינה משפטית זהו מנגנון חלש כי כל אחד מהילדים יכול להחליט לשמור את החלק עבור עצמו, ולא לתת דבר לאח שלא ירש דבר. מה יקרה במקרה דומה לזה שתיארתי – רק שהפעם הילד עם החובות הוא גם הילד היחיד?
מנגונונים שאפשר להפעיל במסגרת צוואה-
ישנם מספר מנגנונים שניתן להפעיל במסגרת צוואה – אחד מהם נקרא הקדש פרטי, מנגנון שדומה לנאמנות. הרעיון הוא ליצור גוף שנקרא הקדש, שאפשר להגדיר אותו כסוג של עמותה פרטית שיש לה תקנון שקובע שההקדש צריך לדאוג לילד. את ההקדש הזה ינהלו אנשים שמוריש סומך עליהם ועל אותם אנשים מפקחת המדינה.
מקרים אחרים בהם חשוב לערוך צוואה היא אם הילדים אינם כשירים ואינם יכולים לנהל את ענייניהם.
אם בברירת המחדל הם יורשים ואין להם אפוטרופוס מתאים, המדינה נכנסת לנעליהם ומנהלת את הכסף שירשו. על העלויות והקשיים שהדבר עלול יצור.
לסיכום–
על אף הקושי הנפשי לחשוב על סיטואציות מורכבות – חשוב להיערך מראש למצב של חלילה אבדן כשירות או מוות, וזאת כדי לדאוג לעצמינו ולתלויים בנו. להתייעצות ניתן ליצור קשר בפרטי ההתקשרות או לנייד- 0546309657.
בחודש נובמבר 2018 יצאה לדרך הרפורמה החדשה בסיעוד המשותפת למשרד הבריאות, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה. מאמר זה בא להסביר את המצב החדש בהתאם לרפורמה ולתת כלים לבחירה בין האפשרויות השונות.
פרק א’- הגדרות יסוד:
בבואנו לבחון מהם השינויים העיקריים ברפורמה החדשה בסיעוד עלינו להגדיר מס’ נושאים עיקריים עליהם היא מתבססת.
1 .גמלת סיעוד-
קצבה הניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי. עד לחודש אוקטובר 2018 ניתן היה לקבל את הגמלה באחת מ 2 הדרכים הבאות: א.מעסיקי עובדים ישראליים- דרך חברת סיעוד או ישירות לחשבון הבנק (זאת במידה ויש למקבל הגמלה אפשרות להוכיח כי הוא מקבל שירות של מטפלת ישראלית למשך 6 ימים בשבוע ו 12 שעות ביום). ב. מעסיקי עובדים זרים- דרך חברת סיעוד (ראו מאמר קודם שלי), או בגמלה ישירה לחשבון הבנק של בעל הגמלה.
2. מבחן A.D.L-
זהו המבחן התפקודי אותו מבצע הביטוח לאומי באמצעות אחיות הבאות לבית מקבל הגמלה. המבחן מורכב מ 6 בדיקות עיקריות:
א. קימה ושכיבה.
ב. ניידות.
ג.רחצה
ד. לבוש
3 .רמות הזכאות- 6 רמות שנקבעו:
א. רמה 1 – בין 5.2 ל 3 נקודות ב. רמה 2 – בין 5.3 ל 5.4 נקודות ג. רמה 3 – בין 5 ל 6 נקודות ד. רמה 4 – בין 5.6 ל 5.7 נקדות ה. רמה 5 – בין 5.7 ל 9 נקודות ו. רמה 6 – החל מ 5.9 נקודות ומעלה.
פרק ב’- השינויים העיקריים ברפורמה:
ישנם 2 שינויים עיקריים ברפורמת הסיעוד 1 .שינוי בשעות הסיעוד בהתאם לכל רמה:
עד חודש אוקטובר 2018 היו 3 רמות בקבלת גמלת הסיעוד. רמה א’-
הקנתה למקבליה 9.75 שעות סיעוד בשבוע.
רמה ב’-
הקנתה למקבליה 19 שעות סיעוד שבועיות בעת העסקת מטפל/ת ישראלי/ת ו 16 שעות סיעוד למעסיקי עובדים זרים.
רמה ג’-
הקנתה למקבליה 22 שעות סיעוד שבועיות בעת העסקת מטפל/ת ישראלי/ת ו 19 שעות סיעוד למעסיקי עובדים זרים.
החל מחודש נובמבר ישנן 6 רמות לגמלה ככתוב לעיל. (בהמשך המאמר, תפורטנה הרמות בהתאם לשירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהן).
2 .סכומי התשלום בעת קבלת הגמלה או חלקה באופן ישיר, סכום הכסף המשולם לזכאי גמלת הסיעוד בכל רמה עלה משמעותית.
למעשה, המדינה על ידי פיצול הרמות והרחבתן, הגדילה את השתתפותה במימון סיעוד בגיל השלישי. אם בעבר סכום המקסימום אותו ניתן לקבל היה 3650 ₪ הרי שהיום בעלי גמלת סיעוד ברמה הגבוהה ביותר יכולים לקבל סכום של 4900 ש”ח בקירוב.
עם זאת, חשוב לציין כי את הגמלה הגבוהה ביותר יכולים לקבל רק אלה המקבלים ניקוד בודד. (ניקוד עבור בודד- מי שאין לו בני משפחה שגרים איתו או שבן/ בת זוגו/ה מקבל אף הוא גמלת סיעוד.
מקבלי גמלה שמוכרים כחולים במחלות הזקנה (אלצהיימר, דמנציה וכדומה) מקבלים את הניקוד הגבוה ביותר האפשרי ללא קשר למצבם התפקודי. ניקוד זה מגיע מתוך תפיסה האומרת כי מקבל גמלה דמנטי, אינו יכול להיות אחראי למעשיו ולכן, אין מה לבדוק את יכולותיו התפקודיות. לפיכך, חולה דמנטי מקבל 9 נקודות באופן אוטומטי ובמידה והוא מקבל ניקוד בודד הרי שהוא מגיע לרמה 6. היה והוא מתגורר עם בן/בת זוג או בן משפחה כזה או אחר, הוא יקבל את 9 הנקודות ויגיע לרמה 5.
פרק ג’- השירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהרמות למקבלי גמלה שאינם זקוקים להשגחה של 24 שעות ביממה:
רמה א’:
מטפלת דרך חברת סיעוד 5.5 שעות או גמלה כספית בסך 1407₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),
מועדון (2 שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
מוצרי ספיגה
רמה ב’:
שעות או מטפלת מחברת סיעוד ל 10 שעות או מטפלת דרך חברת סיעוד ל-6 שעות בשילוב גמלה כספית על סך ₪ 820 לחודש.
שרותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 ש”ש ל-5 ק”ג).
מועדון ( 2 שעות שבועיות )
לחצן מצוקה (0.25 ש”ש)
מוצרי ספיגה
רמה ג’:
מטפלת דרך חברת סיעוד 15 שעות או מטפלת מחברת סיעוד ל-11 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש.
באופן חריג וע”פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל 10 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1025 ₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
מועדון (2 שעות שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות ),
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),
מוצרי ספיגה
רמה ד’:
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-19 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל15 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש, באופן חריג וע”פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל -12.5 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1300 ₪ לחודש. שירותי סיעוד נוספים: • כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג), • מועדון (2.75 ש”ש ליום) • לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות) • מוצרי ספיגה
רמה ה’:
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-23 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל-19 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש. באופן חריג וע”פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל-15.5 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1570 ₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
• כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),
• מועדון (2.75 שבועיות ליום) ,
• לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
• מוצרי ספיגה.
רמה ו’:
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-28 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל-24 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש. באופן חריג וע”פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל-18.5 שעות, בשילוב גמלה כספית בסך 1910 ₪ לחודש. שירותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),
מועדון (2.75 שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
מוצרי ספיגה
פרק ד’-השירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהרמות למקבלי גמלה שזקוקים להשגחה של 24 שעות ביממה.
מקבלי גמלה שמעסיקים עובדים זרים (ו/או מקבלי גמלה המעסיקים עובדים ישראלים למשך 6 ימים בשבוע, למשך 12 שעות ביום), יכולים לבחור האם לקבל את הכסף דרך חברת סיעוד או בגמלה ישירה. במאמר קודם שלי בעניין זה, הראיתי כי ישנו פער שמתבטא באלפי שקלים לשנה בין המעסיקים שבוחרים לקבל את הגמלה באופן ישיר, לבין אלה שמקבלים את הגמלה דרך חברות הסיעוד ולכן, לא נתמקד בכך במאמר זה. עם זאת, חשוב לציין את סכומי הכסף אותם משלם המוסד לביטוח לאומי למקבלי גמלה ישירה כדלהלן:
פרק ד’- ניצולי שואה 9 שעות סיעוד
ניצולי שואה המוכרים ע”י הרשות לזכויות ניצולי שואה ו/או ועידת התביעות זכאים ל 9 שעות סיעוד שבועיות נוספות מעבר לגמלת הסיעוד הניתנת ע”י הביטוח הלאומי.
הזכאות לקבלת 9 שעות אלו הינה עמידה בדירוג של 6 נקודות ADL (רמה 3 כדלעיל) במבחן התלות ובנוסף, בכך שגמלת הסיעוד אינה מופחתת בשל הכנסות.
ע”פ הרפורמה החדשה, אותם ניצולי שואה , הזכאים לתוספת זו יכולים לקבל את הגמלה הזו באופן כספי ישירות לחשבון הבנק מה שיוסיף להם 1842 ₪ בכל חודש.
האפשרות לבחירת גמלה ישירה ניתנת רק למי שמעסיק מטפל צמוד ל 24 שעות.
פרק ה’-שיקולים לקבלת גמלה בכסף או באופן ישיר:
בבואנו לקבל חלק מהגמלה או כולה באופן ישיר, עלינו לקחת בחשבון מס’ גורמים המשפיעים על ההחלטה:
1.בירוקרטיה-
חברות הסיעוד טוענות לא אחת כי מקבל גמלה באופן ישיר נמצא “לבד” מול העובדים אותם הוא מעסיק. הנחה זו הינה משוללת כל יסוד היות והאחראים להעסקתם של העובדים הזרים הינם התאגידים והלשכות הפרטיות. לחברת הסיעוד אין כל אחריות כלפי העובד הזר. למעט תשלום השכר אין לה קשר איתו ואף שהיא נחשבת מעסיקה שלו, מקבל הגמלה ובעל הרשיון הוא המעסיק הראשי. על כן, עליו לנהל את העסקת המטפל ללא קשר לחברת הסיעוד.
למעשה, חברת הסיעוד הינה גוף שעומד בדרך בין מקבל הגמלה לעובד ובכך, מסרבל את העסקה. על כן, על מקבל הגמלה לדעת כי, בכל מצב בו הוא מעסיק מטפל עליו להתייחס לכך כמעסיק מלא ובשל כך, עליו לנהל את ההעסקה כפי שדורש החוק. חברת הסיעוד לא תיתן לו את המענה אותו הוא צריך ברגע שהעובד יסיים את ההעסקה. להיפך, ברוב הפעמים מקבל הגמלה לומד כי חברת הסיעוד לא מסרה לו את המידע הנדרש לו כמעסיק והוא נשאר לבד מול ארגוני העובדים ובראשם “קו לעובד”.
2.שיתוף בני משפחה-
כפועל יוצא מכך שהעסקת מטפל ל-24 שעות, דורשת ממקבל הגמלה לנהל את ההעסקה, ישנה חשיבות רבה בשיתוף בני המשפחה בהעסקה זו. שיתוף זה יכול פעמים רבות להיות ההבדל בין העסקה מוצלחת להעסקה כושלת. בן המשפחה המנהל את ההעסקה יהיה זה שעוסק בכל העניינים הבירוקרטיים אל מול העובד והרשויות השונות. כל בעיה של העובד תופנה ישירות לבן המשפחה והמטופל יוכל להיות זה שמקבל את השירות ללא סכסוכים או קונפליקטים הנוגעים לשכר, תנאים, חופשות וכדומה.
3.היכולת להשתמש בתשלום המתקבל באופן ישיר למימון הסיעוד-
ע”פ הרפורמה החדשה, אותם ניצולי שואה , הזכאים לתוספת זו יכולים לקבל את הגמלה הזו באופן כספי ישירות לחשבון הבנק מה שיוסיף להם 1842 ₪ בכל חודש.
האפשרות לבחירת גמלה ישירה ניתנת רק למי שמעסיק מטפל צמוד ל 24 שעות.
לצערנו הרב, קשישים רבים במדינה אינם “גומרים את החודש”. במצב שכזה כל סכום כסף ולו הקטן ביותר שנכנס למקבל הגמלה ישירות לחשבון הבנק, משמש למימון היום יום ולא למימון הסיעוד. היה ובני המשפחה מעורבים בניהול הגמלה, הרי שעליהם לנהוג בחוכמה ולא להשתמש בכסף לקניות של מוצרים מהמכולת.
יש לקחת בחשבון כי כאשר מגיע מקבל הגמלה למצב סיעודי, ברוב המקרים המצב אינו הפיך אלא רק מחמיר ובעקבות כך, ההוצאות הסיעודיות עולות. מכשירים שונים, תרופות, העסקת עובד צמוד ל24 שעות, קבלת חוו”ד פרטית מרופא מומחה וכדומה עולים כסף רב. על כן, ככל שבני המשפחה המעורבים יחסכו את הכסף המתקבל באופן ישיר וישמרו אותו ליום בו יצטרכו אותו ייטב להם.
ניתן מס’ דוגמאות:
לחודש, עלות העסקת עובד זר נעה כיום סביב ה-9000 ש”ח לחודש. ביקור בית פרטי של רופא מומחה (1000 -1500 ש”ח ובחלק מהתחומים כפליים). כסא גלגלים באופן פרטי, 5000-3000 ש”ח. מקבל גמלה המקבל מטפל מחברת סיעוד ומשלב עם הטיפול גמלה בכסף וחוסך את הסכום אותו הוא מקבל באופן ישיר מכין למעשה את הקרקע לעתיד טוב יותר עבורו.
פרק ו’- סיכום:
רפורמת הסיעוד החדשה, נותנת למקבלי גמלת הסיעוד אפשרויות חדשות רבות. אין ספק שברפורמה הושקעה מחשבה רבה במטרה לתת יותר למקבלי גמלת הסיעוד. השינוי ברמות הטיפול והגדלת השעות בכל רמה מאפשרות למקבל הגמלה לחשב ולתכנן את צעדיו קדימה- מה שלא היה חלק מהאפשרויות עד היום. תכנון נכון וקבלת ההחלטה האישית מתאימה לכל מקבל גמלה הינן אבן יסוד בהגעה לגיל השלישי או למצב סיעודי. ניתן לשאול האם הרפורמה החדשה מספיקה וסביר שהתשובה תהיה שלא ויש דברים רבים נוספים שצריך לעשות, אבל, אין ספק שהרפורמה החדשה הינה צעד ראשון וחשוב ליצירת מענה כולל לבני הגיל השלישי הנמצאים במצב סיעודי.
הפוסט נכתב ע”י: מרדכי סייג, מנכ”ל חברת סל”ה- סיוע ייעוץ והכוונה לגיל השלישי.
מצבים תפקודיים שונים אצל אדם, נקבעים ביחס ליכולתו לבצע פעולות בסיסיות הנקראות פעולות היום יום. פעולות אלו הן: להתלבש, לאכול, לשלוט בסוגרים, להתרחץ, להתנייד ולבצע מעברים בין תנוחות (למשל משכיבה לישיבה) באופן עצמאי בבית.
פעולות אלו הנראות לנו “בסיסיות” מתחילות לקבל משמעות שונה עם הגיענו לגיל הזקנה. כמו כן, אצל הקשישים בהם אני מטפלת, הן אינן בסיסיות כלל.
קיימים שישה מצבים תפקודיים אצל קשישים על סמך ההגדרות והחוקים במדינת ישראל. הגדרות אלו תקבענה מי מהרשויות אחראי על המימון של סידור המחייה החוץ ביתי של ההורה או קרוב המשפחה שלכם. במילים אחרות, על פי המצב התפקודי, ניתן לקבוע היכן האדם יחיה ומה יהיו תנאי הטיפול בו.
על כן, החשיבות בהבנת מצבים תפקודיים אלו גדולה מאוד.
ששת המצבים הללו הן כדלקמן:
1. מצבים תפקודיים: עצמאי-
עצמאי הוא מי שאינו זקוק לעזרה כלל בפעילויות היום-יום. מי שמתפקד בכוחות עצמו בצורה מיטבית בכל אחת ואחת מהפעילויות. על כן, אינו נזקק לעזרה של אדם או מכשיר (כגון הליכון וכד’) לקיים את אורח חייו. אנשים עצמאיים, חיים ללא קושי בקרב הקהילה בה הם חיים, או אם הם בחרו לעשות כן במסגרת של דיור מוגן.
במידה ובן המשפחה המבוגר שהינו עצמאי, מרגיש בדידות ומעוניין בבית אבות המתאים לעצמאיים. אך, אין לו את היכולת הכלכלית לשלם על הדיור המוסדי, עליו לפנות לעו”ס האחראית על קשישים בלשכה לשירותים החברתיים בעירו.
עליו לבקש ממנה לעזור לו להתחיל את התהליך של מימון שהותו בדיור המוסדי בו הוא מעוניין לחיות.
להתחלת התהליך, תצטרכו לדאוג להביא מסמכים המפרטים את הכנסותיו של בן המשפחה המבוגר ושל ילדיו. אם יש ברשות בן המשפחה המבוגר, דירה, יילקח בחשבון עלות השכרתה. שירותי הרווחה נוהגים להעביר בהוראת קבע את כל הכנסות של בן המשפחה המבוגר אליהם.
כך שבחשבונו נשאר כ-500 ש”ח לשם דמי כיס חודשיים בעת שהותו בבית האבות. כמו כן ייגבו מהילדים סכום השתתפות על פי חישוב סולם ההכנסות שלהם. חשוב לדעת: יש היום בתי אבות בפיקוח של משרד הרווחה שמקבלים אליהם קשישים בהשמת משרד הרווחה.
2. מצבים תפקודיים:תשוש או תשוש גוף-
כאשר רמת התפקוד יורדת ונפגעת היכולת לתפקד באופן עצמאי בפעילויות היום-יום, עובר הקשיש למצב תפקודי החדש הנקרא תשוש, או תשוש גוף. במצב זה הקשיש כבר אינו מתפקד עצמאית לחלוטין, נזקק לעיתים לסיוע של הליכון לצורך ניידות, עזרה ברחצה וכד’.
כיצד נזהה שקשיש עבר ממצב של עצמאי לתשוש או תשוש גוף? כאשר נזקק לעזרה ב 2-3 פעולות מפעולות ADL (היומיום). לדוגמה- זקוק להליכון והשגחה ברחצה. במידה ובן המשפחה שלכם המוגדר כתשוש או תשוש גוף, מעוניין בבית אבות לתשושים. בנוסף, זקוק למימון שהותו בבית אבות לתשושים, התהליך לקבלת המימון הינו דומה בדיוק לתהליך שמתקיים עם קשיש עצמאי.
3. מצבים תפקודיים:סיעודי–
רק כאשר הקשיש אינו מסוגל לתפקד וזקוק לעזרה מלאה במרבית פעולות ADL (פעולות היומיום) הוא מוגדר כסיעודי. כלומר, כאשר הוא מרותק לכסא גלגלים, אינו שולט על הסוגרים, זקוק לעזרה מלאה ברחצה והלבשה, הוא מוגדר מבחינת הרשויות כסיעודי.
חשוב לציין כי אין קשר בין המצב הגופני למצב הנפשי-קוגניטיבי וקשיש יכול להיות סיעודי וגם צלול לחלוטין. על מנת לקבל עזרה ולהקל על הקשיש יש לעשות ביטוח בריאות סיעודי כדי שההוצאות יופחתו והעזרה תהיה גדולה יותר.
בנוסף, אם בן המשפחה הסיעודי זקוק לעזרה במימון שהותו בבית אבות סיעודי, יש צורך לפנות לשם כך לאתר של משרד הבריאות. יש להוריד מאתר זה טפסים לצורך קבלת קוד משרד הבריאות. בנוסף, קיימת באתר רשימה של כל הטפסים הנדרשים לצורך קבלת הקוד למשרד הבריאות.
יש לאסוף את כל המסמכים הנדרשים ולהגישם למשרד הבריאות בהקדם. התהליך לוקח לרוב כחודשיים עד שניתן לקבל את קוד אשפוז. במידה ואין ברירה וחייבים למהר לאשפז את בן המשפחה בבית אבות סיעודי, ישנם בתי אבות שנותנים אפשרות לטרום קוד. כלומר, תשלום חלקי הניתן למוסד הסיעודי למשך חודשיים עד לקבלת הקוד ממשרד הבריאות.
4. מצבים תפקודיים:סיעודי זמני- אדם במצב שיקומי-
לעיתים כאשר קשיש הופך לסיעודי עקב פעילות רפואית (לדוגמא ניתוח) אך הינו בעל יכולות שיקומיות. לדוגמא, לאחר הפעילות הרפואית ובעזרת הדרכה ואימון נכונים במוסד שיקומי- הוא עשוי לשוב לרמת תפקוד גבוהה יותר. הגדרת מצב תפקודי זה הינה סיעודי זמני.
לצורך קבלת מימון למוסד שיקומי יש צורך לפנות לעו”ס קופת חולים באזור המגורים או לעו”ס בבית החולים שבו הקשיש מאושפז. העו”ס תעזור במציאת מוסד שיקומי לפי אזור המגורים וקופת החולים של הקשיש.
5. סיעודי מורכב-
חולים אשר הינם סיעודיים על פי תפקודם ובנוסף לכך, יש צורך בטיפול רפואי מיוחד בעבורם.
להלן כמה דוגמאות למצבים רפואיים העלולים להוביל לאשפוז במסגרת סיעודית מורכבת:
1.פצעי לחץ בדרגת חומרה 3-4.
2.צורך במתן עירוי נוזלים ו/או טיפול תרופתי תוך ורידי לזמן ממושך.
3.בעיות נשימתיות הדורשות הנשמה, אינהילציות או סקשיין יותר מפעם ביום.
4.דיאליזה או המו דיאליזה, אדם החולה במחלה ממאירה וזקוק לניטור רפואי צמוד ו/או איזון כאב.
באם מבקשים להגיע למחלקה סיעודית מורכבת בבית אבות נדרש אישור מהרופא הגריאטר האחראי על נושא זה בקופת החולים. הפנייה לגריאטר נעשית באמצעות רופא המשפחה לאדם החי בקהילה או באמצעות השרות הסוציאלי של בית החולים באם האדם מאושפז.
6. תשוש נפש-
הגדרה של תשוש נפש אינה נוגעת כלל למצבו הגופני של הקשיש אלא למידת צלילותו. אדם מאובחן כתשוש נפש, כאשר רמת הדמנציה שלו עולה ומידת התמצאותו בזמן, במרחב ובאדם יורדת. הירידה ברמות ההתמצאות הינה במידה כזו שהוא נזקק להשגחה מתמדת.
חשוב לציין כי תשוש נפש אינו חולה נפש אלא מי שבעקבות מחלות הקשורות לזקנה (אלצהיימר לדוגמא) רמתו הקוגניטיבית נפגעת. למרות שמבחנים שונים לבדיקת צלילותו של קשיש (מיני מנטל לדוגמא) נערכים ע”י גורמים שונים, אבחנה מוסמכת ומקובלת על הרשויות, ניתנת ע”י פסיכיאטר שהתמחה בגריאטריה בלבד.
במידה והקשיש מתגורר בקהילה, בני משפחתו צריכים לפנות לרופא המשפחה על מנת לקבל הפנייה לפסיכוגריאטר. כמו כן, במידה והקשיש מאושפז בבית חולים, פסיכוגריאטר בבית החולים מבצע אבחון לצורך קביעת תפקודו של בן המשפחה כתשוש נפש.
לאחר קביעת היות הקשיש כתשוש נפש, על המשפחה לפנות לעו”ס קופת החולים אם הקשיש מתגורר בביתו, או לעו”ס בבית החולים. זאת, על מנת, לעזור למצוא מוסד מתאים לתשושי נפש ולעזור בהתחלת תהליך קבלת קוד אשפוז ממשרד הבריאות. הגוף המממן סידור מוסדי לתשושי נפש הינו משרד הבריאות, להלן הקישור לאתר משרד הבריאות.
לסיכום-
המצבים התפקודיים השונים מצריכים היערכות שונה של הקשיש ובני משפחתו על מנת להמשיך בשגרת החיים במידת האפשר. זאת, על מנת, לאפשר את הטיפול הטוב ביותר והמתאים ביותר עבור כל קשיש.
כתבה: עירית רבינוביץ, עו”ס תואר M.A בבריאות ושיקום.
מקבל תגמולים מהאוצר וסיוע כלכלי בשל שהייתו בבית אבות,
מוכר כנזקק,
מאובחן עם מחלת הדמנציה,
עשוי להיות זכאי להשתתפות במימון הבית אבות .
בנוסף, אם מדובר בניצול שואה, אשר:
מתגורר בקהילה
לא מקבל כלל שעות סיעוד מביטוח לאומי,
יש לו מטפל ישראלי,
הינו זכאי לסיוע במימון המטפל.
השתתפות בהוצאות הסיעוד עקב מחלת הדמנציה-
ניצול שואה, הנדרש לסיוע של עובד זר, או לאישפוז במוסד סיעודי עקב מחלת הדמנציה, זכאי להשתתפות בעלויות הטיפול או האישפוז בשיעור החלק היחסי בו הוכר במחלה זו.
הטבה זו רלוונטית במיוחד לסובלים ממחלת הדמנציה (שיטיון) ומומלץ מאד להגיש בקשה להשתתפות בהוצאות הסיעוד.
דרכי השתתפות בהוצאות בגין מחלת השיטיון (דמנציה):
סיוע בהשתתפות במימון אשפוז במוסד סיעודי בסכום של 1400 ש”ח.
סיוע במימון אחזקת עובד ישראלי במסגרת מימוש שעות סיעוד מביטוח לאומי בסכום של 740 ש”ח בחודש.
סיוע בהשתתפות במימון אחזקת עובד זר בסכום של 1000 ש”ח בחודש.
סיוע בהשתתפות שהייה בדיור מוגן/ מחלקה לתשושים בסכום של 740 ש”ח לחודש.
השתתפות באחזקת עובד ישראלי-
מי שהוכר כמקבל תגמול לפי הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ואיננו מקבל כלל שעות סיעוד מביטוח לאומי. בנוסף לכך, נעזר בעובד ישראלי, הינו זכאי להשתתפות בסכום של 740 ש”ח בחודש מהרשות לזכויות ניצולי השואה.
לאן צריך לפנות כדי לממש את הזכות?
בכל אחת מהבקשות, יש לפנות לרשות לזכויות ניצולי השואה השייכת למשרד האוצר בבקשת סיוע. התשלום יבוצע החל ממועד הפנייה לבקשת הסיוע.
לצורך מימוש זכות זו אתם יכולים ליצור עימנו קשר ונוכל לסייע לכם לממש זכות זו.
כאשר שואלים אדם מן היישוב ”מה אתה יודע על דמנציה?“, אלו אשר יש להם ניסיון מועט, או ללא ניסיון כלל, בטיפול בחולה דמנציה, בדרך כלל עונים משהו בסגנון ”אה… זו בסך הכל מחלת שכחה“. זוהי ככל הנראה אחת התשובות המקוממות ביותר שאדם בעל ניסיון יכול לדמיין.
טיפול במסגרת ביתית במבוגר אשר אובחנה אצלו מחלה מתישה זו הוא משימה המלאה במתח וחרדה. עד שהמילה ”שכחה“ בכלל לא מתקרבת לתיאור נכון של המצב.על המטפלים להקדיש כל דקה מזמנם לטיפול במבוגר
.בכל עת הם דואגים לשלומו.אין להם שום זמן לעצמם.אפילו אין צורך להסביר מה זה אומר
לגבי עבודה וטיפול בילדים בו זמנית.
טיפול בבית בחולה דמנציה משנה את כל הדינמיקה המשפחתית. זה מביא מבול של רגשות סותרים כמו טינה, אשמה, כעס ולחץ בלתי פוסק. במאמר זה, ננסה להסביר מדוע.
כיצדדמנציהמשפיעהעלהאדם
דמנציה היא מחלה מתישה הפוגעת במוח וגורמת לשכחה. דמיין את אביך המבוגר שוכח שהוא יצא לגמלאות לפני למעלה מעשרים שנה. הוא שוכח שהוריו נפטרו לפני שלושים שנה. שהוא עבר דירה לפני שנתיים, שביתו הצעירה התחתנה…
ואז יש את השכחות הקטנות והמסוכנות. הוא שוכח שנכדתו הקטנה עדיין לא יכולה ללעוס או לבלוע מזונות מוצקים כאשר הוא נותן לה שוקולד. הוא שוכח לכבות את התנור (ובטוח שכיבה). הוא שוכח לנעול דלתות, כיצד לאכול, להתלבש, להשתמש בטלפון ועוד עשרות דברים כל יום.
דמיינו טיפול בחולה דמנציה בבית. אדם אשר גידל אותך כל חייו ועכשיו מתקשה בפעולות והצרכים הבסיסיים ביותר וצריך השגחה צמודה ועזרה בכל דבר.
טיפול בבית בחולה דמנציה
תפקיד המטפל משתלט לך בהתמדה על כל החיים. זוהי הנקודה בה הלחץ והשליליות מתחילים. חולי דמנציה יכולים לשאול שאלות ”האם אני יכול לעבור לגור עם חבריי?“. שאלה שלאחריה תצטרכו להסביר להם בעדינות שחבריהם כבר מבוגרים ולא יכולים לחיות לבדם ללא עזרה של אחרים.
החולה יכול להנהן בראשו ולהבין זאת, אך בחלוף חמש דקות ישכח מהשיחה ויחזור שוב על אותה השאלה.
מעגל הפעולות המחזורי נמצא כל הזמן בפעולה כאשר מתמודדים עם חולה דמנציה. דמיינו לחזור על אותו משפט 10 פעמים ביום, כל יום. כאשר יש ערמת ניירת לטיפול במשרד. כאשר צריך לאסוף את הילדים מבית הספר. וכאשר לא היה לך זמן לאכול מאז הבוקר.
המטפלים מתחילים להרגיש טינה ולאחר מכן רגשות אשם מכיוון שהם מודעים לכך שזוהי לא אשמת החולה – הם חווים טינה כלפי האדם שטיפל בהם כל חייהם.
זוהי הסיבה מדוע רוב בני המשפחה בוחרים בטיפול ביתי. מתוך אהבה, כבוד ומחויבות. אבל, רק כאשר הם מתחילים לבצע את המשימה הם מבינים את כמות העבודה העצומה אשר נדרשת.
ההשפעות של טיפול בחולה דמנציה בבית
כאשר בן משפחה מתחיל להקדיש יותר ויותר זמן לצורך טיפול בחולה דמנציה, זה רק טבעי שהדבר ישפיע על אספקטים אחרים בחייהם. במיוחד ילדים יכולים להרגיש מוזנחים לאחר השינוי הפתאומי בכיוון תשומת הלב לעבר המבוגר.
פעם צרכיו של הילד היו מעל הכל; טיפול בבן משפחה עם דמנציה הוא במובנים רבים כמו טיפול בעוד ילד. לכן כאשר מטפלים בחולה דמנציה בבית ומביאים סיטואציה שכזו למשפחה, הכרחי להסביר לכולם את המצב מראש. בני המשפחה צריכים זמן להתכונן לשינוי.
וגם אז, השינוי עצמו יעלה על ציפיותיהם והם יאבקו להתמודד.
דפוסי התנהגות של חולה דמנציה
ישנם חולי דמנציה אשר סובלים מאגרסיביות, דבר המגביר את רמת הסטרס בבית. הם עלולים להפוך להיות נבזיים ואף אלימים, בשונה מאוד ממבנה אישיותם בטרם חלו במחלה. באחד המקרים, אב הסובל מדמנציה טופל על ידי ביתו האוהבת;
בעוד המחלה התקדמה, התנהגותו החלה להשתנות והוא הפך ליותר ויותר בלתי צפוי. כאשר החתול שגידלו בבית מת, ביתו הוכתה בצער. במקום להזדהות עם האבדן, הוא החל לצחוק ואמר ”ברוך שפטרנו!“.
במקרים אחרים, חולי דמנציה עשויים להסתגר מול האורחים המגיעים לביתם ולסרב לדבר איתם. הם יכולים להפוך לעקשנים לגבי הארוחות. אולי אפילו סירוב לאכול עד אשר יקבלו מנה מסוימות שהם רוצים, ואז יסרבו לאכול גם אותה.
כל הפעולות הללו המתקיימות על בסיס יומי ועקבי, בקלות עלולות לגבות מחיר מהמטפל ולגרום לשבירתם הרגשית (של המטפלים).
חברים וקרובי משפחה של המטפלים עשויים להפסיק לרצות לבוא לביתם. יש למטפלים פחות ופחות זמן לעבוד, ומעט זמן לעצמם, אם בכלל. המטפלים הופכים להיות ”חולים שקטים“ המתחילים אט אט לסבול מדיכאון, עומס לחץ, חרדה ותסכולים אחרים.
נוסף על כל זה, הם סובלים ממחסור בשעות שינה לאחר שהתעוררו מספיק פעמים לטפל בחולה אשר הרטיב במיטתו ויש לנקות ולהחליף את המצעים. זוהי רק תוספת נוספת ללחץ המצטבר וגובר.
סיכום ועצות לטיפול ביתי בחולה דמנציה
ישנם עשרות ספרים, בלוגים ועצות של אנשים, אשר כמונו, מתעדים ומשתפים בחוויות הטיפול באדם עם דמנציה ועצות לאחרים כיצד לעשות זאת. המשימה אינה קלה ודורשת יותר סבלנות מאשר גידול ילדיכם. אם גם אתם מטפלים בחולה דמנציה, אל תיקחו את כל הנטל עליכם. חילקו זאת עם אחרים וזכרו לטפל גם בעצמכם.
אם אתם צריכים ייעוץ מוזמנים לחייג אליי ל-0547758564.
גלית, אחות אשר עובדת במשרה מלאה במרכז גריאטרי. זוכרת היטב, את הזמן בו היא היתה צריכה לתקשר בפעם הראשונה עם חולת דמנציה מהמחלקה בה היא עבדה. היא היתה אחות צעירה באותו זמן ורק סיימה את התואר הראשון שלה בסיעוד. המטופלת שנאלצה לתקשר עימה לראשונה קראו לה שושנה. אשה בת 70, אשר אובחנה בשלבים הראשונים של המחלה, לפני כשנתיים. לאחר שעבדה במחלקה הגריאטרית מספר חודשים, דבר אחד היה לה מאד ברור: ישנם הרבה מטפלים, אשר עדיין אינם מודעים מספיק כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה.
מה היא מחלת הדמנציה (שיטיון)?
דמנציה (שיטיון) הינה מחלה, אשר משפיעה על היכולת של האדם, לקבל החלטות הגיוניות, לעבד מידע, לנהל תקשורת עם אחרים וללמוד נושאים חדשים. תקשורת עם אדם שחולה בדמנציה יכולה להיות משימה מאתגרת ומתסכלת. לשם כך, אתן לכם מספר טיפים שיכולים לסייע לתקשורת יעילה ומספקת יותר.
במידה ואתם מהאנשים שמטפלים באדם חולה בדמנציה ונאבקים כדי להצליח לתקשר עימו, אז המאמר הזה הוא עבורכם. במאמר זה, אתן לכם טיפים מועילים, אשר במידה ומשתמשים בהם, ניתן יהיה להקל משמעותית על התקשורת שלכם עם חולי דמנציה.
להלן מספר ספרים שיכולים לעזור לכם בהתמודדות עם הטיפול ביקרים לכם הסובלים מדמנציה-
טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
הסירו את כל הגורמים הסביבתיים אשר עלולים להפריע לכם לתקשר עם האדם חולה הדמנציה כגון: טלויזיה פתוחה, נייד מצפצף, רדיו ועוד.
דברו לאט וברור, השתמשו במילים פשוטות.
שאלו אותו שאלות סגורות וודאו כי לכל השאלות שאתם שואלים ניתן לענות בכן או לא. במקום לשאול, מה תרצה לאכול לארוחת צהריים? שאלו, האם תרצה לאכול סנדוויץ עם גבינה?
דברו ברור והשתמשו בשמות של האנשים והחפצים שאתם מדברים עליהם. במקום להשתמש במילות גוף כגון: היא, הוא, הם – האם אהבת את זה? תשאלו האם אהבת את העוגה?
השתדלו לשוחח אתו שיחות קצרות. אנשים עם דמנציה עלולים לאבד את רצף השיחה, במידה ואתם משוחחים עימם שיחות ארוכות.
תנו לחולה הדמנציה זמן להגיב לשאלות שלכם. נסו להמנע מתיסכול, אם הזמן שתצטרכו להמתין לתשובה הוא ארוך מהצפוי.
עוד טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
דברו עם חולה הדמנציה בגובה העיניים. פנו אליו בשמו הפרטי, על מנת לוודא שיש לכם את מלוא תשומת הלב שלו.
השתדלו לנהל שיחות אחד על אחד עימו. במידה ואינכם יכולים להימנע משיחות בקבוצה, נסו לוודא כי אתם משוחחים עם אדם אחד בכל פעם.
נסו להימנע מלסיים את המשפט עבור חולה הדמנציה. אם הוא מתעקש למצוא את המלה הנכונה, חישבו על נושא השיחה ושאלו שאלה שאמורה לעזור ולעורר את מה שרצה להגיד. אם חולה הדמנציה אומר לכם- אני רוצה… אני רוצה…שאלו שאלה כגון – האם אתה רוצה ללכת לטייל?
במהלך השיחה, לעולם אל תגידו לחולה הדמנציה, “אמרתי לך את זה קודם”. חשוב לזכור כ#י אם האדם מתחיל לחזור על הדברים שאמר קודם, ושואל אתכם שאלות חוזרות. ייתכן כי, הוא פשוט שכח ששאל את אותה השאלה בעבר.
נסו לא להתווכח עם חולה הדמנציה, מכיוון שזה יגרום לו להרגיש חרדה. הרבה יותר יעיל לקבל את מה שהוא אומר כאמת ולהמשיך עם השיחה.
אם לחולה הדמנציה יש הפרעות התנהגות, עזרו לו להשיג שליטה. חשבו על משימות או פעילויות שהוא יכול לבצע ויכולים לעזור לו להרגיש מוערך. לדוגמא פעילויות יומיומיות שהוא נהג לעשות ולהנות מכך. פעילויות שהוא יכול לבצע בבית כגון: קיפול בגדים, או חיתוך ירקות לפני ארוחת הערב.
במידה ויש לכם שאלות נוספות על מחלת הדמנציה ותרצו לקבל תמיכה וייעוץ מעוד אנשים המתמודדים עם אותו אתגר, אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ שלנו למחלות זיקנה-
טיפים אחרונים לתקשורת נכונה עם חולי דמנציה-
תנו לאדם חולה הדמנציה הוראות ברורות ומועילות. כאשר מצבו הקוגניטיבי (שכלי) ממשיך להדרדר , יש לשמר את השליטה אצלו באמצעות תקשורת פשוטה ויעילה. אם אתם מבקשים ממנו בבקשה ישירה- “האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?” הבקשה יכולה לגרום לו לתסכול. לעומת זאת, אם אתם מציעים לו להכין ביחד אתכם קפה ומכוונים אותו באמצעות הוראות פשוטות. בדרך זו, אתם יכולים להחזיר לו את תחושת השליטה. במקום : “האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?””תמלא בבקשה את הקומקום במים”, “תרתיח את המים”, “תוציא את גרגירי הקפה מהארון” וכו’.
אהיה גמיש לעולם שלהם! אנשים רבים אשר חיים עם דמנציה, מאבדים את תפיסת הזמן. במידה וחולה הדמנציה לא מוכן לשוחח עמכם באותו הרגע, נסו להבין את הסיבה לכך. ייתכן כי, הוא התעורר עכשיו, או שהיה ער כל הלילה, או שפשוט אין לו מצב רוח לדבר, או שמעוניין לנוח ולצפות בטלויזיה. חשוב לזכור כי, במידה ואתם לא מקבלים שום תגובה מחולה הדמנציה, יש להמשיך לשוחח איתו בסבלנות ובכבוד. כל זאת, על מנת למנוע תיסכול ותחושת חוסר הערכה.
כדאי מאד למצוא מקורות תמיכה נפשיים! כאשר מצב הדמנציה מתדרדר, חשוב שיהיה לכם עם מי לשוחח. יש לקחת הפסקות ולאגור כוחות להמשך הדרך.
דעו מתי יש להתרחק! אם חולה הדמנציה מתחיל להיות עצבני או מאיים, קחו נשימה עמוקה ותתרחקו. זכרו כי לא קל לחיות עם חולה דמנציה – אתם תמיד יכולים לחזור ולנסות להתמודד עימו מאוחר יותר.
להלן מספר מוצרים מומלצים מאד, אשר יקלו על איכות חייהם והתקשורת עם היקרים לכם הסובלים מדמנציה-
לסיכום-
עליכם לזכור כי חולה הדמנציה, אינו תמיד אחראי על מעשיו. המחלה הנוראית היא שגורמת להתנהגותו ולהדרדרות הדרגתית של תפקודי מוחו. אני מקווה מאד, כי יום אחד תהיה תרופה למחלה הזאת. אך, כעת אתם חייבים ללמוד כיצד להתמודד עם השלכותיה. הדרך הטובה ביותר, הינה להתמקד בדברים החיוביים שאתם משיגים עם האדם המתמודד עם דמנציה. יש לנסות למצות כל יום עימו, עד כמה שניתן.
נכתב ע”י עירית רבינוביץ- עו”ס תואר שני בתחום בריאות ושיקום– בעלת נסיון רב עם תשושי נפש וחולים סיעודיים.
