שרה אהרוני בת ה 65 ידעה שמשהו לא בסדר מאז התקרית.

כשהיום התחיל הכל היה נהדר: שמים כחולים ובהירים, השמש זורחת, ובפעם הראשונה כל בני הדודים יגיעו יחדיו לחגיגת האביב השנתית בביתה. היא תכננה הכל בצורה מושלמת והייתה בעיצומן של ההכנות לארוחה. הצלי כבר היה בתנור, תפוחי האדמה כבר רתחו, הירקות התבשלו…

הכל הולך להיות מושלם.

האורחים החלו להגיע ושרה החליטה להיכנס רגע הביתה ולשאוף אוויר קריר. זהו הרגע שבו זה קרה. כאשר שרה יצאה שוב מהגינה היא התבלבלה מהנוכחות של כל כך הרבה אנשים.

למה יש כל כך הרבה אוכל?
מה עושים כל בני הדודים אצלה בבית?
מה קורה כאן?

בעודה שואלת את בעלה, הזיכרון החל לחזור אליה, אבל החוויה השאירה אותה בהלם לשארית היום.

שרה הייתה אישה בריאה. היא עבדה פעם בשבוע, הקפידה על תזונה, ישנה כרגיל; אך למרות הכל לא היה ניתן להתחמק מהעובדה – מחלת האלצהיימר החלה להתפתח וסימניה גברו מידי יום.

בעודה מבקרת את הרופא יחדיו עם בעלה אלכס, האבחנה הרפואית אושרה. לשרה אלצהיימר בשלב טרום קליני המתפתח בהדרגה לשלב הראשון של המחלה.

האבחנה – אלצהיימר

הרופא החל להסביר על האפשרויות שיש היום לטיפול באלצהיימר. התרופות הקיימות מנסות להפחית את  השפעת הסימפטומים של האלצהיימר ומסייעים לשפר את הזיכרון, או לחשוב בצורה ברורה.

התרופות פועלות מסייעות למטופלים לשמור על היכולת לבצע את פעולות היום יום (למשל להתקלח בעצמם, להכין אוכל, לעסוק בפעילות מחוץ לבית), לתקופה קצת יותר ארוכה מהאפשרות ללא התרופות.

אבל, בין שפע הניסויים בטיפול במחלה בתרופות ודרכים כימיות (חלקם הרב כושלים), התעוררה גם תקווה בקרב קהילת האלצהיימר; היתכן כי שינוי באורח החיים יביא לירידה בהשפעת האלצהיימר?

הקשר בין הלב לראש

מדענים חוקרים בהרחבה תיאוריה לפיה ישנו קשר בין בריאות הלב וכלי הדם לבין בריאות המוח.

אלצהיימר היא מחלת מוח ניוונית ואת התחלתה ניתן למנוע אם המוח נשאר בריא. הקשר בין הלב לראש מצביע על כך שמניעת מחלות כמו סכרת, מחלות לב, כולסטרול וכו’, הפוגעים בלב, יכולים גם למנוע אלצהיימר. המחקר בתחום זה כולל:

• שיפור אורח החיים באמצעות: באמצעות לוח זמנים נוקשה של אכילה, שינה ושגרת אימונים בהתאם לסימפטומים איתם אנו מתמודדים, ישנו סיכוי להפחית את התקדמות המחלה ולסייע בטיפול באלצהיימר.
• יתר על כך, אורח חיים בריא הכולל שינה מספקת ודיאטה מאוזנת יכול למנוע גם בעיות לחץ דם, כולסטרול ומחלות לב (אשר כולם גורמי סיכון לאלצהיימר) וכך לשמור על בריאות הלב, כלי הדם (והמוח).
• ניסויים בתרופות קיימות למניעת גורמי סיכון בלב למחלת האלצהיימר: למשל תרופות ללחץ דם נבדקות על חולי אלצהיימר על מנת לבדוק האם הן מפחיתות את הסימפטומים.

על פי המחקרים האחרונים, עולות תיאוריות המצביעות על כך שהאלצהיימר אינו מוגבל אך ורק לגורם גנטי; זה תלוי גם בהרגלי החיים של האדם, אינטראקציה חברתית, מחזור השינה, הדיאטה, האושר הנפשי וכו’.

לכן, אם אדם יכול לשנות את הרגליו ולמלא אחר שגרה המותאמת באופן מושלם לצורך מאבק בתסמיני האלצהיימר – זה עשוי לייצור שינוי במצב בריאותם.

שרה בוחרת את הטיפול באלצהיימר

שרה החליטה לבחור בדרך פעולה זו לצורך הטיפול. הרופא ביצע סריקה מקיפה של גופה ושילב את הנתונים עם המידע על התסמינים והמידע הגנטי שלה.

כל המידע הוזן אל תוך אלוגריתם אשר התאים עבורה את שגרת חיים. זה כלל 8 שעות לשינה, 14 שעות של צום (החל מהערב), אימונים גופניים כמו ריצה, שחייה, הליכה ועוד.

לאחר כמה חודשים בה הקפידה על שגרה זו, היא החלה לחוש בשינויים. השינוי הקיצוני באורח החיים הפחית בצורה משמעותית את הסימפטומים. זהו אולי אינו פתרון לטווח ארוך, אך לפחות השפעת המחלה נדחתה.

מלבד התרחיש המתואר למעלה, ישנן גם דרכים אחרות אשר נבדקות כדרך לטיפול באלצהיימר. להלן כמה מהן:

1. התמקדות בעמילואידים לטיפול באלצהיימר:

עמילואידים הם משקעי חלבון עמילואיד בטא הנחשבים לסימפטום מאפיין של מחלת האלצהיימר. שיטות הטיפול המוצעות למטה נועדו למנוע את התפתחות העמילואידים (כלומר לעצור את המחלה):

התרופה סאראקטיניב (Saracatinib) למניעת הרס תאי עצב:

חלבוני עמילואיד בטא  בגוף עלולים לעורר חלבון אחר בשם Fyn ולהפעיל אותו בצורה אגרסיבית. כאשר חלבון FYN מופעל יתר על המידה הדבר גורם להתנוונות מוחית. אם ישנה דרך למנוע את הפעלת ה FYN, תהיה זו אבן דרך חשובה בדרך לטיפול באלצהיימר; זהו המקום בו סארקטיניב – תרופה אשר נועדה לצורך מניעת סרטן – נכנסת לתמונה.

כאשר התרופה נוסתה על עכברים, התרופה כיבתה את פעולת חלבון ה FYN והפסיקה את התנוונות המוח וסייעה לעכברים להפוך בחזרה את חלק מאובדן הזיכרון שלהם. החוקרים פועלים על מנת לבצע ניסויים בבני אדם ולבדוק את יכולות התרופה במניעת אלצהיימר בהקדם האפשרי.

נוגדנים מונוקלונלים:

נוגדנים מונוקלונלים הם תרופה המשמשת למניעת היווצרות עמילואידים. כמו כן היא גם מסייעת בהסרת עמילואידים וסילוק חלבוני עמילואיד בטא מהמוח. התרופה סולאנזומאב (solanezumab) פועלת כך והיא נמצאת בשלבי ניסוי בקרב מטופלים בשלב הטרום קליני של האלצהיימר.

2. חוסמי עמילואיד בטא (Beta-amyloid blockers):

דרך אחת למנוע את העמילואידים היא באמצעות הפסקת הייצור של חלבון עמילואיד בטא. חוסמי ייצור שונים משמשים בניסויים לחסום את פעילות החלבון.

3. מניעת דלקת:

אלצהיימר גורם לדלקת קלה (נפיחות, אדמומיות וגירוי) ברקמת המוח. התרופה ליאוקין (Leukine) נחקרת כיום בתור אמצעי למניעת הדלקת שאמורה למנוע את התקדמות האלצהיימר.

מהו הטיפול באלצהיימר שנחשב הטוב ביותר?

לצערנו אנו רק מתחילים לחקור את האפשרויות ועדיין אין לנו תשובה…

למרות שהטיפול התרופתי לצורך הפחתת סימפטומים נמצא בשימוש נרחב, שינויים באורח החיים – כמו אלו של שרה אהרוני – יכולים בהחלט להיות הטיפול היעיל ביותר לאלצהיימר אשר בו נשתמש בעתיד.

עם זאת, אין שני מוחות זהים, זוהי הסיבה מדוע כל טיפול משפיע אחרת על כל חולה אלצהיימר. כולנו נקווה, שיום אחד בעתיד, אנו נגיע ליום בו התרופה לאלצהיימר היא אינה חלום אלא מציאות.

מחפשים מידע על איך טכנולוגיה יכולה להשפיע על הטיפול באלצהיימר? היכנסו למאמר – חידושים טכנולוגיים לטיפול באלצהיימר.