סקירת מצב בתי האבות בישראל

סקירת מצב בתי האבות בישראל

מבוא-

אתחיל מהסיפור האישי שלי,

התחלתי את עבודתי בבתי אבות, בשנת 2008. תחילה בבתי אבות קטנים, ולאחר מכן עברתי לעבוד בבית אבות גדול יחסית באזור הצפון. נהנתי מאד לעבוד בעבודה קהילתית, פרטנית וקבוצתית עם הדיירים וכמו כן, נהנתי לעזור למשפחות של הקשישים, הן בליווי הרגשי והן במיצוי זכויותיהם מול המשרדים השונים.

ממה פחות נהניתי בעבודתי בבתי אבות?

מהאירועים החריגים האפורים, מהעובדה שלא תמיד יכולתי לעבוד לפי כללי האתיקה של המקצוע, משום שהייתי כפופה להנהלה שהעדיפה להסתיר (לא כל ההנהלות).

אך, כמובן, שלא ויתרתי והיכן שהיה צורך לדווח, התעקשתי לדווח גם אם זה עלה בביקורת כלפיי או אף בפיטורים.

מחסור בכוח האדם במחלקות והעובדה שלעיתים בעקבות כך, העבודה של הצוות המטפל הובילה לאותם אירועים חריגים. חוסר הרצון של הצוותים המטפלים לקבל הכשרה ולהתמקצע, רק מכיוון שהם היו צריכים להישאר עוד שעה על חשבונם.

כל זה, גרם לי בהדרגה לאבד רצון להמשיך לעבוד בבתי אבות.

במאמר זה, אני הולכת לסרוק את מצב בתי האבות בישראל, בדגש על בתי אבות סיעודיים. כמובן, שלא כל הבתי אבות בארץ נמצאים באותו מצב, יש יותר איכותיים ויש פחות, ואני הולכת לתת מידע כללי על מה שקורה בבתי האבות בארץ הן מהספרות והן מהנסיון האישי שלי.

המחסור בכוח אדם סיעודי בבתי אבות-

זה לא סוד, שהמחסור בכוח אדם בבתי האבות וגם בבתי חולים הוא גבוה. בעקבות כך, הטיפול הניתן לקשישים השוהים בבתי אבות סיעודיים הוא לעיתים לוקה בחסר. לראייה לכך, ציטוט ממאמר בגלובס-

בעתירה המינהלית נטען על-ידי איגוד בתי האבות בישראל כי צמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים הזקוקים לכך. לטענת האיגוד העותר, ענף הבניין לא סבל מהמחסור בעובדים זרים, כי למדינה היה חשוב לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש – נזנחו על-ידה.

עורכי הדין בומבך ורונן מוסיפים וכותבים, בשם בתי האבות, כי

האוכלוסייה בעולם, ובישראל בפרט, הולכת ומאריכה חיים. אך בד-בבד לא הוסבה לכך תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בישראל, ולא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי לטיפול באוכלוסייה המתבגרת.

תופעת ההתעללות בבתי אבות-

מבין אנשי הצוות נמצא כי כוחות העזר הינם קבוצת המטפלים הנמצאת בסיכון גבוה להגיע לידי התעללות בדיירים, כפועל יוצא מאופי עבודתם השוחק (שנאן- אלטמן וכהן, 2009).

מטפלים אלו הינם עובדים סמך מקצועיים, אשר נדרשים להפעיל מיומנויות בסיסיות בטיפול ועבודתם כרוכה בטיפול פיזי בזקנים, סיוע במילוי צרכיהם הנפשיים, החברתיים ושמירה על איכות חייהם.

במחקרים שבוצעו בארצות הברית ובישראל נמצא כי מקצוע המטפל בבתי האבות בישראל ובארה”ב, מאופיין במעמד נמוך, הכנסה מועטה, תנאי העסקה גרועים, היעדר אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי נמוך.

מה גורם למטפלים לתיסכול וכיצד ניתן להתגבר על כך?-

כל הנאמר לעיל, גורם לאנשים העוסקים במקצוע זה לתיסכול ומירמור רב. הם מגיעים לעבודה בחוסר רצון ואין להם מה שיגרום להם לרצון יותר גדול להתמיד בעבודה.

מוסדות, שהשכילו להבין זאת, מארגנים לאותם מטפלים ימי כייף, מצ’פרים אותם בבונוסים על עבודה טובה. לא יזיק גם לשלם שכר שהוא מעל שכר המינימום. כמו כן, אירגונים אשר יתנו יותר השתלמויות בתשלום לאותם מטפלים, יגרמו לכך שתהיה יותר היענות מצד המטפלים להשתתף באותה השתלמות.

עדות נוספת הגורמת לתופעת ההתעללות בבתי אבות נאמרה ע”י ד”ר טובה בנד וינטרשטיין, מהחוג למדעי זקנה־גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.

במחקרים שקיימתי ב–16 השנים האחרונות אני עדה לסיכון הרב של אוכלוסיית הזקנים להתנהגות מתעללת ומזניחה”. לדבריה, מדובר באוכלוסייה התלויה באנשי הצוות וכפופה לנהלים ושגרת החיים במוסד.

תלות זו, בשילוב עמדות גילניות סטריאוטיפיות הרואות את הזקן כנטל, שקוף, ולא רלוונטי, מאפשרות במצבים מסוימים את קיומן של ההתעללות וההזנחה”,

היא אומרת ומוסיפה ש

פעמים רבות האווירה והאקלים הארגוני התובעני גורמים לשחיקה גדולה של הצוות, ללחץ ועומס טיפולי רב שיכול לגרום להעדר חמלה.

מי הגורמים האוכפים בעיה זו וכיצד?-

עוד בעיה שקשורה לתופעת ההתעללות בבתי האבות, מגיעה לא רק מצד הבתי אבות והמטפלים אלא גם מצד המשטרה והרשויות המפקחות.
המשטרה מעודדת בני משפחה להגיש תלונות בנושא זה, במקרים רבים יש קושי להרשיע בשל חוסר בראיות. בנוסף על כך, מצבם הפיזי של הקשישים הסיעודיים אינו מאפשר להם למסור עדות, או שהם מפחדים להעיד בשל קרבתם ותלותם במטפלים.

על כן, הרבה פעמים גם העובדים המקצועיים שמגיעים לשוחח עימם, לא תמיד מקבלים מידע בנושא זה מהקשישים. חוץ מדיווח למשטרה, ניתן גם לדווח לפקידת הסעד האזורית, במיוחד כאשר מדובר במיקרים אפורים יותר, שלא ניתן לגבות מהקשיש או מסביבתו עדות ברורה לגבי חשד כלשהוא להתעללות.

גם לאחר דיווח לפקידות הסעד, לא תמיד המקרים מטופלים בצורה מיטבית, זאת עקב, העומס הרב על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים המטפלים בנושא זה.

על-פי נתוני משרד הרווחה בישראל, בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בתחום זה מאות תיקים. אחד המנגנונים החשובים להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות פקיד סעד בשירות הזקן. עקב העומס, הטיפול לוקה בחסר ואין מספיק מעקב אחר מקרי ההתעללות המדווחים לפקידת הסעד.

יש לציין כי, קיים נוהל שהמעקב יהיה מצד וועדת ההתעללות המחויבת להתקיים אחת לשלושה חודשים על ידי חברי הוועדה למניעת התעללות המורכבת מהצוות הרב מקצועי של המוסד. חובה כמובן שישתתפו עו”ס, רופא ואחות, שאר העובדים המקצועיים, תלוי בהתאם למקרה המדווח.

מה הוא תהליך קבלת מטפלים לבית האבות?-

בנוסף לכך, קיימת תופעה בעייתית מאד בקרב קבלת מטפלים לבתי האבות. בעקבות המחסור בכוח העזר, אין תהליך מיון מוסדר ומקצועי לקבלת אנשים המעוניינים לעבוד כמטפלים בבתי האבות. בעקבות כך, כל מי שמעוניין להתקבל לעבוד כמטפל נכנס לעבוד, ללא בדיקה מעמיקה לגבי אישיותו ונסיונו.

בנוסף, מטפלים רבים שהתרשלו בתפקידם במוסד מסויים, פוטרו ועברו לעבוד במוסד אחר. הם התקבלו לעבודה עקב המחסור במטפלים.

יש לציין כי אם מדובר במוסד גדול – עם מספר מחלקות – במידה והמטפל חשוד ברשלנות מסוימת, הוא לא יפוטר מיד, בפעמים הראשונות, אלה יועבר למחלקה אחרת באותו בית אבות. זאת במטרה לשמר אותו, משום ששוב הבעיה שחוזרת על עצמה גם במקרה זה: אין מספיק מטפלים בעלי נסיון שירצו לעבוד בבית אבות.

פיקוח משרד הבריאות או רווחה

תפקידי משרד הבריאות והרווחה-

משרדי הבריאות והרווחה, תפקידם להוציא נהלים למוסדות אשר תחת פיקוחן ולפקח עליהם בבקרות השונות. קיימים בתי אבות פרטיים אשר אינם מפוקחים על ידי המשרדים הללו והלקוחות משלמים עליהם באופן פרטי וקיימים בתי אבות אשר נמצאים תחת פיקוחם של משרדים אלו ורוב הלקוחות המגיעים אליהם מקבלים מימון דרכם.

משרד הבריאות מפקח על מוסדות לאנשים סיעודיים ותשושי נפש ומשרד הרווחה מפקח על מוסדות לעצמאיים ותשושים. אם אתם מעוניינים להכיר את המצבים התפקודיים השונים ומה תהליך המימון אליהם, מוזמנים להיכנס למאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.

חובת הדיווח-

כאשר קיים חשד כלשהוא לרשלנות או התעללות כלשהוא, חובה לדווח למשרד הבריאות או הרווחה בהתאם לבית האבות בו הקשיש שוהה.

משרד הבריאות או הרווחה, תפקידם ליצור קשר עם העו”ס האחראי וועדת ההתעמרות בבית האבות ולברר על המקרה. כמו כן, גם לעקוב אחר המקרה וכיצד הוא מטופל.

אם לומר את האמת, לא תמיד המעקב הזה נעשה, אך כן משרד הבריאות, בודק בבקרות אם חבריי וועדת ההתעמרות שזהו גם כן תפקידם, אכן מבצעים מעקב אחר מקרי ההתעמרות המדווחים.

הביקורת על משרד הבריאות-

בנוסף לכך, קיימת ביקורת של איגוד בתי האבות א.ב.א על התנהלות משרד הבריאות בבתי האבות:

אומר רוני עוזרי, יו”ר א.ב.א (איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל), המייצג למעלה מ־200 בתי אבות ובתי דיור מוגן ציבוריים (מלכ”רים) ופרטיים שבהם מתגוררים כ־25 אלף דיירים.

“אך למעשה הוא משלם 30% מההוצאות בפועל של בתי האבות. הוא מבקש לחסוך כסף על חשבון בתי האבות הסיעודיים.

נוצר מצב שאלו שלא טובים – שורדים וקיימים. צריך להבין שלא מדובר בתת־תקינה. התקנים נכונים, אבל אין כוח אדם למלא אותם. אני מצפה שמשרד הבריאות ירים את הכפפה ויעשה שני דברים מיידיים:

יאשר עוד 2,000 עובדים זרים מתוך 5,000 שנדרשים לענף הסיעוד בתור התחלה ואחר כך יקים פורום בראשות כלכלן, שיקבע את תעריף יום האשפוז, שלא נגיע למה שהגענו עד עכשיו. כך גם הפושעים ידעו שיש להם מה להפסיד”.

מנתוני רקע של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא טיפול סיעוד, עולה כי המערך לאשפוז גריאטרי ממושך מונה כ־21 אלף מיטות ב־333 מוסדות גריאטריים. כ־70% מהמיטות מאוישות במאושפזים הממומנים בידי משרד הבריאות על פי חוק. יתר המיטות ממומנות בידי המאושפזים ומשפחותיהם באופן פרטי.

כשני שלישים מבתי האבות בבעלות פרטית והיתר בבעלות ציבורית, אבל כולם פועלים על פי הנחיות מקצועיות של משרד הבריאות ומשמשים כזרוע התפעולית של משרד הבריאות, כלומר,

המדינה היא שמחויבת לתת לקשישים את הטיפול הסיעודי הטוב, ההולם והראוי בפרק האחרון של חייהם. היא שקובעת את ההנחיות הטיפוליות המחייבות באמצעות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, שמכתיב את ההנחיות ומפקח על ביצוען, והיא שנושאת בכישלון המתמשך.

לסיכום

על פי נתוני הרשות לאוכלוסין וההגירה, במדינות מפותחות רבות קיים מחסור חמור מאד בכוח אדם מקומי בענף הסיעוד.

הדבר נובע בעיקר מקצב מהיר של הזדקנות האוכלוסייה ושינוי במבנה המשפחה, שהביאו לצמצום ניכר בכוח האדם הלא פורמאלי. לפי ניתוח מגמות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות מחסור זה ילך ויחמיר בעשורים הקרובים.

עקב כך, על קובעי מדיניות להתערב בכוחות השוק ולחפש פתרונות יצירתיים על מנת לייצב את רמת הביקוש וההיצע של כוח אדם בתחום הסיעודי. כמו כן, חשוב מאד שגם המשטרה תתייחס למיקרים המדווחים ביתר רצינות ולא תסגור כמעט כל תיק שמדווח לה ע”י בית האבות מחוסר ראיות.

יש להגדיל תקנים גם בקרב עובדי השירות הציבורי בתחום הזיקנה: פקידות סעד רבות יותר, משום שתפקידן חשוב ומכריע באיתור וטיפול במקרי התעללות בבתי אבות. הכשרות מטפלים בתשלום, יותר בונוסים, ימי כייף, פירגונים ויחס הוגן של הנהלת המוסד כלפי המטפלים. מיון קפדני של העובדים.

ובנוסף, שינוי אופן תשלום השכר לעובדים סוציאליים על מנת להמנע מניגוד אינטרסים:

עובדים הסוציאלים העובדים בבתי אבות, יקבלו את שכרם ממשרד הבריאות ולא ממנהלי בתי האבות. כך הן היו פחות חוששות להשמיע את קולן מחשש שיפטרו אותן. אך, בנתיים זה רק בגדר חלום

אפשרויות דיור לגיל השלישי, המדריך המלא

אפשרויות דיור לגיל השלישי, המדריך המלא

מבוא- 

כאשר היקרים לנו מזדקנים ובהדרגה הופכים מאנשים אשר זקוקים לעזרה לאנשים הנזקקים לעזרה, שאלות רבות עולות לגבי עתידם. אך, השאלה המעסיקה ביותר את הקשישים ומשפחותיהם הינה, מה הן אפשרויות הדיור לגיל השלישי? מה היא אופציית המגורים האופטימלית ביותר עבורם.

תשובות לשאלות הללו יכולות להשתנות ממשפחה למשפחה. כך שלפני שאתם יוצאים לחפש פתרון דיור לגיל השלישי, חשוב לשקול שלושה דברים:

  • גילו של האדם ומצבו התפקודי?
  • האם כולם במשפחה בעיקר הקשישים עצמם מתלבטים עדיין בעניין דיור מתאים או שגיבשו דעה בעניין?
  • האם דנתם עם היקרים לכם על כל אופציות הדיור הקיימות עבורם?

קיים מגוון של אפשרויות דיור עבור הקשישים, תלוי כמובן במצבם התפקודי והקוגניטיבי.

קיימים 8 פתרונות דיור לגיל השלישי:

אפשרות ראשונה של דיור לגיל השלישי היא-  דיור מוגן לקשישים עצמאיים:

מיועד עבור קשישים שיכולים לנהל את היום יום שלהם, ויכולים לדאוג לעצמם. במקרה זה, דיור מוגן לקשישים עצמאיים, עשוי להיות האפשרות הטובה ביותר עבורם.

אנשים המתאימים לסידור זה, יכולים לעשות את המטלות שלהם ללא עזרה ועדיין להנות מטיולים בבוקר. דיור מוגן, היא אופציה נהדרת לבני גיל הזהב, המחפשים דירה בודדת שתוכננה במיוחד עבורם.

בדיור מוגן לעצמאיים, יש דירה נפרדת לכל דייר אשר מגיע להתגורר בו. כמו כן, יש בכל דיור מוגן מגוון של שירותים הניתנים לקשישים המתגוררים בו. שירותים כגון: הסעות, אחות, עובדת סוציאלית, חוגים שונים, הרצאות.

דיור מוגן לעצמאיים, כפי שנאמר, מתאים כאשר שני בני הזוג עצמאיים. אך, מה קורה כאשר אחד מבני הזוג נפטר או נעשה חולה? אז האחריות על הטיפול עוברת לילדים של ההורה שחלה, כאשר במקרים רבים האחריות שלהם עליו, הופכת לנטל פיזי ורגשי עבורם. ההחלטה באיזה פתרון דיור לבחור צריכה להיות לטובת הקשיש בלבד. 

אפשרות שניה של דיור לגיל השלישי- מגורים עם משפחת הקשיש:

דמיינו את התרחיש הבא, חמתכם, עוברת לגור בחיק משפחתכם. השינוי הינו בלתי נמנע ופיניתם לה חדר בדירה. עם זאת, לאחר מספר חודשים, בעיות מתחילות לצוץ. מתח וסכסוכים עולים לפתע והקשר הזוגי ביניכם לבין בני זוגכם, מתחיל להתדרדר.

אתם מתגעגעים לתחושה של פרטיות ורוגע שהיו קיימים אצלכם בבית לפני כן. למען האמת, חמותכם בהדרגה מזדקנת, אולי הגיע הזמן לשקול אפשרות דיור חדשה עבורה?

אפשרות שלישית של דיור לגיל השלישי- טיפול של מטפלת לפי חוק סיעוד:

כפי שנאמר קודם, אפשרות המגורים תלויה בבריאות של הקשיש וצרכיו הטיפוליים.

בטווח הרחוק, השנים גובים את המחיר ובריאותה של חמתכם מתדרדרת וקשה לה כבר לחיות לבד.

פעולות היומיום כמו הכנת ארוחות וכן מעקב אחר בליעת הכדורים הופכים להיות פעולות  מורכבות יותר עבורה. אין פחד, כי יש דרך עדיין לשמור על רוב עצמאותה, עם תוספת קטנה אחת בלבד: עזרה של מטפלת חיצונית. מטפלת חיצונית ניתן להשיג  דרך חברת סיעוד או שניתן להשיג באופן עצמאי. היום הביטוח הלאומי מאפשר לקבל שעות בכסף כדי להשיג את המטפלת שאתם מעוניינים ללא תלות בחברת סיעוד, יכולות להיות לכך יתרונות וחסרונות. כדי לקבל יותר מידע על כך קראו את המאמר על הרפורמה החדשה בסיעוד.

מטפלת שמגיעה לבית הקשיש על פי שעות הסיעוד הניתנות לקשיש, מספקת לו את העזרה שהוא צריך, היא יכולה לעזור לו במשק בית כגון: ניקיון, בישול וכביסה, קניות, ליווי לבדיקות וכמובן הפעולות היומיומיות שהקשיש זקוק לעזרה בהם. 

מטפל/ת ישראלית יכולה להגיע מקסימום לעזרה של 28 שעות בשבוע ועובד/ת זר/ה מתגוררת עם הקשיש, כאשר הוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת.

הקשיש החי בקהילה, יכול לקבל גם שעות סיעוד עבור מרכז יום אם הוא מעוניין. השעות הללו נכללות בסך כל השעות סיעוד המגיעות לו. במסגרת מרכז היום, הקשיש מקבל ארוחת צהריים ופעילויות חברתיות שונות כגון: הרצאות, סדנאות יצירה, הופעות וכד’. המרכזים, פתוחים 6 – 5 ימים בשבוע מהבוקר ועד לשעות הצהרים, מופעלים באמצעות עמותות מקומיות למען קשישים, בפיקוח השירות לזקן במשרד הרווחה.

השירותים במרכז היום כוללים:

  • הסעות מהבית למרכז וחזרה, ברכב מותאם לתפקודו של הקשיש, כולל ליווי וסיוע בעליה וירידה מהרכב.
  • ארוחות בוקר וצהריים בפיקוח תזונאית.
  • רחצה, סיוע בגילוח, מניקור, פדיקור ושירות כביסה (תמורת תשלום נוסף)
  • פעילות חברתית ותעסוקתית – חוגים, הרצאות, תעסוקה ומלאכת יד, סרטים, משחקים, טיולים ומסיבות וכן תכניות ייחודיות (מחשבים, גינון, חיות מחמד)
  • פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פעילות גופנית, בדיקת אחות, טיפול מונע, טיפול סוציאלי וייעוץ גריאטרי לקשיש ולמשפחתו
  • פעילות לקידום אורח חיים בריא (כגון סדנאות בנושא תזונה).

אפשרות רביעית של דיור לגיל השלישי – בתי אבות:

בית אבות מציע צורת דיור המספקת טיפול ושירות מקיף לכל תחומי החיים, על פי מצבו התפקודי של הקשיש.

בכל בית אבות יש צוות רפואי, פרה רפואי וסיעודי, עובדת סוציאלית וצוות ניהולי אשר תפקידם לדאוג לאיכות חייו של הקשיש בצורה הטובה ביותר.

קיימות ארבע מחלקות המתאימות לארבעת מצבי התפקוד: מחלקת עצמאים, מחלקת תשושים, מחלקה סיעודית ומחלקת תשושי נפש. אופן השילוב בין המחלקות, סגנון המקום והעלות משתנים בין בתי האבות וניתן למצוא מקומות בהתאם ליכולת הכלכלית של הדייר ובני משפחתו.

מחלקות לעצמאיים-

פתרון דיור זה מתאים לאנשים עצמאים, אשר זקוקים למסגרת המספקת ביטחון וחברה.  

מחלקות לאנשים תשושים-

מסגרת המספקת לאנשים אשר זקוקים לעזרה קלה בתפקודיי היומיום. כדי להבין מצב תפקודי זה כנסו וקראו את המאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.

מחלקות לעצמאיים ותשושים-

אשר הינם בפיקוח משרד הרווחה, ניתן לקבל מימון של משרד הרווחה עבורם. עליכם לגשת לעובדת הסוציאלית בלשכת הרווחה על מנת לקבל לקבל מימון זה. 

מחלקות לקשישים סיעודיים ותשושי נפש-

הינם בפיקוח משרד הבריאות וניתן לקבל קוד של משרד הבריאות, על מנת לקבל מימון עבורם. עליכם לגשת ללשכת הבריאות הקרובה לאיזור מגוריכם ולקבל ייעוץ והכוונה על התהליך. סיעודיים זקוקים לעזרה ברוב עד כל תפקודי היומיום ותשושי נפש הינם קשישים החולים במחלות הדמנציה או שעברו אירוע מוחי ותפקודיהם הקוגנטיביים נפגעו.

מלבד השירותים הרפואיים, הדיירים בבית האבות נהנים מפעילויות חברתיות ומחוגים רבים. ישנם בתי אבות אשר דואגים לשלב את הדיירים בקהילה הכללית, באמצעות חוגים משותפים, פעילויות התנדבותיות ועוד. 

אפשרות חמישית של דיור לגיל השלישי- נופשון: 

נופשון הוא מסגרת מוסדית לאזרחים ותיקים הזקוקים לטיפול והשגחה לאחר שחרור מבית חולים ולמי שאינם יכולים לגור בביתם מסיבות משפחתיות או אחרות. השהות בנופשון היא לתקופה קצרה וכוללת לינה, ארוחות, טיפול אישי, שירותי בריאות, שירות סוציאלי ופעילות חברתית.

קיימים נופשונים ייעודיים לאזרחים ותיקים סיעודיים ולאזרחים ותיקים חרדים.

לאיתור נופשונים לאזרחים ותיקים בהתאם ליישובים שונים ברחבי הארץ, ראו במאגר השירותים של ג’וינט ישראל-אשל (יש לבחור בסוג השירות – “נופשון, RESPITE”).

מי שהגיע לגיל פרישה, עצמאי, מוגדר כתשוש ועונה על אחד מאלה:

  1. הינו לאחר אשפוז בבית חולים וזקוק לעזרה בפעולות היום יום במסגרת מוגנת.
  2. משפחתו, או האדם המטפל בו זקוקים לפסק זמן.
  3. נותר זמנית ללא בית בשל מצב חירום (כגון שריפה או שיטפון).
  4. סובל מהתעללות וזקוק להגנה קצרת מועד, עד שתיבנה עבורו תכנית טיפול.

תהליך מימוש הזכות: האזרח הוותיק או בני משפחתו יפנו בבקשה להוציאו לנופשון אל המחלקה לשירותים חברתיים הסמוכה לאזור מגוריהם – לאיתור המחלקה הקרובה.

העו”ס המטפל יקבע את הזכאות, ימלא טופס “החלטה על השמה” ויחתים את הפונים על התחייבות כי הסידור הוא זמני ובסיומו האזרח הוותיק יחזור למגורים בקהילה. יש לציין כי, הנופשון, עד לתקופה של 15 ימים. יש צורך כי, יאושר על-ידי המחלקה לשירותים חברתיים. במקרים מיוחדים, יאושר נופשון בין 16 ל-60 ימים על-ידי המפקח המחוזי של השירות לאזרח הוותיק. בנוסף, במקרים שבהם לא ניתן להחזיר את האזרח הוותיק לביתו, ועד שתימצא עבורו מסגרת חלופית, תיתכן אפשרות לנופשון בין 31 ל-36 ימים בכפוף לאישור של מנהל השירות לאזרח הוותיק או סגנו. יש לציין כי, האזרח הוותיק יופנה לנופשון במסגרת המתאימה לתפקודו ובהתאם לבחירתו.

אפשרות דיור שישית- הוסטלים- דיור מוגן ציבורי- 

משרד הבינוי והשיכון מנהל כ-120 בתי דיור לגיל הזהב הכוללים כ-12,000 דירות בנות חדר וחצי או שני חדרים (לאיתור בתי דיור גיל הזהב באתר משרד הבינוי והשיכון). 50% מהדירות המתפנות מיועדות לעולים ו- 50% לוותיקים ולדיירים העוברים מהדיור הציבורי. יש לציין כי, בתי הדיור מופעלים ברובם על-ידי חברות ממשלתיות ובחלקם על-ידי חברות פרטיות.

בנוסף, הצוות של בתי הדיור כולל אם בית, איש אחזקה, עובדת סוציאלית, רכזת חברתית ומטפלת בקשישים. הדיירים משתתפים בפעילויות חברתיות שונות, כגון: מועדונים, חוגים, שיעורים וטיולים. כמו כן, המגורים בבית גיל הזהב כרוכים בתשלום שכר דירה הנע בין 8%-10% מקצבת הביטוח הלאומי או כל הכנסה אחרת של הדייר, מלבד קצבה (רנטה) המשולמת מממשלת גרמניה.

מי זכאי?

יחידים או זוגות העונים על כל התנאים הבאים: הינם חסרי דירה או דיירים בדירה של הדיור הציבורי היוצאים מדירתם. הגיעו לגיל פרישה ומתקיימים מקצבת זיקנה עם השלמת הכנסה. עצמאיים בתפקודם (אינם סיעודיים).

בהתאם להוראת שעה התקפה עד סוף דצמבר 2019, גיל הזכאות לכניסה לבית גיל הזהב הוקדם לגבי מי שזכאים לסיוע בשכר דירה: בבתים המופיעים ברשימה זו שיש מעט זכאים הממתינים לכניסה אליהם, גיל הכניסה המינימלי הורד ל- 60. בבתים המופיעים ברשימה זו שאין זכאים הממתינים לכניסה אליהם, גיל הכניסה המינימלי הורד ל- 55.

יש להגיש בקשה לקבלת יחידת דיור בבית גיל הזהב:

  • דיירי הדיור הציבורי יגישו את הבקשה לסניף החברה המאכלסת המטפלת בדירתם.
  • חסרי דיור יגישו את הבקשה באמצעות אחת מהחברות הנותנות שירותים למבקשי סיוע בשכר דירה.
  • יש לצרף לבקשה אישור תקף מהמוסד לביטוח לאומי על הזכאות לקצבת זיקנה עם השלמת הכנסה.
  • לאחר הגשת הבקשה יש לעבור ועדת התאמה:
    • תחילה ייבחן מצבו התפקודי של הפונה על-ידי רופא, כדי לוודא שהוא אינו סיעודי.
    • אם נמצא שהפונה עצמאי בתפקודו, הוא יעבור ראיון קבלה ובדיקת התאמה על-ידי ועדת הקבלה של בית גיל הזהב שהוא מבקש לעבור אליו.
  • מי שזכאותו אושרה, עשוי להמתין עד שיתפנה עבורו מקום בבית גיל הזהב, תקופה הנעה בין מספר שבועות למספר שנים (תלוי ביישוב שבו נמצא הבית). בתקופת ההמתנה, תיתכן אפשרות לקבלת סיוע בשכר דירה.

אפשרות דיור שביעית- שיקום במסגרת אישפוז לחולה שיקומי-

שיקום הוא שלב טיפולי בתהליך ריפוי מתמשך, שמטרתו היא שיפור התפקודים המוטוריים והקוגניטיביים הספציפיים שנפגעו עקב מחלה או פציעה. כמו כן, גם הגדלת עצמאותו האישית של החולה כך שיוכל לחזור ולנהל אורח חיים פעיל ובריא. יש לציין כי, האחריות למתן שיקום מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי וחלה על קופת החולים המבטחת את החולה על-פי התוספת השנייה לחוק.

קופות החולים מחויבות ליידע כל מטופל ומשפחתו אודות זכויותיו למיצויי פוטנציאל השיקום, תוך הפניה לגורמים המתאימים, וכן להביא לידיעתם את קיומם של גורמים מסייעים. תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוז או בקהילה.

חולה שיקומי שעומד בקריטריונים לשיקום במסגרת אשפוז, יאושפז לתקופה של עד שלושה חודשים. ייתכן אשפוז לתקופה ממושכת יותר, באישור ועדה מקצועית של קופת החולים.

מי זכאי?

  • הקריטריונים אותם קבע משרד הבריאות לשיקום באשפוז עבור חולה שיקומי:
    • התנאים המשפחתיים, הסוציאליים והסביבתיים אינם מאפשרים טיפול בבית או בקהילה.
    • מצבו הרפואי של המטופל דורש השגחה וטיפול סיעודי רפואי ממושך.
    • המטופל סובל מליקויים מוטוריים, קוגניטיביים, רגשיים, שפתיים והתנהגותיים, אשר טיפולם מצריך ידע מקצועי הקיים במסגרות שיקום ייעודיות.
    • לא ניתן לתת שיקום נאות בקהילה.
    • כל מעוכב דריכה (שאינו יכול לדרוך או לעמוד למשך תקופה מסוימת) יופנה למסגרת שיקום באשפוז, אלא אם נתן את הסכמתו לטיפול בקהילה. ישנה אפשרות לכך.
    • מטופלים לאחר אירוע מוחי או מטופלים הסובלים מבעיות נוירולוגיות אחרות, יופנו לשיקום רק אם מצבם התפקודי, כפי שנראה במבחן תפקודי, הורע משמעותית.

תהליך מימוש הזכות

  • ההפניה לשיקום נעשית בבית החולים לקראת השחרור.
  • בעת קבלת החלטה באשר למסגרת השיקום המתאימה, יש לשתף את המטופל ומשפחתו ולהתחשב בהעדפותיו.
  • ההחלטה על מתן השיקום ועל יעדיו תתקבל על-ידי רופא מומחה בגריאטריה או על-ידי מומחה בשיקום מבית החולים, ובהתייעצות עם נציג הצוות הרב מקצועי של בית החולים.
  • ההחלטה באשר לטיפול השיקומי תינתן לקופת החולים, למטופל ולמשפחתו, לפחות שני ימי עבודה לפני השחרור מהמחלקה.
  • נציג קופת החולים יבחן את המלצת בית החולים וייתן מענה מהיר (תוך שני ימי עבודה). סטייה מהמלצת בית החולים מחייבת נימוק מפורט ומתועד, תוך פירוט החלופות המוצעות למטופל.
  • אדם המתגורר רחוק ממשפחתו וילדיו, יוכל לבקש לעבור למחלקה שיקומית קרובה לאזור מגוריהם.

סירוב קופת החולים לאשר את האשפוז

  • כאשר הגורם המקצועי בבית החולים החליט שמטופל זקוק להמשך טיפול שיקומי באשפוז, וקופת החולים מסרבת לקבל המלצה זו ואינה מאשרת את המשך האשפוז, יש לפעול באחת הדרכים הבאות:
  1. לפנות להערכה שיקומית במסגרת השיקומית באשפוז.
  2. לפנות לחוות דעת נוספת של רופא מומחה בגריאטריה או בשיקום, המקובל ומוסכם על קופת החולים.

כל אי הסכמה חייבת להיות מפורטת ומנומקת.

חשוב לדעת

  • פצע לחץ או הזנה בזונדה אינם מהווים סיבה למניעת קבלת טיפול שיקומי.
  • כל החלטה שמתקבלת באשר לטיפול השיקומי תהיה מנומקת ומתועדת.

אפשרות דיור שמינית- בתי אבות עם מחלקות לסיעודיים מורכבים-

קשישים הנמצאים במצב סיעודי מורכב, מסודרים במוסדות סיעוד מורכב באמצעות קופות החולים. כדי להכיר מה הם הקריטריונים לחולה סיעודי מורכב כנסו למאמר- מצבים תפקודיים בגיל השלישי. 

סידור מוסדי לחולה המאושפז בבית חולים

כאשר קשיש המוגדר כחולה סיעודי מורכב מאושפז בבית חולים ומבקש להגיע לבית אבות, עליו לפנות לעובד סוציאלי במחלקה בה הוא מאושפז. העובד הסוציאלי יפנה לאחות קשר של קופת החולים בה הזקן חבר וזו תבקש מרופא גריאטר אישור לסידור הקשיש. תשובת הגריאטר בקופת החולים תינתן לבית החולים. עם קבלת האישור, העובד הסוציאלי ימסור לקשיש באיזה בית אבות הוא יכול להתאשפז וזאת על-פי הוראת קופת החולים. לאחר שיסודר התשלום, קופת החולים תנפיק התחייבות והקשיש יוכל לעבור לבית האבות.

סידור מוסדי לחולה הנמצא בבית

קשיש הנמצא בבית ומבקש לעבור לבית אבות, יפנה לרופא המשפחה שלו. אם הרופא מגדיר אותו כחולה סיעודי מורכב, הוא יעביר את הבקשה לרופא הגריאטר המופקד על סידורים במחלקות של סיעודיים מורכבים. עם קבלת האישור של הרופא או של אחר מטעמו, יימסר לקשיש באיזה בתי אבות הוא יכול להתאשפז וזאת על-פי הוראת קופת החולים. לאחר שיסודר התשלום, קופת החולים תנפיק התחייבות והקשיש יוכל לעבור לבית האבות.

תשלום לבית האבות

  • ההשתתפות העצמית של קשיש במחלקה סיעודית מורכבת הינה כ-116 ש”ח ליום (שיעורי ההשתתפות העצמית מתעדכנים מעת לעת ומשתנים בהתאם לקופת החולים ולסוג ביטוח הבריאות של הקשיש).
  • קשיש ערירי המתקיים מקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) בתוספת השלמת הכנסה בלבד, ישלם 80% מהכנסותיו עבור סידורו בבית האבות.

הגשת ערעור

  • אם לדעת הקשיש הוא אינו יכול לעמוד בתשלום ההשתתפות העצמית, עליו למלא טופס ערעור.
  • לטופס יש לצרף מסמכים המעידים על הכנסתו, הכנסות בת זוגו והכנסות ילדיו.
  • את הטפסים יש להגיש במרפאת האם של קופת החולים בה הוא מבוטח.
  • אם הקשיש אינו מרוצה מהחלטת ועדת הערר, הוא יכול להגיש ערעור למחלקת זכויות חברים של קופת החולים בה הוא מבוטח.

לסיכום-

כל 8 אפשרויות הדיור תלויות כמובן במצבו התפקודי והקוגנטיבי. כמו כן, עד כמה הקשיש מעורב בהחלטה, מחשבותיו, רגשותיו ובריאותו.

למצוא דיור מתאים לאדם שגידל אותנו או אנו מכירים אותו עוד כאשר היה צעיר ונמרץ, היא בהחלט משימה לא פשוטה מבחינה נפשית.

וודאו כי אתם אכן מקשיבים לדעותיו של יקירכם ושלכם, לפני שאתם מחליטים את החלטתכם הסופית.

האדם המבוגר זקוק לאהבה, איכפתיות וכבוד בגילו המתקדם. כפי שאתם קיבלתם ממנו לאורך חייכם. על כן, וודאו כאשר אתם מגיעים לבדוק דיור פוטנציאלי כי אכן יש יחס הולם ומכבד לדיירים. שימו לב למצבת כוח האדם במחלקות ובידקו את התקנים שלהם במשרדי הממשלה, בריאות ורווחה. בדקו את ציוני הבקרות שבתי האבות קיבלו או בסקרי שביעות רצון באתר משרד הבריאות או באתר גולד פקטור.

במידה ותרצו להתייעץ עימי על דיור מתאים ליקר לכם, מוזמנים ליצור עימי קשר דרך האתר או במייל irit@happyseniors.care או בנייד- 054-7758564 ואייעץ בשימחה, ללא עלות.

כמו כן, אוכל גם לעזור במעמד הכניסה לדיור הרלוונטי הן מבחינה נפשית והן מבחינת התהליכים הבירוקרטים להשגת מימון.

מחסור במטפלים מוסמכים בבתי אבות וההשלכות על הטיפול בקשישים

מחסור במטפלים מוסמכים בבתי אבות וההשלכות על הטיפול בקשישים

קחו בחשבון את התרחיש הבא. ישנם 30 קשישים בבית אבות, כולם בגילאי 70,80, חלקם אפילו מעל 90. האחיות עובדות במשמרות על מנת לטפל בהם. במהלך משמרת הערב, כל 30 הקשישים מטופלים על ידי אחות אחת (בואו נקרא לה נעמה); יחדיו עם 2-3 עוזרות וכמה מטפלים מוסמכים.

נעמה צריכה לעשות סבבים; לתת להם את הארוחות; לסייע להם להחליף בגדים; להשכיבם במיטה, לתת להם חטיפים לאכול; לרוקן את פחי האשפה בחדרים וגליון של משימות בעזרת כוח אדם מועט.

במהלך העבודה, מפריעים לה ללא הרף עם בעיה אחר בעיה. אחד מהקשישים צועק בקולי קולות שהוא רוצה הביתה. עוד אחד נשכב על הרצפה ומסרב לקום. האחות היא צבא של איש אחד, פשוטו כמשמעו, והמצבים המלחיצים עד כדי גיחוך הם רק עוד יום עבודה טיפוסי.


כוח
 אדם בחסר ומחסור במטפלים מוסמכים בבתי האבות

אלו הן החוויות של אחיות בארה“ב וישראל. כוח אדם בחסר בבתי האבות הביאו את המקצוע ללחץ אנושי קיצוני ולא שפוי.

כיצד קומץ אנשים (לכל היותר שתי אחיות ו 4 מטפלים) אמורים להתמודד עם כל זה? נוסף על שיחות, אכפתיות ואהבת הקשישים – ואז למלא את כל הדוחות מבלי להישאר שעות נוספות?!

התשובה הקצרה היא – בלתי אפשרי!

משהו בטח ישתבש כאשר האחות צריכה לטפל בכל כך הרבה חובות. לפי הסטטיסטיקות האחרונות, הדברים בהחלט משתבשים בסקטור הטיפול בקשישים במדינה.

אבל איך נאשים את האחיות ואת בתי האבותכאשר ישנו רק אדם אחד המופקד על עשרות בעיות שונות בדקה?

או לחלופיןהאם אנו מאשימים את המשפחות של הדיירים אשר שמו את יקיריהם תחת טיפול של זרים?

אין אף אדם ספציפי שאותו ניתן להאשים במחסור במטפלים מוסמכים:

כולם סובלים. זה לא שפוי לצפות שאיש אחד ינהל ויטפל בצרכים של כל כך הרבה קשישים בו זמני.

טעויות בחלוקת התרופות או הארוחות; חוסר תשומת לב לתסמינים קטנים של כאב אצל המטופל אשר יכולים להיות אינדיקציה לבעיה גדולה יותר; או פשוט חוסר יכולת להעניק להם את הזמן הדרוש – כל אלו יכולים לתרום באופן פעיל לירידה באיכות החיים שהקשישים חווים בבית האבות.

קשישים, במיוחד אלו הסובלים מטראומות ובעיות כמו דמנציה, נשלחים לבתי האבות מכיוון שמשפחותיהם אינן מסוגלות להעניק להם את הטיפול הדרוש.

אנשים אלו נמצאים הרחק מיקיריהם. תקועים במקום עם עוד 50 קשישים אחרים וסובלים מבדידות בצורה נואשת. האחיות הן קרן האור בחייהם. אחות טובה לא רק נותנת להם אוכל ומנקה אחריהם; היא גם מנחמת אותם, מרגיעה אותם וגורמת להם להרגיש אהובים.

פעולות יומיומיות קטנות כמו הברשת השיער, אחיזת הידיים, עושות את ההבדל בין קשיש המרגיש אהבה לבין קשיש המרגיש הזנחה.