ששת המצבים תפקודיים בקהילת המבוגרים.

ששת המצבים תפקודיים בקהילת המבוגרים.


מצבים תפקודיים שונים אצל אדם, נקבעים ביחס ליכולתו לבצע פעולות בסיסיות הנקראות פעולות היום יום. פעולות אלו הן: להתלבש, לאכול, לשלוט בסוגרים, להתרחץ, להתנייד ולבצע מעברים בין תנוחות (למשל משכיבה לישיבה) באופן עצמאי בבית.

פעולות אלו הנראות לנו “בסיסיות” מתחילות לקבל משמעות שונה עם הגיענו לגיל הזקנה. כמו כן, אצל הקשישים בהם אני מטפלת, הן אינן בסיסיות כלל.

קיימים שישה מצבים תפקודיים אצל קשישים על סמך ההגדרות והחוקים במדינת ישראל. הגדרות אלו תקבענה מי מהרשויות אחראי על המימון של סידור המחייה החוץ ביתי של ההורה או קרוב המשפחה שלכם. במילים אחרות, על פי המצב התפקודי, ניתן לקבוע היכן האדם יחיה ומה יהיו תנאי הטיפול בו.

על כן, החשיבות בהבנת מצבים תפקודיים אלו גדולה מאוד.

ששת המצבים הללו הן כדלקמן:

1. מצבים תפקודיים: עצמאי-

עצמאי הוא מי שאינו זקוק לעזרה כלל בפעילויות היום-יום. מי שמתפקד בכוחות עצמו בצורה מיטבית בכל אחת ואחת מהפעילויות. על כן, אינו נזקק לעזרה של אדם או מכשיר (כגון הליכון וכד’) לקיים את אורח חייו. אנשים עצמאיים, חיים ללא קושי בקרב הקהילה בה הם חיים, או אם הם בחרו לעשות כן במסגרת של דיור מוגן.

במידה ובן המשפחה המבוגר שהינו עצמאי, מרגיש בדידות ומעוניין בבית אבות המתאים לעצמאיים. אך, אין לו את היכולת הכלכלית לשלם על הדיור המוסדי, עליו לפנות לעו”ס האחראית על קשישים בלשכה לשירותים החברתיים בעירו.

עליו לבקש ממנה לעזור לו להתחיל את התהליך של מימון שהותו בדיור המוסדי בו הוא מעוניין לחיות.

להתחלת התהליך, תצטרכו לדאוג להביא מסמכים המפרטים את הכנסותיו של בן המשפחה המבוגר ושל ילדיו. אם יש ברשות בן המשפחה המבוגר, דירה, יילקח בחשבון עלות השכרתה. שירותי הרווחה נוהגים להעביר בהוראת קבע את כל הכנסות של בן המשפחה המבוגר אליהם.

כך שבחשבונו נשאר כ-500 ש”ח לשם דמי כיס חודשיים בעת שהותו בבית האבות. כמו כן ייגבו מהילדים סכום השתתפות על פי חישוב סולם ההכנסות שלהם. חשוב לדעת: יש היום בתי אבות בפיקוח של משרד הרווחה שמקבלים אליהם קשישים בהשמת משרד הרווחה.

2. מצבים תפקודיים: תשוש או תשוש גוף- 

כאשר רמת התפקוד יורדת ונפגעת היכולת לתפקד באופן עצמאי בפעילויות היום-יום, עובר הקשיש למצב תפקודי החדש הנקרא תשוש, או תשוש גוף. במצב זה הקשיש כבר אינו מתפקד עצמאית לחלוטין, נזקק לעיתים לסיוע של הליכון לצורך ניידות, עזרה ברחצה וכד’.

כיצד נזהה שקשיש עבר ממצב של עצמאי לתשוש או תשוש גוף? כאשר נזקק לעזרה ב 2-3 פעולות מפעולות ADL (היומיום). לדוגמה- זקוק להליכון והשגחה ברחצה. במידה ובן  המשפחה שלכם המוגדר כתשוש או תשוש גוף, מעוניין בבית אבות לתשושים. בנוסף, זקוק למימון שהותו בבית אבות לתשושים, התהליך לקבלת המימון הינו דומה בדיוק לתהליך שמתקיים עם קשיש עצמאי.

3.  מצבים תפקודיים: סיעודי– 

רק כאשר הקשיש אינו מסוגל לתפקד וזקוק לעזרה מלאה במרבית פעולות ADL (פעולות היומיום) הוא מוגדר כסיעודי. כלומר, כאשר הוא מרותק לכסא גלגלים, אינו שולט על הסוגרים, זקוק לעזרה מלאה ברחצה והלבשה, הוא מוגדר מבחינת הרשויות כסיעודי.

חשוב לציין כי אין קשר בין המצב הגופני למצב הנפשי-קוגניטיבי וקשיש יכול להיות סיעודי וגם צלול לחלוטין. על מנת לקבל עזרה ולהקל על הקשיש יש לעשות ביטוח בריאות סיעודי כדי שההוצאות  יופחתו והעזרה תהיה גדולה יותר.

בנוסף, אם בן המשפחה הסיעודי זקוק לעזרה במימון שהותו בבית אבות סיעודי, יש צורך לפנות לשם כך לאתר של משרד הבריאות. יש להוריד מאתר זה טפסים לצורך קבלת קוד משרד הבריאות. בנוסף, קיימת באתר רשימה של כל הטפסים הנדרשים לצורך קבלת הקוד למשרד הבריאות.

יש לאסוף את כל המסמכים הנדרשים ולהגישם למשרד הבריאות בהקדם. התהליך לוקח לרוב כחודשיים עד שניתן לקבל את קוד אשפוז. במידה ואין ברירה וחייבים למהר לאשפז את בן המשפחה בבית אבות סיעודי, ישנם בתי אבות שנותנים אפשרות לטרום קוד. כלומר, תשלום חלקי הניתן למוסד הסיעודי למשך חודשיים עד לקבלת הקוד ממשרד הבריאות.

4.  מצבים תפקודיים: סיעודי זמני- אדם במצב שיקומי- 

לעיתים כאשר קשיש הופך לסיעודי עקב פעילות רפואית (לדוגמא ניתוח) אך הינו בעל יכולות שיקומיות. לדוגמא, לאחר הפעילות הרפואית ובעזרת הדרכה ואימון נכונים במוסד שיקומי- הוא עשוי לשוב לרמת תפקוד גבוהה יותר. הגדרת מצב תפקודי זה הינה סיעודי זמני.

לצורך קבלת מימון למוסד שיקומי יש צורך לפנות לעו”ס קופת חולים באזור המגורים או לעו”ס בבית החולים שבו הקשיש מאושפז. העו”ס תעזור במציאת מוסד שיקומי לפי אזור המגורים וקופת החולים של הקשיש.

 5סיעודי מורכב- 

חולים אשר הינם סיעודיים על פי תפקודם ובנוסף לכך, יש צורך בטיפול רפואי מיוחד בעבורם.

להלן כמה דוגמאות למצבים רפואיים העלולים להוביל לאשפוז במסגרת סיעודית מורכבת:

         1.פצעי לחץ בדרגת חומרה 3-4.

         2.צורך במתן עירוי נוזלים ו/או טיפול תרופתי תוך ורידי לזמן ממושך.

         3.בעיות נשימתיות הדורשות הנשמה, אינהילציות או סקשיין יותר מפעם ביום.

         4.דיאליזה או המו דיאליזה, אדם החולה במחלה ממאירה וזקוק לניטור רפואי צמוד ו/או איזון כאב.

באם מבקשים להגיע למחלקה סיעודית מורכבת בבית אבות נדרש אישור מהרופא הגריאטר האחראי על נושא זה בקופת החולים. הפנייה לגריאטר נעשית באמצעות רופא המשפחה לאדם החי בקהילה או באמצעות השרות הסוציאלי של בית החולים באם האדם מאושפז.

6. תשוש נפש- 

הגדרה של תשוש נפש אינה נוגעת כלל למצבו הגופני של הקשיש אלא למידת צלילותו. אדם מאובחן כתשוש נפש, כאשר רמת הדמנציה שלו עולה ומידת התמצאותו בזמן, במרחב ובאדם יורדת. הירידה ברמות ההתמצאות הינה במידה כזו שהוא נזקק להשגחה מתמדת.

חשוב לציין כי תשוש נפש אינו חולה נפש אלא מי שבעקבות מחלות הקשורות לזקנה (אלצהיימר לדוגמא) רמתו הקוגניטיבית נפגעת. למרות שמבחנים שונים לבדיקת צלילותו של קשיש (מיני מנטל לדוגמא) נערכים ע”י גורמים שונים, אבחנה מוסמכת ומקובלת על הרשויות, ניתנת ע”י פסיכיאטר שהתמחה בגריאטריה בלבד.

במידה והקשיש מתגורר בקהילה, בני משפחתו צריכים לפנות לרופא המשפחה  על מנת לקבל הפנייה לפסיכוגריאטר. כמו כן, במידה והקשיש מאושפז בבית חולים, פסיכוגריאטר בבית החולים מבצע אבחון לצורך קביעת תפקודו של בן המשפחה כתשוש נפש.

לאחר קביעת היות הקשיש כתשוש נפש, על המשפחה לפנות לעו”ס קופת החולים אם הקשיש מתגורר בביתו, או לעו”ס בבית החולים. זאת, על מנת, לעזור למצוא מוסד מתאים לתשושי נפש ולעזור בהתחלת תהליך קבלת קוד אשפוז ממשרד הבריאות. הגוף המממן סידור מוסדי לתשושי נפש הינו משרד הבריאות, להלן הקישור לאתר משרד הבריאות.

לסיכום- 

המצבים התפקודיים השונים מצריכים היערכות שונה של הקשיש ובני משפחתו על מנת להמשיך בשגרת החיים במידת האפשר. זאת, על מנת, לאפשר את הטיפול הטוב ביותר והמתאים ביותר עבור כל קשיש.

כתבה: עירית רבינוביץ, עו”ס תואר M.A בבריאות ושיקום.