הרפורמה החדשה בסיעוד

הרפורמה החדשה בסיעוד


מבוא:

בחודש נובמבר 2018 יצאה לדרך הרפורמה החדשה בסיעוד המשותפת למשרד הבריאות, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה. מאמר זה בא להסביר את המצב החדש בהתאם לרפורמה ולתת כלים לבחירה בין האפשרויות השונות.

פרק א’- הגדרות יסוד:

בבואנו לבחון מהם השינויים העיקריים ברפורמה החדשה בסיעוד עלינו להגדיר מס’ נושאים עיקריים עליהם היא מתבססת.


1 .גמלת סיעוד-

קצבה הניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי. עד לחודש אוקטובר 2018 ניתן היה לקבל את הגמלה באחת מ 2 הדרכים הבאות:
א.מעסיקי עובדים ישראליים- דרך חברת סיעוד או ישירות לחשבון הבנק (זאת במידה ויש למקבל הגמלה אפשרות להוכיח כי הוא מקבל שירות של מטפלת ישראלית למשך 6 ימים בשבוע ו 12 שעות ביום).
ב. מעסיקי עובדים זרים- דרך חברת סיעוד (ראו מאמר קודם שלי), או בגמלה ישירה לחשבון הבנק של בעל הגמלה.


2. מבחן A.D.L- 

זהו המבחן התפקודי אותו מבצע הביטוח לאומי באמצעות אחיות
הבאות לבית מקבל הגמלה. המבחן מורכב מ 6 בדיקות עיקריות:

א. קימה ושכיבה.

ב. ניידות.

ג.רחצה

ד. לבוש

3 .רמות הזכאות- 6 רמות שנקבעו:

א. רמה 1 – בין 5.2 ל 3 נקודות
ב. רמה 2 – בין 5.3 ל 5.4 נקודות
ג. רמה 3 – בין 5 ל 6 נקודות
ד. רמה 4 – בין 5.6 ל 5.7 נקדות
ה. רמה 5 – בין 5.7 ל 9 נקודות
ו. רמה 6 – החל מ 5.9 נקודות ומעלה.

פרק ב’- השינויים העיקריים ברפורמה:

ישנם 2 שינויים עיקריים ברפורמת הסיעוד
1 .שינוי בשעות הסיעוד בהתאם לכל רמה:

עד חודש אוקטובר 2018 היו 3 רמות בקבלת גמלת הסיעוד.
רמה א’-

הקנתה למקבליה 9.75 שעות סיעוד בשבוע.

רמה ב’-


הקנתה למקבליה 19 שעות סיעוד שבועיות בעת העסקת מטפל/ת ישראלי/ת ו 16 שעות סיעוד למעסיקי עובדים זרים.

רמה ג’-


הקנתה למקבליה 22 שעות סיעוד שבועיות בעת העסקת מטפל/ת ישראלי/ת ו 19 שעות סיעוד למעסיקי עובדים זרים.

החל מחודש נובמבר ישנן 6 רמות לגמלה ככתוב לעיל. (בהמשך המאמר, תפורטנה הרמות בהתאם לשירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהן).

2 .סכומי התשלום בעת קבלת הגמלה או חלקה באופן ישיר, סכום הכסף המשולם לזכאי גמלת הסיעוד בכל רמה עלה משמעותית.

למעשה, המדינה על ידי פיצול הרמות והרחבתן, הגדילה את השתתפותה במימון סיעוד בגיל השלישי. אם בעבר סכום המקסימום אותו ניתן לקבל היה 3650 ₪ הרי שהיום בעלי גמלת סיעוד ברמה הגבוהה ביותר יכולים לקבל סכום של 4900 ש”ח בקירוב.

עם זאת, חשוב לציין כי את הגמלה הגבוהה ביותר יכולים לקבל רק אלה המקבלים ניקוד בודד. (ניקוד עבור בודד- מי שאין לו בני משפחה שגרים איתו או שבן/ בת זוגו/ה מקבל אף הוא גמלת סיעוד.


מקבלי גמלה שמוכרים כחולים במחלות הזקנה (אלצהיימר, דמנציה וכדומה) מקבלים את הניקוד הגבוה ביותר האפשרי ללא קשר למצבם התפקודי. ניקוד זה מגיע מתוך תפיסה האומרת כי מקבל גמלה דמנטי, אינו יכול להיות אחראי למעשיו ולכן, אין מה לבדוק את יכולותיו התפקודיות. לפיכך, חולה דמנטי מקבל 9 נקודות באופן אוטומטי ובמידה והוא מקבל ניקוד בודד הרי שהוא מגיע לרמה 6. היה והוא מתגורר עם בן/בת זוג או בן משפחה כזה או אחר, הוא יקבל את 9 הנקודות ויגיע לרמה 5.

פרק ג’- השירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהרמות למקבלי גמלה שאינם זקוקים להשגחה של 24 שעות ביממה:

רמה א’:

  • מטפלת דרך חברת סיעוד 5.5 שעות או גמלה כספית בסך 1407₪ לחודש.

שירותי סיעוד נוספים:

  • כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),
  • מועדון (2 שבועיות ליום),
  •  לחצן מצוקה (0.25   שעות שבועיות)
  • מוצרי ספיגה

רמה ב’:

  • שעות או מטפלת מחברת סיעוד ל 10 שעות או מטפלת דרך חברת סיעוד ל-6 שעות בשילוב  גמלה כספית על סך  ₪ 820 לחודש.

שרותי סיעוד נוספים:

  • כביסה (0.25 ש”ש ל-5 ק”ג).
  • מועדון ( 2 שעות שבועיות )
  • לחצן מצוקה (0.25 ש”ש)
  • מוצרי ספיגה

רמה ג’:

  • מטפלת דרך חברת סיעוד 15 שעות או מטפלת מחברת סיעוד ל-11 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש.
  • באופן חריג וע”פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל 10 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1025 ₪ לחודש.

שירותי סיעוד נוספים:

  • מועדון (2 שעות שבועיות ליום),
  • לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות ),
  • כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),
  • מוצרי ספיגה

רמה ד’:

מטפלת דרך חברת סיעוד ל-19 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל15 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש, באופן חריג וע”פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל -12.5 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1300 ₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
• כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),
• מועדון (2.75 ש”ש ליום)
• לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
• מוצרי ספיגה

רמה ה’:

מטפלת דרך חברת סיעוד ל-23 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל-19 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש.
באופן חריג וע”פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל-15.5 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1570 ₪ לחודש.

שירותי סיעוד נוספים:

• כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),

• מועדון (2.75 שבועיות ליום) ,

• לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)

• מוצרי ספיגה.

רמה ו’:

מטפלת דרך חברת סיעוד ל-28 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל-24 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש. באופן חריג וע”פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל-18.5 שעות, בשילוב גמלה כספית בסך 1910 ₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:

  • כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק”ג),
  • מועדון (2.75 שבועיות ליום),
  • לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות) 
  • מוצרי ספיגה

פרק ד’-השירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהרמות למקבלי גמלה שזקוקים להשגחה של 24 שעות ביממה.

מקבלי גמלה שמעסיקים עובדים זרים (ו/או מקבלי גמלה המעסיקים עובדים ישראלים למשך 6 ימים בשבוע, למשך 12 שעות ביום), יכולים לבחור האם לקבל את הכסף דרך חברת  סיעוד או בגמלה ישירה. במאמר קודם שלי בעניין זה, הראיתי כי ישנו פער שמתבטא באלפי שקלים לשנה בין המעסיקים שבוחרים לקבל את הגמלה באופן ישיר, לבין אלה שמקבלים את הגמלה דרך חברות הסיעוד ולכן, לא נתמקד בכך במאמר זה. עם זאת, חשוב לציין את סכומי הכסף אותם משלם המוסד לביטוח לאומי למקבלי גמלה ישירה כדלהלן:

פרק ד’- ניצולי שואה 9 שעות סיעוד

ניצולי שואה המוכרים ע”י הרשות לזכויות ניצולי שואה ו/או ועידת התביעות זכאים ל 9 שעות סיעוד שבועיות נוספות מעבר לגמלת הסיעוד הניתנת ע”י הביטוח הלאומי.

הזכאות לקבלת 9 שעות אלו הינה עמידה בדירוג של 6 נקודות ADL (רמה 3 כדלעיל) במבחן התלות ובנוסף, בכך שגמלת הסיעוד אינה מופחתת בשל הכנסות.

ע”פ הרפורמה החדשה, אותם ניצולי שואה , הזכאים לתוספת זו  יכולים לקבל את הגמלה הזו באופן כספי ישירות לחשבון הבנק מה שיוסיף להם 1842 ₪ בכל חודש.

האפשרות לבחירת גמלה ישירה ניתנת רק למי שמעסיק מטפל צמוד ל 24 שעות.

פרק ה’-שיקולים לקבלת גמלה בכסף או באופן ישיר:

בבואנו לקבל חלק מהגמלה או כולה באופן ישיר, עלינו לקחת בחשבון מס’ גורמים המשפיעים על ההחלטה:

1.בירוקרטיה-

חברות הסיעוד טוענות לא אחת כי מקבל גמלה באופן ישיר נמצא “לבד” מול העובדים אותם הוא מעסיק. הנחה זו הינה משוללת כל יסוד היות והאחראים להעסקתם של העובדים הזרים הינם התאגידים והלשכות הפרטיות. לחברת הסיעוד אין כל אחריות כלפי העובד הזר. למעט תשלום השכר אין לה קשר איתו ואף שהיא נחשבת מעסיקה שלו, מקבל הגמלה ובעל הרשיון הוא המעסיק הראשי. על כן, עליו לנהל את העסקת המטפל ללא קשר לחברת הסיעוד.

למעשה, חברת הסיעוד הינה גוף שעומד בדרך בין מקבל הגמלה לעובד ובכך, מסרבל את העסקה. על כן, על מקבל הגמלה לדעת כי, בכל מצב בו הוא מעסיק מטפל עליו להתייחס לכך כמעסיק מלא ובשל כך, עליו לנהל את ההעסקה כפי שדורש החוק. חברת הסיעוד לא תיתן לו את המענה אותו הוא צריך ברגע שהעובד יסיים את ההעסקה. להיפך, ברוב הפעמים מקבל הגמלה לומד כי חברת הסיעוד לא מסרה לו את המידע הנדרש לו כמעסיק והוא נשאר לבד מול ארגוני העובדים ובראשם “קו לעובד”.

2.שיתוף בני משפחה-

כפועל יוצא מכך שהעסקת מטפל ל-24 שעות, דורשת ממקבל הגמלה לנהל את ההעסקה, ישנה חשיבות רבה בשיתוף בני המשפחה בהעסקה זו. שיתוף זה יכול פעמים רבות להיות ההבדל בין העסקה מוצלחת להעסקה כושלת. בן המשפחה המנהל את ההעסקה יהיה זה שעוסק בכל העניינים הבירוקרטיים אל מול העובד והרשויות השונות. כל בעיה של העובד תופנה ישירות לבן המשפחה והמטופל יוכל להיות זה שמקבל את השירות ללא סכסוכים או קונפליקטים הנוגעים לשכר, תנאים, חופשות וכדומה.

3.היכולת להשתמש בתשלום המתקבל באופן ישיר למימון הסיעוד-

ע”פ הרפורמה החדשה, אותם ניצולי שואה , הזכאים לתוספת זו  יכולים לקבל את הגמלה הזו באופן כספי ישירות לחשבון הבנק מה שיוסיף להם 1842 ₪ בכל חודש.

האפשרות לבחירת גמלה ישירה ניתנת רק למי שמעסיק מטפל צמוד ל 24 שעות.

לצערנו הרב, קשישים רבים במדינה אינם “גומרים את החודש”. במצב שכזה כל סכום כסף ולו הקטן ביותר שנכנס למקבל הגמלה ישירות לחשבון הבנק, משמש למימון היום יום ולא למימון הסיעוד. היה ובני המשפחה מעורבים בניהול הגמלה, הרי שעליהם לנהוג בחוכמה ולא להשתמש בכסף לקניות של מוצרים מהמכולת.

יש לקחת בחשבון כי כאשר מגיע מקבל הגמלה למצב סיעודי, ברוב המקרים המצב אינו הפיך אלא רק מחמיר ובעקבות כך, ההוצאות הסיעודיות עולות. מכשירים שונים, תרופות, העסקת עובד צמוד ל24 שעות, קבלת חוו”ד פרטית מרופא מומחה וכדומה עולים כסף רב. על כן, ככל שבני המשפחה המעורבים יחסכו את הכסף המתקבל באופן ישיר וישמרו אותו ליום בו יצטרכו אותו ייטב להם.

ניתן מס’ דוגמאות:

לחודש, עלות העסקת עובד זר נעה כיום סביב ה-9000 ש”ח לחודש. ביקור בית פרטי של רופא מומחה (1000 -1500 ש”ח ובחלק מהתחומים כפליים). כסא גלגלים באופן פרטי, 5000-3000 ש”ח.  מקבל גמלה המקבל מטפל מחברת סיעוד ומשלב עם הטיפול גמלה בכסף וחוסך את הסכום אותו הוא מקבל באופן ישיר מכין למעשה את הקרקע לעתיד טוב יותר עבורו.

פרק ו’- סיכום:

רפורמת הסיעוד החדשה, נותנת למקבלי גמלת הסיעוד אפשרויות חדשות רבות. אין ספק שברפורמה הושקעה מחשבה רבה במטרה לתת יותר למקבלי גמלת הסיעוד. השינוי ברמות הטיפול והגדלת השעות בכל רמה מאפשרות למקבל הגמלה לחשב ולתכנן את צעדיו קדימה- מה שלא היה חלק מהאפשרויות עד היום. תכנון נכון וקבלת ההחלטה האישית מתאימה לכל מקבל גמלה הינן אבן יסוד בהגעה לגיל השלישי או למצב סיעודי. ניתן לשאול האם הרפורמה החדשה מספיקה וסביר שהתשובה תהיה שלא ויש דברים רבים נוספים שצריך לעשות, אבל, אין ספק שהרפורמה החדשה הינה צעד ראשון וחשוב ליצירת מענה כולל לבני הגיל השלישי הנמצאים במצב סיעודי.

הפוסט נכתב ע”י: מרדכי סייג, מנכ”ל חברת סל”ה- סיוע ייעוץ והכוונה לגיל השלישי.