מי שמכיר חולי דמנציה מקרוב, בטח נתקל בתופעה כי לחולי דמנציה לעיתים יש התפרצויות בכי וצעקות, ללא סיבה ניראת לעין. לפתע צועקים צעקות ספונטניות שלא ניתן בדיוק להבין באותו הרגע מה הסיבה להם. אלו הן תופעות מאד מלחיצות וקשות שלא קל להתמודד עימן, לחולה עצמו ולמי שמטפל בו.
מה יכולות להיות הסיבות שיכולות לגרום לצעקות ולבכי ספונטני אצל חולי דמנציה?
הסיבות בגינן חולה הדמנציה צועק או בוכה באופן ספונטני הינן:
סיבות פיזיולוגיות- כגון: כאב, חוסר מנוחה, רעב או רצון להשתמש בשירותים.
סיבות חיצוניות כגון: סביבה יותר מידי רועשת או עסוקה או שינוי כלשהוא בשיגרת יומו של המתמודד עם הדמנציה.
סיבות נפשיות- כמו בדידות, שיעמום, חרדה, דיכאון או מחשבות שווא.
בכי יכול להיות כתוצאה ממתח אמיתי, הנובע מרגשות של אבדן, או הצפה. בנוסף, בכי יכול להיות פחות ממקרים של צער ויותר כתוצאה מהתנהגות הנובעת מתוך הרגל.
בכי וצעקות ספונטניים, נפוצים במחלות דמנציה כגון: דמנציה וסקולרית, פרונטו-טמפורל דמנציה ודמנציה מסוג גופיפי לואי. התנהגויות אלו, יכולים להתגבר במשך היום כתוצאה מסינדרום השקיעה- sundowning
סינדרום השקיעה, הוא מצב בו חולה הדמנציה מרגיש חרדה וסערת נפש, במיוחד בשעות אחר הצהריים והערב, שעות שקיעת השמש.
לעיתים, אדם עם דמנציה יכול לצעוק ולבכות ללא סיבה מיוחדת, בזמן מסוים במהלך היום. אותו אדם יכול להרגיש חרדה, פחד, מחשבות שווא או פאראנויה במהלך אותו זמן. על כן, התנהגותו באה לידי ביטוי בבכי וצעקות בלתי נשלטים. לעיתים יש אנשים, במיוחד חולי דמנציה, אשר סובלים מתופעה הנקראת pseudobulbar affect אשר גורמת לבכי בלתי נשלט ולצחוק לא מותאם. אותם אנשים הסובלים מהתופעה, יכולים לבכות ולחלוטין לא לדעת מדוע הם בוכים או צוחקים בלי סיבה.
בכי וצעקות ספונטניות
כיצד ניתן לעזור לחולי דמנציה עם התפרצויות בכי וצעקות?
קיימים פעמים בהם לא נראה כי קיימת סיבה לכך שחולה הדמנציה יבכה, לפחות לא קיימת סיבה אותה אנו נוכל לקבוע. לעיתים, חולי דמנציה, “נתקעים” בהתנהגות מסוימת ללא סיבה אמיתית.
בכל אופן, לפני שאתם קובעים כי בכי וצעקות אצל חולי דמנציה, הינה התנהגות ללא סיבה מסוימת. במקום להגיד, “ככה זה אצל חולי דמנציה”, אמצו את ההתערבויות הבאות בכדי לוודא כי אתם עושים עבורם הכל כדי לעזור.
שימו לב לזמנים בהם האדם הדמנטי לא בוכה או צועק. בחנו את סביבתו, את הזמן שזה קורה במהלך היום. האם התנהגות זו קוראת לאחר טיפול מסוים או לאחר ארוחה מסוימת? האם זה קורה בזמן פעילות שהוא אוהב לעשות? במידה ואפשרי, נסו לשחזר את האירוע שגרם לו להיות רגוע.
נסו לשלול מחלת דיכאון או חרדה, אצל חולה הדמנציה. בכי וצעקות יכולים להעיד על חרדות ודיכאון אצל חולי דמנציה.
ערבו אותו בפעילויות משמעותיות כגון: עבודות בית פשוטות, כמובן הכל תחת השגחה שלכם. ראה מאמר על “כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה? “טיפים וסודות”– טיפ מספר 6.
בדקו אם הוא לא סובל מכאבים כלשהם, או חוסר נוחות מסוימת.
בדקו עם הרוקח או הרופא המטפל את התרופות שהוא מקבל. לעיתים תערובת מסוימת של תרופות שהוא מקבל באותו הזמן עלולה לגרום לחרדות ומתח.
אל תוותרו, רוב הזמן ההתנהגויות המאתגרות בדמנציה כן יש להם משמעות. העבודה שלנו כמטפלים עיקריים ומטפלים מקצועיים היא להמשיך לשפר את איכות חייהם של המטופלים. ניתן להפחית את המינון של הבכי והצעקות ע”י שילוב של התנהגות תומכת ורגועה ותרופות מתאימות.
פעילויות שניתן לעשות כדי להפחית התפרצויות של בכי וצעקות:
בדקתם כי כל הצרכים הבסיסיים של האדם עם הדמנציה נענו, אך הוא עדיין צועק ובוכה, עליכם לבצע פעולות מרגיעות אלו:
השמעת מוזיקה אהובה- בדקו עימו מה היא המוזיקה האהובה עליו והשמיעו לו, המוזיקה יכולה להרגיע אותו ולהסיח את דעתו.
אינטראקציה עם ילדים קטנים- ילדים צעירים גורמים להרבה שמחת חיים לאנשים מבוגרים בכלל ולחולי דמנציה בפרט.
תרפיה באמצעות בעלי חיים- בעל חיים מחמד יכול לגרום לפתח תחושת אמפטיה ואהבה כלפיו מצד חולה הדמנציה ובכך יש לו השפעה מרגיעה כלפי האדם בעל הדמנציה.
אוויר צח- שינוי בסביבה של האדם, יכול תמיד לשפר את יומו.
חטיף או שתיה- לעיתים חטיף טעים או שתיה, יכול להסיח את דעתו של האדם בעל הדמנציה ולספק לו נוחות זמנית.
מגע עדין ומרגיע- נסו להחזיק לו את היד, ללטף לו את הכתף או לסרק לו את השיער. מחוות אלו, אשר מביעים אהבה ודאגה ולא רק לעזור להם בפעולות היום-יום, משפרים מאד את איכות חייהם ומרגיעים אותם.
אביזרים חשובים ומשחקים לחולי דמנציה.
לסיכום-
לעיתים, התנהגויות בדמנציה הן כמו פאזל מאתגר שצריך לפתור. אין לנו את פתרון הקסם כדי לפתור אותו, אך אנו יודעים כי יש דברים שניתן לעשות כדי להקל ולעזור.
כמטפלים עיקריים וכמטפלים מקצועיים, אנו כל הזמן צריכים להתמיד ולעבוד בכדי לפתור את הפאזל. בסופו של דבר, אל תשכחו כי המתח שלנו עלול להגביר את החרדה והמתח של חולה הדמנציה. לקחת הפסקות קצרות של כמה דקות, יכול למנוע הצפה אצל המטפל עצמו והעניין חשוב לבריאות הנפשית הן של המטפל והן של המטופל.
מוזמנים לשתף את המאמר וכמו כן להגיב ולהעיר את הערותיכם עליו בתגובות שלמטה.
להיות אדם המטפל בחולה דמנציה זוהי העבודה הקשה והשוחקת ביותר שיש. אנשים שמטפלים בחולי דמנציה, צריכים לעבוד עימם מכל הלב. זאת כדי, לוודא שהם מקבלים את האיכות חיים הטובה ביותר שהם יכולים לקבל. הם צריכים לעשות הכל כדי שהאושר שלהם יהיה מעל האושר האישי שלהם. מתח נפשי ושחיקה הם למעשה תופעות הלוואי של עבודה זו. במקרה של אנשים המטפלים בחולי דמנציה, ההשפעה הפסיכולוגית והמתח הנפשי, הם באופן משמעותי משפיעים לרעה על הבריאות הנפשית שלהם. אם אתה אחד מאותם אנשים שמטפלים במסירות בחולי הדמנציה, אז המאמר הזה בשבילך. תמשיך לקרוא ולמד כיצד למנוע שחיקה ולהביא יותר שמחת חיים לחייך ולחיי האדם בו אתה מטפל.
בן משפחה מטפל מרגיש שחוק.
הקדש זמן לעצמך-
חלק ניכר מעבודת בן המשפחה המטפל, זה להקדיש את מיטב המשאבים שלו לאיכות חייו של בן המשפחה החולה. החל מהצרכים היומיומיים כמו- רחצה והכנת ארוחות ועד לדברים יותר חשובים כמו: לשוחח עימם, או אף לבצע עימם משימות מהנות כגון: הכנת עוגיות, רק כדי לתרום להם יותר שמחת חיים.
בני משפחה מטפלים לעיתים כל כך מעורבים בחייהם של קרובי המשפחה שהם מטפלים בהם, שהם שוכחים לטפל בעצמם. לא למצוא זמן לטפל בעצמך, מוביל לשחיקה מוחלטת. על כן, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה, לקחת יום חופש. השאר את המשימות שיש לך באותו היום לאדם אחר שיחליף אותך (בן משפחה אחר או מטפל מקצועי). לך לטייל עם חברים, היפגש עם שאר בני משפחתך, או פשוט קרא ספר בנוחות בביתך. כל אחד זקוק לזמן לעצמו ולך מגיע זאת!!
חקור את המחלה-
המעבר מלהיות מטופל ע”י הורייך ללטפל בהם, יכול להיות מאד מאתגר. ילדים יכולים למצוא את עצמם לפתע מטפלים בהוריהם המזדקנים אשר אובחנו במחלת הדמנציה. למצב מאתגר זה מתלווים חרדה מפני העתיד של ההורה ותיסכול על כך שההורה כבר לא מסוגל לבצע משימות פשוטות. זה הוא סימפטום לשחיקה. במצב זה, המטפל צריך לקחת צעד אחורה ולנסות לחקור את המחלה, כדי להבין מה קורה אצל האדם בו הוא מטפל. ברגע שחוקרים ומבינים את המחלה, זה יכול להפחית תחושות של כעס ותיסכול מצד המטפל כלפי המטופל. כאשר המחלה מחמירה, המטפל צריך למצוא דרכים כדי לדעת כיצד להתמודד עם השינויים. לשוחח עם מטפלים אחרים ולשתף אותם בקשיים, זו היא דרך נפלאה להתמודד עם שחיקה.
מדיטציה- דרך מצוינת להתמודד עם שחיקה-
רגשות של מתח וחרדה הן חלק בלתי נפרד מעבודת המטפל. הם כל הזמן נמצאים בחרדה מבריאותו של המטופל, במתח ממצבו הבריאותי, דואגים מהעתיד, עייפים מעבודת הטיפול בו, אין דרך להיפטר מהמחשבות השליליות לחלוטין, אך ישנם דרכים להפחית אותן. שבו במקום שקט וקחו נשימות. האזינו למוזיקה מרגיעה. הרפו את גופכם ונסו לשכוח לכמה דקות את המחשבות המטרידות אתכם. התרכזו ודמיינו מקום שבו הייתם רוצים להיות רק ל-15 דקות ועסקו במדיטציה. 15 הדקות הללו, הם מספיקים כדי לרענן את המוח ולתת לעצמכם הפסקה מהמציאות. לבצע תרגיל מדיטציה מסוג זה ביחד עם המבוגר בו אתם מטפלים, יכול להיות רעיון טוב. האדם בו אתם מטפלים גם נמצא לעיתים בחרדות. על כן, לבצע עימם מדיטציה יכול לעשות להם רק טוב.
אשה עושה מדיטציה.
התאמן- דרך נוספת להימנע ממתח ושחיקה-
טיפול באדם עם דמנציה, זוהי עבודה מאומצת אשר דורשת, הרבה מאמץ ומערבת הרבה משימות. למרות שלעזור לאדם מבוגר עם דמנציה, יכולה להיות משימה תובענית, אין פעילות יותר טובה לגוף שלכם מאשר להתאמן. בכדי לוודא שאתם מתאמנים מספיק, מאד חשוב להקדיש זמן מסוים בכל יום לפעילות גופנית. פעילות כמו ריצה מסביב לפארק, לזמן מסוים במהלך היום, יכול לגרום לשינוי אמיתי בבריאות הפיזית שלכם. פעילות גופנית גם יכולה לעשות פלאים כדי לנקות את הראש שלכם.
דאגו לעצמכם-
מטפל חולה, לא יכול לשמש כמטפל כלפי אף אחד. הוא לחלוטין לא יכול להועיל לאדם מבוגר שתלוי בעזרת המטפל לצרכיו הבסיסיים. אם אתם לא דואגים לעצמכם ואתם הופכים להיות חולים, אז מי יטפל במטופלים? קבע תורים קבועים לרופא בכדי לוודא שהבריאות שלך תקינה, אכל ארוחות מסודרות ומזינות. לא לשמור על המשקל, לא יעזור כלל לטיפול במטופל. מעבר לכך, תזונה לא נכונה, עלולה להוביל לחולי, כגון: סכרת ולחץ-דם. תאכל את הארוחות שלך בזמן, תתאמן ולך לרופאים לבדיקות. אם תדאג לעצמך, המתח יתפוגג לו.
קח דקה להודיה-
לא ניתן להתחמק מהעובדה כי לטפל במבוגר חולה בדמנציה זוהי משימה קשה. אך, חשוב לזכור כי המלאכה שווה את זה. המטפל מקדיש את זמנו כדי לשפר את איכות חייו של המטופל וזהו דבר מדהים בפני עצמו. העבודה של המטפל, יש לה מטרה מדהימה עבור המטופל. בכל מצב והסבל שהמטופל שלכם עובר, היה אסיר תודה, שאתה שם כדי לעזור לו להקל על כאביו ותן לו להרגיש נינוחות בזמנים כל כך קשים.
סיכום-
מטפלת עוזרת להוליך אדם מבוגר.
מטפלים, ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות החברה שלנו. הם האנשים אשר אחראיים על הדאגה כלפי המבוגרים אשר זקוקים לעזרה. אם אתה מטפל, או אם אתה מכיר מישהו שהינו מטפל באדם מבוגר הזקוק לעזרה. קח דקה להזכיר לך או להם, לדאוג לעצמם. אם תאמץ את הטכניקות שניתנו לך במאמר זה, תוכל להימנע ממתח ושחיקה. אך, אם תחלה, חס וחלילה, מרוב מתח ושחיקה, אז מי ידאג לאדם המבוגר בו אתה מטפל?
בן המשפחה שלכם הגיע למצב שהוא זקוק לעזרה בפעילויות היומיום ואתם לא מסוגלים לספק עזרה זאת יותר. במקרה זה, אין ברירה אלא להשיג מטפל שיעזור לבני משפחתכם המבוגרים להתמודד עם משימות היומיום. חוסר הוודאות לגבי מי האדם אשר יעזור לבן המשפחה הזקוק לעזרה, גורם לכם ייסורי מצפון. רגשות האשמה אף גוברים, כאשר הקשיש הוא אדם אשר דאג לכם כל חייכם וכעת אתם אלה שצריכים לדאוג לו.
בכל אופן, אם קשה לכם לטפל בבן משפחתכם הקשיש, בשל התדרדרות קוגניטיבית ו\או תפקודית כלשהיא. על כן, הוא זקוק לטיפול והשגחה במשך 24 שעות ביממה, אתם לא אמורים להרגיש ייסורי מצפון ומיד אני אסביר מדוע.
זהו עניין טבעי כי כאשר היקרים שלנו זקוקים לעזרתינו, אנו נרתם לעזרתם. בדיוק כפי שהיקרים לנו עזרו לנו כאשר הם היו יותר צעירים. מחשבה זו אף מעוררת הערצה, אך יחד עם זאת, אינה מציאותית כלל. כאשר בני אדם מזדקנים ובריאותם מתדרדרת, הם זקוקים לעזרה אשר יותר משניים שלושה אנשים מסוגלים לתת. אין אנו יכולים להשאיר את הצאצאים והעבודה שלנו בצד וללכת לטפל בבני משפחתנו הקשישים פעמיים שלוש בשבוע.
על כן, אנו מתחילים לחפש אופציות אחרות לטיפול, על אף, היותנו מלאים ברגשות אשמה.
אופציות טיפול שאינם בבית אבות-
1.בבית משפחתכם-
אופציה זו אומרת כי אנו למעשה, מרשים לבן המשפחה הקשיש לחיות עמנו בביתנו, כמובן אם השטח בביתנו מספיק לכך. אם זו הדרך שאנו בוחרים בשבילם, אנו צריכים שבני המשפחה האחרים, לא יגלו התנגדות כלשהי לכך.
טיפול בבית.
2. מועדוני קשישים-
במידה ובן משפחתינו הקשיש, עדיין צלול, או בעל ירידה קוגניטיבית קלה, זו יכולה להיות אופציה נפלאה עבורם לתעסוקה במהלך היום. במועדון קשישים, בני משפחתכם המבוגרים, יוכלו לקבל השגחה צמודה וכמו כן גם, אפשרויות מגוונות לתעסוקה. אופציה זו אומרת כי, בן משפחתכם, נמצא תחת השגחה שהיא אינה שלכם.
3. מטפל\ת ביתי\ת-
אופציה פוטנציאלית נוספת, זו, מטפל\ת בבית. אך, ייסורי מצפון, עדיין מכרסמים בכם וזה לא אתם אלה שנותנים לבן משפחתכם המבוגרים את כל הטיפול. מי שמטפל בהם הינו אדם זר שעוזר לכם. בכל מקרה, חשוב לזכור, שלבן משפחתכם, יש מי שמטפל ודואג, כאשר אתם יכולים לדאוג לדברים שלכם.
4.השמת הקשיש בדיור חוץ ביתי-
כאשר מגיע היום, בו, טיפול ביתי איננו משמש כאופציה יותר. אתם בטח הבטחתם לעצמכם, שלעולם לא תכניסו את בן המשפחה שלכם לבית אבות. אך, מגיע הזמן בו אתם חייבים להפר את הבטחתכם זו.
מטפלת בבית אבות.
במידה ובן המשפחה שלכם, סובל ממחשבות שווא או שהוא משוטט ולא מוצא את דרכו לביתו. אין לכם ברירה כאן, אלא למצוא לו סידור מוסדי. אם כבר נעשה לכם קשה פיזית ונפשית להוריד ולעלות אותו בחזרה למיטה. אין לכם ברירה, אלא למצוא לבן משפחתכם המבוגר, סידור מוסדי. דוגמה נוספת לכך, הינה כי קשה לכם פיזית להרים ולהוריד את בן משפחתכם מהמיטה, עקב שבץ מוחי ואתם חייבים להזעיק עזרה לשם כך. זה הוא, למעשה, עוד סימן ברור לכך כי בן משפחתכם המבוגר זקוק לסידור מוסדי.
כיצד להתגבר על ייסורי מצפון שתוקפים אותנו בעת השמת בן משפחתינו הקשיש בסידור מוסדי?
ההבנה שלכם כי הטיפול בקשיש היקר לך, דורשת עזרה יותר ממה שאתם מסוגלים לתת, גורמת לייסורי מצפון לעלות. אתם יודעים שאינכם מסוגלים לטפל בבן משפחתכם הקשיש לבד, אך אתם לא יכולים לעצור את רגשות האשמה מלהציף אותכם.
מה ניתן לעשות?
א. להכיר בכך שאתם עושים ועשיתם את המיטב שאתם יכולים לעשות עבור בן משפחתכם הקשיש- להבין באמת כי אתם עשיתם ועושים כל דבר אפשרי כדי לדאוג לבן משפחתכם המבוגר.
היום אנשים חיים יותר זמן מבעבר ובדרך כלל במצב הרבה יותר גרוע מאשר בעבר. אם הייתם שולחים את הקשיש היקר לכם לבית אבות לפני 40 שנה, קרוב לוודאי שהוא לא היה שורד כפי שהוא היום יכול לשרוד, בבתי אבות של ימינו.
ב. עירכו מחקר בנושא של בתי אבות– זה חשוב מאוד לקחת יוזמה ולמצוא את המוסד הגריאטרי הטוב ביותר לדעתכם, לבני משפחתכם המבוגרים. זה אומר, ללכת ולערוך ביקורים במוסדות השונים הקרובים לאזור מגוריכם. עשו מזה פרויקט משפחתי. לכו ביחד עם שאר בני המשפחה לבקר במוסדות השונים או שערכו תורנות ביקורים, לאחר מכן, שוחחו על מה אתם חושבים לגבי המקומות אשר ראיתם. שאלו שאלות וערכו מחקרי רקע על המקומות השונים שראיתם, על מנת למצוא את המקום הטוב ביותר לבן משפחתכם המבוגר.
תהליך זה יבטיח כי תעשו כל דבר אפשרי שאתם יכולים לעשות כדי למצוא את המוסד הטוב ביותר עבור יקירכם ואתם תרגישו בטוחים שיקירכם בטוחים. על ידי כך, אתם תצליחו לבטוח בצוות של המוסד שידאגו ליקירכם, כפי שאתם דואגים.
ג. אתם עדיין מטפלים בהם- אמנם העברתם את בני משפחתכם היקרים לכם, לבית אבות, אך עדיין אתם מטפלים בהם. אתם יכולים ואף במקרים מסוימים צריכים להתמנות כאפוטרופוס עבורם וכמו כן, משמשים כמטפלים עיקריים עבורם (אנשי הקשר עם צוות המוסד). וודאו כי אתם יכולים להכניס את החפצים האישיים של בני משפחתכם לחדר שלהם בבית האבות, על מנת להפוך את חדרם כמה שיותר דומה לבית שלהם, טרם כניסתם לבית האבות.
אתם צריכים להישאר בקשר תדיר עם צוות המחלקה של הקשיש שלכם.
כאשר אתם תשחררו את רגשות האשם, אתם תוכלו להתחיל להנות להישאר במחיצת בני משפחתכם היקרים לכם. ההבדל?
מה יקרה אם תשחררו את רגשות האשמה שלכם הגורמים לייסורי מצפון?
אתם לא תרגישו שאתם קשורים לצרכים של הקשישים היקרים לכם. יהיה לכם יותר זמן לעצמכם ותוכלו להתפנות שוב לתחביבים שלכם. לא תרגישו עייפים ותוכלו לעשות עבורם דברים חיוביים כמו להביא את הילדים והנכדים שלכם לבקר. תוכלו להביא להם מאכלים וסרטים שהם אוהבים לראות. כאשר תשחררו את רגשות האשם, תוכלו לעשות את כל הדברים האלה ברגשות שמחה ואהבה ולא מתוך ייסורי מצפון. בן משפחתכם המבוגר, גם ירגיש כך יותר רגוע ויוקיר לכם תודה על כך שאתם מקדישים לו מזמנכם היקר כדי לשמח אותם יותר.
מה אתם צריכים לזכור?
מאד חשוב להגיד לעצמכם שוב ושוב כי אתם עושים את הטוב ביותר לבן משפחתכם המבוגר ולעצמכם. אתם סך הכל בני אדם ולא מסוגלים לבד לעשות כל כך הרבה עבורם. אמנם שברתם את ההבטחה שלכם שלא לשים אותם בבית אבות, אך בכך שאתם מגיעים אליהם לבקר לעיתים קרובות, אתם עדיין המטפלים העיקריים שלהם. אתם לא חייבים להרגיש אשמים שאתם מכניסים אותם למרכז גריאטרי, זה בסך הכל לטובתם ולטובתכם.
רשמה: עירית רבינוביץ, M.A בעבודה סוציאלית בתחום הבריאות והשיקום.
קחו בחשבון את התרחיש הבא. ישנם 30 קשישים בבית אבות, כולם בגילאי 70,80, חלקם אפילו מעל 90. האחיות עובדות במשמרות על מנת לטפל בהם. במהלך משמרת הערב, כל 30 הקשישים מטופלים על ידי אחות אחת (בואו נקרא לה נעמה); יחדיו עם 2-3 עוזרות וכמה מטפלים מוסמכים.
נעמה צריכה לעשות סבבים; לתת להם את הארוחות; לסייע להם להחליף בגדים; להשכיבם במיטה, לתת להם חטיפים לאכול; לרוקן את פחי האשפה בחדרים וגליון של משימות בעזרת כוח אדם מועט.
במהלך העבודה, מפריעים לה ללא הרף עם בעיה אחר בעיה. אחד מהקשישים צועק בקולי קולות שהוא רוצה הביתה. עוד אחד נשכב על הרצפה ומסרב לקום. האחות היא צבא של איש אחד, פשוטו כמשמעו, והמצבים המלחיצים עד כדי גיחוך הם רק עוד יום עבודה טיפוסי.
כוחאדםבחסרומחסורבמטפליםמוסמכיםבבתיהאבות
אלו הן החוויות של אחיות בארה“ב וישראל. כוח אדם בחסר בבתי האבות הביאו את המקצוע ללחץ אנושי קיצוני ולא שפוי.
כיצד קומץ אנשים (לכל היותר שתי אחיות ו 4 מטפלים) אמורים להתמודד עם כל זה? נוסף על שיחות, אכפתיות ואהבת הקשישים – ואז למלא את כל הדוחות מבלי להישאר שעות נוספות?!
התשובה הקצרה היא – בלתי אפשרי!
משהו בטח ישתבש כאשר האחות צריכה לטפל בכל כך הרבה חובות. לפי הסטטיסטיקות האחרונות, הדברים בהחלט משתבשים בסקטור הטיפול בקשישים במדינה.
אין אף אדם ספציפי שאותו ניתן להאשים במחסור במטפלים מוסמכים:
כולם סובלים. זה לא שפוי לצפות שאיש אחד ינהל ויטפל בצרכים של כל כך הרבה קשישים בו זמני.
טעויות בחלוקת התרופות או הארוחות; חוסר תשומת לב לתסמינים קטנים של כאב אצל המטופל אשר יכולים להיות אינדיקציה לבעיה גדולה יותר; או פשוט חוסר יכולת להעניק להם את הזמן הדרוש – כל אלו יכולים לתרום באופן פעיל לירידה באיכות החיים שהקשישים חווים בבית האבות.
קשישים, במיוחד אלו הסובלים מטראומות ובעיות כמו דמנציה, נשלחים לבתי האבות מכיוון שמשפחותיהם אינן מסוגלות להעניק להם את הטיפול הדרוש.
אנשים אלו נמצאים הרחק מיקיריהם. תקועים במקום עם עוד 50 קשישים אחרים וסובלים מבדידות בצורה נואשת. האחיות הן קרן האור בחייהם. אחות טובה לא רק נותנת להם אוכל ומנקה אחריהם; היא גם מנחמת אותם, מרגיעה אותם וגורמת להם להרגיש אהובים.
פעולות יומיומיות קטנות כמו הברשת השיער, אחיזת הידיים, עושות את ההבדל בין קשיש המרגיש אהבה לבין קשיש המרגיש הזנחה.
להיות אדם המטפל בחולה דמנציה זוהי עבודה קשה אשר יכולה לגרום למצב של שחיקה גדולה מאד. אנשים שמטפלים בחולי דמנציה, צריכים לעבוד עימם מכל הלב. זאת כדי, לוודא שהם מקבלים את האיכות חיים הטובה ביותר שהם יכולים לקבל. הם צריכים לעשות הכל כדי שהאושר שלהם יהיה מעל האושר האישי שלהם. מתח נפשי ושחיקה הם למעשה תופעות הלוואי של עבודה זו. במקרה של אנשים המטפלים בחולי דמנציה, ההשפעה הפסיכולוגית והמתח הנפשי, הם באופן משמעותי משפיעים לרעה על הבריאות הנפשית שלהם. אם אתה אחד מאותם אנשים שמטפלים במסירות בחולי הדמנציה, אז המאמר הזה בשבילך. תמשיך לקרוא ולמד כיצד למנוע שחיקה ולהביא יותר שמחת חיים לחייך ולחיי האדם בו אתה מטפל.
אם אתה מהאנשים האדיבים והאוהבים האלה שסובלים מלחץ ומשחיקה של המטפלים, אז המאמר של היום הוא בשבילך. המשך לקרוא כדי לגלות כיצד לעקב את המחלה ולהחזיר את האושר לחייך.
