עובדים זרים בתחום הסיעוד מהווים חלק חשוב בתעשייה הבריאותית והרווחה ומסייעים לאנשים שזקוקים לטיפול ולשירותים סיעודיים. כאשר מדובר בחישוב משכורת לעובדים זרים בתחום הסיעוד, יש לקחת בחשבון מספר גורמים שיפורטו במאמר זה.

בתחילח המאמר נעקוב אחרי מרכיבי השכר של עובד זר בתחום הסיעוד בישראל, כפי שהוזכרו. בהמשך ניתן מספר טיפים להעסקה של עובד זר. ובסוף המאמר נספק טבלה שמדגימה את עלויות שכר של עובד זר.

שכר בסיס:

שכר הבסיס הוא התשלום המינימלי שהעובד מקבל עבור שעות העבודה שלו. אסור לשלם לעובד זר בענף הסיעוד המועסק בישראל פחות משכר מינימום. החל מאפריל 2024, שכר המינימום לחודש, עבור משרה מלאה בענף הסיעוד (24/6) הינו 5,880 ₪ ברוטו (שכר יומי 235.2 ₪, 32.31 ₪ לשעה). שכר זה משתנה מעט לעט – לדוגמה מאז אפריל 2023, שכר המינימום לחודש, עבור משרה מלאה בענף הסיעוד (24/6) הינו 5,571.75 ₪ ברוטו (שכר יומי 222.87 ₪, 30.61 ₪ לשעה).

ניכויים מותרים מהמשכורת לעובדים זרים על פי החוק:

המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד סכומים המותרים על פי חוק עבור מגורים, הוצאות נלוות למגורים, מחצית עלות בביטוח בריאות והוצאות כלכלה, ניתן להוריד עד 25 אחוז מהשכר ברוטו (לא כולל שבתות).

מקדמות שבועיות:

המכונים גם ‘דמי כיס’, הן למעשה 100 שקלים שניתנים לעובד כל שבוע, לצורך הוצאות שוטפות, כגון: ביגוד, מוצרי היגיינה, ועוד. המקדמות לשכר, ניתנות כדי שהעובד יוכל לרכוש לעצמו חפצים שהוא צריך ליום-יום ונועדו כמקדמות ועל כן ניתן לקזז אותם מהשכר ברוטו בסוף החודש.

השתתפות בביטוח רפואי (פרטי):

יש לעשות לעובד ביטוח רפואי פרטי על מנת שיוכל להנות משירותי הביטוח שמציעה מדינת ישראל. רצוי שהעובד יהיה רשום באותה הקופת חולים של המעסיק. ההשתתפות בביטוח הרפואי תהיה עד מחצית מהעלות בפועל והינה תלוייה בחברת הביטוח. לרוב התשלום החודשי על ביטוח בריאות הינו בטווח של 220-300 שקלים לחודש, כאשר המעסיק משלם בהוראת קבע ויכול לקזז מחצית מהעלות מהשכר החודשי של העובד הזר.

כלכלה:

ההשתתפות בכלכלה, היא בסכום של כ- 588 ש”ח, שמהווים 10 אחוז משכר המינימום. במידה ואתם רוכשים מזון במיוחד עבור העובד הזר, אתם יכולים להוריד מהשכר ברוטו עד 588 ש”ח מהשכר, כאשר יש צורך לשמור את הקבלות על הקניות עבור המזון. במידה ולא שומרים את הקבלות, העו”ז יכול לתבוע אתכם בסיום ההעסקה, על כך שהורדתם לו מהשכר על מזון ולא באמת קניתם לו, כך שחייבים לשמור את הקבלות, כהוכחה לכך שכן.

מגורים:

העובד הזר חי בבית של המטופל, מסיבה זו עליו להשתתף גם בהוצאות על המגורים בבית של המטופל. אם המטופל משלם שכר דירה הסכום שיש להוריד מהשכר של המטפל הינו יותר גבוה מאשר אם הדירה היא בבעלות המטופל. הסכומים על המגורים גם תלויים באזור המגורים של המטופל. לדוגמא בתל אביב המחיה יותר יקרה ולכן הסכומים אשר ירדו מהשכר של העובד יהיו יותר גבוהים מאשר באזור חיפה והצפון.

להלן פירוט הסכומים שיש להוריד מהשכר של העובד הזר על מגורים לשנת 2024:

במידה והמגורים אינם בבעלות המעסיק- כלומר המעסיק משלם עבור שכר דירה:

במידה והמגורים בבעלות המעסיק:

המגורים ייחשבו כנמצאים בבעלות המעסיק, כל עוד לא הציג חוזה שכירות לגבי הדירה שבה מתגוררים עובדיו וקבלות על תשלום שכר הדירה עבורה.

יום מנוחה שבועי:

עובד זר בענף הסיעוד, זכאי למנוחה שבועית בת 25 שעות ברצף. היום בו יחול יום המנוחה יסוכם בין הצדדים ויצוין בחוזה (יום המנוחה יכול להקבע לפי דתו של העובד או אחד מהימים שישי או שבת או ראשון).

• במהלך יום המנוחה השבועי העובד רשאי לשהות, בהתאם לבקשתו, בבית המעסיק או מחוצה לו.
• עובד שבחר להישאר בבית המעסיק ביום המנוחה השבועי, פטור מעבודה וממחויבות למעסיק ביום זה.

תשלום על ימי חג:

עובד זר בתחום הסיעוד זכאי לקבל תשלום עבור עד תשעה ימי חג בשנה, בהתאם לחגי דתו או ארץ מוצאו, או לחלופין חגי ישראל. בימים אלה, העובד יכול להיעדר מעבודתו מבלי שזה יפגע בשכרו החודשי, כאילו עבד באופן רגיל כל החודש. העובד מחויב לציין את שמות תשעת ימי החג שבחר בעת חתימת החוזה, וכל שינוי ברשימת החגים שנבחרו יתבצע רק בהסכמה משותפת עם המעסיק.

עבודה ביום חג תתאפשר רק אם קיימת הסכמה מצד העובד ובמקרה שהמעסיק זקוק לשירותיו באותו יום. אם יום החג חל ביום מנוחה שבועי והעובד עבד בו, הוא יקבל תשלום פעם אחת בלבד (דמי חג) אין כפל תשלומים. עבור עבודה באחד מתוך תשעת ימי החג, בהנחה שלא חל ביום המנוחה השבועי, התוספת לשכר תהיה 150% מהשכר היומי הרגיל, שווה ל-401.26 ₪.

פתיחת תיק מעסיק בביטוח לאומי:

מעסיק חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי תוך שבועיים מיום היותו מעסיק לראשונה ולהודיע על פתיחת תיק מעסיק/ה עבור עובד/ת זר בתחום הסיעוד. את הטופס ניתן להוריד באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי או לקבלו בסניפי המוסד לביטוח לאומי.

מעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי חייב לשלם דמי ביטוח עבור כל השכר המשולם לעובד הזר, כמו כן החל מחודש אוגוסט 2022 הוא חייב גם לדווח על פרטי העובד ללא קשר לגובה השכר המשולם לו.

שיעור דמי הביטוח – 2% מהשכר המשולם לעובד.

לדוגמה: מי שמשלם לעובד הזר באופן פרטי שכר בסך 3,000 ש”ח בחודש – חייב בדיווח ובתשלום דמי ביטוח בשיעור 2% מהשכר המשולם לעובד: 2%X3,000 = 60 , כלומר צריך לדווח ולשלם 60 ש”ח בחודש.

דעו כי גם במהלך חל”ת חובה על המעסיק להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים ורק החל מהחודש השלישי על העובד לשלם בעצמו את הביטוח הלאומי.

חופשה שנתית:

החופשה תתואם בדרך כלל בין המעסיק לעובד, ותינתן בחודש האחרון של השנה בה היא נצברה, עם התראה מוקדמת של 14 יום מצד המעסיק או העובד. עובד זכאי לבחור יום חופש אחד ולהודיע על כך למעסיק 30 יום מראש. מעביד חייב לאפשר לעובד לקחת לפחות שבעה ימים רצופים של חופשה בכל שנה, אלא אם העובד בחר לוותר על זה מרצון ובכתב.

כמו כן, אם העובד נאמר לו מראש שלא יידרש בחגי ישראל, ניתן להוציאו לחופשה בימים אלו, כאשר עד שבעה ימים יכולים להיות מנוכים מימי החופשה שנצברו לו. יש לציין כי שבעת הימים הרצופים של חופשה צריכים להיות כלולים בחוזה או להיות מוסכמים בהסכמה כתובה מהעובד.

פדיון ימי חופשה יתבצע רק בעת סיום יחסי עבודה בין העובד למעסיק. מעסיקים שמשלמים כל שנה לעובדים זרים שלא יצאו לחופשה ולא ניצלו את ימי החופשה המגיעים להם, עלולים להפר את החוק ולהידרש לתשלום מוגבר במועד סיום ההעסקה.

בנוסף, מעסיקים עשויים להידרש לתשלום כפול – בסיום כל שנת העסקה וגם בסיום יחסי העבודה, לא משנה מה הסיבה לסיום ההעסקה. מעסיק יכול לחייב עובד לצאת לחופשה שנתית, כדי למנוע צבירת ימי חופשה לא מנוצלים.

חוק החופשה השנתית קובע שעובד חייב לנצל לפחות שבעה ימים חופשה בכל שנה קלנדרית, ויכול לצבור את יתרת ימי החופשה לשנתיים הבאות. בעת פדיון ימי החופשה בסיום ההעסקה, יש לפדות את ימי החופשה המגיעים לעובד משנת העסקתו הנוכחית ומהימים שנצברו בשלוש השנים הקלנדריות הקודמות.

בהתחשב בשכר מינימום של 5880 ש”ח, פדיון ליום חופש שנתי יחושב כ-235.20 ש”ח (5880 ש”ח חלקי 25 ימי עבודה).

הזכאות לימי חופשה:

דמי הבראה:

דמי הבראה מהווים חלק מהתנאים הסוציאליים שכל עובד שכיר זכאי להם במדינת ישראל, על פי החוק שנקרא “השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש.” בימינו, אין חובה שדמי ההבראה ישמשו בפועל למטרות נופש והבראה, וכל מעסיק נדרש לשלם את דמי ההבראה לעובדיו מדי שנה, גם אם העובד לא יצא לנופש בפועל.

חשוב לציין כי זכאות לדמי הבראה נרכשת לאחר שנה של עבודה רצופה אצל אותו מעסיק, והיא תקפה גם לעובדים זרים וישראלים כאחד.

שווי יום הבראה נקבע על ידי צו ממשלתי ומשתנה מעת לעת. כפי שנקבע ביולי 2023, שווי יום הבראה במגזר הפרטי הוא 418 שקלים ברוטו. דמי הבראה מהווים רכיב נפרד שניתן לשלב בשכר החודשי כתוספת לשכר המינימום. יש לשים לב שהערכים האלה עשויים להשתנות ומתעדכנים מדי שנה.

זכאות לימי הבראה מגיעים  לפי ותק העובד:

פנסיה:

חוקי העבודה בישראל מחייבים כל מעסיק או עצמאי להפריש כספים לקרן פנסיה.

יש לנכות מידי חודש (נכון לינואר 2023 ) 6% משכר העובד , להוסיף על זה עוד 6.5% לפנסיה ועוד 6% לפיצויים מצדכם. יחד 18.5% משכר העובד (במקרה של עובד זר סיעודי , אם לא מופרש הכסף לקופה פנסיונית אז אין חובה לנכות משכרו את חלקו).

מבחינת החוק היבש, כל מרכיב בשכר שהינו קבוע לחלוטין ומשולם לעובד באופן סדיר נחשב לחלק משכרו – ולכן יילקח בחשבון הזכויות הסוציאליות (לרבות הפנסיה). את סכום הכסף שנצבר יקבל העובד בתום העסקתו, או עם עזיבתו את הארץ; המוקדם מביניהם. את הסכומים יש להפקיד בחשבון שנפתח במיוחד למטרה זו, עם שתי אופציות לבחירה:

1. פתיחת קופת גמל אצל חברת ביטוח.
2. פתיחת חשבון בנק ייעודי. מומלץ לציין בסוגריים את שם העובד בחשבון, אך לעובד אין להיות זכויות ניהול בחשבון זה.

פיצויי פיטורים:

כל עובד במשק הישראלי, ובכלל זה עובד זר, זכאי לפיצויי פיטורין על פי חוק. צו הרחבה לגמל משנת 2008 כולל גם את רכיב הפיצויים, כלומר, מעבר לפנסיה המשולמת יש צורך גם בחיסכון לפיצויים (6% משכר ברוטו), והמעסיק אמור להפריש לקופה מסודרת מדי חודש את האחוזים הנדרשים. כספים אלו יינתנו לעובד גם במידה והתפטר. התנאי ההכרחי לזכאות לפיצויים הוא השלמה של לפחות שנת עבודה אחת ברציפות אצל אותו מעסיק. אם התפטר העובד אזי זכאי לקבל את אשר נצבר עבורו לטובת פיצויים בקופת גמל במסגרת צו הרחבה לפנסיה, גם אם לא נעשתה צבירה בפועל (6% נכון ל-2021).

אם פוטר העובד – הוא זכאי, בנוסף לכספי הקופה, להשלמה לכדי פיצויים מלאים של שכר חודשי אחרון ברוטו, כפול מספר שנים וחלקיות שנים (שווה ערך הפקדה חודשית של 8.33%).

אין משמעות להיות העובד חוקי או לאו. כל עוד הועסק העובד במדינת ישראל החוק תקף לגביו, ולכן זכאי יהיה למלוא הזכויות שצבר במהלך ההעסקה.

מחלה:

כפי שצוין בהתחלה, חובה לבטח כל עובד בביטוח רפואי מייד עם תחילת העסקתו. חוקי העבודה בישראל מכתיבים את מספר ימי המחלה לכלל העובדים – ביום הראשון אין משלמים ימי מחלה; ביום השני והשלישי – 50% משווי יום עבודה, והחל מהיום הרביעי והלאה – 100% משווי יום עבודה (עד לתקרה של 90 יום).

במקרה של מחלת קורונה של המעסיק – אם מודיעים בבוקר המחלה יש לשלם יום מלא. אם נותנים התראה מראש, יש אפשרות להוריד יום מחלה.

מס הכנסה:

למרות שנהוג לחשוב כי העובד הזר אינו משלם מס הכנסה, חשוב לדעת כי עובד זר בסיעוד הינו בדיוק כמו עובד ישראלי לצורך עניין זה.

כמה מס הכנסה צריך לשלם? מדרגות מס לשנת 2023

עובדים זרים (גברים ונשים) בתחום הסיעוד בלבד מקבלים 2.25 נקודות זיכוי. עובדים זרים גברים בתחומים אחרים זכאים לנקודת זיכוי אחת בלבד, ועובדות זרות בכל התחומים זכאיות לתוספת של חצי נקודת זכות. עובדים זרים אינם זכאים לנקודות מס נוספות מעבר לאלו. מומלץ מאוד לפנות לרשות המיסים כדי לוודא כמה מס עליכם לשלם; זאת מכיוון שכל העסקה היא אינדיבידואלית ומשתנה.

אשפוז המעסיק:

כשהמעסיק מאושפז בבית החולים, עובר העובד לעבוד למעשה כמו live out. יש צורך לרשום ולעקוב מאחר והשכר חודשי של העובד/ת מכסה במקרה זה רק 8 שעות עבודה ביום או 7 שעות עבודה בלילה. מותר לפצל בהתאם לצורכי המטופל אך מומלץ שלא לפזר על פני כל היממה – או שיועסק בשעות היום או בשעות הלילה.

במקרה שעבד יותר מ-8 שעות בפועל (או 7 שעות בלילה) – יש לשלם שעות נוספות אשר יחושבו לפי 125% עבור השעתיים הראשונות ו- 150% עבור כל שעה נוספת אחרי השעתיים הראשונות עד ל12 שעות ביום לכל היותר.

במהלך השהות במחיצת המטופל בבית החולים יש זמן שהעובד כלל לא במגע עם המעסיק, ולכן יש צורך לנהל פנקס שעות עבודה בפועל, ויש להכין לעובד תכנית מסודרת המגדירה מה מצופה ממנו מבחינת תפקידיו. גם את נושא הכלכלה יש להסדיר, מאחר וצריך לממן לעובד ארוחות בזמן השהייה בבית החולים, וגם נסיעות לבית החולים וחזרה לביתו או לבית המעסיק (במידה ולא מסיעים אותו).

אם העובד נדרש להגיע לבית החולים לצורך עבודתו, יש לשלם לו הוצאות נסיעה. גובה ההחזר נקבע לפי עלות כרטיסייה או לפי עלות כרטיס “חופשי חודשי” ועד למקסימום של 22.60 ₪ ליום.

אשפוז בבית החולים:

• זכאי לגמלת סיעוד שמאושפז בבית חולים כללי – יוכל להמשיך ולקבל את הגמלה בבית החולים במהלך 30 הימים הראשונים לאשפוז בלבד.
• מי שאיננו מקבל גמלת סיעוד, ומאושפז בבית חולים או אמור להתאשפז –  יכול להגיש בקשה לגמלת סיעוד באופן מיידי או חודש לפני האישפוז. לבקשה יש לצרף אישור רפואי מבית החולים הנקרא: “סיכום ביניים”.

תלוש שכר:

ניהול רישום התשלומים – העסקה כחוק – על פי חוק יש לנהל רישום של כל התשלומים לעובד מדי חודש, כולל חופשות, ניצול או אי ניצול חגים וכן הלאה. הרישום והמעקב יעזרו לך בתור מעסיק לשמור על החוק, ולהגן על עצמך מפני תשלומים ביתר ותביעות מיותרות.

בקו למעסיק ניתן לקבל ערכת תשלומים הכוללת תלושי שכר ידניים. הפנקס יעזור לכם לשמור על החוק, כולל חוקי העבודה הרלוונטיים, פרמטרים לחישוב ועוד.

חשוב לדעת! על פי חוק יש לנהל רישום של כל התשלומים לעובד (דמוי תלוש שכר) מדי חודש.

מעסיק בסיעוד שלא ישלם שכר כחוק צפוי לקנס של 15,000 ש”ח!

עלות ויזה לעובד זר:

חשוב לציין שעבור העסקת עובד זר נדרשת ויזה, וישנם תשלומים הקשורים לכך, בעיקר בתחילת הליך ההבאה מחו”ל. העלות מורכבת משני מרכיבים עיקריים:

• אגרת ויזה: תשלום חד פעמי של 180 ש”ח לרשות האוכלוסין וההגירה עבור כל הוצאת ויזה.

ניתן לחלק את העלויות בין המעסיק לעובד כאשר:

• אגרת הויזה: ניתן לחלק את התשלום עם העובד הזר, או שהמעסיק ישא בתשלום כולו.
• הוצאות נוספות: נהוג שהמעסיק ישא בעיקרן, אך ניתן גם כאן להגיע להסכם חלוקת עלויות עם העובד.

מספר טיפים נוספים הקשורים להוצאות על ויזה:

• מומלץ לברר מראש ברשות האוכלוסין וההגירה את העלויות המדויקות הצפויות עבור הוצאת ויזה עבור העובד הזר.
• חשוב לתעד בכתב כל הסכמה לגבי חלוקת העלויות בין המעסיק לעובד הזר.

הוצאת היתר העסקה למטופל:

חשוב לציין שהעלות המוחלטת של הוצאת ההיתר לעובד זר מוטלת על המטופל/ת, הידוע גם כ”מעסיק”. דמי הטיפול עבור היתר זה מגיעים לרשות האוכלוסין וההגירה, ועומדים כיום על 320 ש”ח.

שירותי תאגיד עובדים זרים – עלויות ותיאור מפורט:

מהו תאגיד עובדים זרים?

תאגיד עובדים זרים הוא חברת השמה המתמחה בהשמת עובדים זרים סיעודיים בלבד. תפקידו של התאגיד אינו להעסיק את העובדים, אלא לספק מגוון שירותים הקשורים להעסקתם, ביניהם:

• גיוס עובדים זרים: איתור, מיון והתאמה של עובדים זרים מתאימים לצרכים של המטופלים.
• פיקוח: מעקב אחר עבודתם של העובדים הזרים, ודאגה לקיום קשר תקין בינם לבין המטופלים ומשפחותיהם.
• הארכת היתרים: טיפול בהארכת היתרי העבודה והויזות של העובדים הזרים.
• סיוע בירוקרטיה: סיוע בהליכי הוצאת ויזה הומניטרית לעובדים זרים שתקופת שהייתם החוקית בארץ הסתיימה.
• פתרון בעיות: גישור ופתרון בעיות שעשויות להתעורר במהלך העסקת העובד הזר.

עלויות שירותי תאגיד עובדים זרים:

• דמי השמה: תשלום חד פעמי של 2,000 ש”ח כולל מע”מ עבור השמת העובד הזר לשנה הראשונה.
• דמי רישום: תשלום חודשי של 70 ש”ח כולל מע”מ, המחולק לשנה (סה”כ 840 ש”ח כולל מע”מ). החל מהשנה השנייה, התשלום יורד ל-840 ש”ח כולל מע”מ לשנה.
• החזר יחסי: במקרה שהעובד הזר מסיים את עבודתו אצל המטופל לפני תום השנה הראשונה, התאגיד יחזיר את החלק היחסי של דמי ההשמה שלא נוצל, במידה ולא נמצא עובד זר חלופי ועברתם לתאגיד אחר, כמו כן, לא ניתן החזר במקרה שהמטופל נפטר או עבר לבית אבות.

חשוב לציין:

• התאגיד אינו גובה עמלות נוספות מעבר לתשלומים המפורטים לעיל.
• קיימת אפשרות להעסיק עובד זר ללא מעורבות התאגיד, במידה ומעסיקים עובד\ת זר\ה ומגישים לויזה הומניטרית, לקבלת פרטים נוספים, ניתן לפנות דרך טופס ההרשמה.

טיפים והמלצות:

בעידן בו התחרות על כוח אדם איכותי הולכת וגוברת, חשוב להיות ערניים לצרכים ולזכויות של העובדים, תוך שמירה על האיזון הכלכלי של ההעסקה. ההקפדה על זכויות העובדים לא רק מסייעת למנוע תביעות משפטיות, אלא גם בונה מוניטין חיובי ואמון בין העובדים למעסיק. הצברת זכויות בקרנות השונות תבטיח כי בעת הצורך, תוכלו למלא את התחייבויותיכם ללא פגיעה בנזילות הכספית שלכם.

להלן מספר המלצות:

• יש להקפיד על כיבוד זכויות העובדים כפי שמוגדרות בחוק בישראל היא חיונית להימנעות מתביעות משפטיות ודרישות כספיות בסכומים גבוהים. עבירות על הזכויות האלו יכולות לחשוף את המעסיק לסיכונים משפטיים וכלכליים ממשיים.
• מומלץ להפריש סכומים לקרנות חיסכון, כגון פיצויי פיטורים וקרן פנסיה, שאינם משולמים לעובד באופן קבוע. סכומים אלו מצטברים ונועדים לשמש את העובד בסיום ההעסקה. לדוגמה, אם העובד ידרוש את זכויותיו לפנסיה בסיום ההעסקה והמעסיק לא יהיה מוכן, יתקיים חוב גדול שעלול להוביל לנזק כלכלי משמעותי.
• בנוגע לתוספות והורדות בשכר שאינן מגובות בחוק, כגון הוצאות מגורים וכלכלה, ההחלטה נתונה בידי המעסיק ובסיום משא ומתן עם העובד. עם זאת, יש לשקול כי בשוק הנוכחי ישנו מחסור בעובדים זרים מיומנים, ולכן עובדים עלולים להשוות תנאים עם עובדים אחרים ולדרוש תמריצים גבוהים יותר. המלצתנו היא לשקול לפעמים לשלם יותר עבור עובד מיומן שיבטיח שקט נפשי וטיפול איכותי ביקירכם, לעיתים קרובות מדובר במאות שקלים נוספים בחודש. חשוב לזכור שהחלטה זו תלויה ביכולתכם הכלכלית ובשיקול דעתכם המקצועי.
• יש לנהוג בשקיפות ובהגינות במשא ומתן עם העובדים. זה יכול לסייע למשוך ולשמר עובדים מיומנים ומחויבים, שיתרמו להצלחת ההעסקה. תקשורת פתוחה והבנה של הצרכים המשתנים של העובדים יכולים להבטיח יחסים מקצועיים ואישיים ארוכי טווח.

שאלה שאני נשאלת הרבה פעמים היא- האם כדאי להעסיק בהעסקה ישירה או בהעסקה דרך חברת סיעוד?

על כך במאמר הבא!

דוגמאות לחישוב שכר חודשי:

להלן טבלה המציגה שלוש דוגמאות של חישוב שכר לעובדים זרים.

הדוגמאות מציגות: מקרה בו המעסיק משלם שכר ללא הפחתות וללא תוספות מיוחדות מעבר לשבתות ויום חופשה, מקרה בו המעסיק נדרש לשלם דמי הבראה, ומקרה בו המעסיק מפחית מהעובד השתתפות בהוצאות שונות.

סיכום:

המאמר מספק סקירה מפורטת על חישוב שכר עבודה לעובדים זרים בתחום הסיעוד בישראל. הוא מתחיל בפירוט שכר הבסיס והדרישה לשלם שכר מינימום עפ”י החוק, עם הדגשה על שינויים שוטפים בשכר המינימום. המאמר מסביר כיצד מנוכים מהשכר עלויות כגון מגורים, ביטוח בריאות, השתתפות בכלכלה ומקדמות שבועיות. כמו כן, מוסברות זכויות חופשה שנתית, פיצויי פיטורין ודמי הבראה, עם פירוט תקנות התשלום והחובות הנלווים.

במאמר ניתן דגש גם על חשיבות הקפדה על זכויות העובדים למניעת תביעות והדרכה כיצד לנהל רישומי שכר כראוי. נטען כי שמירה על זכויות העובדים מסייעת לבניית מוניטין חיובי ואמון עם העובדים. בנוסף, המאמר מפרט את ההשפעות החוקיות והפיננסיות של ניהול לקוי של העסקת עובדים זרים, ומציע המלצות לניהול נכון וחוקי של תשלומים וזכויות.

כתבה: עירית רבינוביץ’, בעלת האתר ועו”ס ותיקה בתחום הגיל השלישי! 

מוזמנים להתייעץ איתנו בקבוצת הווטסאפ שלנו ולעלות שם שאלות בנוגע להעסקת עובדים זרים בקישור הבא:

קבוצת ה WhatsApp שלנו