גלית, אחות אשר עובדת במשרה מלאה במרכז גריאטרי. זוכרת היטב, את הזמן בו היא היתה צריכה לתקשר בפעם הראשונה עם חולת דמנציה מהמחלקה בה היא עבדה. היא היתה אחות צעירה באותו זמן ורק סיימה את התואר הראשון שלה בסיעוד. המטופלת שנאלצה לתקשר עימה לראשונה קראו לה שושנה. אשה בת 70, אשר אובחנה בשלבים הראשונים של המחלה, לפני כשנתיים. לאחר שעבדה במחלקה הגריאטרית מספר חודשים, דבר אחד היה לה מאד ברור: ישנם הרבה מטפלים, אשר עדיין אינם מודעים מספיק כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה.
טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
הסירו את כל הגורמים הסביבתיים אשר עלולים להפריע לכם לתקשר עם האדם חולה הדמנציה כגון: טלויזיה פתוחה, נייד מצפצף, רדיו ועוד.
דברו לאט וברור, השתמשו במילים פשוטות.
שאלו אותו שאלות סגורות וודאו כי לכל השאלות שאתם שואלים ניתן לענות בכן או לא. במקום לשאול, מה תרצה לאכול לארוחת צהריים? שאלו, האם תרצה לאכול סנדוויץ עם גבינה?
דברו ברור והשתמשו בשמות של האנשים והחפצים שאתם מדברים עליהם. במקום להשתמש במילות גוף כגון: היא, הוא, הם – האם אהבת את זה? תשאלו האם אהבת את העוגה?
השתדלו לשוחח אתו שיחות קצרות. אנשים עם דמנציה עלולים לאבד את רצף השיחה, במידה ואתם משוחחים עימם שיחות ארוכות.
תנו לחולה הדמנציה זמן להגיב לשאלות שלכם. נסו להמנע מתיסכול, אם הזמן שתצטרכו להמתין לתשובה הוא ארוך מהצפוי.
עוד טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
דברו עם חולה הדמנציה בגובה העיניים. פנו אליו בשמו הפרטי, על מנת לוודא שיש לכם את מלוא תשומת הלב שלו.
השתדלו לנהל שיחות אחד על אחד עימו. במידה ואינכם יכולים להימנע משיחות בקבוצה, נסו לוודא כי אתם משוחחים עם אדם אחד בכל פעם.
נסו להימנע מלסיים את המשפט עבור חולה הדמנציה. אם הוא מתעקש למצוא את המלה הנכונה, חישבו על נושא השיחה ושאלו שאלה שאמורה לעזור ולעורר את מה שרצה להגיד. אם חולה הדמנציה אומר לכם- אני רוצה… אני רוצה…שאלו שאלה כגון – האם אתה רוצה ללכת לטייל?
במהלך השיחה, לעולם אל תגידו לחולה הדמנציה, “אמרתי לך את זה קודם”. חשוב לזכור כי אם האדם מתחיל לחזור על הדברים שאמר קודם, ושואל אתכם שאלות חוזרות. ייתכן כי, הוא פשוט שכח ששאל את אותה השאלה בעבר.
נסו לא להתווכח עם חולה הדמנציה, מכיוון שזה יגרום לו להרגיש חרדה. הרבה יותר יעיל לקבל את מה שהוא אומר כאמת ולהמשיך עם השיחה.
אם לחולה הדמנציה יש הפרעות התנהגות, עזרו לו להשיג שליטה. חשבו על משימות או פעילויות שהוא יכול לבצע ויכולים לעזור לו להר#7C7C7Cגיש מוערך. לדוגמא פעילויות יומיומיות שהוא נהג לעשות ולהנות מכך. פעילויות שהוא יכול לבצע בבית כגון: קיפול בגדים, או חיתוך ירקות לפני ארוחת הערב.
טיפים אחרונים לתקשורת נכונה עם חולי דמנציה-
תנו לאדם חולה הדמנציה הוראות ברורות ומועילות. כאשר מצבו הקוגניטיבי (שכלי) ממשיך להדרדר , יש לשמר את השליטה אצלו באמצעות תקשורת פשוטה ויעילה. אם אתם מבקשים ממנו בבקשה ישירה- “האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?” הבקשה יכולה לגרום לו לתסכול. לעומת זאת, אם אתם מציעים לו להכין ביחד אתכם קפה ומכוונים אותו באמצעות הוראות פשוטות. בדרך זו, אתם יכולים להחזיר לו את תחושת השליטה. במקום : “האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?””תמלא בבקשה את הקומקום במים”, “תרתיח את המים”, “תוציא את גרגירי הקפה מהארון” וכו’.
אהיה גמיש לעולם שלהם! אנשים רבים אשר חיים עם דמנציה, מאבדים את תפיסת הזמן. במידה וחולה הדמנציה לא מוכן לשוחח עמכם באותו הרגע, נסו להבין את הסיבה לכך. ייתכן כי, הוא התעורר עכשיו, או שהיה ער כל הלילה, או שפשוט אין לו מצב רוח לדבר, או שמעוניין לנוח ולצפות בטלויזיה. חשוב לזכור כי, במידה ואתם לא מקבלים שום תגובה מחולה הדמנציה, יש להמשיך לשוחח איתו בסבלנות ובכבוד. כל זאת, על מנת למנוע תיסכול ותחושת חוסר הערכה.
כדאי מאד למצוא מקורות תמיכה נפשיים! כאשר מצב הדמנציה מתדרדר, חשוב שיהיה לכם עם מי לשוחח. יש לקחת הפסקות ולאגור כוחות להמשך הדרך.
דעו מתי יש להתרחק! אם חולה הדמנציה מתחיל להיות עצבני או מאיים, קחו נשימה עמוקה ותתרחקו. זכרו כי לא קל לחיות עם חולה דמנציה – אתם תמיד יכולים לחזור ולנסות להתמודד עימו מאוחר יותר.
לסיכום-
עליכם לזכור כי חולה הדמנציה, אינו תמיד אחראי על מעשיו. המחלה הנוראית היא שגורמת להתנהגותו ולהדרדרות הדרגתית של תפקודי מוחו. אני מקווה מאד, כי יום אחד תהיה תרופה למחלה הזאת. אך, כעת אתם חייבים ללמוד כיצד להתמודד עם השלכותיה. הדרך הטובה ביותר, הינה להתמקד בדברים החיוביים שאתם משיגים עם האדם המתמודד עם דמנציה. יש לנסות למצות כל יום עימו, עד כמה שניתן.
נכתב ע”י עירית רבינוביץ- עו”ס תואר שני בתחום בריאות ושיקום– בעלת נסיון רב עם תשושי נפש וחולים סיעודיים.
התחלתי את עבודתי בבתי אבות, בשנת 2008. תחילה בבתי אבות קטנים, ולאחר מכן עברתי לעבוד בבית אבות גדול יחסית באזור הצפון. נהנתי מאד לעבוד בעבודה קהילתית, פרטנית וקבוצתית עם הדיירים וכמו כן, נהנתי לעזור למשפחות של הקשישים, הן בליווי הרגשי והן במיצוי זכויותיהם מול המשרדים השונים.
ממה פחות נהניתי בעבודתי בבתי אבות?
מהאירועים החריגים האפורים, מהעובדה שלא תמיד יכולתי לעבוד לפי כללי האתיקה של המקצוע, משום שהייתי כפופה להנהלה שהעדיפה להסתיר (לא כל ההנהלות).
אך, כמובן, שלא ויתרתי והיכן שהיה צורך לדווח, התעקשתי לדווח גם אם זה עלה בביקורת כלפיי או אף בפיטורים.
מחסור בכוח האדם במחלקות והעובדה שלעיתים בעקבות כך, העבודה של הצוות המטפל הובילה לאותם אירועים חריגים. חוסר הרצון של הצוותים המטפלים לקבל הכשרה ולהתמקצע, רק מכיוון שהם היו צריכים להישאר עוד שעה על חשבונם.
כל זה, גרם לי בהדרגה לאבד רצון להמשיך לעבוד בבתי אבות.
במאמר זה, אני הולכת לסרוק את מצב בתי האבות בישראל, בדגש על בתי אבות סיעודיים. כמובן, שלא כל הבתי אבות בארץ נמצאים באותו מצב, יש יותר איכותיים ויש פחות, ואני הולכת לתת מידע כללי על מה שקורה בבתי האבות בארץ הן מהספרות והן מהנסיון האישי שלי.
המחסור בכוח אדם סיעודי בבתי אבות-
זה לא סוד, שהמחסור בכוח אדם בבתי האבות וגם בבתי חולים הוא גבוה. בעקבות כך, הטיפול הניתן לקשישים השוהים בבתי אבות סיעודיים הוא לעיתים לוקה בחסר. לראייה לכך, ציטוט ממאמר בגלובס-
בעתירה המינהלית נטען על-ידי איגוד בתי האבות בישראל כי צמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים הזקוקים לכך. לטענת האיגוד העותר, ענף הבניין לא סבל מהמחסור בעובדים זרים, כי למדינה היה חשוב לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש – נזנחו על-ידה.
עורכי הדין בומבך ורונן מוסיפים וכותבים, בשם בתי האבות, כי
האוכלוסייה בעולם, ובישראל בפרט, הולכת ומאריכה חיים. אך בד-בבד לא הוסבה לכך תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בישראל, ולא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי לטיפול באוכלוסייה המתבגרת.
תופעת ההתעללות בבתי אבות-
מבין אנשי הצוות נמצא כי כוחות העזר הינם קבוצת המטפלים הנמצאת בסיכון גבוה להגיע לידי התעללות בדיירים, כפועל יוצא מאופי עבודתם השוחק (שנאן- אלטמן וכהן, 2009).
מטפלים אלו הינם עובדים סמך מקצועיים, אשר נדרשים להפעיל מיומנויות בסיסיות בטיפול ועבודתם כרוכה בטיפול פיזי בזקנים, סיוע במילוי צרכיהם הנפשיים, החברתיים ושמירה על איכות חייהם.
במחקרים שבוצעו בארצות הברית ובישראל נמצא כי מקצוע המטפל בבתי האבות בישראל ובארה”ב, מאופיין במעמד נמוך, הכנסה מועטה, תנאי העסקה גרועים, היעדר אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי נמוך.
מה גורם למטפלים לתיסכול וכיצד ניתן להתגבר על כך?-
כל הנאמר לעיל, גורם לאנשים העוסקים במקצוע זה לתיסכול ומירמור רב. הם מגיעים לעבודה בחוסר רצון ואין להם מה שיגרום להם לרצון יותר גדול להתמיד בעבודה.
מוסדות, שהשכילו להבין זאת, מארגנים לאותם מטפלים ימי כייף, מצ’פרים אותם בבונוסים על עבודה טובה. לא יזיק גם לשלם שכר שהוא מעל שכר המינימום. כמו כן, אירגונים אשר יתנו יותר השתלמויות בתשלום לאותם מטפלים, יגרמו לכך שתהיה יותר היענות מצד המטפלים להשתתף באותה השתלמות.
עדות נוספת הגורמת לתופעת ההתעללות בבתי אבות נאמרה ע”י ד”ר טובה בנד וינטרשטיין, מהחוג למדעי זקנה־גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.
במחקרים שקיימתי ב–16 השנים האחרונות אני עדה לסיכון הרב של אוכלוסיית הזקנים להתנהגות מתעללת ומזניחה”. לדבריה, מדובר באוכלוסייה התלויה באנשי הצוות וכפופה לנהלים ושגרת החיים במוסד.
תלות זו, בשילוב עמדות גילניות סטריאוטיפיות הרואות את הזקן כנטל, שקוף, ולא רלוונטי, מאפשרות במצבים מסוימים את קיומן של ההתעללות וההזנחה”,
היא אומרת ומוסיפה ש
פעמים רבות האווירה והאקלים הארגוני התובעני גורמים לשחיקה גדולה של הצוות, ללחץ ועומס טיפולי רב שיכול לגרום להעדר חמלה.
מי הגורמים האוכפים בעיה זו וכיצד?-
עוד בעיה שקשורה לתופעת ההתעללות בבתי האבות, מגיעה לא רק מצד הבתי אבות והמטפלים אלא גם מצד המשטרה והרשויות המפקחות. המשטרה מעודדת בני משפחה להגיש תלונות בנושא זה, במקרים רבים יש קושי להרשיע בשל חוסר בראיות. בנוסף על כך, מצבם הפיזי של הקשישים הסיעודיים אינו מאפשר להם למסור עדות, או שהם מפחדים להעיד בשל קרבתם ותלותם במטפלים.
על כן, הרבה פעמים גם העובדים המקצועיים שמגיעים לשוחח עימם, לא תמיד מקבלים מידע בנושא זה מהקשישים. חוץ מדיווח למשטרה, ניתן גם לדווח לפקידת הסעד האזורית, במיוחד כאשר מדובר במיקרים אפורים יותר, שלא ניתן לגבות מהקשיש או מסביבתו עדות ברורה לגבי חשד כלשהוא להתעללות.
גם לאחר דיווח לפקידות הסעד, לא תמיד המקרים מטופלים בצורה מיטבית, זאת עקב, העומס הרב על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים המטפלים בנושא זה.
על-פי נתוני משרד הרווחה בישראל, בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בתחום זה מאות תיקים. אחד המנגנונים החשובים להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות פקיד סעד בשירות הזקן. עקב העומס, הטיפול לוקה בחסר ואין מספיק מעקב אחר מקרי ההתעללות המדווחים לפקידת הסעד.
יש לציין כי, קיים נוהל שהמעקב יהיה מצד וועדת ההתעללות המחויבת להתקיים אחת לשלושה חודשים על ידי חברי הוועדה למניעת התעללות המורכבת מהצוות הרב מקצועי של המוסד. חובה כמובן שישתתפו עו”ס, רופא ואחות, שאר העובדים המקצועיים, תלוי בהתאם למקרה המדווח.
מה הוא תהליך קבלת מטפלים לבית האבות?-
בנוסף לכך, קיימת תופעה בעייתית מאד בקרב קבלת מטפלים לבתי האבות. בעקבות המחסור בכוח העזר, אין תהליך מיון מוסדר ומקצועי לקבלת אנשים המעוניינים לעבוד כמטפלים בבתי האבות. בעקבות כך, כל מי שמעוניין להתקבל לעבוד כמטפל נכנס לעבוד, ללא בדיקה מעמיקה לגבי אישיותו ונסיונו.
בנוסף, מטפלים רבים שהתרשלו בתפקידם במוסד מסויים, פוטרו ועברו לעבוד במוסד אחר. הם התקבלו לעבודה עקב המחסור במטפלים.
יש לציין כי אם מדובר במוסד גדול – עם מספר מחלקות – במידה והמטפל חשוד ברשלנות מסוימת, הוא לא יפוטר מיד, בפעמים הראשונות, אלה יועבר למחלקה אחרת באותו בית אבות. זאת במטרה לשמר אותו, משום ששוב הבעיה שחוזרת על עצמה גם במקרה זה: אין מספיק מטפלים בעלי נסיון שירצו לעבוד בבית אבות.
פיקוח משרד הבריאות או רווחה–
תפקידי משרד הבריאות והרווחה-
משרדי הבריאות והרווחה, תפקידם להוציא נהלים למוסדות אשר תחת פיקוחן ולפקח עליהם בבקרות השונות. קיימים בתי אבות פרטיים אשר אינם מפוקחים על ידי המשרדים הללו והלקוחות משלמים עליהם באופן פרטי וקיימים בתי אבות אשר נמצאים תחת פיקוחם של משרדים אלו ורוב הלקוחות המגיעים אליהם מקבלים מימון דרכם.
משרד הבריאות מפקח על מוסדות לאנשים סיעודיים ותשושי נפש ומשרד הרווחה מפקח על מוסדות לעצמאיים ותשושים. אם אתם מעוניינים להכיר את המצבים התפקודיים השונים ומה תהליך המימון אליהם, מוזמנים להיכנס למאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.
חובת הדיווח-
כאשר קיים חשד כלשהוא לרשלנות או התעללות כלשהוא, חובה לדווח למשרד הבריאות או הרווחה בהתאם לבית האבות בו הקשיש שוהה.
משרד הבריאות או הרווחה, תפקידם ליצור קשר עם העו”ס האחראי וועדת ההתעמרות בבית האבות ולברר על המקרה. כמו כן, גם לעקוב אחר המקרה וכיצד הוא מטופל.
אם לומר את האמת, לא תמיד המעקב הזה נעשה, אך כן משרד הבריאות, בודק בבקרות אם חבריי וועדת ההתעמרות שזהו גם כן תפקידם, אכן מבצעים מעקב אחר מקרי ההתעמרות המדווחים.
הביקורת על משרד הבריאות-
בנוסף לכך, קיימת ביקורת של איגוד בתי האבות א.ב.א על התנהלות משרד הבריאות בבתי האבות:
אומר רוני עוזרי, יו”ר א.ב.א (איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל), המייצג למעלה מ־200 בתי אבות ובתי דיור מוגן ציבוריים (מלכ”רים) ופרטיים שבהם מתגוררים כ־25 אלף דיירים.
“אך למעשה הוא משלם 30% מההוצאות בפועל של בתי האבות. הוא מבקש לחסוך כסף על חשבון בתי האבות הסיעודיים.
נוצר מצב שאלו שלא טובים – שורדים וקיימים. צריך להבין שלא מדובר בתת־תקינה. התקנים נכונים, אבל אין כוח אדם למלא אותם. אני מצפה שמשרד הבריאות ירים את הכפפה ויעשה שני דברים מיידיים:
יאשר עוד 2,000 עובדים זרים מתוך 5,000 שנדרשים לענף הסיעוד בתור התחלה ואחר כך יקים פורום בראשות כלכלן, שיקבע את תעריף יום האשפוז, שלא נגיע למה שהגענו עד עכשיו. כך גם הפושעים ידעו שיש להם מה להפסיד”.
מנתוני רקע של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא טיפול סיעוד, עולה כי המערך לאשפוז גריאטרי ממושך מונה כ־21 אלף מיטות ב־333 מוסדות גריאטריים. כ־70% מהמיטות מאוישות במאושפזים הממומנים בידי משרד הבריאות על פי חוק. יתר המיטות ממומנות בידי המאושפזים ומשפחותיהם באופן פרטי.
כשני שלישים מבתי האבות בבעלות פרטית והיתר בבעלות ציבורית, אבל כולם פועלים על פי הנחיות מקצועיות של משרד הבריאות ומשמשים כזרוע התפעולית של משרד הבריאות, כלומר,
המדינה היא שמחויבת לתת לקשישים את הטיפול הסיעודי הטוב, ההולם והראוי בפרק האחרון של חייהם. היא שקובעת את ההנחיות הטיפוליות המחייבות באמצעות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, שמכתיב את ההנחיות ומפקח על ביצוען, והיא שנושאת בכישלון המתמשך.
לסיכום–
על פי נתוני הרשות לאוכלוסין וההגירה, במדינות מפותחות רבות קיים מחסור חמור מאד בכוח אדם מקומי בענף הסיעוד.
הדבר נובע בעיקר מקצב מהיר של הזדקנות האוכלוסייה ושינוי במבנה המשפחה, שהביאו לצמצום ניכר בכוח האדם הלא פורמאלי. לפי ניתוח מגמות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות מחסור זה ילך ויחמיר בעשורים הקרובים.
עקב כך, על קובעי מדיניות להתערב בכוחות השוק ולחפש פתרונות יצירתיים על מנת לייצב את רמת הביקוש וההיצע של כוח אדם בתחום הסיעודי. כמו כן, חשוב מאד שגם המשטרה תתייחס למיקרים המדווחים ביתר רצינות ולא תסגור כמעט כל תיק שמדווח לה ע”י בית האבות מחוסר ראיות.
יש להגדיל תקנים גם בקרב עובדי השירות הציבורי בתחום הזיקנה: פקידות סעד רבות יותר, משום שתפקידן חשוב ומכריע באיתור וטיפול במקרי התעללות בבתי אבות. הכשרות מטפלים בתשלום, יותר בונוסים, ימי כייף, פירגונים ויחס הוגן של הנהלת המוסד כלפי המטפלים. מיון קפדני של העובדים.
ובנוסף, שינוי אופן תשלום השכר לעובדים סוציאליים על מנת להמנע מניגוד אינטרסים:
עובדים הסוציאלים העובדים בבתי אבות, יקבלו את שכרם ממשרד הבריאות ולא ממנהלי בתי האבות. כך הן היו פחות חוששות להשמיע את קולן מחשש שיפטרו אותן. אך, בנתיים זה רק בגדר חלום
אלצהיימר – אחת מהמחלות הנפוצות בעולם, ועד היום חשוכת מרפא. למרות הופעתן של טכנולוגיות חדשות בטווח רחב של תחומים רפואיים; אנחנו עדייו רחוקים ממציאת הפתרון אשר יכול לזהות אלצהיימר בשלב הקדם קליני או להיפטר מהמחלה. אבל, ישנו מגוון רחב של חידושים טכנולוגיים בטיפול באלצהיימר;
חידושים המסייעים לחולים והופכים את חייהם לקלים יותר. הפעם נדבר על החידושים השימושיים ביותר אשר יכולים לעזור ליקיריכם לחיות חיים טובים יותר.
1. טלפון תמונות – אחד מהחידושים הפשוטים, אך המדליקים ביותר בטיפול באלצהיימר.
חולי האלצהיימר מתמודדים עם אבדן זיכרון הגובר לאורך זמן; מספרי טלפון הם בין הדברים הראשונים שהופכים למבלבלים עבורם. טלפון תמונות, כמו זה שבחנות האלצהיימר יכול לעזור מאוד במצבים אלו.
טכנולוגיה שימושית זו היא כמו גרסת הסמארטפון של חולי האלצהיימר. רבים מהדגמים כוללים את האפשרות לשמור מספר רב של מספרי חיוג לשירותי חירום והמספרים של יקיריהם.
במקרה של טלפון תמונות הזיכרון; המספרים הוחלפו בכפתורים גדולים בהם ניתן לשמור תמונות קטנות של אנשי הקשר הקרובים. המטופל יכול בקלות לבצע שיחת טלפון למספר הרצוי באמצעות לחיצה אחת על התמונה של האיש איתו הם רוצים לתקשר.
2. מכשירים לאיתור שוטטות
חולי האלצהיימר מפתחים נטייה לשוטט במקומות ציבוריים; ישנה סכנה שהם ילכו לאיבוד אם לא ישגיחו עליהם כהלכה.
התקנים כמו ג‘יוביט (Jiobit) יכולים להיות עזרה אמתית כאשר צריך לאתר את יקיריכם; במידה שהם שוכחים את הסביבה והולכים לאיבוד. ג‘יוביט הוא התקן קליפס מאובטח עם בלוטוס‘, GPS וחיבור WIFI המאפשר לכם לשמור על יקירכם בבית ומחוץ לבית.
התקן זה מאפשר לכם להגדיר גם מגבלה גאוגרפית (GEOFENCE) מסביב למקום מסוים כך שתקבלו התרעה במידה ועונד ההתקן חצה את אזור זה. ג‘יוביט גם זוכר את דפוסי התנועה של החולה ומתריע כאשר יש בהם שינוי.
3. אלצהיימר מאסטר (The Alzheimer Master) – אחד החידושים החברתיים לטיפול באלצהיימר.
אלצהיימר מאסטר הוא למעשה אפליקציה בעזרתה ניתן להקליט קול של אדם מוכר ואהוב.
באמצעות הקלטת קולכם תוכלו ליצור תזכורת ללקיחת תרופות, שתייה מים, אכילה וכו‘. ניתן גם להשתמש בהקלטות אלו בתור שעון מעורר, כך תמנעו מיקיריכם חרדה רבה אשר יכולה להיגרם מצלול אזעקה רגיל. שמיעת קולו של אדם מוכר יכולה להיות הרבה יותר מרגיעה בהשוואה לצליל אזעקה.
יתר על כן, האפליקציה יכולה להקליט את תגובות המשתמש על מנת שתוכלו להבין מה מצבו בעזרת בחינת הנתונים. את אלצהיימר מאסטר ניתן להשיג עבור כל מכשירי אנדרואיד בעלות של 10$ עבור שימוש מלא. ניתן גם להוריד לתקופת ניסיון חינם.
4. אלקסה של אמזון (עוזר מופעל בקול)
חולי אלצהיימר עשויים להגיע לנקודה שבה הם מרגישים כמו נטל על המטפל או על משפחתם. לפעמים אפילו דברים פשוטים כמו התאריך של היום או השעה עלולים להישכח באופן קבוע. התמודדות עם שכחה זו עלולה ליצור מצב של סטרס גם לחולה וגם למטפל.
עוזר מופעל בקול כמו אלקסה של אמזון יכול לעזור מאוד בהקשר הזה. ניתן להשתמש בעוזר מופעל בקול בשביל התרעות ותזכורות, ניגון מוזיקה, סיפור בדיחות וסתם לנהל שיחת אינטראקציה עם החולה.
מכשירים אלו יכולים לענות על שאלות ללא הפסקה וניתן לחזור על השאלות כמה פעמים שהחולה רוצה. טכנולוגיות מתקדמות אלו יכולות לעזור לחולי האלצהיימר להרגיש פחות בודדים, ולחוות יותר שליטה על מצבם.
ניתן גם להשתמש בהם גם לצורך שליטה על דברים כמו הטמפרטורה בחדר ועצמת האור בהתאם לצרכים של החולה.
5. סילבר מות‘ר (The Silver Mother) – חיישן חדשני לבית לטיפול באלצהיימר
כאשר אחד מבני המשפחה מאובחן כחולה אלצהיימר; אלו הם יקיריהם אשר מוצאים את עצמם על תקן של מטפלים. במהרה הם מגלים, טיפול בחולה אלצהיימר הוא עבודה במשרה מלאה.
יש לעקוב אחר פעילות החולה, להעסיק אותם, לדאוג לביטחונם, לוודא שלקחו תרופות, לעזור להם עם מטלות היום יום ועוד דברים רבים חוץ מאלו. לא תמיד המטפל יכול לעקוב אחר הכל; זוהי בדיוק הנקודה בה סילבר מות‘ר נכנסת לפעולה.
מכשיר זה כולל מספר חיישנים אשר יכולים לעזור לנהל מעקב אחר דפוסי השינה, התרעות לתרופות, פעילויות וכו‘ של חולה האלצהיימר. החיישנים הם קטנים ופשוטים וניתן להשתמש בהם לצורך הכרת דפוסי ההתנהגות הרגילים של החולה, ולקבל התרעה כאשר ישנה פעילות חריגה.
כל הסנסורים מחוברים אחד לשני באמצעות רכזת אם המחוברת לראוטר.
6. אפליקציות לוח שנה
אפליקציות אלו מיועדות עבור המטפלים; אפליקציות כמו לוח השנה של גוגל יכולות לשמש לצורך מעקב אחר כל המטלות שעל המטפל לבצע.
לוח השנה יכול ליצור תזכורות אוטומטיות לצורך מעקב אחד נטילת תרופות; ביקורים חשובים ותורים לרופאים; והרבה דברים חוץ מזה. המטפלים יכולים גם לשתף פעולה באמצעות לוח השנה ולשתף את המטלות אחד עם השני; כך מספר אנשים יכולים לנהל מעקב על התורים והתזכורות.
7. שיפור איכות החיים – ספארק ממוריז (The Spark Memories Radio)
– מוזיקה הוכחה כמרגיעה ומקלה במצבי חרדה וכמסייעת לשיפור מצב הרוח של אנשים הסובלים מאלצהיימר ודמנציה.
ספארק ממוריז רדיו היא למעשה אפליקציה אשר כוללת אוסף של אלפי שירים ישנים. מנגינות אשר לוקחות אותנו אחורה לשנות השלושים ומאפשרות למטפלים לתזמן רשימת השמעה עבור יקיריהם בלחיצת כפתור. האפליקציה זמינה למכשירי אנדרואיד ואפל ועולה 9.99$ לחודש.
ככל הנראה נשאר לנו לחכות עוד הרבה זמן עד היום שבו נתעורר לשמוע על חולה האלצהיימר הראשון שנרפא. אך למרות זאת, בעזרת החידושים הטכנולוגיים המתאימים, יש לנו את היכולת להפוך את חיי החולים לשמחים יותר, מופחתי לחץ ונוחים עד כמה שאפשר.
הופעת מחלת הדמנציה אינה זהה אצל כל החולים, אף על פי כן, הצליחו הרופאים לחלק את מהלכה האופייני של המחלה לשבעה שלבים עיקריים. משך המחלה נע בין 3-20 שנים, כאשר פרק הזמן הממוצע הוא 4-6 שנים מעת אבחון אלצהיימר(דמנציה) ועד למות החולה.
בשלבים הראשונים קשה מאד להבחין בקיום מחלת הדמנציה. לאחר מכן, מתחיל החולה לשכוח דברים קטנים, כמו שמות של אנשים, מיקום של חפצים שתמיד הונחו במקום קבוע. לאחר מכן, שוכח את מה שרוצה להגיד. קורא פרק מספר ושוכח בכלל שקרא את הפרק. בהמשך, שוכח מה שאכל לארוחת הבוקר. מתחיל לאבד עניין בתחביבים אשר בעבר עסק בהתלהבות. כמו כן, גם מאבד עניין בסביבה בכלל. לא מזהה אנשים בסביבה הקרובה לו ומכאן המצב רק הולך ומחמיר.
במאמר זה יפורטו עבורכם 7 השלבים של מחלת הדמנציה, על מנת שתוכלו לזהות באיזה שלב של המחלה בן המשפחה\מטופל שלכם נמצא. זאת בכדי לבצע איבחון ולהתחיל לטפל בזמן וגם כדי לדעת כיצד להיערך לכל שלב.
שלב 1 של מחלת הדמנציה- לפני המחלה-
בשלב זה, אין סימפטומים בולטים למחלה. החולה נראה ונשמע בריא לחלוטין. עדיין לא ניתן לאבחן את המחלה בשלב זה. לאחר מכן, סימפטומים קטנים, מתחילים לתת את אותותיהם. אך, עדיין סימפטומים אלו ניראים יחסית נורמלים ולא ניתן לשייך אותם למחלת הדמנציה.
כמו כן, תסמינים מסוימים עלולים להתפתח בהדרגתיות ולא להיות מזוהים למשך תקופה ארוכה.
שלב 2- שיכחה קלה שעדיין נקשרת לגיל ולא למחלת הדמנציה.
מתחילה שכחה קלה, אשר עדיין לא גורמת לסביבה לחשוד שמדובר בדמנציה. החולה שוכח דברים כגון: לשכוח איכן חפצים נמצאים, לנעול את הדלת. בשלב זה, עדיין קשה לגריאטר לאבחן שמדובר בדמנציה.
שלב 3- הפרעה קוגנטיבית קלה שמתחילה לרמוז על מחלת הדמנציה.
הסביבה מתחילה לשים לב שמתחילה הפרעה קוגנטיבית קלה, המקרים של השיכחה, נעשים תכופים יותר. לדוגמא: לשכוח איכן המפתחות, למצוא אותם ואחרי כמה דקות לשכוח שוב איפה הם. להניח חפצים במקומות לא מותאמים. לדוגמא, להניח בגד בארון במטבח. החולה נוטה לשכוח שמות, לא מצליח ללמוד שמות חדשים, מתקשה בתפקוד בחברה או בעבודה, מתקשה לקרוא ובאופן כללי מתקשה להתארגן ולתכנן מראש. שלב זה נמשך בין שנתיים לשבע שנים.
שלב 4 של מחלת הדמנציה- שלב של דמנציה בינונית-
שלב שבו החולה מתחיל לאבד התמצאות בזמן ובמרחב. זהו השלב בו הרופא הגריאטר חייב לתת איבחון, משום שהסימפטומים מתחילים להיות ברורים לסביבה. דוגמאות לשלב זה: לשכוח מה החולה ראה ושמע בחדשות. לשכוח מה אכל בארוחת הבוקר באותו היום. חוסר יכולת להתרכז בדבר אחד לאורך זמן. לאבד עניין בעיסוקים שבעבר החולה אהב לבצע.
פגיעה ביכולת החשיבה המופשטת במשימות מורכבות, פגיעה ביכולת לתכנן פעילויות או לבצע פעולות קוגניטיביות מורכבות (כמו ניהול חשבון בנק). כמו כן, קושי בהיזכרות באירועים אישיים מהעבר, והחלשות גופנית.
שלב 5 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית בולטת המחייבת קבלת עזרה.
בשלב זה החולה סובל מירידה קוגנטיבית בולטת, המחייבת קבלת עזרה. לדוגמה: לשכוח מה הכתובת. לשכוח היכן בדיוק החולה נמצא והאם מדובר בבוקר, צהריים או ערב. החולה מבולבל, יכולתו לבצע פעולות מורכבות מתדרדרת. בנוסף, נפגעת יכולתו להחליט ולהתאים את התנהגותו לנורמות וכללים חברתיים.
קרוב ל-50 מליון אנשים אובחנו עם דמנציה בשנת 2017, בעולם. רובם חיים במדינות מתפתחות. המספר צפוי להכפיל את עצמו בעוד 20 שנה.
שלב 6 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית חמורה.
זהו שלב שלמשפחת המטופל כבר קשה מאוד לטפל באדם החולה לבד וזקוק לעזרה. הסימנים הינם: לשוכח את זהותם של קרובי משפחתו והאנשים הכי קרובים אליו. לשוכח לחלוטין כיצד לבצע את פעולות היומיום.
בשלב זה החולה מתקשה לישון, מתחיל לאבד שליטה על הסוגרים, מתחיל להיות חשדן יותר, לסבול ממחשבות שווא, מהזיות ומהתנהגויות כפייתיות. כמו כן, בשלב זה רבים מהחולים נוטים לצאת לשוטטויות, כאשר הם שוכחים מהר מאוד את מטרת היציאה ועשויים ללכת לאיבוד לסכן את עצמם.
שלב 7 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית חמורה ביותר-
החולה בשלב זה מאבד את היכולת שלו לתקשר ולדבר. הוא זקוק לעזרה יומיומית במשימות פשוטות מאד. הוא צריך עזרה בכל דבר מכיוון שהשרירים והרפלקסים הופכים לבלתי גמישים- הוא אינו יכול להגיע בזמן לשירותים, מתקשה ללכת, לשבת ואפילו להחזיק את הראש ולבלוע. מצב זה בדרך כלל נמשך חודשים ספורים, אך לעיתים גם שנים ארוכות של חוסר יכולת תפקוד וצורך בסיעוד קבוע.
לסיכום-
קיימת הערכה כי 75 מליון איש, עלולים לחלות בדמנציה עד שנת 2030 ו-131.5 מליון בשנת 2050. בכל מקרה, רק 20-50% מהמקרים, במדינות מפותחות מזוהות בסטטיסטיקה. במדינות המתפתחות המצב הרבה יותר גרוע, כאשר רוב האוכלוסיה נשארת ללא איבחון במהלך חייהם. הפצת המודעות למחלה ולשלביה השונים, יכולה להפחית במידה ניכרת את הכאב והעלויות הנדרשות לטיפול במחלה. הכל תלוי בכם, שתפו את המידע החשוב במאמר והפץ את המודעות למחלה עוד היום!
בהמשך למאמר על אפוטרופסות, האם כדאי לך להתמנות ומה התפקידים של האפוטורופוס על גוף ורכוש? להלן מידע על מה נדרש לעשות כדי להתחיל את תהליך האפוטרופסות.
על מנת להתמנות כאפוטרופוס על גוף ו\או רכוש בישראל נדרשים ההליכים הבאים:
שיחת תיאום ציפיות לפני תחילת תהליך האפוטרופסות-
יש לקיים, מוקדם ככל הניתן, פגישה עם האדם שאתם מתכוונים להתמנות כאפוטרופסים עבורו. ככל שהדבר אפשרי, שוחחו עמו בשפה המובנת לו, ובהתאם ליכולת הבנתו. הסבירו לו מהו תפקידכם כאפוטרופסים, נסו להבין מהם צרכיו ורצונותיו, וערכו “תיאום ציפיות” לגבי תקופת האפוטרופסות. לשיחה זו יש חשיבות רבה, גם אם הנכם קרוביו של האדם. במהלך השיחה יתכן ותגלו שלקרובכם יש רצונות וצרכים שלא הייתם מודעים אליהם. אם אין באפשרותכם לברר עם האדם מהם צרכיו ורצונותיו, בררו מהו רצונו כפי שהובע בעבר, בהתחשב בהשקפת עולמו ואורחות חייו.בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם וכן בקשה להחלפת אפוטרופוס, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בתחום השיפוט בו מתגורר האדם שזקוק למינוי (בקרב האוכלוסייה המוסלמית- ניתן להגיש את הבקשה גם בבית הדין השרעי).
מילוי טפסים לביהמ”ש לענייני משפחה-
מצורף קישור לאתר האינטרנט של הרשות השופטת, בו ניתן למצוא טפסים והסבר להגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף (=עניינים אישיים ורפואיים), לרכוש או למינוי כללי (לגוף ולרכוש) וכן, בקשה למינוי אפוטרופוס להתערבות רפואית דחופה. טפסים אלה, יש להדפיס, למלא, להחתים את בני המשפחה המסכימים למינוי או לחילופין, לרשום את בני המשפחה המתנגדים למינוי. מידע הרשום בטפסים אלו חייב להיות חתום ע”י מי שמעוניין להתמנות כאפוטרופוס מול עורך דין. חתימה של עו”ד יכולה להעשות בכל בית משפט תמורת 50-60 שקלים בלבד. יש להביא עמכם תעודות זהות לצורך אימות החתימה. המידע הנרשם בטפסים יכול להיות לחומר עזר רב לפקידת הסעד אשר בהמשך אמורה לכתוב תסקיר לביה”מש ולהגישו ע”י המלצתה מי יכול לשמש כאפוטרופוס על האדם שזקוק לאפוטרופוס.
פנייה לרופא גריאטר לביצוע איבחון…
יש לפנות לרופא גריאטר או פסיכוגריאטר לצורך כתיבת תעודה רפואית- הרופא צריך למסור אבחון גריאטרי, אשר יקבע מה היא רמתו הקוגנטיבית של הקשיש והאם הוא אינו כשיר לקבל החלטות מבחינת רמת השיפוט שלו. כמו כן, נערך לו טסט מנטלי ע”י מרפאה בעיסוק. אם הקשיש מתגורר בדיור מוסדי, בהחלט יש לפנות לרופא גריאטר במוסד שבו הקשיש מתגורר, כנ”ל לגבי המרפאה בעיסוק. במידה והקשיש מתגורר בביתו, יש צורך לפנות לרופא גריאטר בקופת החולים או באופן פרטי. במידה והקשיש מאושפז בבית חולים, יש לפנות לרופא גריאטר ומרפאה בעיסוק בבית החולים שבו הקשיש מאושפז, לצורך האיבחון הקוגנטיבי. כאשר התעודת רופא כתובה, יש צורך להגיש אותה ביחד עם טפסי הבקשה למינוי אפוטרופסות בבית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים שלכם.
פניה לביהמ”ש להתחלת תהליך האפוטרופסות-
פניה לביהמ”ש לענייני משפחה ותשלום אגרת בית משפט לפתיחת תיק. אדם המעוניין להתמנות כאפוטרופוס, צריך לשלם אגרת בית משפט לפתיחת תיק אפוטרופסות, האגרה היא לרוב בין 400 ל-600 שקלים. בנוסף, יש צורך להחתים עורך דין על התצהיר מטפסי פתיחת תיק אפוטרופסות בבית משפט. המועמד לאפוטרופסות צריך להגיש את כל המסמכים הנדרשים לבית המשפט ולהמתין לתהליך שהתבצע.
במהלך התהליך, פקידת הסעד, צריכה להגיע לבית הקשיש ולראיין אותו, כמו כן גם לראיין את המועמד לאפוטרופוסות על הקשיש. למעשה, היא אוספת אינפורמציה על הקשיש וסביבתו ומגישה תסקיר עם המלצה לגבי מי האדם\הארגון המתאים ביותר לשמש כאפוטרופוס על גוף ו\או רכוש הקשיש.
החלטת ביהמ”ש- לאחר שכל המסמכים הנדרשים לתהליך, מוגשים לבית המשפט, יערך דיון בבית משפט בדרך כלל הוא בדלתיים סגורות והמועמד המעוניין להתמנות כאפוטרופוס לא מוזמן לדיון, מי שנמצא בדיון הם- פקידת הסעד ונציג מטעם היועץ המשפטי לממשלה. בדיון יוחלט מי יהיה אפוטרופוס על הקשיש, לכמה זמן ולאילו עניינים- גוף ורכוש, או אחד מהם. יכולים להיות עד 2 אפוטרופסים על חסוי אחד.
כיצד ממנים אפוטרופוס על אדם ערירי (אדם ללא ילדים)?
התהליך על אדם ערירי מתבצע בהתאם לנסיבות הבאות:
מאיפה להתחיל את תהליך האפוטרופסות אם האדם גר בביתו?
אם האדם שעליו ממנים אפוטרופוס מתגורר בביתו בקהילה, אז אדם מסביבתו הקרובה המעוניין להתמנות כאפוטרופוס עליו, צריך להתחיל את תהליך האפוטרופסות דרך הלשכה לשירותים חברתיים הקרובה לאזור מגוריו של האדם הערירי שעליו ממנים אפוטרופוס.
מאיפה להתחיל את התהליך במידה והאדם מאושפז בבית חולים?
במידה והאדם הערירי מאושפז בבית חולים, יש לפנות לעו”ס המחלקה בבית החולים, על מנת שתגיש דו”ח סוציאלי לפקידת הסעד מהלשכה לשירותים חברתיים באזור המגורים שבו האדם הערירי מתגורר. הדו”ח מסביר על המצב הפסיכו-סוציאלי של המועמד הערירי והמלצה למינוי אפוטרופוס עבורו.
מאיפה להתחיל את התהליך במידה והאדם מאושפז במוסד גריאטרי\שיקומי?
במידה והאדם הערירי מאושפז במוסד גריאטרי\שיקומי, עליו לפנות לעו”ס המטפלת בו במוסד. העו”ס המטפלת צריכה להגיש דו”ח סוציאלי לפקידת סעד מהלשכה לשירותים חברתיים באזור המגורים שבו האדם מתגורר.
במקרה ואותו אדם זקוק למימון ממשרד הבריאות\רווחה במוסד. עליה להגיש עותק של הדו”ח למשרד הממן, על מנת שכאשר המועמד הערירי יקבל את המינוי של האפוטרופסות האפוטרופוס שלו יגיש למשרד הממן את צו האפוטרופסות, המשרד הממן, יוכל להתחיל לממן את שהותו של האדם הערירי במוסד.
במידה ואין אדם אשר מעוניין או יכול להתמנות כאפוטרופוס קבוע על גוף ו\או רכוש עבור אותו אדם ערירי, העו”ס או פקידת הסעד, תמנה עמותה לשירותי אפוטרופוס, הבולטות ביותר הן: ‘הקרן לטיפול בחסויים’, ‘גג לחוסה’ ועוד. עמותות אלו תפקידן לדאוג לחסוי לכל צרכיו ולהגיע לבקר לעיתים קרובות.
כתבה: עירית רבינוביץ, עו”ס עם תואר שני בבריאות ושיקום, מעוניינים בייעוץ והכוונה למינוי אפוטרופוס? צרו עימי קשר- 0547758564.
מצבים תפקודיים שונים אצל אדם, נקבעים ביחס ליכולתו לבצע פעולות בסיסיות הנקראות פעולות היום יום. פעולות אלו הן: להתלבש, לאכול, לשלוט בסוגרים, להתרחץ, להתנייד ולבצע מעברים בין תנוחות (למשל משכיבה לישיבה) באופן עצמאי בבית.
פעולות אלו הנראות לנו “בסיסיות” מתחילות לקבל משמעות שונה עם הגיענו לגיל הזקנה. כמו כן, אצל הקשישים בהם אני מטפלת, הן אינן בסיסיות כלל.
קיימים שישה מצבים תפקודיים אצל קשישים על סמך ההגדרות והחוקים במדינת ישראל. הגדרות אלו תקבענה מי מהרשויות אחראי על המימון של סידור המחייה החוץ ביתי של ההורה או קרוב המשפחה שלכם. במילים אחרות, על פי המצב התפקודי, ניתן לקבוע היכן האדם יחיה ומה יהיו תנאי הטיפול בו.
על כן, החשיבות בהבנת מצבים תפקודיים אלו גדולה מאוד.
ששת המצבים הללו הן כדלקמן:
1. מצבים תפקודיים: עצמאי-
עצמאי הוא מי שאינו זקוק לעזרה כלל בפעילויות היום-יום. מי שמתפקד בכוחות עצמו בצורה מיטבית בכל אחת ואחת מהפעילויות. על כן, אינו נזקק לעזרה של אדם או מכשיר (כגון הליכון וכד’) לקיים את אורח חייו. אנשים עצמאיים, חיים ללא קושי בקרב הקהילה בה הם חיים, או אם הם בחרו לעשות כן במסגרת של דיור מוגן.
במידה ובן המשפחה המבוגר שהינו עצמאי, מרגיש בדידות ומעוניין בבית אבות המתאים לעצמאיים. אך, אין לו את היכולת הכלכלית לשלם על הדיור המוסדי, עליו לפנות לעו”ס האחראית על קשישים בלשכה לשירותים החברתיים בעירו.
עליו לבקש ממנה לעזור לו להתחיל את התהליך של מימון שהותו בדיור המוסדי בו הוא מעוניין לחיות.
להתחלת התהליך, תצטרכו לדאוג להביא מסמכים המפרטים את הכנסותיו של בן המשפחה המבוגר ושל ילדיו. אם יש ברשות בן המשפחה המבוגר, דירה, יילקח בחשבון עלות השכרתה. שירותי הרווחה נוהגים להעביר בהוראת קבע את כל הכנסות של בן המשפחה המבוגר אליהם.
כך שבחשבונו נשאר כ-500 ש”ח לשם דמי כיס חודשיים בעת שהותו בבית האבות. כמו כן ייגבו מהילדים סכום השתתפות על פי חישוב סולם ההכנסות שלהם. חשוב לדעת: יש היום בתי אבות בפיקוח של משרד הרווחה שמקבלים אליהם קשישים בהשמת משרד הרווחה.
2. מצבים תפקודיים:תשוש או תשוש גוף-
כאשר רמת התפקוד יורדת ונפגעת היכולת לתפקד באופן עצמאי בפעילויות היום-יום, עובר הקשיש למצב תפקודי החדש הנקרא תשוש, או תשוש גוף. במצב זה הקשיש כבר אינו מתפקד עצמאית לחלוטין, נזקק לעיתים לסיוע של הליכון לצורך ניידות, עזרה ברחצה וכד’.
כיצד נזהה שקשיש עבר ממצב של עצמאי לתשוש או תשוש גוף? כאשר נזקק לעזרה ב 2-3 פעולות מפעולות ADL (היומיום). לדוגמה- זקוק להליכון והשגחה ברחצה. במידה ובן המשפחה שלכם המוגדר כתשוש או תשוש גוף, מעוניין בבית אבות לתשושים. בנוסף, זקוק למימון שהותו בבית אבות לתשושים, התהליך לקבלת המימון הינו דומה בדיוק לתהליך שמתקיים עם קשיש עצמאי.
3. מצבים תפקודיים:סיעודי–
רק כאשר הקשיש אינו מסוגל לתפקד וזקוק לעזרה מלאה במרבית פעולות ADL (פעולות היומיום) הוא מוגדר כסיעודי. כלומר, כאשר הוא מרותק לכסא גלגלים, אינו שולט על הסוגרים, זקוק לעזרה מלאה ברחצה והלבשה, הוא מוגדר מבחינת הרשויות כסיעודי.
חשוב לציין כי אין קשר בין המצב הגופני למצב הנפשי-קוגניטיבי וקשיש יכול להיות סיעודי וגם צלול לחלוטין. על מנת לקבל עזרה ולהקל על הקשיש יש לעשות ביטוח בריאות סיעודי כדי שההוצאות יופחתו והעזרה תהיה גדולה יותר.
בנוסף, אם בן המשפחה הסיעודי זקוק לעזרה במימון שהותו בבית אבות סיעודי, יש צורך לפנות לשם כך לאתר של משרד הבריאות. יש להוריד מאתר זה טפסים לצורך קבלת קוד משרד הבריאות. בנוסף, קיימת באתר רשימה של כל הטפסים הנדרשים לצורך קבלת הקוד למשרד הבריאות.
יש לאסוף את כל המסמכים הנדרשים ולהגישם למשרד הבריאות בהקדם. התהליך לוקח לרוב כחודשיים עד שניתן לקבל את קוד אשפוז. במידה ואין ברירה וחייבים למהר לאשפז את בן המשפחה בבית אבות סיעודי, ישנם בתי אבות שנותנים אפשרות לטרום קוד. כלומר, תשלום חלקי הניתן למוסד הסיעודי למשך חודשיים עד לקבלת הקוד ממשרד הבריאות.
4. מצבים תפקודיים:סיעודי זמני- אדם במצב שיקומי-
לעיתים כאשר קשיש הופך לסיעודי עקב פעילות רפואית (לדוגמא ניתוח) אך הינו בעל יכולות שיקומיות. לדוגמא, לאחר הפעילות הרפואית ובעזרת הדרכה ואימון נכונים במוסד שיקומי- הוא עשוי לשוב לרמת תפקוד גבוהה יותר. הגדרת מצב תפקודי זה הינה סיעודי זמני.
לצורך קבלת מימון למוסד שיקומי יש צורך לפנות לעו”ס קופת חולים באזור המגורים או לעו”ס בבית החולים שבו הקשיש מאושפז. העו”ס תעזור במציאת מוסד שיקומי לפי אזור המגורים וקופת החולים של הקשיש.
5. סיעודי מורכב-
חולים אשר הינם סיעודיים על פי תפקודם ובנוסף לכך, יש צורך בטיפול רפואי מיוחד בעבורם.
להלן כמה דוגמאות למצבים רפואיים העלולים להוביל לאשפוז במסגרת סיעודית מורכבת:
1.פצעי לחץ בדרגת חומרה 3-4.
2.צורך במתן עירוי נוזלים ו/או טיפול תרופתי תוך ורידי לזמן ממושך.
3.בעיות נשימתיות הדורשות הנשמה, אינהילציות או סקשיין יותר מפעם ביום.
4.דיאליזה או המו דיאליזה, אדם החולה במחלה ממאירה וזקוק לניטור רפואי צמוד ו/או איזון כאב.
באם מבקשים להגיע למחלקה סיעודית מורכבת בבית אבות נדרש אישור מהרופא הגריאטר האחראי על נושא זה בקופת החולים. הפנייה לגריאטר נעשית באמצעות רופא המשפחה לאדם החי בקהילה או באמצעות השרות הסוציאלי של בית החולים באם האדם מאושפז.
6. תשוש נפש-
הגדרה של תשוש נפש אינה נוגעת כלל למצבו הגופני של הקשיש אלא למידת צלילותו. אדם מאובחן כתשוש נפש, כאשר רמת הדמנציה שלו עולה ומידת התמצאותו בזמן, במרחב ובאדם יורדת. הירידה ברמות ההתמצאות הינה במידה כזו שהוא נזקק להשגחה מתמדת.
חשוב לציין כי תשוש נפש אינו חולה נפש אלא מי שבעקבות מחלות הקשורות לזקנה (אלצהיימר לדוגמא) רמתו הקוגניטיבית נפגעת. למרות שמבחנים שונים לבדיקת צלילותו של קשיש (מיני מנטל לדוגמא) נערכים ע”י גורמים שונים, אבחנה מוסמכת ומקובלת על הרשויות, ניתנת ע”י פסיכיאטר שהתמחה בגריאטריה בלבד.
במידה והקשיש מתגורר בקהילה, בני משפחתו צריכים לפנות לרופא המשפחה על מנת לקבל הפנייה לפסיכוגריאטר. כמו כן, במידה והקשיש מאושפז בבית חולים, פסיכוגריאטר בבית החולים מבצע אבחון לצורך קביעת תפקודו של בן המשפחה כתשוש נפש.
לאחר קביעת היות הקשיש כתשוש נפש, על המשפחה לפנות לעו”ס קופת החולים אם הקשיש מתגורר בביתו, או לעו”ס בבית החולים. זאת, על מנת, לעזור למצוא מוסד מתאים לתשושי נפש ולעזור בהתחלת תהליך קבלת קוד אשפוז ממשרד הבריאות. הגוף המממן סידור מוסדי לתשושי נפש הינו משרד הבריאות, להלן הקישור לאתר משרד הבריאות.
לסיכום-
המצבים התפקודיים השונים מצריכים היערכות שונה של הקשיש ובני משפחתו על מנת להמשיך בשגרת החיים במידת האפשר. זאת, על מנת, לאפשר את הטיפול הטוב ביותר והמתאים ביותר עבור כל קשיש.
כתבה: עירית רבינוביץ, עו”ס תואר M.A בבריאות ושיקום.
