העסקת מטפל זר סיעודי היא החלטה מכרעת העשויה להשפיע באופן משמעותי על המארג המשפחתי כולו. עבור משפחות בישראל, התהליך כרוך בהתמודדות עם היבטים תרבותיים, משפטיים ולוגיסטיים ייחודיים למדינה. המדריך שלנו גובש במיוחד כדי ללוות משפחות ישראליות השוקלות להעסיק מטפל זר סיעודי עבור יקיריהן.
מדריך זה הוא הראשון בסדרה מקיפה בת שלושה חלקים, המיועדת להנחות אתכם לאורך כל שלבי תהליך העסקת המטפל הזר הסיעודי:
תהליך קבלת ההחלטה והיערכות: מיפוי הצרכים והכנת התשתית להעסקת מטפל זר סיעודי.
הליך האיתור והגיוס: זיהוי, ראיון ובחירת המטפל המתאים ביותר.
ליווי ותמיכה שוטפת: ביסוס וטיפוח מערכת יחסי עבודה יציבה ומיטיבה לאורך זמן.
מטרתנו היא להעניק כלים מעשיים ופתרונות יישומיים, תוך מתן מענה לאתגרים הרגשיים והמעשיים העולים במהלך תהליך קבלת ההחלטות הראשוני.
תובנה מרכזית: הצלחת הטיפול הסיעודי חורגת מעבר למציאת אדם המספק סיוע פיזי גרידא – מדובר ביצירת מעטפת תומכת המשפרת את איכות חייו של יקירכם, ובה בעת מעניקה למשפחה כולה את השקט הנפשי הנדרש.
ניהול שיחת ההכנה עם האדם המבוגר
הבנת נקודת המבט של יקירכם
העלאת נושא העסקת מטפל זר סיעודי בפני יקירכם היא סוגיה רגישה ומורכבת. חיוני להבין ולהכיר בעומק הרגשות והחששות המתעוררים נוכח שינוי משמעותי זה בחייהם. תפיסת נקודת מבטם תאפשר לכם להתייחס לחששותיהם באופן אמפתי ומושכל.
חששות מרכזיים בהעסקת מטפל זר סיעודי
תפיסת הטיפול המשפחתי כחובה וערך: קיימת ציפייה מושרשת שבן או בת הזוג, או הילדים, יהיו המטפלים העיקריים. הצעת סיוע חיצוני עלולה להיתפס כהתנערות מאחריות משפחתית או אף כדחייה אישית. תחושה זו מעוגנת עמוק במסורת המשפחתית ובערכים חברתיים מושרשים.
חשש מפגיעה בעצמאות ובפרטיות: נוכחות של אדם זר במרחב האישי נתפסת כאיום על האוטונומיה האישית. קיים חשש משמעותי מאובדן השליטה על סדר היום ועל קבלת ההחלטות האישיות. שינוי זה עלול להיתפס כערעור על העצמאות שנבנתה לאורך שנים רבות.
מחסומי תקשורת ופערים תרבותיים: קיים קושי צפוי בתקשורת עם מטפל שאינו דובר את השפה כשפת אם. חשש זה מתעצם נוכח האפשרות לאי-הבנות תרבותיות העלולות להקשות על הבעת צרכים וקבלת מענה הולם. פערים אלו עלולים להשפיע על איכות הטיפול ועל תחושת הביטחון של יקירכם.
השפעת הנורמות החברתיות והתרבותיות: בחברה הישראלית קיימות תפיסות מסורתיות המדגישות את חובת הטיפול המשפחתי. סטיגמה אפשרית סביב העסקת מטפל זר בקהילה עלולה להשפיע על הדימוי העצמי ועל היחסים החברתיים. תפיסות אלו משפיעות על תהליך קבלת ההחלטות ועל ההסתגלות למצב החדש.
אתגרים קוגניטיביים והתמודדות עם שינוי: במצבי ירידה קוגניטיבית או דמנציה, שינויים בסביבה המוכרת נתפסים כמאיימים במיוחד. התנגדות מוגברת להסדרים חדשים מהווה חלק טבעי מההתמודדות עם הקושי הקוגניטיבי. חשוב להבין שבמצבים אלו, תהליך ההסתגלות עשוי להיות מורכב ולדרוש תשומת לב וסבלנות מיוחדות.
הכרה והתייחסות מכבדת לחששות אלו מהווה נדבך חיוני ביצירת דיאלוג פתוח ומשמעותי. גישה זו מניחה תשתית לשיח מכבד ולבניית אמון הדדי, המהווים בסיס חיוני להצלחת תהליך הקליטה של המטפל הזר.
תובנה מרכזית: הבנה מעמיקה של חששות יקירכם היא המפתח לניהול שיח מוצלח בנושא הטיפול הסיעודי. גישה המשלבת אמפתיה, סבלנות והקשבה פעילה תסלול את הדרך להסכמה הדדית ולפתרון מיטבי.
ההבנות שרכשתם יאפשרו לכם ליישם אסטרטגיות תקשורת אפקטיביות בהתמודדות עם חששות אלו. בפרק הבא נציג כלים מעשיים לניהול השיח המשמעותי הזה.
אסטרטגיות תקשורת יעילות בהצגת הצורך בהעסקת מטפל זר סיעודי
ניהול שיחה אמפתית וברורה עם יקירכם על העסקת מטפל זר סיעודי עשוי להשפיע משמעותית על קבלת הרעיון. להלן מתווה מקיף של אסטרטגיות תקשורת מומלצות:
שיקוף המציאות המשפחתית בכנות ורגישות
שיתוף במגבלות הטיפול המשפחתי הסבירו בעדינות את המורכבות של מתן טיפול מסביב לשעון לצד התחייבויות החיים השוטפות. למשל: "אבא יקר, למרות רצוני העז להיות לצידך בכל רגע, המחויבויות שלי למשפחה ולעבודה מקשות עליי להעניק לך את הטיפול המקיף שמגיע לך."
הבטחת המשך המעורבות המשפחתית חשוב להדגיש שהעסקת מטפל מקצועי אינה מחליפה את הקשר המשפחתי אלא מעצימה אותו: "נוכחותו של מטפל מקצועי תאפשר לנו לבלות יחד זמן איכות משמעותי יותר, ואמשיך להיות מעורב/ת באופן פעיל בחייך."
יצירת סביבה מיטבית לשיח
בחירת עיתוי ומיקום מתאימים קיימו את השיחה בסביבה נינוחה ומוכרת, רצוי בשעות שבהן יקירכם רגוע ופנוי רגשית. ניתן לשלב את השיחה בפעילות משותפת נעימה.
ביטוי דאגה ואכפתיות פתחו את השיחה בהבעת אהבה כנה ודאגה לשלומם: "אמא יקרה, בריאותך ורווחתך הן בראש מעייני. חשוב לי למצוא את הדרך הטובה ביותר לתמוך בך."
הדגשת היתרונות והזדמנויות
הצגת התועלות המעשיות הסבירו כיצד טיפול מקצועי יכול להעשיר את חיי היומיום: "עם תמיכה מקצועית צמודה, תוכלי להתמקד בדברים שמשמחים אותך, בעוד המטפל/ת יסייע/תסייע במטלות המאתגרות."
שיתוף בתהליך הבחירה ערבו את יקירכם בתהליך בחירת המטפל: "נעבור יחד על פרופילים של מטפלים מתאימים, וחשוב לי שתהיי שותפה מלאה בבחירה."
התמודדות עם חששות ואתגרים
שיתוף בסיפורי הצלחה הביאו דוגמאות מוחשיות מניסיונם של אחרים: "דודה רבקה, שהייתה חששנית בתחילה, מצאה במטפלת שלה שותפה אמיתית לדרך."
הצעת תקופת הסתגלות הציעו להתחיל בתקופת ניסיון: "נוכל להתחיל בתקופת היכרות של מספר שבועות, ולהעריך יחד כיצד ההסדר עובד עבורך."
גישור על פערי תקשורת הציגו פתרונות מעשיים לאתגרי השפה: "רבים מהמטפלים משקיעים בלימוד עברית, ואנחנו נהיה כאן לסייע בתקשורת בתקופת ההסתגלות."
עקרונות מנחים לתהליך
תפיסת השיח כתהליך מתמשך חשוב להבין שקבלת ההחלטה דורשת זמן והבשלה. היו סבלניים והקדישו את הזמן הנדרש לדיון ועיבוד הרעיון.
מתן מרחב להפנמה אפשרו ליקירכם זמן לעבד את המידע ולהתרגל לרעיון בקצב שלהם. הימנעו מלחץ ודחיפה לקבלת החלטות מהירות.
תובנות מרכזיות:
הבנת טבע התהליך השיח על העסקת מטפל זר סיעודי אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך. קבלת הרעיון והסתגלות אליו דורשים זמן, ולעיתים מספר שיחות לאורך תקופה. סבלנות היא מפתח להצלחה בליווי יקירכם בתהליך השינוי המשמעותי הזה.
חשיבות ההבשלה הטבעית מתן מרחב וזמן ל"בישול" הרעיון הוא קריטי להצלחת התהליך. דחיפת יתר עלולה לעורר התנגדות, בעוד שגישה מכבדת המאפשרת עיבוד והפנמה בקצב אישי, מגבירה את הסיכוי לקבלה חיובית של השינוי.
שילוב אמפתיה ומעשיות האיזון בין הבנה רגשית לבין פתרונות מעשיים הוא מפתח להצלחת התהליך. חשוב לשלב הקשבה אמפתית עם הצעות קונקרטיות שיכולות להקל על המעבר.
יישום מושכל של אסטרטגיות התקשורת, לצד הפנמת התובנות המרכזיות, יסייע ביצירת אווירה תומכת ומכילה. אווירה כזו מאפשרת דיון פתוח וקבלת החלטות משותפת, תוך כיבוד הקצב והצרכים הייחודיים של כל משפחה. זכרו כי המטרה היא לא רק להגיע להסכמה, אלא ליצור בסיס איתן להצלחת הטיפול הסיעודי לטווח הארוך.
הכרה של אפשרויות הטיפול הסיעודי
לאחר פתיחת הדיאלוג הראשוני עם יקירכם ומתן זמן להפנמת הצורך בתמיכה נוספת, השלב הבא הוא בחינה מעמיקה של אפשרויות הטיפול העומדות לרשותכם. הבנה מקיפה של האפשרויות השונות תאפשר קבלת החלטה מושכלת המותאמת הן לצורכי יקירכם והן ליכולות המשפחה.
תובנת מפתח: בעוד שקיימות מספר חלופות טיפוליות, העסקת מטפל זר סיעודי מציעה פתרון כולל המאפשר טיפול מסביב לשעון תוך שמירה על סביבת החיים המוכרת. עם זאת, חשוב לבחון את כלל האפשרויות כדי להבטיח התאמה מיטבית למצב המשפחתי הייחודי שלכם.
סקירת אפשרויות הטיפול המרכזיות
1. טיפול משפחתי
יתרונות:
קשר רגשי עמוק: הטיפול ניתן על ידי בני משפחה המכירים היטב את ההיסטוריה, ההעדפות והצרכים האישיים של יקירכם
תקשורת טבעית: היעדר מחסומי שפה ותרבות מאפשר תקשורת ישירה ומדויקת
נוחות מרבית: יקירכם מרגיש בנוח יותר עם בני משפחה מוכרים
חיסכון כספי: הפחתה משמעותית בעלויות הכספיות הישירות של הטיפול
גמישות בהחלטות: יכולת לקבל החלטות מיידיות ולהתאים את הטיפול בזמן אמת
היכרות תרבותית: הבנה עמוקה של המנטליות והנורמות הישראליות
תקשורת יעילה: יכולת לתקשר בעברית עם יקירכם ועם הצוות הרפואי
גמישות תפעולית: אפשרות להתאים את שעות הטיפול לצרכים המשתנים
פיקוח מקצועי: עבודה תחת מסגרת מפוקחת עם גיבוי מקצועי
ניסיון מקומי: היכרות עם המערכת הרפואית והסיעודית בישראל
אתגרים:
עלות גבוהה: תעריפים שעתיים גבוהים שהופכים טיפול ארוך טווח ליקר משמעותית
חוסר רציפות: קושי בשמירה על רצף טיפולי עקב חילופי משמרות ומטפלים
תיאום מורכב: צורך בניהול מערכת מורכבת של לוחות זמנים ומטפלים שונים
מחסור בזמינות: קושי במציאת מטפלים לשעות לא שגרתיות או בהתראה קצרה
עומס ניהולי: דרישה למעורבות גבוהה בתיאום ופיקוח על המטפלים השונים
3. מסגרות דיור מוגן ובתי אבות
יתרונות:
מעטפת טיפולית מקיפה: גישה 24/7 לצוות רפואי וסיעודי מקצועי
תשתית מותאמת: מבנה ותשתיות המותאמים במיוחד לצרכי קשישים
פעילות חברתית: תכנית פעילויות מגוונת והזדמנויות לאינטראקציה חברתית
בטיחות מירבית: סביבה מאובטחת עם השגחה מתמדת ומערכות חירום
שירותים נלווים: גישה למגוון שירותים כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותזונה
ניהול מרוכז: הפחתת העומס הניהולי מהמשפחה
אתגרים:
אובדן עצמאות: ניתוק מסביבת החיים המוכרת והרגלי החיים
עלות גבוהה: הוצאות משמעותיות הכוללות דיור, טיפול ושירותים נלווים
השפעה רגשית: תחושות אפשריות של נטישה, בדידות ואובדן שליטה
טיפול סטנדרטי: קושי במתן תשומת לב אישית ובהתאמת הטיפול לצרכים ייחודיים
הסתגלות מורכבת: קושי בהתאקלמות למסגרת חדשה, במיוחד בגיל מבוגר
מוגבלות בבחירה: פחות גמישות בניהול סדר היום והרגלי החיים
4. העסקת מטפל זר סיעודי
יתרונות:
סביבה מוכרת: אפשרות להישאר בבית המוכר תוך קבלת טיפול מקיף
טיפול אישי מותאם: יכולת להתאים את הטיפול במדויק לצרכים והעדפות אישיות
רצף טיפולי: מטפל קבוע המפתח היכרות מעמיקה עם הצרכים והרגלי החיים
זמינות מלאה: נוכחות וזמינות 24/7 למתן מענה מיידי לכל צורך
יחס עלות-תועלת: פתרון משתלם כלכלית ביחס לאפשרויות אחרות של טיפול מלא
גמישות תפעולית: יכולת להתאים את הטיפול לשינויים במצב ובצרכים
העשרה הדדית: הזדמנות לחילופי תרבות ויצירת קשר משמעותי
אתגרים:
אתגרי תקשורת: התמודדות ראשונית עם פערי שפה ותרבות
תקופת הסתגלות: זמן נדרש לבניית אמון והבנה הדדית
התאמות פיזיות: צורך בהתאמת הבית למגורי המטפל ולצרכי הטיפול
אחריות מעסיק: ניהול היבטים משפטיים, ביטוחיים ומנהליים של ההעסקה
תלות הדדית: יצירת מערכת יחסים מורכבת של תלות בין המטופל למטפל
ניהול מתמשך: צורך במעורבות משפחתית בפיקוח ותמיכה שוטפת
טבלת השוואה של אפשרויות הטיפול
אפשרות טיפול
הטוב ביותר עבור
רמת עלות
רמת טיפול
השפעה על חיי הקשיש
מעורבות משפחתית נדרשת
טיפול משפחתי
צרכי טיפול לטווח קצר או חלקי
עלות פיננסית נמוכה, עלות אישית גבוהה
משתנה, מוגבל על ידי זמינות
הפרעה מינימלית לשגרה
גבוהה מאוד – מחויבות משמעותית
מטפלים ישראליים
קשישים עצמאיים הזקוקים לסיוע בזמנים ספציפיים
עלות גבוהה לפי שעה
מקצועי אך מוגבל בזמן
נדרשת התאמה מתונה
מתונה – תזמון ופיקוח
בית אבות
צרכים רפואיים מורכבים הדורשים השגחה מתמדת
הגבוהה ביותר
טיפול רפואי מקיף
שינוי סגנון חיים מלא
נמוכה – בעיקר מנהלית
העסקת מטפל זר סיעודי
טיפול מקיף לטווח ארוך בבית
בינונית-גבוהה, עלות-תועלת לטיפול 24/7
טיפול אישי מקיף
שומר על סביבת הבית עם התאמה
מתונה – ניהול ותמיכה
תובנות מרכזיות לקבלת החלטה
התאמה אישית: בחירת פתרון הטיפול צריכה להתבסס על מכלול הצרכים הייחודיים של יקירכם והמשפחה
גמישות: יש לשקול אפשרות לשילוב בין מספר פתרונות טיפוליים בהתאם לצורך
ראייה ארוכת טווח: חשוב לבחון את קיימות הפתרון לאורך זמן, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תפעולית
לאחר בחינה מעמיקה של האפשרויות השונות, העסקת מטפל זר סיעודי מציעה פתרון מאוזן המשלב טיפול מקיף עם שמירה על איכות חיים בסביבה המוכרת. עם זאת, חשוב לשתף את יקירכם בתהליך קבלת ההחלטות ולכבד את העדפותיהם האישיות. בפרק הבא נעמיק בתהליך איתור וגיוס המטפל המתאים, תוך התייחסות למכלול ההיבטים המקצועיים והאישיים הנדרשים להצלחת הטיפול.
מציאת המטפל הנכון
בחירת המטפל הזר הסיעודי היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתהליך. זוהי אינה רק החלטה תעסוקתית, אלא בחירה שתשפיע באופן ישיר על איכות חייו של יקירכם ועל הדינמיקה המשפחתית כולה. המטפל שתבחרו יהפוך לחלק אינטגרלי מחיי היומיום, ותפקידו יחרוג הרבה מעבר למתן סיוע פיזי גרידא.
תובנת מפתח: התאמה מיטבית בין מטפל למטופל תורמת משמעותית להצלחת הטיפול הסיעודי. מטפל מתאים ישפר את איכות חיי יקירכם, יתרום לאווירה חיובית בבית, ויקל על המשפחה כולה. לעומת זאת, בחירה שאינה מיטבית עלולה ליצור מתחים ואי-נעימויות, ולהוביל לצורך בהחלפת מטפל – תהליך המעמיס רגשית ולוגיסטית על כל המעורבים.
בתהליך חיפוש מטפל סיעודי לטיפול ביקירכם, עומדות בפניכם שתי אפשרויות מרכזיות, כאשר כל אחת מהן מציעה יתרונות וחסרונות ייחודיים. ההחלטה בין השתיים תשפיע משמעותית על איכות הטיפול ועל חיי היומיום של יקירכם ומשפחתכם בשנים הקרובות.
הבאת מטפל חדש מחו"ל
שכירת מטפל מנוסה שכבר נמצא בישראל
לכל אפשרות יש יתרונות ואתגרים. הבנתם יכולה לעזור לכם לקבל החלטה מושכלת שמתאימה ביותר לצרכי יקירכם.
1. גיוס מטפל חדש מחו"ל
התאמה אופטימלית למצבים הבאים:
מצב תפקודי מאפשר: כאשר יקירכם נמצא במצב שבו הוא עדיין שומר על רמת עצמאות מספקת, המאפשרת לו להשתתף באופן פעיל בתהליך ההיכרות וההסתגלות עם המטפל החדש. מצב זה מאפשר בניית קשר הדרגתי ומשמעותי יותר, תוך כדי למידה משותפת של הצרכים וההעדפות ההדדיות.
משאבי זמן ואנרגיה משפחתיים: כאשר המשפחה מסוגלת ומוכנה להקדיש את הזמן והמשאבים הנדרשים לתקופת הקליטה וההכשרה המשמעותית. תקופה זו דורשת מעורבות אינטנסיבית בהדרכה, ליווי והטמעת נהלי העבודה והטיפול הנדרשים.
שיקולים כלכליים ארוכי טווח: במקרים בהם קיימת העדפה לאופטימיזציה של העלויות השוטפות לטווח הארוך, למרות ההשקעה הראשונית הגבוהה יותר. החיסכון המצטבר בעלויות השכר החודשיות עשוי להיות משמעותי לאורך זמן.
גישה התפתחותית: כאשר המשפחה מעוניינת במטפל שיתפתח ויצמח עם התפקיד, תוך התאמה הדרגתית לצרכים המשתנים של המטופל והמשפחה. גישה זו מאפשרת בניית מערכת יחסים עמוקה יותר ויצירת התאמה מיטבית לאורך זמן.
שיקולים מרכזיים לתשומת לב:
תקופת הסתגלות משמעותית: יש לקחת בחשבון תקופת הסתגלות מורכבת של שלושה עד שישה חודשים, במהלכה המטפל לומד להכיר את התרבות הישראלית, את השפה העברית, ואת הנהלים והציפיות הספציפיות של המשפחה. תקופה זו דורשת סבלנות רבה והבנה מצד כל המעורבים.
השקעה בהכשרה מקצועית: נדרשת השקעה משמעותית בהדרכה והכשרה מקצועית, הכוללת לימוד שיטות טיפול ספציפיות, היכרות עם ציוד רפואי רלוונטי, והבנת הצרכים הייחודיים של המטופל. ההכשרה צריכה להיות מובנית ומתועדת, עם מעקב אחר התקדמות הלמידה.
אתגרי תקשורת ראשוניים: בתקופה הראשונה יש להתמודד עם אתגרי שפה ותקשורת משמעותיים, אשר עשויים להשפיע על איכות הטיפול ועל היכולת לבטא צרכים ורצונות באופן מדויק. חשוב לפתח מערכות תמיכה ואמצעי תקשורת חלופיים לתקופה זו.
היתרונות המשמעותיים:
גמישות והתאמה: המטפל החדש מגיע עם נכונות גבוהה להתאמה לצרכי המשפחה, ללא דפוסי עבודה מקובעים מניסיון קודם. גמישות זו מאפשרת עיצוב שיטות עבודה המותאמות במדויק לצרכי המטופל והמשפחה.
פוטנציאל למחויבות ארוכת טווח: מטפלים חדשים נוטים להתחייב לתקופות ארוכות יותר, מה שמאפשר יציבות בטיפול ובניית קשר משמעותי לאורך זמן. מחויבות זו תורמת לאיכות הטיפול ולתחושת הביטחון של המטופל.
2. העסקת מטפל מנוסה מישראל
התאמה אופטימלית למצבים הבאים:
צורך בטיפול מקצועי מיידי: כאשר המצב הרפואי של יקירכם מחייב התחלת טיפול מקצועי ללא תקופת המתנה משמעותית. מטפל מנוסה יכול להיכנס לתפקיד באופן מיידי, תוך הבנה מעמיקה של הצרכים הרפואיים והטיפוליים הנדרשים. יכולת זו קריטית במיוחד במצבים רפואיים מורכבים או כאשר נדרשת היכרות מעמיקה עם פרוטוקולים טיפוליים ספציפיים.
חשיבות לתקשורת מיידית: במקרים בהם התקשורת בעברית היא קריטית לאיכות הטיפול, בין אם בשל מורכבות רפואית המחייבת תקשורת מדויקת עם הצוות הרפואי, או בשל צורכי המטופל עצמו. היכולת לתקשר באופן ברור ומדויק מהיום הראשון מפחיתה חרדות ומאפשרת טיפול יעיל יותר.
צורך באימות המלצות: כאשר חשוב במיוחד לקבל המלצות מקומיות מאומתות ולבדוק את הרקע המקצועי באופן מעמיק. היכולת לשוחח עם מעסיקים קודמים בישראל ולקבל תמונה מלאה של ניסיונו המקצועי של המטפל מספקת ביטחון רב יותר בבחירה.
שיקולים מרכזיים לתשומת לב:
ציפיות שכר ותנאים: המטפלים המנוסים מגיעים עם ציפיות שכר גבוהות יותר, המבוססות על ניסיונם המקצועי וההיכרות עם תנאי השוק בישראל. חשוב לקחת בחשבון שמעבר לשכר הבסיסי, הם עשויים לצפות לתנאים סוציאליים משופרים, בונוסים ותוספות שונות המקובלות בשוק.
דפוסי עבודה מגובשים: מטפלים מנוסים מגיעים עם שיטות עבודה ודפוסי התנהלות מגובשים, שהתפתחו לאורך שנות עבודתם. בעוד שניסיון זה יכול להיות יתרון משמעותי, לעיתים נדרשת גמישות והתאמה לצרכים הספציפיים של המטופל החדש. חשוב לוודא מראש את הנכונות והיכולת להתאים את שיטות העבודה לצרכי המשפחה.
זמינות ומחויבות: קיימת מגבלה בזמינות של מטפלים מנוסים ואיכותיים בשוק הישראלי. בנוסף, חשוב לקחת בחשבון שמטפלים אלו עשויים להיות פתוחים יותר להזדמנויות תעסוקה אחרות, מה שעלול להשפיע על יציבות הטיפול לטווח הארוך.
היתרונות המשמעותיים:
אינטגרציה מיידית: היכרות מעמיקה עם המערכת הרפואית והסיעודית בישראל מאפשרת השתלבות מהירה ויעילה בטיפול. המטפל מכיר את התהליכים הבירוקרטיים, את המוסדות הרלוונטיים ואת דרכי העבודה המקובלות במערכת הבריאות הישראלית.
מומחיות מוכחת: ניסיון מעשי בטיפול סיעודי בישראל, כולל היכרות עם מגוון מצבים רפואיים ופרוטוקולים טיפוליים. מומחיות זו מאפשרת התמודדות יעילה עם מצבי חירום ושגרה כאחד, תוך הבנה מעמיקה של צרכי המטופל.
יכולות תקשורת מפותחות: שליטה טובה בעברית מאפשרת תקשורת יעילה עם המטופל, בני המשפחה והצוות הרפואי. יכולת זו קריטית במיוחד במצבי חירום ובמעקב אחר הוראות רפואיות מורכבות.
השוואת אפשרויות מקורות למטפלים
היבט
מטפל חדש מחו"ל
מטפל מנוסה בישראל
עלות ראשונית
גבוהה יותר (ויזה, נסיעות, עמלות סוכנות)
נמוכה יותר (עמלות העברה מקומיות)
רמת ניסיון
מוגבל/אין בהקשר הישראלי
רקורד מוכח מקומי
תקופת התאמה
ארוכה יותר (3-6 חודשים)
קצרה יותר (1-2 חודשים)
גמישות
בדרך כלל יותר ניתנים להתאמה
עשויים להיות עם סגנונות עבודה קבועים
ציפיות שכר
נמוכות בתחילה
בדרך כלל גבוהות יותר
רמת סיכון
גבוהה יותר (ביצועים לא ידועים)
נמוכה יותר (המלצות ניתנות לאימות)
מיומנויות שפה
בדרך כלל עברית מינימלית
עברית בסיסית נפוצה
הבנה תרבותית
מוגבלת
מבוססת
תובנות מרכזיות:
העריכו את העדיפויות שלכם: קבעו אילו גורמים הם החשובים ביותר—האם זה ניסיון מיידי, שיקולי עלות, מחויבות לטווח ארוך, או יכולת התאמה.
שתפו את יקירכם: הנוחות וההעדפות שלהם צריכות להנחות את ההחלטה, במיוחד לגבי שפה והתאמה אישיותית.
שקלו את התזמון: אם יש לכם את המותרות של זמן, הבאת מטפל מחו"ל עשויה להיות אפשרית. אם נדרש טיפול דחוף, מטפל מקומי מנוסה עשוי להיות האופציה הטובה יותר.
שקלו סיכונים ותועלות: לכל אפשרות יש סיכונים ותגמולים פוטנציאליים משלה. איזון אלו מול צרכי משפחתכם יעזור בקבלת ההחלטה הנכונה.
תהליך מציאת המטפל המתאים הוא מורכב הרבה מעבר לבחירה הבסיסית בין שתי האפשרויות שהוצגו לעיל. זהו תהליך רב-ממדי המחייב התייחסות מעמיקה למגוון רחב של היבטים, החל מההתאמה הפיזית והמקצועית, דרך יכולות התקשורת והשפה, ועד להיבטים תרבותיים ורגשיים עדינים. הצלחת הטיפול הסיעודי תלויה במידה רבה ביכולת למצוא את האיזון המיטבי בין כל המרכיבים הללו.
בפרק הבא נעמיק בתהליך ההתאמה המעשי, ונציג כלים ושיטות מקצועיות להערכה מקיפה של המועמדים השונים. נלמד כיצד לנהל ראיונות אפקטיביים, לבחון המלצות באופן מעמיק, ולהיעזר בגורמי מקצוע מתאימים. כל זאת במטרה להבטיח בחירה מושכלת של מטפל שיתאים באופן מיטבי הן לצרכים הייחודיים של יקירכם והן למאפיינים ולדינמיקה המשפחתית הכוללת.
תהליך ההתאמה בהעסקת מטפל זר סיעודי
בדומה לחשיבות בחירת המטפל המתאים, תהליך ההתאמה עצמו הוא השלב שבו מונחים היסודות למערכת יחסי הטיפול המוצלחת. שלב זה אינו מסתכם בסימון תיבות ברשימת משימות; מדובר במציאת מטפל שכישוריו, אישיותו וערכיו משתלבים באופן מושלם עם צרכיו והעדפותיו של יקירכם. תהליך התאמה מחושב ומעמיק יכול לשפר משמעותית את איכות הטיפול ואת החוויה הכוללת עבור כל המעורבים.
מדוע זה חשוב?
גם המטפל המוסמך ביותר עלול שלא להתאים אם קיים פער באישיות, בסגנון התקשורת או בהבנה התרבותית. התאמה לקויה עלולה להוביל לאי-נוחות, אי-הבנות, ובסופו של דבר להתפרקות מערכת היחסים הטיפולית. מצב זה לא רק משפיע על רווחת יקירכם, אלא גם גורם ללחץ נוסף ועלויות כספיות פוטנציאליות למשפחה כאשר יש צורך להתחיל את החיפוש מחדש. השקעת זמן ומאמץ בתהליך זה מסייעת במניעת בעיות עתידיות, מקדמת הרמוניה, ותורמת להצלחה הכוללת של הסדר הטיפול.
שיקולים מרכזיים
בעת התאמת מטפל ליקירכם, יש להתחשב בתחומים הבאים:
צרכים פיזיים ורפואיים
גורם
שיקולים
מצבים רפואיים
דמנציה, פרקינסון, סוכרת, צורך בדיאליזה, או מחלות אחרות הדורשות טיפול מיוחד
רמת ניידות
יכולת הליכה עצמאית, שימוש בכיסא גלגלים או עזרי ניידות, צורך בהעברות בין מיטה לכיסא
טיפול בצרכים
סיוע בשירותים, שימוש בחיתולים, יכולת שליטה בסוגרים
פעילויות יומיומיות
משימות שהקשיש יכול לבצע באופן עצמאי לעומת אלו הדורשות סיוע (למשל, רחצה, הלבשה, אכילה)
השארה לבד
האם ניתן להשאיר את הקשיש לבד לפרקי זמן קצרים או שנדרשת השגחה מתמדת
מצב מנטלי
יכולות קוגניטיביות, בעיות זיכרון, הפרעות מצב רוח, צורך בגירוי מנטלי או חברה
אורח חיים והרגלים
גורם
שיקולים
מצב מגורים
האם הקשיש גר לבד, עם בן/בת זוג, בן משפחה, או יש חיות מחמד בבית
הרגלי עישון
האם הקשיש או המטפל מעשנים, והאם זה משפיע על התאמה
העדפות תזונה
דיאטות מיוחדות, הגבלות מזון, דרישות כשרות במטבח
דפוסי שינה
לוח הזמנים של הקשיש, צורך בסיוע בלילה
הרגלי היגיינה
תדירות רחצה, העדפות טיפוח
שמירת מסורת
שמירת שבת, מנהגי חגים, צורך בכיבוד או השתתפות המטפל
תקשורת והתאמה תרבותית
גורם
שיקולים
כישורי שפה
צורך בשליטה בעברית, אנגלית או שפות אחרות
רגישות תרבותית
הבנה וכיבוד נורמות ומנהגים תרבותיים
סגנון תקשורת
העדפות לאינטראקציה רשמית או בלתי רשמית, סבלנות, בהירות
ציפיות משפחתיות והבנת המטפל
גורם
שיקולים
ציפיות למשימות
בהירות לגבי המטלות שהמטפל צפוי לבצע (למשל, בישול, ניקיון, סיוע רפואי)
ניסיון המטפל
ניסיון קודם עם מצבים ספציפיים (למשל, דמנציה, פרקינסון)
גבולות
הגדרת מרחב אישי, פרטיות וגבולות מקצועיים
גמישות
יכולת להסתגל לצרכים או ללוחות זמנים משתנים
שלבים בתהליך ההתאמה של העסקת מטפל זר סיעודי
1. הערכת צרכים מקיפה
תהליך הערכת הצרכים מהווה את הבסיס לכל תהליך ההתאמה. בשלב זה, חשוב לבצע תיעוד מפורט ומקיף של כל הצרכים הפיזיים, הרפואיים והרגשיים של יקירכם. תהליך התיעוד צריך להיות שיטתי ומאורגן, תוך התייעצות עם הצוות הרפואי המטפל והמשפחה. חשוב במיוחד לזהות ולתעד צרכים מיוחדים הדורשים מיומנויות או ניסיון ספציפי, כמו הפעלת ציוד רפואי מיוחד או טיפול במצבים רפואיים מורכבים. במקביל לתיעוד הצרכים הרפואיים, יש לבחון ולתעד את כל ההיבטים של שגרת היום-יום, כולל העדפות אישיות, הרגלים ודפוסי התנהגות. הבנה מעמיקה של אורח החיים של יקירכם תסייע בהתאמת מטפל שיוכל להשתלב בצורה טבעית ונוחה בשגרה הקיימת.
2. הגדרת קריטריונים למטפל
לאחר מיפוי מקיף של הצרכים, השלב הבא הוא יצירת פרופיל מפורט של המטפל האידיאלי. תהליך זה כולל הגדרה ברורה של הכישורים המקצועיים הנדרשים, כמו גם תכונות אישיות חשובות. חשוב להבחין בין דרישות הכרחיות שאינן ניתנות לפשרה, לבין העדפות שהן רצויות אך גמישות יותר. בעת הגדרת הקריטריונים, יש לקחת בחשבון לא רק את הצרכים המיידיים, אלא גם את ההתפתחות הצפויה של המצב הרפואי והצרכים העתידיים. תכונות כמו יכולת למידה, גמישות והסתגלות עשויות להיות חשובות לא פחות מניסיון קודם ספציפי.
3. סינון וראיון מועמדים
תהליך הסינון והראיונות צריך להיות מובנה ומקצועי. שימוש בסוכנויות השמה מוכרות ואמינות יכול לסייע בסינון ראשוני של מועמדים מתאימים. חשוב לפתח מערך שאלות מקיף שיאפשר הערכה מעמיקה של כישורי המועמד, ניסיונו, וההתאמה הפוטנציאלית שלו לתפקיד. שילוב יקירכם בתהליך הראיונות, כאשר הדבר אפשרי, הוא קריטי להצלחת ההתאמה. זה מאפשר לא רק להעריך את האינטראקציה בין המטפל הפוטנציאלי למטופל, אלא גם נותן ליקירכם תחושת שליטה ומעורבות בתהליך קבלת ההחלטות.
4. הערכת התאמה
הערכת ההתאמה היא תהליך מורכב הדורש תשומת לב לניואנסים עדינים באינטראקציה בין המטפל ליקירכם. חשוב לצפות באופן פעיל באינטראקציות ביניהם ולהעריך את איכות התקשורת, רמת הנוחות ההדדית, והיכולת ליצור קשר משמעותי. במהלך תקופת ההערכה, יש לוודא הבנה הדדית של ציפיות ואחריות, ולבחון את ההתאמה בהיבטים של אורח חיים והרגלים.
5. בדיקת המלצות ורקע
בדיקת ההמלצות והרקע היא שלב קריטי שאין לדלג עליו. יש לבצע בדיקה מעמיקה של ניסיון קודם, במיוחד בטיפול במצבים רפואיים דומים לאלו של יקירכם. שיחות עם מעסיקים קודמים יכולות לספק תובנות חשובות לגבי אמינות המטפל, יכולת ההתמדה שלו, ואיכות הטיפול שהוא מספק. בנוסף לבדיקת ההמלצות המקצועיות, חשוב לבצע בדיקות רקע מקיפות הכוללות אימות מסמכים, בדיקת רישומים פליליים, ווידוא של כל האישורים והרישיונות הנדרשים. השקעה בבדיקות אלו מספקת שכבת הגנה נוספת ומבטיחה את ביטחונו ורווחתו של יקירכם.
תובנות מרכזיות
התהליך הוא יותר מראיון עבודה: אינכם רק מעסיקים עובד; אתם בוחרים אדם שיהיה מלווה יומיומי ומטפל ליקירכם. אמון הוא קריטי, והמטפל יהפוך לחלק בלתי נפרד מחיי משפחתכם. רווחתו הרגשית והפיזית של יקירכם תלויה במערכת יחסים זו.
השקיעו בתהליך הבחירה
הקדישו זמן ומשאבים משמעותיים להערכת מועמדים באופן מקיף: בצעו ראיונות מעמיקים, צפו באינטראקציות עם יקירכם, וערכו בדיקות רקע והמלצות מקיפות. השקעה זו מסייעת בהבטחת בטיחות, התאמה ושקט נפשי.
מומלץ מאוד סיוע מקצועי: שילוב עובד סוציאלי או מנהל טיפול מקצועי יכול לשפר משמעותית את תהליך ההתאמה. אנשי מקצוע אלה מביאים מומחיות בהערכת צרכים, הבנת דינמיקה משפחתית והערכת כישורי מטפלים. הכוונתם יכולה לסייע בניווט שיקולים מורכבים וקבלת החלטות מושכלות.
התייחסות זהירה לגורמים אלה ושימוש במשאבים זמינים מגדילים את הסיכוי למצוא מטפל שלא רק עונה על הצרכים המעשיים, אלא גם מתאים היטב לאישיות ולאורח החיים של יקירכם. גישה מחושבת זו מניחה את היסודות למערכת יחסי טיפול מוצלחת והרמונית.
שילוב תרבותי וכבוד הדדי בהעסקת מטפל זר סיעודי
לאחר בחירת מטפל מתאים, השלב הקריטי הבא הוא שילובו בחיי היומיום ובסביבת הבית של יקירכם. תהליך זה חורג מעבר להסדרים לוגיסטיים גרידא; מדובר בבניית מערכת יחסים המבוססת על הבנה תרבותית וכבוד הדדי. מאחר שהמטפל מגיע מחו"ל, התייחסות פרואקטיבית להבדלים התרבותיים יכולה לשפר משמעותית את חווית הטיפול עבור כל המעורבים.
חשיבות השילוב התרבותי
שיפור התקשורת: הבנת הרקע התרבותי של כל צד משפרת את ההבנה ההדדית ומפחיתה אי-הבנות ופרשנויות שגויות. תקשורת טובה יותר מאפשרת טיפול יעיל ומותאם יותר לצרכי המטופל. בניית אמון וכבוד: הכרה והערכה של המנהגים והמסורות של כל צד מטפחת מערכת יחסים חיובית ומכבדת. כאשר כל צד מרגיש שתרבותו מוערכת ומכובדת, נוצר בסיס איתן לשיתוף פעולה פורה. יצירת סביבה הרמונית: גישה רגישה תרבותית מקדמת תחושת נוחות וסיפוק הן עבור המטפל והן עבור יקירכם. סביבה כזו תורמת לאווירה חיובית ומאפשרת טיפול מיטבי.
אסטרטגיות לשילוב תרבותי
1. דיאלוג פתוח
חשוב לעודד שיתוף הדדי במסורות ובמנהגים תרבותיים בין המטפל ליקירכם. קיימו פגישות משפחתיות להיכרות עם המסורות של כל צד, והקדישו זמן לשיחות על אורח החיים והציפיות ההדדיות. הבהירו את השגרה היומיומית, המנהגים הדתיים ונורמות הבית באופן ברור ומכבד.
2. תמיכה שפתית
חיוני לספק למטפל משאבים ללימוד עברית בסיסית, ובמקביל לשקול למידת ביטויים פשוטים בשפת המטפל. שימוש באפליקציות ואמצעי תרגום יכול לסייע בתקשורת בתקופת ההסתגלות הראשונית. השקעה בגישור על פערי השפה מראה נכונות הדדית ללמידה והבנה.
3. כיבוד מנהגים דתיים
הקדישו זמן להסביר למטפל את המנהגים הדתיים החשובים למשפחה, כמו שמירת שבת או כשרות. במקביל, חשוב לכבד את האמונות והמנהגים הדתיים של המטפל ולאפשר לו לקיימם במסגרת המתאימה.
4. פעילויות משותפות
עודדו החלפה תרבותית דרך פעילויות משותפות, כמו בישול מאכלים מסורתיים או חגיגת מועדים מיוחדים. שלבו את המטפל באירועים משפחתיים מתאימים כדי לטפח תחושת שייכות ולחזק את הקשר המשפחתי.
5. הגדרת גבולות ברורים
הגדירו בבהירות את תחומי האחריות והתפקידים של המטפל למניעת אי-הבנות. חשוב לדון בצורכי הפרטיות והמרחב האישי של כל הצדדים ולהבטיח נוחות הדדית.
6. מתן תמיכה מתמשכת
סייעו למטפל להתחבר למשאבים קהילתיים, קבוצות תמיכה או ארגונים תרבותיים רלוונטיים. קבעו פגישות מעקב קבועות לדיון בהתקדמות ובהתמודדות עם אתגרים.
תובנה מרכזית: כבוד הדדי משפר את איכות הטיפול: אימוץ גישה המכבדת הבדלים תרבותיים ומטפחת כבוד הדדי יוצר סביבה תומכת בה הן יקירכם והן המטפל מרגישים מוערכים ומובנים. מערכת יחסים חיובית זו לא רק הופכת את האינטראקציות היומיומיות לנעימות יותר, אלא גם תורמת לשיפור איכות הטיפול הכללית, שכן המטפל מעורב יותר ויקירכם מרגיש נוח ובטוח יותר.
השילוב התרבותי של המטפל הוא המשך חיוני לתהליך ההתאמה. בעוד שמציאת מטפל בעל כישורים ואישיות המתאימים לצרכי יקירכם היא חיונית, חשוב באותה מידה להבטיח שהם יכולים לחיות בהרמוניה בתוך ההקשר התרבותי המשפחתי שלכם. שילוב זה מטפח אמון, מפחית קונפליקטים פוטנציאליים, ומניח את היסודות למערכת יחסי טיפול מוצלחת לטווח ארוך.
משאבים ותמיכה בהעסקת מטפל זר סיעודי
בתהליך העסקת מטפל זר סיעודי, חשוב לנצל את המשאבים ורשתות התמיכה העומדים לרשותכם. משאבים אלה יכולים לספק הדרכה, לסייע במשימות משפטיות ומנהליות, ולהציע תמיכה רגשית לאורך כל התהליך.
העסקת מטפל זר סיעודי היא מהלך משמעותי הדורש שיקול דעת מעמיק, תכנון וחמלה. לאורך מדריך זה, סקרנו את הצעדים והשיקולים החיוניים שיסייעו לכם לקבל החלטות מושכלות המותאמות לצרכי יקירכם ולנסיבות המשפחתיות שלכם.
סיכום הצעדים המרכזיים:
תקשורת פתוחה: קיימו שיחות כנות ואמפתיות עם יקירכם, תוך מתן זמן להסתגל לרעיון של תמיכה נוספת
בחינת אפשרויות טיפול: הערכת כל אפשרויות הטיפול הזמינות למציאת ההתאמה הטובה ביותר לצרכים והעדפות יקירכם
בחירה קפדנית: השקעת זמן בתהליך ההתאמה למציאת מטפל העונה על הצרכים הפיזיים, האישיותיים ואורח החיים של יקירכם
שילוב תרבותי: טיפוח כבוד והבנה הדדיים ליצירת סביבת מגורים הרמונית המיטיבה עם יקירכם והמטפל
ניצול משאבים: שימוש במשאבים ממשלתיים, מקצועיים וקהילתיים לניווט דרישות חוקיות וקבלת תמיכה
תובנה מרכזית מסכמת: גישה מחושבת מובילה ליתרונות ארוכי טווח/ התייחסות למסע העסקת מטפל זר סיעודי בשקדנות, אמפתיה ופתיחות מחשבתית מניחה את היסודות למערכת יחסי טיפול מוצלחת שיכולה לשפר משמעותית את איכות חייו של יקירכם. המאמץ המושקע כעת מניח תשתית לשקט נפשי, נוחות ורווחה בשנים הבאות.
המשך התהליך
מדריך זה הוא הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שנועדה לתמוך בכם בכל שלב בתהליך העסקת מטפל זר סיעודי והעבודה עמו. במאמרים הבאים נעמיק ב:
תהליך הגיוס: צעדים מעשיים למציאת, ראיון והעסקת המטפל המתאים, כולל שיקולים משפטיים ואתיים
תחזוקה ותמיכה: אסטרטגיות לטיפוח מערכת יחסים חיובית לטווח ארוך עם המטפל, התמודדות עם אתגרים, והבטחת שביעות רצון מתמשכת
זכרו: אינכם לבד בתהליך זה. תמיכה זמינה בכל שלב כדי לסייע לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור יקירכם ומשפחתכם.
כיצד "הפיסיניורס" יכולה לסייע לכם בהעסקת מטפל זר סיעודי?
ניווט המורכבויות של העסקת מטפל זר סיעודי יכול להיות מאתגר הן למשפחות והן לקשישים. ב"הפיסיניורס", אנו מחויבים להקל על נטל זה באמצעות תמיכה מקיפה וניהול מקרה מקצועי. העובדים הסוציאליים המנוסים שלנו כאן כדי להדריך אתכם בכל שלב, ולסייע לכם להבטיח את אפשרויות המימון והטיפול הטובות ביותר.
השירותים שלנו כוללים:
ניהול מקרה מותאם אישית: סיוע מותאם לצרכים הייחודיים של משפחתכם
סיוע במימון: הדרכה בהשגת מימון ממשלתי לטיפול בקשישים
תמיכה רגשית: מתן תמיכה אמפתית למשפחות במהלך תקופת המעבר
ייעוץ מסגרת טיפול: סיוע במציאת סביבת הטיפול המתאימה ביותר ליקירכם
ב"הפיסיניורס" משימתנו היא להבטיח שיקיריכם יקבלו את הטיפול האיכותי ביותר בסביבה המתאימה ביותר, יחד עם הסיוע הכספי שמגיע להם. אפשרו לנו לסייע לכם בניווט מסע זה בביטחון ובשקט נפשי.
בישראל, אוכלוסיית הגיל השלישי והרביעי הזקוקה לטיפול מיוחד הולכת וגדלה, והנטל הכלכלי על משפחות יכול להיות משמעותי. משרד הבריאות מציע פתרון באמצעות תוכנית המכונה "קוד משרד הבריאות". קוד זה מאפשר לבני הגיל השלישי והרביעי הזכאים לקבל מימון חלקי או מלא למגורים בבתי אבות או מוסדות גריאטריים, כולל מוסדות לטיפול בתשושי נפש או סיעודיים. מאמר זה יספק מדריך מקיף על מהו קוד משרד הבריאות, קריטריוני הזכאות, התהליך להשגתו ודוגמאות מעשיות להמחשת הפרוצדורה.
מהו קוד משרד הבריאות?
קוד משרד הבריאות הוא אישור הניתן על ידי משרד הבריאות הישראלי, המאפשר לאזרחים ותיקים, הזכאים לקבל מימון ממשלתי לטיפול ארוך טווח בבתי אבות או מוסדות גריאטריים. מימון זה יכול לכסות את העלויות באופן מלא או חלקי, בהתאם למצב הכלכלי של הפרט ולרמת הטיפול הנדרשת.
סוגי המוסדות המכוסים
בתי אבות סיעודיים (בתי אבות סיעודיים): עבור אזרחים ותיקים הזקוקים להשגחה רפואית מתמדת וסיוע בפעילויות יומיומיות 7\24.
מוסדות לתשושי נפש (בתי אבות לתשושי נפש): טיפול מיוחד לאלה הסובלים מפגיעה קוגניטיבית כמו דמנציה או אלצהיימר.
קריטריוני זכאות
כדי להיות זכאים לקוד משרד הבריאות, על המועמדים לעמוד בקריטריונים מסוימים:
דרישת גיל: בדרך כלל מעל גיל 65 לגברים ו-60 לנשים.
הערכה רפואית: אבחון מקצועי המאשר את הצורך בטיפול מוסדי.
מבחן הכנסות: הערכת היכולת הכלכלית של הפרט ובני משפחתו לתרום לעלויות הטיפול.
מעמד תושבות: חייב להיות תושב חוקי של ישראל.
מיצוי זכויות אחרות: על המועמדים למצות זכויות אחרות, כגון גמלת סיעוד מביטוח לאומי.
כיצד להשיג את קוד משרד הבריאות
התהליך להשגת הקוד כולל מספר שלבים, כל אחד דורש פעולות ספציפיות ומוביל לתגובות מהרשויות הרלוונטיות.
שלב 1: הערכה רפואית
פעולה: קביעת הערכה רפואית מקיפה.
פנו לרופא גריאטרי או לרופא המשפחה להערכת מצב הבריאות של הקשיש.
קבלו דוח רפואי מפורט המפרט את הצורך בטיפול מוסדי.
תגובה: קבלת דוח רפואי המאשר זכאות על בסיס מצב בריאותי.
שלב 2: הערכת עובד סוציאלי
פעולה: פגישה עם עובד סוציאלי – ניתן באופן פרטי- דרכינו, השירות ניתן ללא עלות מצד הפונה, במידה והפונה נאמן ומוכן לקבל ליווי מלא מאיתנו, עד ההשמה לבית האבות.
העובד הסוציאלי מעריך את המצב החברתי והתפקודי של הקשיש.
מסייע בקביעת סוג המוסד המתאים ביותר.
תגובה: קבלת דוח סוציאלי התומך בצורך בטיפול מוסדי.
שלב 3: מבחן הכנסות
פעולה: הגשת מסמכים פיננסיים של המועמד ובני משפחתו הקרובים.
סיפוק דפי בנק (עו"ש 3 חודשים אחרונים וריכוז יתרות), הוכחות הכנסה, מסמכי בעלות על נכסים וכו'.
בני משפחה קרובים יכולים לכלול בני זוג וילדים.
תגובה: המשרד מבצע הערכה כלכלית לקביעת יכולת המשפחה לתרום.
שלב 4: הגשת בקשה
פעולה: איסוף כל המסמכים הנדרשים והגשת הבקשה למשרד הבריאות.
מסמכים נדרשים:
דוח רפואי
דוח עובד סוציאלי
מסמכים פיננסיים
תעודות זהות (כגון תעודת זהות)
טופס בקשה המסופק על ידי המשרד
תגובה: המשרד בודק את הבקשה לשלמות.
שלב 5: ועדת בחינה של המשרד
פעולה: המתנה לבחינת הבקשה על ידי ועדת המשרד.
הוועדה עשויה לבקש מידע נוסף או הבהרות.
הם מעריכים את הדחיפות וסוג הטיפול הנדרש.
תגובה: קבלת החלטה על האישור ורמת המימון.
שלב 6: השמה במוסד
פעולה: בחירת מוסד טיפול מתאים מרשימת המוסדות המאושרים.
ביקור במוסדות פוטנציאליים להערכת התאמתם.
תיאום עם המוסד לגבי הקבלה.
תגובה: הקשיש מושם במוסד הנבחר עם תמיכה במימון.
שלב 7: הערכה מחודשת תקופתית
פעולה: השתתפות בהערכות רגילות לבדיקת המשך הזכאות.
תגובה: המשך, התאמה או הפסקת המימון בהתאם לצרכים הנוכחיים.
דוגמאות מעשיות
מקרה 1: אישור למימון מלא
מצב: גברת לאה כהן, אלמנה בת 82 עם בעיות ניידות חמורות וללא תמיכה משפחתית מיידית.
פעולות ותגובות:
הערכה רפואית: הרופא שלה מספק דוח המציין את הצורך בטיפול סיעודי מתמיד.
תגובה: הצורך הרפואי מאושר.
הערכת עובד סוציאלי: נקבע כי יש לה תמיכה חברתית מוגבלת.
תגובה: הצורך החברתי מבוסס.
מבחן הכנסות: נחשף כי יש לה הכנסה פנסיונית מינימלית ואין נכסים משמעותיים.
תגובה: זכאות למימון מלא.
הגשת בקשה: כל המסמכים הוגשו.
תגובה: הבקשה התקבלה.
בחינת המשרד: אושרה למימון מלא.
תגובה: קיבלה את קוד משרד הבריאות.
השמה במוסד: התקבלה לבית אבות המתמחה בטיפול בניידות.
תגובה: הטיפול מתחיל עם מימון ממשלתי מלא.
מקרה 2: אישור למימון חלקי
מצב: מר דוד לוי, בן 75 עם אלצהיימר בשלב מוקדם, המתגורר עם בנו.
פעולות ותגובות:
הערכה רפואית: מאובחן עם פגיעה קוגניטיבית הדורשת השגחה.
תגובה: הצורך הרפואי מתועד.
הערכת עובד סוציאלי: הבן הוא המטפל הראשי אך אינו יכול לספק טיפול מלא.
תגובה: הצורך בטיפול מוסדי נתמך.
מבחן הכנסות: לבן יש הכנסה גבוהה; למשפחה נכסים.
תגובה: נבחן למימון חלקי.
הגשת בקשה: הוגשו כל המסמכים הנדרשים.
תגובה: הבקשה אושרה.
בחינת המשרד: אושר למימון חלקי; המשפחה צריכה לתרום חלק.
תגובה: הונפק קוד משרד הבריאות עם תרומת משפחה מוגדרת.
השמה במוסד: התקבל למוסד לתשושי נפש.
תגובה: הטיפול מתחיל עם מימון משותף.
סיכום
קוד משרד הבריאות הוא משאב חיוני למשפחות המחפשות סיוע כספי לטיפול בקשישים בישראל. הבנת קריטריוני הזכאות ופעולה על פי התהליך המפורט יכולה להקל משמעותית על הנטל של הבטחת טיפול מתאים ליקיריכם. באמצעות תמיכה ממשלתית זמינה, משפחות יכולות להבטיח שקרוביהם יקבלו את הטיפול הנדרש בסביבה המתאימה.
אנא התייעצו עם משאבים רשמיים של משרד הבריאות ויועצים מקצועיים לקבלת מידע עדכני ואישי.
כיצד אנו יכולים לסייע
ניווט בתהליך המורכב של השגת קוד משרד הבריאות יכול להיות מאתגר עבור משפחות וקשישים. "הפיסיניורס" כאן כדי להקל על הנטל על ידי מתן תמיכה מקיפה וניהול מקרה על ידי עו"ס מנוסה בתחום, כדי לסייע לכם להשיג את אפשרויות המימון והטיפול הטובות ביותר.
ב "הפיסיניורס", המשימה שלנו היא לתמוך במשפחות על ידי ניהול התהליך המורכב של השגת מימון ממשלתי לטיפול בקשישים. כמו כן, הפונה יזכה לתמיכה נפשית והקלה בייסורי המצפון בהכנסה למסגרת מתאימה. אנו שואפים להבטיח שיקיריכם יקבלו את הטיפול האיכותי ביותר בסביבה המתאימה ביותר, עם הסיוע הכספי המגיע להם.
גלית, אחות אשר עובדת במשרה מלאה במרכז גריאטרי. זוכרת היטב, את הזמן בו היא היתה צריכה לתקשר בפעם הראשונה עם חולת דמנציה מהמחלקה בה היא עבדה. היא היתה אחות צעירה באותו זמן ורק סיימה את התואר הראשון שלה בסיעוד. המטופלת שנאלצה לתקשר עימה לראשונה קראו לה שושנה. אשה בת 70, אשר אובחנה בשלבים הראשונים של המחלה, לפני כשנתיים. לאחר שעבדה במחלקה הגריאטרית מספר חודשים, דבר אחד היה לה מאד ברור: ישנם הרבה מטפלים, אשר עדיין אינם מודעים מספיק כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה.
טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
הסירו את כל הגורמים הסביבתיים אשר עלולים להפריע לכם לתקשר עם האדם חולה הדמנציה כגון: טלויזיה פתוחה, נייד מצפצף, רדיו ועוד.
דברו לאט וברור, השתמשו במילים פשוטות.
שאלו אותו שאלות סגורות וודאו כי לכל השאלות שאתם שואלים ניתן לענות בכן או לא. במקום לשאול, מה תרצה לאכול לארוחת צהריים? שאלו, האם תרצה לאכול סנדוויץ עם גבינה?
דברו ברור והשתמשו בשמות של האנשים והחפצים שאתם מדברים עליהם. במקום להשתמש במילות גוף כגון: היא, הוא, הם – האם אהבת את זה? תשאלו האם אהבת את העוגה?
השתדלו לשוחח אתו שיחות קצרות. אנשים עם דמנציה עלולים לאבד את רצף השיחה, במידה ואתם משוחחים עימם שיחות ארוכות.
תנו לחולה הדמנציה זמן להגיב לשאלות שלכם. נסו להמנע מתיסכול, אם הזמן שתצטרכו להמתין לתשובה הוא ארוך מהצפוי.
עוד טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
דברו עם חולה הדמנציה בגובה העיניים. פנו אליו בשמו הפרטי, על מנת לוודא שיש לכם את מלוא תשומת הלב שלו.
השתדלו לנהל שיחות אחד על אחד עימו. במידה ואינכם יכולים להימנע משיחות בקבוצה, נסו לוודא כי אתם משוחחים עם אדם אחד בכל פעם.
נסו להימנע מלסיים את המשפט עבור חולה הדמנציה. אם הוא מתעקש למצוא את המלה הנכונה, חישבו על נושא השיחה ושאלו שאלה שאמורה לעזור ולעורר את מה שרצה להגיד. אם חולה הדמנציה אומר לכם- אני רוצה… אני רוצה…שאלו שאלה כגון – האם אתה רוצה ללכת לטייל?
במהלך השיחה, לעולם אל תגידו לחולה הדמנציה, "אמרתי לך את זה קודם". חשוב לזכור כי אם האדם מתחיל לחזור על הדברים שאמר קודם, ושואל אתכם שאלות חוזרות. ייתכן כי, הוא פשוט שכח ששאל את אותה השאלה בעבר.
נסו לא להתווכח עם חולה הדמנציה, מכיוון שזה יגרום לו להרגיש חרדה. הרבה יותר יעיל לקבל את מה שהוא אומר כאמת ולהמשיך עם השיחה.
אם לחולה הדמנציה יש הפרעות התנהגות, עזרו לו להשיג שליטה. חשבו על משימות או פעילויות שהוא יכול לבצע ויכולים לעזור לו להר#7C7C7Cגיש מוערך. לדוגמא פעילויות יומיומיות שהוא נהג לעשות ולהנות מכך. פעילויות שהוא יכול לבצע בבית כגון: קיפול בגדים, או חיתוך ירקות לפני ארוחת הערב.
טיפים אחרונים לתקשורת נכונה עם חולי דמנציה-
תנו לאדם חולה הדמנציה הוראות ברורות ומועילות. כאשר מצבו הקוגניטיבי (שכלי) ממשיך להדרדר , יש לשמר את השליטה אצלו באמצעות תקשורת פשוטה ויעילה. אם אתם מבקשים ממנו בבקשה ישירה- "האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?" הבקשה יכולה לגרום לו לתסכול. לעומת זאת, אם אתם מציעים לו להכין ביחד אתכם קפה ומכוונים אותו באמצעות הוראות פשוטות. בדרך זו, אתם יכולים להחזיר לו את תחושת השליטה. במקום : "האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?""תמלא בבקשה את הקומקום במים", "תרתיח את המים", "תוציא את גרגירי הקפה מהארון" וכו'.
אהיה גמיש לעולם שלהם! אנשים רבים אשר חיים עם דמנציה, מאבדים את תפיסת הזמן. במידה וחולה הדמנציה לא מוכן לשוחח עמכם באותו הרגע, נסו להבין את הסיבה לכך. ייתכן כי, הוא התעורר עכשיו, או שהיה ער כל הלילה, או שפשוט אין לו מצב רוח לדבר, או שמעוניין לנוח ולצפות בטלויזיה. חשוב לזכור כי, במידה ואתם לא מקבלים שום תגובה מחולה הדמנציה, יש להמשיך לשוחח איתו בסבלנות ובכבוד. כל זאת, על מנת למנוע תיסכול ותחושת חוסר הערכה.
כדאי מאד למצוא מקורות תמיכה נפשיים! כאשר מצב הדמנציה מתדרדר, חשוב שיהיה לכם עם מי לשוחח. יש לקחת הפסקות ולאגור כוחות להמשך הדרך.
דעו מתי יש להתרחק! אם חולה הדמנציה מתחיל להיות עצבני או מאיים, קחו נשימה עמוקה ותתרחקו. זכרו כי לא קל לחיות עם חולה דמנציה – אתם תמיד יכולים לחזור ולנסות להתמודד עימו מאוחר יותר.
לסיכום-
עליכם לזכור כי חולה הדמנציה, אינו תמיד אחראי על מעשיו. המחלה הנוראית היא שגורמת להתנהגותו ולהדרדרות הדרגתית של תפקודי מוחו. אני מקווה מאד, כי יום אחד תהיה תרופה למחלה הזאת. אך, כעת אתם חייבים ללמוד כיצד להתמודד עם השלכותיה. הדרך הטובה ביותר, הינה להתמקד בדברים החיוביים שאתם משיגים עם האדם המתמודד עם דמנציה. יש לנסות למצות כל יום עימו, עד כמה שניתן.
נכתב ע"י עירית רבינוביץ- עו"ס תואר שני בתחום בריאות ושיקום– בעלת נסיון רב עם תשושי נפש וחולים סיעודיים.
התחלתי את עבודתי בבתי אבות, בשנת 2008. תחילה בבתי אבות קטנים, ולאחר מכן עברתי לעבוד בבית אבות גדול יחסית באזור הצפון. נהנתי מאד לעבוד בעבודה קהילתית, פרטנית וקבוצתית עם הדיירים וכמו כן, נהנתי לעזור למשפחות של הקשישים, הן בליווי הרגשי והן במיצוי זכויותיהם מול המשרדים השונים.
ממה פחות נהניתי בעבודתי בבתי אבות?
מהאירועים החריגים האפורים, מהעובדה שלא תמיד יכולתי לעבוד לפי כללי האתיקה של המקצוע, משום שהייתי כפופה להנהלה שהעדיפה להסתיר (לא כל ההנהלות).
אך, כמובן, שלא ויתרתי והיכן שהיה צורך לדווח, התעקשתי לדווח גם אם זה עלה בביקורת כלפיי או אף בפיטורים.
מחסור בכוח האדם במחלקות והעובדה שלעיתים בעקבות כך, העבודה של הצוות המטפל הובילה לאותם אירועים חריגים. חוסר הרצון של הצוותים המטפלים לקבל הכשרה ולהתמקצע, רק מכיוון שהם היו צריכים להישאר עוד שעה על חשבונם.
כל זה, גרם לי בהדרגה לאבד רצון להמשיך לעבוד בבתי אבות.
במאמר זה, אני הולכת לסרוק את מצב בתי האבות בישראל, בדגש על בתי אבות סיעודיים. כמובן, שלא כל הבתי אבות בארץ נמצאים באותו מצב, יש יותר איכותיים ויש פחות, ואני הולכת לתת מידע כללי על מה שקורה בבתי האבות בארץ הן מהספרות והן מהנסיון האישי שלי.
המחסור בכוח אדם סיעודי בבתי אבות-
זה לא סוד, שהמחסור בכוח אדם בבתי האבות וגם בבתי חולים הוא גבוה. בעקבות כך, הטיפול הניתן לקשישים השוהים בבתי אבות סיעודיים הוא לעיתים לוקה בחסר. לראייה לכך, ציטוט ממאמר בגלובס-
בעתירה המינהלית נטען על-ידי איגוד בתי האבות בישראל כי צמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים הזקוקים לכך. לטענת האיגוד העותר, ענף הבניין לא סבל מהמחסור בעובדים זרים, כי למדינה היה חשוב לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש – נזנחו על-ידה.
עורכי הדין בומבך ורונן מוסיפים וכותבים, בשם בתי האבות, כי
האוכלוסייה בעולם, ובישראל בפרט, הולכת ומאריכה חיים. אך בד-בבד לא הוסבה לכך תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בישראל, ולא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי לטיפול באוכלוסייה המתבגרת.
תופעת ההתעללות בבתי אבות-
מבין אנשי הצוות נמצא כי כוחות העזר הינם קבוצת המטפלים הנמצאת בסיכון גבוה להגיע לידי התעללות בדיירים, כפועל יוצא מאופי עבודתם השוחק (שנאן- אלטמן וכהן, 2009).
מטפלים אלו הינם עובדים סמך מקצועיים, אשר נדרשים להפעיל מיומנויות בסיסיות בטיפול ועבודתם כרוכה בטיפול פיזי בזקנים, סיוע במילוי צרכיהם הנפשיים, החברתיים ושמירה על איכות חייהם.
במחקרים שבוצעו בארצות הברית ובישראל נמצא כי מקצוע המטפל בבתי האבות בישראל ובארה"ב, מאופיין במעמד נמוך, הכנסה מועטה, תנאי העסקה גרועים, היעדר אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי נמוך.
מה גורם למטפלים לתיסכול וכיצד ניתן להתגבר על כך?-
כל הנאמר לעיל, גורם לאנשים העוסקים במקצוע זה לתיסכול ומירמור רב. הם מגיעים לעבודה בחוסר רצון ואין להם מה שיגרום להם לרצון יותר גדול להתמיד בעבודה.
מוסדות, שהשכילו להבין זאת, מארגנים לאותם מטפלים ימי כייף, מצ'פרים אותם בבונוסים על עבודה טובה. לא יזיק גם לשלם שכר שהוא מעל שכר המינימום. כמו כן, אירגונים אשר יתנו יותר השתלמויות בתשלום לאותם מטפלים, יגרמו לכך שתהיה יותר היענות מצד המטפלים להשתתף באותה השתלמות.
עדות נוספת הגורמת לתופעת ההתעללות בבתי אבות נאמרה ע"י ד"ר טובה בנד וינטרשטיין, מהחוג למדעי זקנה־גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.
במחקרים שקיימתי ב–16 השנים האחרונות אני עדה לסיכון הרב של אוכלוסיית הזקנים להתנהגות מתעללת ומזניחה". לדבריה, מדובר באוכלוסייה התלויה באנשי הצוות וכפופה לנהלים ושגרת החיים במוסד.
תלות זו, בשילוב עמדות גילניות סטריאוטיפיות הרואות את הזקן כנטל, שקוף, ולא רלוונטי, מאפשרות במצבים מסוימים את קיומן של ההתעללות וההזנחה",
היא אומרת ומוסיפה ש
פעמים רבות האווירה והאקלים הארגוני התובעני גורמים לשחיקה גדולה של הצוות, ללחץ ועומס טיפולי רב שיכול לגרום להעדר חמלה.
מי הגורמים האוכפים בעיה זו וכיצד?-
עוד בעיה שקשורה לתופעת ההתעללות בבתי האבות, מגיעה לא רק מצד הבתי אבות והמטפלים אלא גם מצד המשטרה והרשויות המפקחות. המשטרה מעודדת בני משפחה להגיש תלונות בנושא זה, במקרים רבים יש קושי להרשיע בשל חוסר בראיות. בנוסף על כך, מצבם הפיזי של הקשישים הסיעודיים אינו מאפשר להם למסור עדות, או שהם מפחדים להעיד בשל קרבתם ותלותם במטפלים.
על כן, הרבה פעמים גם העובדים המקצועיים שמגיעים לשוחח עימם, לא תמיד מקבלים מידע בנושא זה מהקשישים. חוץ מדיווח למשטרה, ניתן גם לדווח לפקידת הסעד האזורית, במיוחד כאשר מדובר במיקרים אפורים יותר, שלא ניתן לגבות מהקשיש או מסביבתו עדות ברורה לגבי חשד כלשהוא להתעללות.
גם לאחר דיווח לפקידות הסעד, לא תמיד המקרים מטופלים בצורה מיטבית, זאת עקב, העומס הרב על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים המטפלים בנושא זה.
על-פי נתוני משרד הרווחה בישראל, בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בתחום זה מאות תיקים. אחד המנגנונים החשובים להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות פקיד סעד בשירות הזקן. עקב העומס, הטיפול לוקה בחסר ואין מספיק מעקב אחר מקרי ההתעללות המדווחים לפקידת הסעד.
יש לציין כי, קיים נוהל שהמעקב יהיה מצד וועדת ההתעללות המחויבת להתקיים אחת לשלושה חודשים על ידי חברי הוועדה למניעת התעללות המורכבת מהצוות הרב מקצועי של המוסד. חובה כמובן שישתתפו עו"ס, רופא ואחות, שאר העובדים המקצועיים, תלוי בהתאם למקרה המדווח.
מה הוא תהליך קבלת מטפלים לבית האבות?-
בנוסף לכך, קיימת תופעה בעייתית מאד בקרב קבלת מטפלים לבתי האבות. בעקבות המחסור בכוח העזר, אין תהליך מיון מוסדר ומקצועי לקבלת אנשים המעוניינים לעבוד כמטפלים בבתי האבות. בעקבות כך, כל מי שמעוניין להתקבל לעבוד כמטפל נכנס לעבוד, ללא בדיקה מעמיקה לגבי אישיותו ונסיונו.
בנוסף, מטפלים רבים שהתרשלו בתפקידם במוסד מסויים, פוטרו ועברו לעבוד במוסד אחר. הם התקבלו לעבודה עקב המחסור במטפלים.
יש לציין כי אם מדובר במוסד גדול – עם מספר מחלקות – במידה והמטפל חשוד ברשלנות מסוימת, הוא לא יפוטר מיד, בפעמים הראשונות, אלה יועבר למחלקה אחרת באותו בית אבות. זאת במטרה לשמר אותו, משום ששוב הבעיה שחוזרת על עצמה גם במקרה זה: אין מספיק מטפלים בעלי נסיון שירצו לעבוד בבית אבות.
פיקוח משרד הבריאות או רווחה–
תפקידי משרד הבריאות והרווחה-
משרדי הבריאות והרווחה, תפקידם להוציא נהלים למוסדות אשר תחת פיקוחן ולפקח עליהם בבקרות השונות. קיימים בתי אבות פרטיים אשר אינם מפוקחים על ידי המשרדים הללו והלקוחות משלמים עליהם באופן פרטי וקיימים בתי אבות אשר נמצאים תחת פיקוחם של משרדים אלו ורוב הלקוחות המגיעים אליהם מקבלים מימון דרכם.
משרד הבריאות מפקח על מוסדות לאנשים סיעודיים ותשושי נפש ומשרד הרווחה מפקח על מוסדות לעצמאיים ותשושים. אם אתם מעוניינים להכיר את המצבים התפקודיים השונים ומה תהליך המימון אליהם, מוזמנים להיכנס למאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.
חובת הדיווח-
כאשר קיים חשד כלשהוא לרשלנות או התעללות כלשהוא, חובה לדווח למשרד הבריאות או הרווחה בהתאם לבית האבות בו הקשיש שוהה.
משרד הבריאות או הרווחה, תפקידם ליצור קשר עם העו"ס האחראי וועדת ההתעמרות בבית האבות ולברר על המקרה. כמו כן, גם לעקוב אחר המקרה וכיצד הוא מטופל.
אם לומר את האמת, לא תמיד המעקב הזה נעשה, אך כן משרד הבריאות, בודק בבקרות אם חבריי וועדת ההתעמרות שזהו גם כן תפקידם, אכן מבצעים מעקב אחר מקרי ההתעמרות המדווחים.
הביקורת על משרד הבריאות-
בנוסף לכך, קיימת ביקורת של איגוד בתי האבות א.ב.א על התנהלות משרד הבריאות בבתי האבות:
אומר רוני עוזרי, יו”ר א.ב.א (איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל), המייצג למעלה מ־200 בתי אבות ובתי דיור מוגן ציבוריים (מלכ”רים) ופרטיים שבהם מתגוררים כ־25 אלף דיירים.
“אך למעשה הוא משלם 30% מההוצאות בפועל של בתי האבות. הוא מבקש לחסוך כסף על חשבון בתי האבות הסיעודיים.
נוצר מצב שאלו שלא טובים – שורדים וקיימים. צריך להבין שלא מדובר בתת־תקינה. התקנים נכונים, אבל אין כוח אדם למלא אותם. אני מצפה שמשרד הבריאות ירים את הכפפה ויעשה שני דברים מיידיים:
יאשר עוד 2,000 עובדים זרים מתוך 5,000 שנדרשים לענף הסיעוד בתור התחלה ואחר כך יקים פורום בראשות כלכלן, שיקבע את תעריף יום האשפוז, שלא נגיע למה שהגענו עד עכשיו. כך גם הפושעים ידעו שיש להם מה להפסיד”.
מנתוני רקע של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא טיפול סיעוד, עולה כי המערך לאשפוז גריאטרי ממושך מונה כ־21 אלף מיטות ב־333 מוסדות גריאטריים. כ־70% מהמיטות מאוישות במאושפזים הממומנים בידי משרד הבריאות על פי חוק. יתר המיטות ממומנות בידי המאושפזים ומשפחותיהם באופן פרטי.
כשני שלישים מבתי האבות בבעלות פרטית והיתר בבעלות ציבורית, אבל כולם פועלים על פי הנחיות מקצועיות של משרד הבריאות ומשמשים כזרוע התפעולית של משרד הבריאות, כלומר,
המדינה היא שמחויבת לתת לקשישים את הטיפול הסיעודי הטוב, ההולם והראוי בפרק האחרון של חייהם. היא שקובעת את ההנחיות הטיפוליות המחייבות באמצעות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, שמכתיב את ההנחיות ומפקח על ביצוען, והיא שנושאת בכישלון המתמשך.
לסיכום–
על פי נתוני הרשות לאוכלוסין וההגירה, במדינות מפותחות רבות קיים מחסור חמור מאד בכוח אדם מקומי בענף הסיעוד.
הדבר נובע בעיקר מקצב מהיר של הזדקנות האוכלוסייה ושינוי במבנה המשפחה, שהביאו לצמצום ניכר בכוח האדם הלא פורמאלי. לפי ניתוח מגמות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות מחסור זה ילך ויחמיר בעשורים הקרובים.
עקב כך, על קובעי מדיניות להתערב בכוחות השוק ולחפש פתרונות יצירתיים על מנת לייצב את רמת הביקוש וההיצע של כוח אדם בתחום הסיעודי. כמו כן, חשוב מאד שגם המשטרה תתייחס למיקרים המדווחים ביתר רצינות ולא תסגור כמעט כל תיק שמדווח לה ע"י בית האבות מחוסר ראיות.
יש להגדיל תקנים גם בקרב עובדי השירות הציבורי בתחום הזיקנה: פקידות סעד רבות יותר, משום שתפקידן חשוב ומכריע באיתור וטיפול במקרי התעללות בבתי אבות. הכשרות מטפלים בתשלום, יותר בונוסים, ימי כייף, פירגונים ויחס הוגן של הנהלת המוסד כלפי המטפלים. מיון קפדני של העובדים.
ובנוסף, שינוי אופן תשלום השכר לעובדים סוציאליים על מנת להמנע מניגוד אינטרסים:
עובדים הסוציאלים העובדים בבתי אבות, יקבלו את שכרם ממשרד הבריאות ולא ממנהלי בתי האבות. כך הן היו פחות חוששות להשמיע את קולן מחשש שיפטרו אותן. אך, בנתיים זה רק בגדר חלום
אלצהיימר – אחת מהמחלות הנפוצות בעולם, ועד היום חשוכת מרפא. למרות הופעתן של טכנולוגיות חדשות בטווח רחב של תחומים רפואיים; אנחנו עדייו רחוקים ממציאת הפתרון אשר יכול לזהות אלצהיימר בשלב הקדם קליני או להיפטר מהמחלה. אבל, ישנו מגוון רחב של חידושים טכנולוגיים בטיפול באלצהיימר;
חידושים המסייעים לחולים והופכים את חייהם לקלים יותר. הפעם נדבר על החידושים השימושיים ביותר אשר יכולים לעזור ליקיריכם לחיות חיים טובים יותר.
1. טלפון תמונות – אחד מהחידושים הפשוטים, אך המדליקים ביותר בטיפול באלצהיימר.
חולי האלצהיימר מתמודדים עם אבדן זיכרון הגובר לאורך זמן; מספרי טלפון הם בין הדברים הראשונים שהופכים למבלבלים עבורם. טלפון תמונות, כמו זה שבחנות האלצהיימר יכול לעזור מאוד במצבים אלו.
טכנולוגיה שימושית זו היא כמו גרסת הסמארטפון של חולי האלצהיימר. רבים מהדגמים כוללים את האפשרות לשמור מספר רב של מספרי חיוג לשירותי חירום והמספרים של יקיריהם.
במקרה של טלפון תמונות הזיכרון; המספרים הוחלפו בכפתורים גדולים בהם ניתן לשמור תמונות קטנות של אנשי הקשר הקרובים. המטופל יכול בקלות לבצע שיחת טלפון למספר הרצוי באמצעות לחיצה אחת על התמונה של האיש איתו הם רוצים לתקשר.
2. מכשירים לאיתור שוטטות
חולי האלצהיימר מפתחים נטייה לשוטט במקומות ציבוריים; ישנה סכנה שהם ילכו לאיבוד אם לא ישגיחו עליהם כהלכה.
התקנים כמו ג‘יוביט (Jiobit) יכולים להיות עזרה אמתית כאשר צריך לאתר את יקיריכם; במידה שהם שוכחים את הסביבה והולכים לאיבוד. ג‘יוביט הוא התקן קליפס מאובטח עם בלוטוס‘, GPS וחיבור WIFI המאפשר לכם לשמור על יקירכם בבית ומחוץ לבית.
התקן זה מאפשר לכם להגדיר גם מגבלה גאוגרפית (GEOFENCE) מסביב למקום מסוים כך שתקבלו התרעה במידה ועונד ההתקן חצה את אזור זה. ג‘יוביט גם זוכר את דפוסי התנועה של החולה ומתריע כאשר יש בהם שינוי.
3. אלצהיימר מאסטר (The Alzheimer Master) – אחד החידושים החברתיים לטיפול באלצהיימר.
אלצהיימר מאסטר הוא למעשה אפליקציה בעזרתה ניתן להקליט קול של אדם מוכר ואהוב.
באמצעות הקלטת קולכם תוכלו ליצור תזכורת ללקיחת תרופות, שתייה מים, אכילה וכו‘. ניתן גם להשתמש בהקלטות אלו בתור שעון מעורר, כך תמנעו מיקיריכם חרדה רבה אשר יכולה להיגרם מצלול אזעקה רגיל. שמיעת קולו של אדם מוכר יכולה להיות הרבה יותר מרגיעה בהשוואה לצליל אזעקה.
יתר על כן, האפליקציה יכולה להקליט את תגובות המשתמש על מנת שתוכלו להבין מה מצבו בעזרת בחינת הנתונים. את אלצהיימר מאסטר ניתן להשיג עבור כל מכשירי אנדרואיד בעלות של 10$ עבור שימוש מלא. ניתן גם להוריד לתקופת ניסיון חינם.
4. אלקסה של אמזון (עוזר מופעל בקול)
חולי אלצהיימר עשויים להגיע לנקודה שבה הם מרגישים כמו נטל על המטפל או על משפחתם. לפעמים אפילו דברים פשוטים כמו התאריך של היום או השעה עלולים להישכח באופן קבוע. התמודדות עם שכחה זו עלולה ליצור מצב של סטרס גם לחולה וגם למטפל.
עוזר מופעל בקול כמו אלקסה של אמזון יכול לעזור מאוד בהקשר הזה. ניתן להשתמש בעוזר מופעל בקול בשביל התרעות ותזכורות, ניגון מוזיקה, סיפור בדיחות וסתם לנהל שיחת אינטראקציה עם החולה.
מכשירים אלו יכולים לענות על שאלות ללא הפסקה וניתן לחזור על השאלות כמה פעמים שהחולה רוצה. טכנולוגיות מתקדמות אלו יכולות לעזור לחולי האלצהיימר להרגיש פחות בודדים, ולחוות יותר שליטה על מצבם.
ניתן גם להשתמש בהם גם לצורך שליטה על דברים כמו הטמפרטורה בחדר ועצמת האור בהתאם לצרכים של החולה.
5. סילבר מות‘ר (The Silver Mother) – חיישן חדשני לבית לטיפול באלצהיימר
כאשר אחד מבני המשפחה מאובחן כחולה אלצהיימר; אלו הם יקיריהם אשר מוצאים את עצמם על תקן של מטפלים. במהרה הם מגלים, טיפול בחולה אלצהיימר הוא עבודה במשרה מלאה.
יש לעקוב אחר פעילות החולה, להעסיק אותם, לדאוג לביטחונם, לוודא שלקחו תרופות, לעזור להם עם מטלות היום יום ועוד דברים רבים חוץ מאלו. לא תמיד המטפל יכול לעקוב אחר הכל; זוהי בדיוק הנקודה בה סילבר מות‘ר נכנסת לפעולה.
מכשיר זה כולל מספר חיישנים אשר יכולים לעזור לנהל מעקב אחר דפוסי השינה, התרעות לתרופות, פעילויות וכו‘ של חולה האלצהיימר. החיישנים הם קטנים ופשוטים וניתן להשתמש בהם לצורך הכרת דפוסי ההתנהגות הרגילים של החולה, ולקבל התרעה כאשר ישנה פעילות חריגה.
כל הסנסורים מחוברים אחד לשני באמצעות רכזת אם המחוברת לראוטר.
6. אפליקציות לוח שנה
אפליקציות אלו מיועדות עבור המטפלים; אפליקציות כמו לוח השנה של גוגל יכולות לשמש לצורך מעקב אחר כל המטלות שעל המטפל לבצע.
לוח השנה יכול ליצור תזכורות אוטומטיות לצורך מעקב אחד נטילת תרופות; ביקורים חשובים ותורים לרופאים; והרבה דברים חוץ מזה. המטפלים יכולים גם לשתף פעולה באמצעות לוח השנה ולשתף את המטלות אחד עם השני; כך מספר אנשים יכולים לנהל מעקב על התורים והתזכורות.
7. שיפור איכות החיים – ספארק ממוריז (The Spark Memories Radio)
– מוזיקה הוכחה כמרגיעה ומקלה במצבי חרדה וכמסייעת לשיפור מצב הרוח של אנשים הסובלים מאלצהיימר ודמנציה.
ספארק ממוריז רדיו היא למעשה אפליקציה אשר כוללת אוסף של אלפי שירים ישנים. מנגינות אשר לוקחות אותנו אחורה לשנות השלושים ומאפשרות למטפלים לתזמן רשימת השמעה עבור יקיריהם בלחיצת כפתור. האפליקציה זמינה למכשירי אנדרואיד ואפל ועולה 9.99$ לחודש.
ככל הנראה נשאר לנו לחכות עוד הרבה זמן עד היום שבו נתעורר לשמוע על חולה האלצהיימר הראשון שנרפא. אך למרות זאת, בעזרת החידושים הטכנולוגיים המתאימים, יש לנו את היכולת להפוך את חיי החולים לשמחים יותר, מופחתי לחץ ונוחים עד כמה שאפשר.
הופעת מחלת הדמנציה אינה זהה אצל כל החולים, אף על פי כן, הצליחו הרופאים לחלק את מהלכה האופייני של המחלה לשבעה שלבים עיקריים. משך המחלה נע בין 3-20 שנים, כאשר פרק הזמן הממוצע הוא 4-6 שנים מעת אבחון אלצהיימר(דמנציה) ועד למות החולה.
בשלבים הראשונים קשה מאד להבחין בקיום מחלת הדמנציה. לאחר מכן, מתחיל החולה לשכוח דברים קטנים, כמו שמות של אנשים, מיקום של חפצים שתמיד הונחו במקום קבוע. לאחר מכן, שוכח את מה שרוצה להגיד. קורא פרק מספר ושוכח בכלל שקרא את הפרק. בהמשך, שוכח מה שאכל לארוחת הבוקר. מתחיל לאבד עניין בתחביבים אשר בעבר עסק בהתלהבות. כמו כן, גם מאבד עניין בסביבה בכלל. לא מזהה אנשים בסביבה הקרובה לו ומכאן המצב רק הולך ומחמיר.
במאמר זה יפורטו עבורכם 7 השלבים של מחלת הדמנציה, על מנת שתוכלו לזהות באיזה שלב של המחלה בן המשפחה\מטופל שלכם נמצא. זאת בכדי לבצע איבחון ולהתחיל לטפל בזמן וגם כדי לדעת כיצד להיערך לכל שלב.
שלב 1 של מחלת הדמנציה- לפני המחלה-
בשלב זה, אין סימפטומים בולטים למחלה. החולה נראה ונשמע בריא לחלוטין. עדיין לא ניתן לאבחן את המחלה בשלב זה. לאחר מכן, סימפטומים קטנים, מתחילים לתת את אותותיהם. אך, עדיין סימפטומים אלו ניראים יחסית נורמלים ולא ניתן לשייך אותם למחלת הדמנציה.
כמו כן, תסמינים מסוימים עלולים להתפתח בהדרגתיות ולא להיות מזוהים למשך תקופה ארוכה.
שלב 2- שיכחה קלה שעדיין נקשרת לגיל ולא למחלת הדמנציה.
מתחילה שכחה קלה, אשר עדיין לא גורמת לסביבה לחשוד שמדובר בדמנציה. החולה שוכח דברים כגון: לשכוח איכן חפצים נמצאים, לנעול את הדלת. בשלב זה, עדיין קשה לגריאטר לאבחן שמדובר בדמנציה.
שלב 3- הפרעה קוגנטיבית קלה שמתחילה לרמוז על מחלת הדמנציה.
הסביבה מתחילה לשים לב שמתחילה הפרעה קוגנטיבית קלה, המקרים של השיכחה, נעשים תכופים יותר. לדוגמא: לשכוח איכן המפתחות, למצוא אותם ואחרי כמה דקות לשכוח שוב איפה הם. להניח חפצים במקומות לא מותאמים. לדוגמא, להניח בגד בארון במטבח. החולה נוטה לשכוח שמות, לא מצליח ללמוד שמות חדשים, מתקשה בתפקוד בחברה או בעבודה, מתקשה לקרוא ובאופן כללי מתקשה להתארגן ולתכנן מראש. שלב זה נמשך בין שנתיים לשבע שנים.
שלב 4 של מחלת הדמנציה- שלב של דמנציה בינונית-
שלב שבו החולה מתחיל לאבד התמצאות בזמן ובמרחב. זהו השלב בו הרופא הגריאטר חייב לתת איבחון, משום שהסימפטומים מתחילים להיות ברורים לסביבה. דוגמאות לשלב זה: לשכוח מה החולה ראה ושמע בחדשות. לשכוח מה אכל בארוחת הבוקר באותו היום. חוסר יכולת להתרכז בדבר אחד לאורך זמן. לאבד עניין בעיסוקים שבעבר החולה אהב לבצע.
פגיעה ביכולת החשיבה המופשטת במשימות מורכבות, פגיעה ביכולת לתכנן פעילויות או לבצע פעולות קוגניטיביות מורכבות (כמו ניהול חשבון בנק). כמו כן, קושי בהיזכרות באירועים אישיים מהעבר, והחלשות גופנית.
שלב 5 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית בולטת המחייבת קבלת עזרה.
בשלב זה החולה סובל מירידה קוגנטיבית בולטת, המחייבת קבלת עזרה. לדוגמה: לשכוח מה הכתובת. לשכוח היכן בדיוק החולה נמצא והאם מדובר בבוקר, צהריים או ערב. החולה מבולבל, יכולתו לבצע פעולות מורכבות מתדרדרת. בנוסף, נפגעת יכולתו להחליט ולהתאים את התנהגותו לנורמות וכללים חברתיים.
קרוב ל-50 מליון אנשים אובחנו עם דמנציה בשנת 2017, בעולם. רובם חיים במדינות מתפתחות. המספר צפוי להכפיל את עצמו בעוד 20 שנה.
שלב 6 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית חמורה.
זהו שלב שלמשפחת המטופל כבר קשה מאוד לטפל באדם החולה לבד וזקוק לעזרה. הסימנים הינם: לשוכח את זהותם של קרובי משפחתו והאנשים הכי קרובים אליו. לשוכח לחלוטין כיצד לבצע את פעולות היומיום.
בשלב זה החולה מתקשה לישון, מתחיל לאבד שליטה על הסוגרים, מתחיל להיות חשדן יותר, לסבול ממחשבות שווא, מהזיות ומהתנהגויות כפייתיות. כמו כן, בשלב זה רבים מהחולים נוטים לצאת לשוטטויות, כאשר הם שוכחים מהר מאוד את מטרת היציאה ועשויים ללכת לאיבוד לסכן את עצמם.
שלב 7 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית חמורה ביותר-
החולה בשלב זה מאבד את היכולת שלו לתקשר ולדבר. הוא זקוק לעזרה יומיומית במשימות פשוטות מאד. הוא צריך עזרה בכל דבר מכיוון שהשרירים והרפלקסים הופכים לבלתי גמישים- הוא אינו יכול להגיע בזמן לשירותים, מתקשה ללכת, לשבת ואפילו להחזיק את הראש ולבלוע. מצב זה בדרך כלל נמשך חודשים ספורים, אך לעיתים גם שנים ארוכות של חוסר יכולת תפקוד וצורך בסיעוד קבוע.
לסיכום-
קיימת הערכה כי 75 מליון איש, עלולים לחלות בדמנציה עד שנת 2030 ו-131.5 מליון בשנת 2050. בכל מקרה, רק 20-50% מהמקרים, במדינות מפותחות מזוהות בסטטיסטיקה. במדינות המתפתחות המצב הרבה יותר גרוע, כאשר רוב האוכלוסיה נשארת ללא איבחון במהלך חייהם. הפצת המודעות למחלה ולשלביה השונים, יכולה להפחית במידה ניכרת את הכאב והעלויות הנדרשות לטיפול במחלה. הכל תלוי בכם, שתפו את המידע החשוב במאמר והפץ את המודעות למחלה עוד היום!