ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, ניצבת בפני אתגר משמעותי: הזדקנות האוכלוסייה. אתגר הזדקנות מיטבית בישראל, אינו רק סוגיה דמוגרפית, אלא גם אתגר חברתי, כלכלי ובריאותי מהמעלה הראשונה. בשנת 2021, קיבלה ממשלת ישראל החלטה חשובה (החלטת ממשלה 127) המתווה את הדרך להתמודדות עם אתגר זה, תוך שימת דגש על הזדקנות מיטבית. מאמר זה יסקור את המצב הנוכחי, האתגרים העומדים בפנינו, והאסטרטגיות שישראל מאמצת כדי להבטיח עתיד טוב יותר לאזרחיה המבוגרים.
הזדקנות מיטבית בישראל: תמונת מצב דמוגרפית
לפי נתונים עדכניים, אוכלוסיית הזקנים בעולם מהווה כיום כ-10% מכלל האוכלוסייה העולמית. עם זאת, התחזיות מצביעות על כך שעד שנת 2050, שיעורם של בני 65 ומעלה יעלה לכ-17% מאוכלוסיית העולם. בישראל, התמונה אף דרמטית יותר: בתוך 50 שנה, צפויה אוכלוסיית הזקנים לגדול מכמיליון איש לכשלושה מיליון.
נתונים אלה מדגישים את הדחיפות שבהיערכות לקראת שינוי דמוגרפי משמעותי זה. יתרה מזאת, הגידול באוכלוסיית הזקנים אינו אחיד: קיימת מגמה של גידול משמעותי במיוחד בקרב “הזקנה הבוגרת” – בני 85 ומעלה. מגמה זו צפויה להעמיק את האתגרים הקיימים ולייצר אתגרים חדשים בתחומי הבריאות, הרווחה והכלכלה.
מאפייני הזקנה בישראל
מחקרים מראים כי כ-80% מהזקנים בישראל מתפקדים ברמה גבוהה, בעוד ש-17% נמצאים בירידה תפקודית משמעותית. נתון מעניין נוסף הוא ש-98% מהזקנים חיים בקהילה, ורק 2% במוסדות. נתונים אלה מדגישים את החשיבות של פיתוח מענים קהילתיים ותמיכה בזקנים בסביבתם הטבעית.
בנוסף, ישנה מגמה של ריכוז אוכלוסיית הזקנים בערים ובאזור המרכז. כ-48% מהזקנים גרים במחוז מרכז ומחוז תל אביב, ואם כוללים את מחוז חיפה, המספר עולה ל-62%. נתון זה מחייב חשיבה על פיתוח שירותים עירוניים מותאמים לאוכלוסייה המזדקנת.
אתגר הבריאות והתפקוד
אחד האתגרים המרכזיים בהזדקנות האוכלוסייה הוא שמירה על בריאות ותפקוד. בעוד שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם (ישראל מדורגת במקומות ה-9 וה-13 בקרב מדינות ה-OECD לגברים ונשים בהתאמה), הפער בין תוחלת החיים לבין שנות החיים הבריאות הולך וגדל.
נתון מדאיג במיוחד הוא שבעוד תוחלת החיים עולה, מספר השנים שאנשים חיים עם בריאות לקויה או בינונית נשאר יציב. משמעות הדבר היא שאנשים חיים יותר שנים, אך חלק גדול יותר מחייהם מאופיין בבריאות ירודה. זהו אתגר משמעותי הן עבור הפרט והן עבור מערכת הבריאות והרווחה.
הנחות יסוד לטיפול באתגר ההזדקנות
כדי להתמודד עם אתגר ההזדקנות, ישראל אימצה מספר הנחות יסוד:
ראייה הוליסטית: יש להתייחס לכלל המרכיבים המשפיעים על הזדקנות מיטבית, כולל היבטים בריאותיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים.
חלוקת אחריות בין הפרט והמדינה: ההזדקנות המיטבית היא תוצאה של שילוב בין מאמצי הפרט (כגון אורח חיים בריא) ומדיניות ממשלתית תומכת.
שפה משותפת: פיתוח מפת מדדים המאפשרת שיח משותף בין כל העוסקים בתחום הזקנה.
דגש על מניעה: מיקוד במניעת הידרדרות ודחיית התלות של הזקן במשפחה ובמערכת.
מפת המדדים הלאומית להזדקנות מיטבית בישראל
אחד הכלים המרכזיים שפותחו להתמודדות עם אתגר הזדקנות מיטבית בישראל הוא מפת המדדים הלאומית להזדקנות מיטבית. מפה זו כוללת מדדים בתחומים שונים:
איכות חיים ובדידות: למשל, 26% מהזקנים בישראל חשים בדידות.
שנות חיים בריאות: גברים בישראל חיים בממוצע 11.6 שנים בריאות לאחר גיל 65, ונשים 10.5 שנים.
חוסן כלכלי: ההכנסה החציונית נטו של זקנים בישראל עומדת על 5,502 ₪, כאשר 24% נמצאים מתחת לקו העוני.
ניהול בריאות: 62% מדווחים על מצב בריאות סובייקטיבי טוב.
אורח חיים בריא: 59% מהזקנים מבצעים לפחות 2 מתוך 3 התנהגויות בריאות מומלצות.
אורח חיים פעיל: 21% משתתפים בתעסוקה ו-16% בפעילות התנדבותית.
אוריינות דיגיטלית: 73% מהזקנים משתמשים באינטרנט.
מפת מדדים זו מאפשרת לקובעי המדיניות ולאנשי המקצוע לזהות תחומים הדורשים שיפור ולפתח תוכניות התערבות ממוקדות.
החלטת ממשלה 127: צעד משמעותי קדימה
בשנת 2021, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה 127, המהווה אבן דרך משמעותית בהתמודדות עם אתגר ההזדקנות. ההחלטה כוללת מספר מרכיבים מרכזיים:
אימוץ מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית.
פרסום דוח לאומי על מצב ההזדקנות המיטבית בישראל אחת לשנתיים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הנחיית משרדי הממשלה להתאים את פעולותיהם ודרכי ההתערבות שלהם כדי להשפיע על מדדי ההזדקנות המיטבית.
המשך טיוב ופיתוח של מפת המדדים.
הגשת דוח המלצות ליעדים לאומיים בתחום ההזדקנות המיטבית.
הדוח הלאומי הראשון: תמונת מצב מקיפה
בנובמבר 2022, פורסם הדוח הלאומי הראשון להזדקנות מיטבית בישראל. דוח זה, שהוכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציג תמונת מצב מקיפה של ההזדקנות בישראל על פי המדדים שנקבעו. הממצאים העיקריים כוללים:
שיפור ב-33 מדדים, מתוכם 21 בתחום הבריאות.
הרעה ב-7 מדדים, מתוכם 4 בתחום אורח חיים בריא.
יציבות ב-8 מדדים, מתוכם 5 בתחום אורח חיים פעיל.
דוח זה מהווה כלי חשוב עבור קובעי מדיניות, חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הזקנה, ומאפשר מעקב אחר מגמות לאורך זמן והערכת האפקטיביות של התערבויות שונות.
אסטרטגיות להתמודדות עם אתגר ההזדקנות
על בסיס הנתונים והתובנות שעולים ממפת המדדים והדוח הלאומי, ישראל מפתחת מספר אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם אתגר הזדקנות מיטבית בישראל:
מיקוד במניעה: דגש על זיהוי מוקדם של גורמי סיכון והתערבות מוקדמת כדי למנוע או לדחות הידרדרות תפקודית.
קידום אורח חיים בריא: עידוד פעילות גופנית, תזונה נכונה ובדיקות רפואיות תקופתיות.
חיזוק הקשרים החברתיים: פיתוח תוכניות למניעת בדידות ועידוד השתתפות חברתית פעילה.
הכנה כלכלית לזקנה: קידום אוריינות פיננסית וחיסכון לטווח ארוך.
שילוב טכנולוגיה: הגברת האוריינות הדיגיטלית בקרב זקנים ופיתוח פתרונות טכנולוגיים לתמיכה בחיים עצמאיים.
התאמת מערכת הבריאות: פיתוח שירותי בריאות מותאמים לאוכלוסייה המזדקנת, כולל רפואה מונעת ושיקום.
תכנון עירוני מותאם: התאמת המרחב העירוני לצרכי האוכלוסייה המזדקנת, כולל דיור נגיש ותחבורה מותאמת.
האתגר התקציבי
אחד האתגרים המשמעותיים בהתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה הוא האתגר התקציבי. הגידול במספר הזקנים, ובמיוחד אלה הזקוקים לטיפול סיעודי, צפוי להגדיל משמעותית את ההוצאה הציבורית על בריאות ורווחה.
עם זאת, מחקרים מראים כי השקעה בתוכניות מניעה והתערבות מוקדמת יכולה לחסוך משאבים רבים בטווח הארוך. למשל, דחיית עקומת התלות ב-5 שנים (כלומר, דחיית הגיל שבו אנשים הופכים לתלויים בעזרת הזולת) יכולה להפחית משמעותית את שיעור הזקנים הסיעודיים באוכלוסייה.
לפיכך, האסטרטגיה הלאומית שמה דגש על השקעה בתוכניות מניעה ושימור תפקוד, במטרה לצמצם את העלויות העתידיות ולשפר את איכות החיים של הזקנים.
שיתוף פעולה בין-מגזרי
התמודדות עם אתגר ההזדקנות דורשת שיתוף פעולה בין מגזרים שונים בחברה. ממשלת ישראל מקדמת גישה של שיתוף פעולה בין:
1. משרדי ממשלה: משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ומשרדים נוספים.
2. רשויות מקומיות: פיתוח תוכניות מקומיות המותאמות לצרכי האוכלוסייה המקומית.
3. ארגוני החברה האזרחית: עמותות וארגונים המתמחים בשירותים לזקנים.
4. המגזר העסקי: פיתוח מוצרים ושירותים המותאמים לאוכלוסייה המזדקנת.
5. האקדמיה: מחקר ופיתוח של התערבויות חדשניות.
שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי, למשל, בפיתוח תוכנית “מוני 100” (Muni100), המקדמת הזדקנות מיטבית ברמה המוניציפלית.
אתגרים ייחודיים בישראל
בעוד שאתגר ההזדקנות הוא גלובלי, ישראל מתמודדת עם מספר אתגרים ייחודיים:
1. שונות תרבותית: הצורך לפתח מענים מותאמים תרבותית למגזרים שונים באוכלוסייה, כולל החברה הערבית והחברה החרדית.
2. פערים גיאוגרפיים: הבדלים משמעותיים בין המרכז לפריפריה בזמינות ונגישות של שירותים לזקנים.
3. עלייה: הצורך לתת מענה לצרכים הייחודיים של עולים ותיקים וחדשים.
4. ביטחון: התמודדות עם מצבי חירום ביטחוניים והשפעתם על אוכלוסיית הזקנים.
התמודדות עם אתגרים אלה דורשת חשיבה יצירתית ופיתוח פתרונות מותאמים.
חדשנות וטכנולוגיה
ישראל, המוכרת כ”אומת הסטארט-אפ”, מנצלת את יכולותיה הטכנולוגיות גם בתחום ההזדקנות. פיתוחים טכנולוגיים חדשניים כוללים:
1. מערכות ניטור ביתיות: המאפשרות מעקב אחר מצבם הבריאותי של זקנים בביתם.
2. פלטפורמות חברתיות מותאמות: המסייעות בהפחתת תחושת הבדידות.
3. טכנולוגיות לשיפור קוגניטיבי: משחקים ואפליקציות לשימור ושיפור היכולות הקוגניטיביות.
4. רובוטיקה: פיתוח רובוטים מסייעים לתמיכה בחיים עצמאיים.
אימוץ טכנולוגיות אלה דורש השקעה באוריינות דיגיטלית בקרב האוכלוסייה המבוגרת, נושא שזוכה לתשומת לב מיוחדת במפת המדדים הלאומית.
הכנה לקראת העתיד
אחד הנושאים המרכזיים בתפיסת ההזדקנות המיטבית הוא ההכנה לקראת העתיד. זה כולל:
1. תכנון פיננסי: עידוד חיסכון לטווח ארוך וניהול פיננסי נבון.
2. תכנון קריירה: עידוד למידה לאורך החיים והסבות מקצועיות המאפשרות תעסוקה בגיל מבוגר.
3. אורח חיים בריא: הטמעת הרגלי בריאות כבר בגיל צעיר.
4. תכנון דיור: חשיבה מוקדמת על צרכי הדיור בגיל מבוגר.
מדיניות ממשלתית בתחומים אלה, לצד חינוך והסברה, יכולים לסייע לאזרחים להיערך טוב יותר לשלבי החיים המאוחרים.
סיכום ומבט לעתיד
אתגר ההזדקנות המיטבית בישראל הוא מורכב ורב-ממדי. הוא דורש חשיבה מחודשת על מושג הזקנה, על מקומם של הזקנים בחברה, ועל האחריות המשותפת של הפרט והחברה בהבטחת איכות חיים טובה בגיל המבוגר.
החלטת הממשלה 127 ומפת המדדים הלאומית להזדקנות מיטבית מהווים צעד חשוב בכיוון הנכון. הם מספקים מסגרת לפעולה, כלים למדידה והערכה, ובסיס לשיתוף פעולה בין-מגזרי.
עם זאת, האתגר עדיין לפנינו. הגידול הצפוי באוכלוסיית הזקנים בעשורים הקרובים ידרוש המשך השקעה, חדשנות ואדפטציה של המדיניות והשירותים.
ההצלחה בהתמודדות עם אתגר זה תיבחן לא רק במספרים ובסטטיסטיקות, אלא גם – ואולי בעיקר – באיכות החיים של הזקנים בישראל, במידת השתלבותם בחברה, ובתחושת הערך והמשמעות שלהם.
אתגר ההזדקנות המיטבית הוא גם הזדמנות – הזדמנות לבנות חברה טובה יותר, מכילה יותר, המכבדת ומוקירה את הניסיון והחכמה שמביאים עימם האזרחים הוותיקים. זוהי הזדמנות לחשוב מחדש על מושגים כמו פרודוקטיביות, תרומה לחברה ומשמעות החיים בכל גיל.
בסופו של דבר, ההצלחה בהתמודדות עם אתגר ההזדקנות המיטבית תלויה לא רק במדיניות ובתוכניות, אלא גם בשינוי תפיסתי עמוק בחברה כולה. שינוי שיראה בהזדקנות לא רק אתגר, אלא גם הזדמנות להעשרה, צמיחה והתפתחות – הן ברמת הפרט והן ברמת החברה כולה.
שירותי מבוגרים מאושרים:
חברת מבוגרים מאושרים מציעה מגוון רחב של שירותים המסייעים לקשישים החיים בביתם ולבני משפחותיהם. השירותים כוללים סיוע במציאת מטפלים סיעודיים מתאימים, ניהול מעקב רפואי וטיפול אישי, ותמיכה בהתמודדות עם אתגרים יום-יומיים.
כמו כן, החברה מציעה פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לקשישים לשמור על קשר עם בני משפחתם וליהנות מתמיכה קהילתית, כל זאת במטרה לשפר את איכות חייהם ולאפשר להם להזדקן בסביבה מוכרת ונוחה. החברה עוזרת לקשישים ליהנות מתמיכה מרבית וטכנולוגיה מתקדמת, ובכך לשפר את איכות חייהם בצורה משמעותית.
יהודה קשיש בן 84 שיש לו בן ושתי בנות, ערך לפני כחצי שנה ייפוי כח מתמשך ועל פי הוראותיו המפורטות קבע כי ברצונו להמשיך ולהתגורר בביתו וכן ברצונו ללכת פעם בשבוע לאכול גלידה בחוף הים של נהריה וכן ביקש כי אף אחד מילדיו לא יוכל להשימו בבית אבות סיעודי.
יהודה ידע כי כאשר הוא צלול ומודע למעשיו הרי שהוראותיו כפי שנתן אותם יבוצעו הלכה למעשה אחד לאחד ומשכך ביקש למנות את בתו הבכורה לטפל בענייניו בבוא היום עת יהפך ללא כשיר לקבלת החלטות, ייפוי הכח המתמשך הופקד אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
בחודש האחרון חש יהודה בלבול קשה וחוסר יכולת להיות מרוכז ונאלץ לנוח ימים רבים במיטתו וילדיו החלו לטקס עצה בעניינו, תוך שמועלות אפשרויות שונות על ידי כל אחד מילדיו.
הבן אץ רץ לו ולקח את אחד מעורכי הדין היקרים ביותר שניתן להשיג וזאת לשם הגשת בקשה להיות ממונה כאפוטרופוס על אביו ועל מנת שיוכל לקבל החלטות עבורו ואילו הבת הקטנה פנתה לשכנה שגרה קומה מעליה והיא עורכת דין בעלת משרד עצמאי וזאת על מנת שתמנה את הבת הקטנה לאפוטרופוס על אביה ותוכל לקבל החלטות בשמו.
כאשר עורכי הדין הגישו את בקשותיהם לבית המשפט, הקלידה מזכירת בית המשפט את תעודת הזהות של האב במאגר של האפוטרופוס הכללי ושם התגלה כי ישנו ייפוי כח מתמשך אשר הופקד ובו הוראות ברורות של האב הכיצד לנהוג עימו וכי לפי רצונו הבת הגדולה היא אשר תמונה כאפוטרופוס עליו.
לא עזרו מחאותיהם של הילדים האחרים, הייפוי כח המתמשך גובר על בקשותיהם הנוכחיות ורצונו של האב כפי שנקבע כבר לפני חצי שנה, קוים במלואו.
מה הוא יפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.
האדם (הנקרא “הממנה”) בוחר מרצונו בשלב בו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו ישתנה לרעה (הידרדרות במצבו). הידרדרות במצבו יכולה לנבוע כתוצאה מתאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם.
הדרך לעשות זאת הינה על ידי מינוי של מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשם אותו אדם בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו.
הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים או רק לחלקם.
על מיופה הכוח לפעול על פי הנחיות הממנה, עליו לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין (או בפני בעל מקצוע בייפוי כוח רפואי) את הסכמתו לתוכן ייפוי הכוח המתמשך, לרבות ההנחיות המקדימות הנכללות בו. במקרים שההנחיה היא בלתי אפשרית לביצוע, בלתי חוקית או כאשר ביצועה יפגע פגיעה חמורה בממנה – אסור למיופה הכוח לפעול לפיה. במקרה כזה הוא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו לתת הוראות כיצד לפעול
אדם יכול להחליט על מינוי מיופה כוח יחיד וכן על מינוי מיופה כוח חליפי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול בשמו. כמו כן הוא יכול למנות מספר מיופיי כוח. ניתן וכדאי לקבוע אם מיופיי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם.
לצורך כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, אין חובה כי האדם יאבד את כשרותו המשפטית, אך בהחלט ניתן לקבוע כי ייפוי הכוח המתמשך יהיה תקף גם למצב זה, ואז כניסת מיופה הכוח לתפקידו יכולה להיעשות במקום מינוי אפוטרופוס בעניינים הספציפיים שהוגדרו בייפוי הכוח המתמשך.
אדם המעוניין לקבוע הוראות מראש למקרה שבו יהיה צורך למנות לו אפוטרופוס, יכול לערוך מסמך של מתן הנחיות מקדימות, שבהן יוכל, למשל, לקבוע מראש מי יהיה האפוטרופוס שלו בעתיד (אם יהיה צורך בכך), וכן לפרט החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו.
להלן מספר דוגמאות להוראות שאפשר לתת:
*עורך ייפוי הכוח יכול לקבוע במסגרת ענייניו האישיים הרפואיים את סוג/זהות המטפל המועדף עליו.
*עורך ייפוי הכוח יכול לקבוע במסגרת ענייניו האישיים שמקום מגוריו בעתיד יהיה ביתו, וכי המעבר לסידור חוץ ביתי ייעשה בנסיבות מסוימות בלבד.
*עורך ייפוי הכוח יכול לקבוע במסגרת הטיפול בענייניו הרכושיים כי מיופה הכוח ימכור או ישכיר את ביתו בנסיבות מסוימות או להנחותו להשקיע את כספיו בדרך מסוימת.
נקודות שיש לשים עליהם לב:
ממועד כניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, זכאים קרובי האדם ו”האדם המיודע” לקבל מידע על הפקדת ייפוי הכוח, על זהותם של מיופה הכוח ושל “האדם המיודע” ועל סוגי העניינים שלגביהם ניתן ייפוי הכוח – אלא אם כן הגביל האדם בייפוי הכוח המתמשך את זכאותם.
ממועד הפקדת ייפוי הכוח המתמשך ועד למועד כניסתו לתוקף ישלח האפוטרופוס הכללי לאדם הממנה תזכורת, אחת ל-3 שנים, כדי לוודא שהאדם אינו רוצה לשנות את ייפוי הכוח מכל סיבה שהיא.
נקודה חשובה שיש לשים אליה לב ולהתייחס אליה בקפידה היא, שיש לערוך את ייפוי הכוח על גבי טפסים מיוחדים ולחתום עליהם בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת, ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח, במידה ואין זה כך, הרי שלייפוי הכח לא תהיה נפקות משפטית.
לצורך כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, אין חובה כי האדם יאבד את כשרותו המשפטית, אך בהחלט ניתן לקבוע כי ייפוי הכוח המתמשך יהיה תקף גם למצב זה, ואז כניסת מיופה הכוח לתפקידו יכולה להיעשות במקום מינוי אפוטרופוס בעניינים הספציפיים שהוגדרו בייפוי הכוח המתמשך.
הנחיות מקדימות:
אדם המעוניין לקבוע הוראות מראש למקרה שבו יהיה צורך למנות לו אפוטרופוס, יכול לערוך מסמך של מתן הנחיות מקדימות, שבהן יוכל, למשל, לקבוע מראש מי יהיה האפוטרופוס שלו בעתיד (אם יהיה צורך בכך), וכן לפרט החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו. למידע נוסף ראו מתן הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס.
בנוסף, לרשותו של כל אדם שרוצה להיערך לשלב שבו יתקשה לקבל החלטות בעצמו בעתיד, גם אם לא הפקיד ייפוי כוח מתמשך או לא ימונה לו אפוטרופוס, עומדת אפשרות נוספת, והיא מינוי אדם (באופן רשמי) שיסייע לו לקבל החלטות אך לא יקבל אותן במקומו. למידע נוסף ראו תומך החלטות.
לסיום:
האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע”פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.
כותב המאמר הינו עורך דין ומגשר מוסמך בעל וותק של כ- 10 שנים, בעברו עסק בתפעול מערכות גדולות וניהול צוותי עובדים רבים, בוגר שני תארים ובנוסף תואר במשפטים, בעל משרד לעריכת דין בענייני משפחה, ירושות וצוואות, מוסמך האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לעריכת ייפוי כח מתמשך ומרצה בענייני משפחה וזכויות הגיל השלישי.
שירותי מבוגרים מאושרים:
חברת מבוגרים מאושרים מציעה מגוון רחב של שירותים המסייעים לקשישים החיים בביתם ולבני משפחותיהם. השירותים כוללים סיוע במציאת מטפלים סיעודיים מתאימים, ניהול מעקב רפואי וטיפול אישי, ותמיכה בהתמודדות עם אתגרים יום-יומיים.
כמו כן, החברה מציעה פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לקשישים לשמור על קשר עם בני משפחתם וליהנות מתמיכה קהילתית, כל זאת במטרה לשפר את איכות חייהם ולאפשר להם להזדקן בסביבה מוכרת ונוחה. החברה עוזרת לקשישים ליהנות מתמיכה מרבית וטכנולוגיה מתקדמת, ובכך לשפר את איכות חייהם בצורה משמעותית.
דמנציה היא אחת מהדאגות הגדולות בעולם בתחום איכות החיים בגיל הזקנה. לא רק שהיא בעלת השלכות הרסניות לבריאות הגוף והנפש בקרב אלו שנפגעו ממנה, המחלה גם משפיעה על איכות חיים של אלו הנמצאים בסביבת החולים. בני המשפחה הופכים להיות מטפלים, דבר המשנה את שגרת חייהם לתמיד. בעידן שלנו המאופיין בהתפתחות מהירה של טכנולוגיה וחדשנות, המדענים נאבקים יום אחרי יום למצוא דרכים חדשות אשר יוכלו להיות יעילות בדחייה או מניעה של דמנציה בקרב מבוגרים; בין הדרכים השונות, עיסוק קבוע בפעילות גופנית למניעת דמנציה, מסתמן כדרך מבטיחה ביותר.
כפי שהראו מחקרים רבים, שמירה על שגרה של פעילות גופנית החל מגיל צעיר, מפחיתה באופן משמעותי את המקרים של דמנציה בכ 30% בממוצע. עבורך ועבור הורייך, זהו סיכוי גדול יותר ב 30% לחיות חיים ארוכים ובריאים, ללא מחלה המטילה צל על חיינו.
על מנת להראות את החשיבות של פעילות גופנית במניעת דמנציה בקרב קשישים, ראשית עלינו לשאול את עצמינו את השאלה הגדולה.
מהי בעצם דמנציה?
אם ננסה להפשיט את הדברים, דמנציה היא חוסר איזון מנטאלי מתמשך הנובע מבעיה במוח. זה גורם לחולים לסבול מאבדן זיכרון, שינויי אישיות ופגיעה בכושר השיפוט.
זה יכול להתבטא בכך ששוכחים את פעילויות היום יום. פעילויות כמו אכילת הארוחות ולבישת הבגדים. שיחות פשוטות או מענה לשאלות, וגם פעולות מורכבות יותר כמו כיבוי הגז ונעילת הדלתות.
האישיות יכולה להשתנות, תחושת חוסר אונים והפחתה בכבוד יכולה להתרחש, לצד עוד אלפי סיבוכים גם כן.
פעילות גופנית למניעת דמנציה
במחקרים אשר בדקו את השפעתם של גורמים שונים על דמנציה, התעמלות ופעילות גופנית, התגלו כאמצעים יעילים ביותר למניעת דמנציה.
למרות שלא הוכח הקשר הישיר בין פעילות גופנית למניעת דמנציה, היתרונות של פעילות גופנית בהפחתת גורמי הסיכון לדמנציה אינם מוטלים בספק.
בעיות כמו לחץ דם, סכרת ועודף משקל קשורים באופן ישיר להגברת הסיכון למחלה. פעילות גופנית קבועה, כמו 10 דקות של סיבולת לב – ריאה (קרדיו) יכולה למנוע את כל שלושת הבעיות, וכך גם למנוע דמנציה.
בכמה מחקרים נמצא גם שעיסוק קבוע בפעילות גופנית ברמה גבוהה מביא להאטה בקצב איבוד רקמות מוח בעת תהליך ההזדקנות. בכל מקרה, הקדשת כמה דקות ביום לפעילות גופנית היא כלל לא דבר רע ויש לה יתרונות רבים.
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), השתתפות ב 150 דקות של פעילות אירובית מתונה בכל שבוע, עבור אנשים מגיל 65 ומעלה, יכולה באופן פעיל להרחיק את הדמנציה.
המלצות על פעילות גופנית למניעת דמנציה
פעילות אירובית בעצם פירושה סיבולת לב – ריאה, כמו ריצה, רכיבה, הליכה, ריקוד ושחייה; הבנתם את הרעיון. אפילו הליכה של 10-30 דקות בפארק כל יום נחשבת לפעילות אירובית מומלצת. ללא ספק יש לזה השפעה מכרעת לצורך שמירה על הכושר והבריאות והרחקת הדמנציה.
תכניות אימון לקשישים, קיימות היום במכוני הכושר ומרכזי השחייה בכל העולם. שחייה היא אמצעי מעולה לצורך שמירה על הכושר. זאת מכיוון שהיא בקלות מסייעת לשרפת הקלוריות ובאותו הזמן אינה גורמת לעומס מוגזם על הגוף.
התועלות שבשחייה
שחייה בהתאמה לקשישים יכולה להיות פעילות מהנה וגם דרך טובה להרחיק את המחלה. התעמלות אירובית היא גם דרך נהדרת להמריץ את זרימת הדם למוח.
אימון התנגדות
פעילות אירובית היא אינה הדרך היחידה בעזרתה מבוגרים יכולים למנוע את להאט את התקדמות הדמנציה. אימוני התנגדות (הידועים גם בתור אימוני משקולות) יכולים לסייע להשיג שרירים חזקים יותר, רצועות גמישות יותר והגדלת צפיפות העצם.
התרגילים כוללים הרמת משקולות, סחיטת כדורי גומי, יוגה וטאי צ’י. הם יכולים לסייע בחיזוק שרירי עמוד השדרה וההיפותלמוס (אזור המוח התחתון). זהי יכול לתרום מאוד לקורדינציה והאיזון השרירי.
יתר על כן, פעילות גופנית כמו יוגה וטאי צ’י, יכולה לתרום לגמישות הגוף ושמירה על נפש רעננה ומחודשת.
ביודנסה וריקוד
ביודנסה על פי Wikipedia משלבת שלושה עולמות – המוסיקה, התנועה והקבוצה. הביודנסה שפרושה ריקוד החיים, מאפשרת התנסויות של תחושה ותפיסה עמוקה של החיים. התנועה והריקוד בקבוצה מאפשרים עיסוק בפעילות גופנית מהנה בקבוצה לאנשים שאינם מסןגלים להתמיד בפעילויות שתוארו קודם.
פעילות גופנית לחולי דמנציה
פעילות גופנית משחקת תפקיד חשוב גם במניעה וגם במהלך ההתמודדות עם דמנציה. גם לאחר שאובחנה דמנציה, חשוב שלמטופל יהיה לוח פעולות יום יומי הכולל תרגילים המגבירים את פעילות המוח עד כמה שאפשר.
התעמלות במהלך דמנציה מעניקה למטופלים משהו שהם יכולים לעשות בעצמם וזה מחזק את הערך העצמי שלהם. זה גם נותן להם ערוץ לתעל אליו את האנרגיות שלהם ולמנוע תאונות אחרות.
פעילות גופנית קבועה היא משהו שיש לשלב באורח החיים של כל אדם מבוגר ויש להתחיל מוקדם ככל האפשר.
פעילות גופנית יכולה למנוע הרבה בעיות בריאות. היא יכולה לשמור על הנפש בתחושה צעירה ושמחה. אז השיגו את אישור הרופא והתחילו להתעמל!
שירותי מבוגרים מאושרים
חברת מבוגרים מאושרים מציעה מגוון רחב של שירותים המסייעים לקשישים החיים בביתם ולבני משפחותיהם. השירותים כוללים סיוע במציאת מטפלים סיעודיים מתאימים, ניהול מעקב רפואי וטיפול אישי, ותמיכה בהתמודדות עם אתגרים יום-יומיים.
כמו כן, החברה מציעה פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לקשישים לשמור על קשר עם בני משפחתם וליהנות מתמיכה קהילתית, כל זאת במטרה לשפר את איכות חייהם ולאפשר להם להזדקן בסביבה מוכרת ונוחה. החברה עוזרת לקשישים ליהנות מתמיכה מרבית וטכנולוגיה מתקדמת, ובכך לשפר את איכות חייהם בצורה משמעותית.
ברוכים הבאים ל’מבוגרים מאושרים’, פלטפורמת הטיפול בקשישים שנוצרה מתוך תשוקה ומקצועיות של עירית רבינוביץ’, עובדת סוציאלית בעלת תואר שני בריפוי ובריאות. החזון של עירית הוא להעניק כוח למשפחות ומטפלים על ידי העשרתם בידע ובכלים שישפרו את איכות חייהם של הקשישים ומשפחותיהם.
הצטרפו אלי, אבידור רבינוביץ’, לסיור באתר שלנו. נתחיל בדף הבית, שמהווה שער לכלל המשאבים והשירותים שלנו. כאן תמצאו גישה נוחה ומהירה לכל מה שתזדקקו לו.
במדור ‘שירותי טיפול בקשישים’, אנו מציעים מגוון פתרונות המותאמים אישית לקשישים ולמשפחותיהם. השירותים שלנו כוללים ייעוץ מקצועי, תכנון טיפול מותאם ומקיף, והכוונה למציאת סביבת טיפול המתאימה ביותר.
אם אתם זקוקים למטפל או שאתם מטפלים המחפשים עבודה, ‘לוח המטפלים’ שלנו מקשר בין משפחות למטפלים מקצועיים. כאן תוכלו לפרסם מודעת עבודה או להגיש מועמדות לתפקידים שונים, ולמצוא את ההתאמה המושלמת לכל צורך.
ב’לוח המשרות’ שלנו, מקצוענים בתחום טיפול בקשישים יכולים למצוא או לפרסם משרות. אנו משרתים מעסיקים המחפשים עובדים מוסמכים ומקצועיים, כמו עובדים סוציאליים, אחיות, ורופאים, וכן מחפשי עבודה המעוניינים לתרום לחייהם של הקשישים.
אל תהססו לחזור לדף הבית שלנו לניווט נוח יותר באתר. הירשמו לבלוג שלנו כדי לקבל מידע עדכני ומעמיק בנושאי טיפול בקשישים, ופנו אלינו לקבלת מידע נוסף או לשאלות.
תודה שהצטרפתם אלי היום. בסרטון הבא, אני אלמד אתכם כיצד להשתמש בלוח המטפלים שלנו ואראה לכם כמה קל ליצור קשרים ולמצוא את הפתרונות הנכונים לטיפול. עד אז, שמרו על עצמכם והיו שמחים עם ‘מבוגרים מאושרים’!
גלית, אחות אשר עובדת במשרה מלאה במרכז גריאטרי. זוכרת היטב, את הזמן בו היא היתה צריכה לתקשר בפעם הראשונה עם חולת דמנציה מהמחלקה בה היא עבדה. היא היתה אחות צעירה באותו זמן ורק סיימה את התואר הראשון שלה בסיעוד. המטופלת שנאלצה לתקשר עימה לראשונה קראו לה שושנה. אשה בת 70, אשר אובחנה בשלבים הראשונים של המחלה, לפני כשנתיים. לאחר שעבדה במחלקה הגריאטרית מספר חודשים, דבר אחד היה לה מאד ברור: ישנם הרבה מטפלים, אשר עדיין אינם מודעים מספיק כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה.
טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
הסירו את כל הגורמים הסביבתיים אשר עלולים להפריע לכם לתקשר עם האדם חולה הדמנציה כגון: טלויזיה פתוחה, נייד מצפצף, רדיו ועוד.
דברו לאט וברור, השתמשו במילים פשוטות.
שאלו אותו שאלות סגורות וודאו כי לכל השאלות שאתם שואלים ניתן לענות בכן או לא. במקום לשאול, מה תרצה לאכול לארוחת צהריים? שאלו, האם תרצה לאכול סנדוויץ עם גבינה?
דברו ברור והשתמשו בשמות של האנשים והחפצים שאתם מדברים עליהם. במקום להשתמש במילות גוף כגון: היא, הוא, הם – האם אהבת את זה? תשאלו האם אהבת את העוגה?
השתדלו לשוחח אתו שיחות קצרות. אנשים עם דמנציה עלולים לאבד את רצף השיחה, במידה ואתם משוחחים עימם שיחות ארוכות.
תנו לחולה הדמנציה זמן להגיב לשאלות שלכם. נסו להמנע מתיסכול, אם הזמן שתצטרכו להמתין לתשובה הוא ארוך מהצפוי.
עוד טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
דברו עם חולה הדמנציה בגובה העיניים. פנו אליו בשמו הפרטי, על מנת לוודא שיש לכם את מלוא תשומת הלב שלו.
השתדלו לנהל שיחות אחד על אחד עימו. במידה ואינכם יכולים להימנע משיחות בקבוצה, נסו לוודא כי אתם משוחחים עם אדם אחד בכל פעם.
נסו להימנע מלסיים את המשפט עבור חולה הדמנציה. אם הוא מתעקש למצוא את המלה הנכונה, חישבו על נושא השיחה ושאלו שאלה שאמורה לעזור ולעורר את מה שרצה להגיד. אם חולה הדמנציה אומר לכם- אני רוצה… אני רוצה…שאלו שאלה כגון – האם אתה רוצה ללכת לטייל?
במהלך השיחה, לעולם אל תגידו לחולה הדמנציה, “אמרתי לך את זה קודם”. חשוב לזכור כי אם האדם מתחיל לחזור על הדברים שאמר קודם, ושואל אתכם שאלות חוזרות. ייתכן כי, הוא פשוט שכח ששאל את אותה השאלה בעבר.
נסו לא להתווכח עם חולה הדמנציה, מכיוון שזה יגרום לו להרגיש חרדה. הרבה יותר יעיל לקבל את מה שהוא אומר כאמת ולהמשיך עם השיחה.
אם לחולה הדמנציה יש הפרעות התנהגות, עזרו לו להשיג שליטה. חשבו על משימות או פעילויות שהוא יכול לבצע ויכולים לעזור לו להר#7C7C7Cגיש מוערך. לדוגמא פעילויות יומיומיות שהוא נהג לעשות ולהנות מכך. פעילויות שהוא יכול לבצע בבית כגון: קיפול בגדים, או חיתוך ירקות לפני ארוחת הערב.
טיפים אחרונים לתקשורת נכונה עם חולי דמנציה-
תנו לאדם חולה הדמנציה הוראות ברורות ומועילות. כאשר מצבו הקוגניטיבי (שכלי) ממשיך להדרדר , יש לשמר את השליטה אצלו באמצעות תקשורת פשוטה ויעילה. אם אתם מבקשים ממנו בבקשה ישירה- “האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?” הבקשה יכולה לגרום לו לתסכול. לעומת זאת, אם אתם מציעים לו להכין ביחד אתכם קפה ומכוונים אותו באמצעות הוראות פשוטות. בדרך זו, אתם יכולים להחזיר לו את תחושת השליטה. במקום : “האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?””תמלא בבקשה את הקומקום במים”, “תרתיח את המים”, “תוציא את גרגירי הקפה מהארון” וכו’.
אהיה גמיש לעולם שלהם! אנשים רבים אשר חיים עם דמנציה, מאבדים את תפיסת הזמן. במידה וחולה הדמנציה לא מוכן לשוחח עמכם באותו הרגע, נסו להבין את הסיבה לכך. ייתכן כי, הוא התעורר עכשיו, או שהיה ער כל הלילה, או שפשוט אין לו מצב רוח לדבר, או שמעוניין לנוח ולצפות בטלויזיה. חשוב לזכור כי, במידה ואתם לא מקבלים שום תגובה מחולה הדמנציה, יש להמשיך לשוחח איתו בסבלנות ובכבוד. כל זאת, על מנת למנוע תיסכול ותחושת חוסר הערכה.
כדאי מאד למצוא מקורות תמיכה נפשיים! כאשר מצב הדמנציה מתדרדר, חשוב שיהיה לכם עם מי לשוחח. יש לקחת הפסקות ולאגור כוחות להמשך הדרך.
דעו מתי יש להתרחק! אם חולה הדמנציה מתחיל להיות עצבני או מאיים, קחו נשימה עמוקה ותתרחקו. זכרו כי לא קל לחיות עם חולה דמנציה – אתם תמיד יכולים לחזור ולנסות להתמודד עימו מאוחר יותר.
לסיכום-
עליכם לזכור כי חולה הדמנציה, אינו תמיד אחראי על מעשיו. המחלה הנוראית היא שגורמת להתנהגותו ולהדרדרות הדרגתית של תפקודי מוחו. אני מקווה מאד, כי יום אחד תהיה תרופה למחלה הזאת. אך, כעת אתם חייבים ללמוד כיצד להתמודד עם השלכותיה. הדרך הטובה ביותר, הינה להתמקד בדברים החיוביים שאתם משיגים עם האדם המתמודד עם דמנציה. יש לנסות למצות כל יום עימו, עד כמה שניתן.
נכתב ע”י עירית רבינוביץ- עו”ס תואר שני בתחום בריאות ושיקום– בעלת נסיון רב עם תשושי נפש וחולים סיעודיים.
התחלתי את עבודתי בבתי אבות, בשנת 2008. תחילה בבתי אבות קטנים, ולאחר מכן עברתי לעבוד בבית אבות גדול יחסית באזור הצפון. נהנתי מאד לעבוד בעבודה קהילתית, פרטנית וקבוצתית עם הדיירים וכמו כן, נהנתי לעזור למשפחות של הקשישים, הן בליווי הרגשי והן במיצוי זכויותיהם מול המשרדים השונים.
ממה פחות נהניתי בעבודתי בבתי אבות?
מהאירועים החריגים האפורים, מהעובדה שלא תמיד יכולתי לעבוד לפי כללי האתיקה של המקצוע, משום שהייתי כפופה להנהלה שהעדיפה להסתיר (לא כל ההנהלות).
אך, כמובן, שלא ויתרתי והיכן שהיה צורך לדווח, התעקשתי לדווח גם אם זה עלה בביקורת כלפיי או אף בפיטורים.
מחסור בכוח האדם במחלקות והעובדה שלעיתים בעקבות כך, העבודה של הצוות המטפל הובילה לאותם אירועים חריגים. חוסר הרצון של הצוותים המטפלים לקבל הכשרה ולהתמקצע, רק מכיוון שהם היו צריכים להישאר עוד שעה על חשבונם.
כל זה, גרם לי בהדרגה לאבד רצון להמשיך לעבוד בבתי אבות.
במאמר זה, אני הולכת לסרוק את מצב בתי האבות בישראל, בדגש על בתי אבות סיעודיים. כמובן, שלא כל הבתי אבות בארץ נמצאים באותו מצב, יש יותר איכותיים ויש פחות, ואני הולכת לתת מידע כללי על מה שקורה בבתי האבות בארץ הן מהספרות והן מהנסיון האישי שלי.
המחסור בכוח אדם סיעודי בבתי אבות-
זה לא סוד, שהמחסור בכוח אדם בבתי האבות וגם בבתי חולים הוא גבוה. בעקבות כך, הטיפול הניתן לקשישים השוהים בבתי אבות סיעודיים הוא לעיתים לוקה בחסר. לראייה לכך, ציטוט ממאמר בגלובס-
בעתירה המינהלית נטען על-ידי איגוד בתי האבות בישראל כי צמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים הזקוקים לכך. לטענת האיגוד העותר, ענף הבניין לא סבל מהמחסור בעובדים זרים, כי למדינה היה חשוב לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש – נזנחו על-ידה.
עורכי הדין בומבך ורונן מוסיפים וכותבים, בשם בתי האבות, כי
האוכלוסייה בעולם, ובישראל בפרט, הולכת ומאריכה חיים. אך בד-בבד לא הוסבה לכך תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בישראל, ולא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי לטיפול באוכלוסייה המתבגרת.
תופעת ההתעללות בבתי אבות-
מבין אנשי הצוות נמצא כי כוחות העזר הינם קבוצת המטפלים הנמצאת בסיכון גבוה להגיע לידי התעללות בדיירים, כפועל יוצא מאופי עבודתם השוחק (שנאן- אלטמן וכהן, 2009).
מטפלים אלו הינם עובדים סמך מקצועיים, אשר נדרשים להפעיל מיומנויות בסיסיות בטיפול ועבודתם כרוכה בטיפול פיזי בזקנים, סיוע במילוי צרכיהם הנפשיים, החברתיים ושמירה על איכות חייהם.
במחקרים שבוצעו בארצות הברית ובישראל נמצא כי מקצוע המטפל בבתי האבות בישראל ובארה”ב, מאופיין במעמד נמוך, הכנסה מועטה, תנאי העסקה גרועים, היעדר אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי נמוך.
מה גורם למטפלים לתיסכול וכיצד ניתן להתגבר על כך?-
כל הנאמר לעיל, גורם לאנשים העוסקים במקצוע זה לתיסכול ומירמור רב. הם מגיעים לעבודה בחוסר רצון ואין להם מה שיגרום להם לרצון יותר גדול להתמיד בעבודה.
מוסדות, שהשכילו להבין זאת, מארגנים לאותם מטפלים ימי כייף, מצ’פרים אותם בבונוסים על עבודה טובה. לא יזיק גם לשלם שכר שהוא מעל שכר המינימום. כמו כן, אירגונים אשר יתנו יותר השתלמויות בתשלום לאותם מטפלים, יגרמו לכך שתהיה יותר היענות מצד המטפלים להשתתף באותה השתלמות.
עדות נוספת הגורמת לתופעת ההתעללות בבתי אבות נאמרה ע”י ד”ר טובה בנד וינטרשטיין, מהחוג למדעי זקנה־גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.
במחקרים שקיימתי ב–16 השנים האחרונות אני עדה לסיכון הרב של אוכלוסיית הזקנים להתנהגות מתעללת ומזניחה”. לדבריה, מדובר באוכלוסייה התלויה באנשי הצוות וכפופה לנהלים ושגרת החיים במוסד.
תלות זו, בשילוב עמדות גילניות סטריאוטיפיות הרואות את הזקן כנטל, שקוף, ולא רלוונטי, מאפשרות במצבים מסוימים את קיומן של ההתעללות וההזנחה”,
היא אומרת ומוסיפה ש
פעמים רבות האווירה והאקלים הארגוני התובעני גורמים לשחיקה גדולה של הצוות, ללחץ ועומס טיפולי רב שיכול לגרום להעדר חמלה.
מי הגורמים האוכפים בעיה זו וכיצד?-
עוד בעיה שקשורה לתופעת ההתעללות בבתי האבות, מגיעה לא רק מצד הבתי אבות והמטפלים אלא גם מצד המשטרה והרשויות המפקחות. המשטרה מעודדת בני משפחה להגיש תלונות בנושא זה, במקרים רבים יש קושי להרשיע בשל חוסר בראיות. בנוסף על כך, מצבם הפיזי של הקשישים הסיעודיים אינו מאפשר להם למסור עדות, או שהם מפחדים להעיד בשל קרבתם ותלותם במטפלים.
על כן, הרבה פעמים גם העובדים המקצועיים שמגיעים לשוחח עימם, לא תמיד מקבלים מידע בנושא זה מהקשישים. חוץ מדיווח למשטרה, ניתן גם לדווח לפקידת הסעד האזורית, במיוחד כאשר מדובר במיקרים אפורים יותר, שלא ניתן לגבות מהקשיש או מסביבתו עדות ברורה לגבי חשד כלשהוא להתעללות.
גם לאחר דיווח לפקידות הסעד, לא תמיד המקרים מטופלים בצורה מיטבית, זאת עקב, העומס הרב על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים המטפלים בנושא זה.
על-פי נתוני משרד הרווחה בישראל, בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בתחום זה מאות תיקים. אחד המנגנונים החשובים להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות פקיד סעד בשירות הזקן. עקב העומס, הטיפול לוקה בחסר ואין מספיק מעקב אחר מקרי ההתעללות המדווחים לפקידת הסעד.
יש לציין כי, קיים נוהל שהמעקב יהיה מצד וועדת ההתעללות המחויבת להתקיים אחת לשלושה חודשים על ידי חברי הוועדה למניעת התעללות המורכבת מהצוות הרב מקצועי של המוסד. חובה כמובן שישתתפו עו”ס, רופא ואחות, שאר העובדים המקצועיים, תלוי בהתאם למקרה המדווח.
מה הוא תהליך קבלת מטפלים לבית האבות?-
בנוסף לכך, קיימת תופעה בעייתית מאד בקרב קבלת מטפלים לבתי האבות. בעקבות המחסור בכוח העזר, אין תהליך מיון מוסדר ומקצועי לקבלת אנשים המעוניינים לעבוד כמטפלים בבתי האבות. בעקבות כך, כל מי שמעוניין להתקבל לעבוד כמטפל נכנס לעבוד, ללא בדיקה מעמיקה לגבי אישיותו ונסיונו.
בנוסף, מטפלים רבים שהתרשלו בתפקידם במוסד מסויים, פוטרו ועברו לעבוד במוסד אחר. הם התקבלו לעבודה עקב המחסור במטפלים.
יש לציין כי אם מדובר במוסד גדול – עם מספר מחלקות – במידה והמטפל חשוד ברשלנות מסוימת, הוא לא יפוטר מיד, בפעמים הראשונות, אלה יועבר למחלקה אחרת באותו בית אבות. זאת במטרה לשמר אותו, משום ששוב הבעיה שחוזרת על עצמה גם במקרה זה: אין מספיק מטפלים בעלי נסיון שירצו לעבוד בבית אבות.
פיקוח משרד הבריאות או רווחה–
תפקידי משרד הבריאות והרווחה-
משרדי הבריאות והרווחה, תפקידם להוציא נהלים למוסדות אשר תחת פיקוחן ולפקח עליהם בבקרות השונות. קיימים בתי אבות פרטיים אשר אינם מפוקחים על ידי המשרדים הללו והלקוחות משלמים עליהם באופן פרטי וקיימים בתי אבות אשר נמצאים תחת פיקוחם של משרדים אלו ורוב הלקוחות המגיעים אליהם מקבלים מימון דרכם.
משרד הבריאות מפקח על מוסדות לאנשים סיעודיים ותשושי נפש ומשרד הרווחה מפקח על מוסדות לעצמאיים ותשושים. אם אתם מעוניינים להכיר את המצבים התפקודיים השונים ומה תהליך המימון אליהם, מוזמנים להיכנס למאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.
חובת הדיווח-
כאשר קיים חשד כלשהוא לרשלנות או התעללות כלשהוא, חובה לדווח למשרד הבריאות או הרווחה בהתאם לבית האבות בו הקשיש שוהה.
משרד הבריאות או הרווחה, תפקידם ליצור קשר עם העו”ס האחראי וועדת ההתעמרות בבית האבות ולברר על המקרה. כמו כן, גם לעקוב אחר המקרה וכיצד הוא מטופל.
אם לומר את האמת, לא תמיד המעקב הזה נעשה, אך כן משרד הבריאות, בודק בבקרות אם חבריי וועדת ההתעמרות שזהו גם כן תפקידם, אכן מבצעים מעקב אחר מקרי ההתעמרות המדווחים.
הביקורת על משרד הבריאות-
בנוסף לכך, קיימת ביקורת של איגוד בתי האבות א.ב.א על התנהלות משרד הבריאות בבתי האבות:
אומר רוני עוזרי, יו”ר א.ב.א (איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל), המייצג למעלה מ־200 בתי אבות ובתי דיור מוגן ציבוריים (מלכ”רים) ופרטיים שבהם מתגוררים כ־25 אלף דיירים.
“אך למעשה הוא משלם 30% מההוצאות בפועל של בתי האבות. הוא מבקש לחסוך כסף על חשבון בתי האבות הסיעודיים.
נוצר מצב שאלו שלא טובים – שורדים וקיימים. צריך להבין שלא מדובר בתת־תקינה. התקנים נכונים, אבל אין כוח אדם למלא אותם. אני מצפה שמשרד הבריאות ירים את הכפפה ויעשה שני דברים מיידיים:
יאשר עוד 2,000 עובדים זרים מתוך 5,000 שנדרשים לענף הסיעוד בתור התחלה ואחר כך יקים פורום בראשות כלכלן, שיקבע את תעריף יום האשפוז, שלא נגיע למה שהגענו עד עכשיו. כך גם הפושעים ידעו שיש להם מה להפסיד”.
מנתוני רקע של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא טיפול סיעוד, עולה כי המערך לאשפוז גריאטרי ממושך מונה כ־21 אלף מיטות ב־333 מוסדות גריאטריים. כ־70% מהמיטות מאוישות במאושפזים הממומנים בידי משרד הבריאות על פי חוק. יתר המיטות ממומנות בידי המאושפזים ומשפחותיהם באופן פרטי.
כשני שלישים מבתי האבות בבעלות פרטית והיתר בבעלות ציבורית, אבל כולם פועלים על פי הנחיות מקצועיות של משרד הבריאות ומשמשים כזרוע התפעולית של משרד הבריאות, כלומר,
המדינה היא שמחויבת לתת לקשישים את הטיפול הסיעודי הטוב, ההולם והראוי בפרק האחרון של חייהם. היא שקובעת את ההנחיות הטיפוליות המחייבות באמצעות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, שמכתיב את ההנחיות ומפקח על ביצוען, והיא שנושאת בכישלון המתמשך.
לסיכום–
על פי נתוני הרשות לאוכלוסין וההגירה, במדינות מפותחות רבות קיים מחסור חמור מאד בכוח אדם מקומי בענף הסיעוד.
הדבר נובע בעיקר מקצב מהיר של הזדקנות האוכלוסייה ושינוי במבנה המשפחה, שהביאו לצמצום ניכר בכוח האדם הלא פורמאלי. לפי ניתוח מגמות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות מחסור זה ילך ויחמיר בעשורים הקרובים.
עקב כך, על קובעי מדיניות להתערב בכוחות השוק ולחפש פתרונות יצירתיים על מנת לייצב את רמת הביקוש וההיצע של כוח אדם בתחום הסיעודי. כמו כן, חשוב מאד שגם המשטרה תתייחס למיקרים המדווחים ביתר רצינות ולא תסגור כמעט כל תיק שמדווח לה ע”י בית האבות מחוסר ראיות.
יש להגדיל תקנים גם בקרב עובדי השירות הציבורי בתחום הזיקנה: פקידות סעד רבות יותר, משום שתפקידן חשוב ומכריע באיתור וטיפול במקרי התעללות בבתי אבות. הכשרות מטפלים בתשלום, יותר בונוסים, ימי כייף, פירגונים ויחס הוגן של הנהלת המוסד כלפי המטפלים. מיון קפדני של העובדים.
ובנוסף, שינוי אופן תשלום השכר לעובדים סוציאליים על מנת להמנע מניגוד אינטרסים:
עובדים הסוציאלים העובדים בבתי אבות, יקבלו את שכרם ממשרד הבריאות ולא ממנהלי בתי האבות. כך הן היו פחות חוששות להשמיע את קולן מחשש שיפטרו אותן. אך, בנתיים זה רק בגדר חלום
