fbpx
סקירת מצב בתי האבות בישראל

סקירת מצב בתי האבות בישראל

מבוא-

אתחיל מהסיפור האישי שלי,

התחלתי את עבודתי בבתי אבות, בשנת 2008. תחילה בבתי אבות קטנים, ולאחר מכן עברתי לעבוד בבית אבות גדול יחסית באזור הצפון. נהנתי מאד לעבוד בעבודה קהילתית, פרטנית וקבוצתית עם הדיירים וכמו כן, נהנתי לעזור למשפחות של הקשישים, הן בליווי הרגשי והן במיצוי זכויותיהם מול המשרדים השונים.

ממה פחות נהניתי בעבודתי בבתי אבות?

מהאירועים החריגים האפורים, מהעובדה שלא תמיד יכולתי לעבוד לפי כללי האתיקה של המקצוע, משום שהייתי כפופה להנהלה שהעדיפה להסתיר (לא כל ההנהלות).

אך, כמובן, שלא ויתרתי והיכן שהיה צורך לדווח, התעקשתי לדווח גם אם זה עלה בביקורת כלפיי או אף בפיטורים.

מחסור בכוח האדם במחלקות והעובדה שלעיתים בעקבות כך, העבודה של הצוות המטפל הובילה לאותם אירועים חריגים. חוסר הרצון של הצוותים המטפלים לקבל הכשרה ולהתמקצע, רק מכיוון שהם היו צריכים להישאר עוד שעה על חשבונם.

כל זה, גרם לי בהדרגה לאבד רצון להמשיך לעבוד בבתי אבות.

במאמר זה, אני הולכת לסרוק את מצב בתי האבות בישראל, בדגש על בתי אבות סיעודיים. כמובן, שלא כל הבתי אבות בארץ נמצאים באותו מצב, יש יותר איכותיים ויש פחות, ואני הולכת לתת מידע כללי על מה שקורה בבתי האבות בארץ הן מהספרות והן מהנסיון האישי שלי.

המחסור בכוח אדם סיעודי בבתי אבות-

זה לא סוד, שהמחסור בכוח אדם בבתי האבות וגם בבתי חולים הוא גבוה. בעקבות כך, הטיפול הניתן לקשישים השוהים בבתי אבות סיעודיים הוא לעיתים לוקה בחסר. לראייה לכך, ציטוט ממאמר בגלובס-

בעתירה המינהלית נטען על-ידי איגוד בתי האבות בישראל כי צמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים הזקוקים לכך. לטענת האיגוד העותר, ענף הבניין לא סבל מהמחסור בעובדים זרים, כי למדינה היה חשוב לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש – נזנחו על-ידה.

עורכי הדין בומבך ורונן מוסיפים וכותבים, בשם בתי האבות, כי

האוכלוסייה בעולם, ובישראל בפרט, הולכת ומאריכה חיים. אך בד-בבד לא הוסבה לכך תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בישראל, ולא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי לטיפול באוכלוסייה המתבגרת.

תופעת ההתעללות בבתי אבות-

מבין אנשי הצוות נמצא כי כוחות העזר הינם קבוצת המטפלים הנמצאת בסיכון גבוה להגיע לידי התעללות בדיירים, כפועל יוצא מאופי עבודתם השוחק (שנאן- אלטמן וכהן, 2009).

מטפלים אלו הינם עובדים סמך מקצועיים, אשר נדרשים להפעיל מיומנויות בסיסיות בטיפול ועבודתם כרוכה בטיפול פיזי בזקנים, סיוע במילוי צרכיהם הנפשיים, החברתיים ושמירה על איכות חייהם.

במחקרים שבוצעו בארצות הברית ובישראל נמצא כי מקצוע המטפל בבתי האבות בישראל ובארה"ב, מאופיין במעמד נמוך, הכנסה מועטה, תנאי העסקה גרועים, היעדר אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי נמוך.

מה גורם למטפלים לתיסכול וכיצד ניתן להתגבר על כך?-

כל הנאמר לעיל, גורם לאנשים העוסקים במקצוע זה לתיסכול ומירמור רב. הם מגיעים לעבודה בחוסר רצון ואין להם מה שיגרום להם לרצון יותר גדול להתמיד בעבודה.

מוסדות, שהשכילו להבין זאת, מארגנים לאותם מטפלים ימי כייף, מצ'פרים אותם בבונוסים על עבודה טובה. לא יזיק גם לשלם שכר שהוא מעל שכר המינימום. כמו כן, אירגונים אשר יתנו יותר השתלמויות בתשלום לאותם מטפלים, יגרמו לכך שתהיה יותר היענות מצד המטפלים להשתתף באותה השתלמות.

עדות נוספת הגורמת לתופעת ההתעללות בבתי אבות נאמרה ע"י ד"ר טובה בנד וינטרשטיין, מהחוג למדעי זקנה־גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.

במחקרים שקיימתי ב–16 השנים האחרונות אני עדה לסיכון הרב של אוכלוסיית הזקנים להתנהגות מתעללת ומזניחה". לדבריה, מדובר באוכלוסייה התלויה באנשי הצוות וכפופה לנהלים ושגרת החיים במוסד.

תלות זו, בשילוב עמדות גילניות סטריאוטיפיות הרואות את הזקן כנטל, שקוף, ולא רלוונטי, מאפשרות במצבים מסוימים את קיומן של ההתעללות וההזנחה",

היא אומרת ומוסיפה ש

פעמים רבות האווירה והאקלים הארגוני התובעני גורמים לשחיקה גדולה של הצוות, ללחץ ועומס טיפולי רב שיכול לגרום להעדר חמלה.

מי הגורמים האוכפים בעיה זו וכיצד?-

עוד בעיה שקשורה לתופעת ההתעללות בבתי האבות, מגיעה לא רק מצד הבתי אבות והמטפלים אלא גם מצד המשטרה והרשויות המפקחות.
המשטרה מעודדת בני משפחה להגיש תלונות בנושא זה, במקרים רבים יש קושי להרשיע בשל חוסר בראיות. בנוסף על כך, מצבם הפיזי של הקשישים הסיעודיים אינו מאפשר להם למסור עדות, או שהם מפחדים להעיד בשל קרבתם ותלותם במטפלים.

על כן, הרבה פעמים גם העובדים המקצועיים שמגיעים לשוחח עימם, לא תמיד מקבלים מידע בנושא זה מהקשישים. חוץ מדיווח למשטרה, ניתן גם לדווח לפקידת הסעד האזורית, במיוחד כאשר מדובר במיקרים אפורים יותר, שלא ניתן לגבות מהקשיש או מסביבתו עדות ברורה לגבי חשד כלשהוא להתעללות.

גם לאחר דיווח לפקידות הסעד, לא תמיד המקרים מטופלים בצורה מיטבית, זאת עקב, העומס הרב על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים המטפלים בנושא זה.

על-פי נתוני משרד הרווחה בישראל, בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בתחום זה מאות תיקים. אחד המנגנונים החשובים להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות פקיד סעד בשירות הזקן. עקב העומס, הטיפול לוקה בחסר ואין מספיק מעקב אחר מקרי ההתעללות המדווחים לפקידת הסעד.

יש לציין כי, קיים נוהל שהמעקב יהיה מצד וועדת ההתעללות המחויבת להתקיים אחת לשלושה חודשים על ידי חברי הוועדה למניעת התעללות המורכבת מהצוות הרב מקצועי של המוסד. חובה כמובן שישתתפו עו"ס, רופא ואחות, שאר העובדים המקצועיים, תלוי בהתאם למקרה המדווח.

מה הוא תהליך קבלת מטפלים לבית האבות?-

בנוסף לכך, קיימת תופעה בעייתית מאד בקרב קבלת מטפלים לבתי האבות. בעקבות המחסור בכוח העזר, אין תהליך מיון מוסדר ומקצועי לקבלת אנשים המעוניינים לעבוד כמטפלים בבתי האבות. בעקבות כך, כל מי שמעוניין להתקבל לעבוד כמטפל נכנס לעבוד, ללא בדיקה מעמיקה לגבי אישיותו ונסיונו.

בנוסף, מטפלים רבים שהתרשלו בתפקידם במוסד מסויים, פוטרו ועברו לעבוד במוסד אחר. הם התקבלו לעבודה עקב המחסור במטפלים.

יש לציין כי אם מדובר במוסד גדול – עם מספר מחלקות – במידה והמטפל חשוד ברשלנות מסוימת, הוא לא יפוטר מיד, בפעמים הראשונות, אלה יועבר למחלקה אחרת באותו בית אבות. זאת במטרה לשמר אותו, משום ששוב הבעיה שחוזרת על עצמה גם במקרה זה: אין מספיק מטפלים בעלי נסיון שירצו לעבוד בבית אבות.

פיקוח משרד הבריאות או רווחה

תפקידי משרד הבריאות והרווחה-

משרדי הבריאות והרווחה, תפקידם להוציא נהלים למוסדות אשר תחת פיקוחן ולפקח עליהם בבקרות השונות. קיימים בתי אבות פרטיים אשר אינם מפוקחים על ידי המשרדים הללו והלקוחות משלמים עליהם באופן פרטי וקיימים בתי אבות אשר נמצאים תחת פיקוחם של משרדים אלו ורוב הלקוחות המגיעים אליהם מקבלים מימון דרכם.

משרד הבריאות מפקח על מוסדות לאנשים סיעודיים ותשושי נפש ומשרד הרווחה מפקח על מוסדות לעצמאיים ותשושים. אם אתם מעוניינים להכיר את המצבים התפקודיים השונים ומה תהליך המימון אליהם, מוזמנים להיכנס למאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.

חובת הדיווח-

כאשר קיים חשד כלשהוא לרשלנות או התעללות כלשהוא, חובה לדווח למשרד הבריאות או הרווחה בהתאם לבית האבות בו הקשיש שוהה.

משרד הבריאות או הרווחה, תפקידם ליצור קשר עם העו"ס האחראי וועדת ההתעמרות בבית האבות ולברר על המקרה. כמו כן, גם לעקוב אחר המקרה וכיצד הוא מטופל.

אם לומר את האמת, לא תמיד המעקב הזה נעשה, אך כן משרד הבריאות, בודק בבקרות אם חבריי וועדת ההתעמרות שזהו גם כן תפקידם, אכן מבצעים מעקב אחר מקרי ההתעמרות המדווחים.

הביקורת על משרד הבריאות-

בנוסף לכך, קיימת ביקורת של איגוד בתי האבות א.ב.א על התנהלות משרד הבריאות בבתי האבות:

אומר רוני עוזרי, יו”ר א.ב.א (איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל), המייצג למעלה מ־200 בתי אבות ובתי דיור מוגן ציבוריים (מלכ”רים) ופרטיים שבהם מתגוררים כ־25 אלף דיירים.

“אך למעשה הוא משלם 30% מההוצאות בפועל של בתי האבות. הוא מבקש לחסוך כסף על חשבון בתי האבות הסיעודיים.

נוצר מצב שאלו שלא טובים – שורדים וקיימים. צריך להבין שלא מדובר בתת־תקינה. התקנים נכונים, אבל אין כוח אדם למלא אותם. אני מצפה שמשרד הבריאות ירים את הכפפה ויעשה שני דברים מיידיים:

יאשר עוד 2,000 עובדים זרים מתוך 5,000 שנדרשים לענף הסיעוד בתור התחלה ואחר כך יקים פורום בראשות כלכלן, שיקבע את תעריף יום האשפוז, שלא נגיע למה שהגענו עד עכשיו. כך גם הפושעים ידעו שיש להם מה להפסיד”.

מנתוני רקע של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא טיפול סיעוד, עולה כי המערך לאשפוז גריאטרי ממושך מונה כ־21 אלף מיטות ב־333 מוסדות גריאטריים. כ־70% מהמיטות מאוישות במאושפזים הממומנים בידי משרד הבריאות על פי חוק. יתר המיטות ממומנות בידי המאושפזים ומשפחותיהם באופן פרטי.

כשני שלישים מבתי האבות בבעלות פרטית והיתר בבעלות ציבורית, אבל כולם פועלים על פי הנחיות מקצועיות של משרד הבריאות ומשמשים כזרוע התפעולית של משרד הבריאות, כלומר,

המדינה היא שמחויבת לתת לקשישים את הטיפול הסיעודי הטוב, ההולם והראוי בפרק האחרון של חייהם. היא שקובעת את ההנחיות הטיפוליות המחייבות באמצעות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, שמכתיב את ההנחיות ומפקח על ביצוען, והיא שנושאת בכישלון המתמשך.

לסיכום

על פי נתוני הרשות לאוכלוסין וההגירה, במדינות מפותחות רבות קיים מחסור חמור מאד בכוח אדם מקומי בענף הסיעוד.

הדבר נובע בעיקר מקצב מהיר של הזדקנות האוכלוסייה ושינוי במבנה המשפחה, שהביאו לצמצום ניכר בכוח האדם הלא פורמאלי. לפי ניתוח מגמות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות מחסור זה ילך ויחמיר בעשורים הקרובים.

עקב כך, על קובעי מדיניות להתערב בכוחות השוק ולחפש פתרונות יצירתיים על מנת לייצב את רמת הביקוש וההיצע של כוח אדם בתחום הסיעודי. כמו כן, חשוב מאד שגם המשטרה תתייחס למיקרים המדווחים ביתר רצינות ולא תסגור כמעט כל תיק שמדווח לה ע"י בית האבות מחוסר ראיות.

יש להגדיל תקנים גם בקרב עובדי השירות הציבורי בתחום הזיקנה: פקידות סעד רבות יותר, משום שתפקידן חשוב ומכריע באיתור וטיפול במקרי התעללות בבתי אבות. הכשרות מטפלים בתשלום, יותר בונוסים, ימי כייף, פירגונים ויחס הוגן של הנהלת המוסד כלפי המטפלים. מיון קפדני של העובדים.

ובנוסף, שינוי אופן תשלום השכר לעובדים סוציאליים על מנת להמנע מניגוד אינטרסים:

עובדים הסוציאלים העובדים בבתי אבות, יקבלו את שכרם ממשרד הבריאות ולא ממנהלי בתי האבות. כך הן היו פחות חוששות להשמיע את קולן מחשש שיפטרו אותן. אך, בנתיים זה רק בגדר חלום

אפשרויות דיור לגיל השלישי, המדריך המלא

אפשרויות דיור לגיל השלישי, המדריך המלא

מבוא- 

כאשר היקרים לנו מזדקנים ובהדרגה הופכים מאנשים אשר זקוקים לעזרה לאנשים הנזקקים לעזרה, שאלות רבות עולות לגבי עתידם. אך, השאלה המעסיקה ביותר את הקשישים ומשפחותיהם הינה, מה הן אפשרויות הדיור לגיל השלישי? מה היא אופציית המגורים האופטימלית ביותר עבורם.

תשובות לשאלות הללו יכולות להשתנות ממשפחה למשפחה. כך שלפני שאתם יוצאים לחפש פתרון דיור לגיל השלישי, חשוב לשקול שלושה דברים:

  • גילו של האדם ומצבו התפקודי?
  • האם כולם במשפחה בעיקר הקשישים עצמם מתלבטים עדיין בעניין דיור מתאים או שגיבשו דעה בעניין?
  • האם דנתם עם היקרים לכם על כל אופציות הדיור הקיימות עבורם?

קיים מגוון של אפשרויות דיור עבור הקשישים, תלוי כמובן במצבם התפקודי והקוגניטיבי.

קיימים 8 פתרונות דיור לגיל השלישי:

אפשרות ראשונה של דיור לגיל השלישי היא-  דיור מוגן לקשישים עצמאיים:

מיועד עבור קשישים שיכולים לנהל את היום יום שלהם, ויכולים לדאוג לעצמם. במקרה זה, דיור מוגן לקשישים עצמאיים, עשוי להיות האפשרות הטובה ביותר עבורם.

אנשים המתאימים לסידור זה, יכולים לעשות את המטלות שלהם ללא עזרה ועדיין להנות מטיולים בבוקר. דיור מוגן, היא אופציה נהדרת לבני גיל הזהב, המחפשים דירה בודדת שתוכננה במיוחד עבורם.

בדיור מוגן לעצמאיים, יש דירה נפרדת לכל דייר אשר מגיע להתגורר בו. כמו כן, יש בכל דיור מוגן מגוון של שירותים הניתנים לקשישים המתגוררים בו. שירותים כגון: הסעות, אחות, עובדת סוציאלית, חוגים שונים, הרצאות.

דיור מוגן לעצמאיים, כפי שנאמר, מתאים כאשר שני בני הזוג עצמאיים. אך, מה קורה כאשר אחד מבני הזוג נפטר או נעשה חולה? אז האחריות על הטיפול עוברת לילדים של ההורה שחלה, כאשר במקרים רבים האחריות שלהם עליו, הופכת לנטל פיזי ורגשי עבורם. ההחלטה באיזה פתרון דיור לבחור צריכה להיות לטובת הקשיש בלבד. 

אפשרות שניה של דיור לגיל השלישי- מגורים עם משפחת הקשיש:

דמיינו את התרחיש הבא, חמתכם, עוברת לגור בחיק משפחתכם. השינוי הינו בלתי נמנע ופיניתם לה חדר בדירה. עם זאת, לאחר מספר חודשים, בעיות מתחילות לצוץ. מתח וסכסוכים עולים לפתע והקשר הזוגי ביניכם לבין בני זוגכם, מתחיל להתדרדר.

אתם מתגעגעים לתחושה של פרטיות ורוגע שהיו קיימים אצלכם בבית לפני כן. למען האמת, חמותכם בהדרגה מזדקנת, אולי הגיע הזמן לשקול אפשרות דיור חדשה עבורה?

אפשרות שלישית של דיור לגיל השלישי- טיפול של מטפלת לפי חוק סיעוד:

כפי שנאמר קודם, אפשרות המגורים תלויה בבריאות של הקשיש וצרכיו הטיפוליים.

בטווח הרחוק, השנים גובים את המחיר ובריאותה של חמתכם מתדרדרת וקשה לה כבר לחיות לבד.

פעולות היומיום כמו הכנת ארוחות וכן מעקב אחר בליעת הכדורים הופכים להיות פעולות  מורכבות יותר עבורה. אין פחד, כי יש דרך עדיין לשמור על רוב עצמאותה, עם תוספת קטנה אחת בלבד: עזרה של מטפלת חיצונית. מטפלת חיצונית ניתן להשיג  דרך חברת סיעוד או שניתן להשיג באופן עצמאי. היום הביטוח הלאומי מאפשר לקבל שעות בכסף כדי להשיג את המטפלת שאתם מעוניינים ללא תלות בחברת סיעוד, יכולות להיות לכך יתרונות וחסרונות. כדי לקבל יותר מידע על כך קראו את המאמר על הרפורמה החדשה בסיעוד.

מטפלת שמגיעה לבית הקשיש על פי שעות הסיעוד הניתנות לקשיש, מספקת לו את העזרה שהוא צריך, היא יכולה לעזור לו במשק בית כגון: ניקיון, בישול וכביסה, קניות, ליווי לבדיקות וכמובן הפעולות היומיומיות שהקשיש זקוק לעזרה בהם. 

מטפל/ת ישראלית יכולה להגיע מקסימום לעזרה של 28 שעות בשבוע ועובד/ת זר/ה מתגוררת עם הקשיש, כאשר הוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת.

הקשיש החי בקהילה, יכול לקבל גם שעות סיעוד עבור מרכז יום אם הוא מעוניין. השעות הללו נכללות בסך כל השעות סיעוד המגיעות לו. במסגרת מרכז היום, הקשיש מקבל ארוחת צהריים ופעילויות חברתיות שונות כגון: הרצאות, סדנאות יצירה, הופעות וכד'. המרכזים, פתוחים 6 – 5 ימים בשבוע מהבוקר ועד לשעות הצהרים, מופעלים באמצעות עמותות מקומיות למען קשישים, בפיקוח השירות לזקן במשרד הרווחה.

השירותים במרכז היום כוללים:

  • הסעות מהבית למרכז וחזרה, ברכב מותאם לתפקודו של הקשיש, כולל ליווי וסיוע בעליה וירידה מהרכב.
  • ארוחות בוקר וצהריים בפיקוח תזונאית.
  • רחצה, סיוע בגילוח, מניקור, פדיקור ושירות כביסה (תמורת תשלום נוסף)
  • פעילות חברתית ותעסוקתית – חוגים, הרצאות, תעסוקה ומלאכת יד, סרטים, משחקים, טיולים ומסיבות וכן תכניות ייחודיות (מחשבים, גינון, חיות מחמד)
  • פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פעילות גופנית, בדיקת אחות, טיפול מונע, טיפול סוציאלי וייעוץ גריאטרי לקשיש ולמשפחתו
  • פעילות לקידום אורח חיים בריא (כגון סדנאות בנושא תזונה).

אפשרות רביעית של דיור לגיל השלישי – בתי אבות:

בית אבות מציע צורת דיור המספקת טיפול ושירות מקיף לכל תחומי החיים, על פי מצבו התפקודי של הקשיש.

בכל בית אבות יש צוות רפואי, פרה רפואי וסיעודי, עובדת סוציאלית וצוות ניהולי אשר תפקידם לדאוג לאיכות חייו של הקשיש בצורה הטובה ביותר.

קיימות ארבע מחלקות המתאימות לארבעת מצבי התפקוד: מחלקת עצמאים, מחלקת תשושים, מחלקה סיעודית ומחלקת תשושי נפש. אופן השילוב בין המחלקות, סגנון המקום והעלות משתנים בין בתי האבות וניתן למצוא מקומות בהתאם ליכולת הכלכלית של הדייר ובני משפחתו.

מחלקות לעצמאיים-

פתרון דיור זה מתאים לאנשים עצמאים, אשר זקוקים למסגרת המספקת ביטחון וחברה.  

מחלקות לאנשים תשושים-

מסגרת המספקת לאנשים אשר זקוקים לעזרה קלה בתפקודיי היומיום. כדי להבין מצב תפקודי זה כנסו וקראו את המאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.

מחלקות לעצמאיים ותשושים-

אשר הינם בפיקוח משרד הרווחה, ניתן לקבל מימון של משרד הרווחה עבורם. עליכם לגשת לעובדת הסוציאלית בלשכת הרווחה על מנת לקבל לקבל מימון זה. 

מחלקות לקשישים סיעודיים ותשושי נפש-

הינם בפיקוח משרד הבריאות וניתן לקבל קוד של משרד הבריאות, על מנת לקבל מימון עבורם. עליכם לגשת ללשכת הבריאות הקרובה לאיזור מגוריכם ולקבל ייעוץ והכוונה על התהליך. סיעודיים זקוקים לעזרה ברוב עד כל תפקודי היומיום ותשושי נפש הינם קשישים החולים במחלות הדמנציה או שעברו אירוע מוחי ותפקודיהם הקוגנטיביים נפגעו.

מלבד השירותים הרפואיים, הדיירים בבית האבות נהנים מפעילויות חברתיות ומחוגים רבים. ישנם בתי אבות אשר דואגים לשלב את הדיירים בקהילה הכללית, באמצעות חוגים משותפים, פעילויות התנדבותיות ועוד. 

אפשרות חמישית של דיור לגיל השלישי- נופשון: 

נופשון הוא מסגרת מוסדית לאזרחים ותיקים הזקוקים לטיפול והשגחה לאחר שחרור מבית חולים ולמי שאינם יכולים לגור בביתם מסיבות משפחתיות או אחרות. השהות בנופשון היא לתקופה קצרה וכוללת לינה, ארוחות, טיפול אישי, שירותי בריאות, שירות סוציאלי ופעילות חברתית.

קיימים נופשונים ייעודיים לאזרחים ותיקים סיעודיים ולאזרחים ותיקים חרדים.

לאיתור נופשונים לאזרחים ותיקים בהתאם ליישובים שונים ברחבי הארץ, ראו במאגר השירותים של ג'וינט ישראל-אשל (יש לבחור בסוג השירות – "נופשון, RESPITE").

מי שהגיע לגיל פרישה, עצמאי, מוגדר כתשוש ועונה על אחד מאלה:

  1. הינו לאחר אשפוז בבית חולים וזקוק לעזרה בפעולות היום יום במסגרת מוגנת.
  2. משפחתו, או האדם המטפל בו זקוקים לפסק זמן.
  3. נותר זמנית ללא בית בשל מצב חירום (כגון שריפה או שיטפון).
  4. סובל מהתעללות וזקוק להגנה קצרת מועד, עד שתיבנה עבורו תכנית טיפול.

תהליך מימוש הזכות: האזרח הוותיק או בני משפחתו יפנו בבקשה להוציאו לנופשון אל המחלקה לשירותים חברתיים הסמוכה לאזור מגוריהם – לאיתור המחלקה הקרובה.

העו"ס המטפל יקבע את הזכאות, ימלא טופס "החלטה על השמה" ויחתים את הפונים על התחייבות כי הסידור הוא זמני ובסיומו האזרח הוותיק יחזור למגורים בקהילה. יש לציין כי, הנופשון, עד לתקופה של 15 ימים. יש צורך כי, יאושר על-ידי המחלקה לשירותים חברתיים. במקרים מיוחדים, יאושר נופשון בין 16 ל-60 ימים על-ידי המפקח המחוזי של השירות לאזרח הוותיק. בנוסף, במקרים שבהם לא ניתן להחזיר את האזרח הוותיק לביתו, ועד שתימצא עבורו מסגרת חלופית, תיתכן אפשרות לנופשון בין 31 ל-36 ימים בכפוף לאישור של מנהל השירות לאזרח הוותיק או סגנו. יש לציין כי, האזרח הוותיק יופנה לנופשון במסגרת המתאימה לתפקודו ובהתאם לבחירתו.

אפשרות דיור שישית- הוסטלים- דיור מוגן ציבורי- 

משרד הבינוי והשיכון מנהל כ-120 בתי דיור לגיל הזהב הכוללים כ-12,000 דירות בנות חדר וחצי או שני חדרים (לאיתור בתי דיור גיל הזהב באתר משרד הבינוי והשיכון). 50% מהדירות המתפנות מיועדות לעולים ו- 50% לוותיקים ולדיירים העוברים מהדיור הציבורי. יש לציין כי, בתי הדיור מופעלים ברובם על-ידי חברות ממשלתיות ובחלקם על-ידי חברות פרטיות.

בנוסף, הצוות של בתי הדיור כולל אם בית, איש אחזקה, עובדת סוציאלית, רכזת חברתית ומטפלת בקשישים. הדיירים משתתפים בפעילויות חברתיות שונות, כגון: מועדונים, חוגים, שיעורים וטיולים. כמו כן, המגורים בבית גיל הזהב כרוכים בתשלום שכר דירה הנע בין 8%-10% מקצבת הביטוח הלאומי או כל הכנסה אחרת של הדייר, מלבד קצבה (רנטה) המשולמת מממשלת גרמניה.

מי זכאי?

יחידים או זוגות העונים על כל התנאים הבאים: הינם חסרי דירה או דיירים בדירה של הדיור הציבורי היוצאים מדירתם. הגיעו לגיל פרישה ומתקיימים מקצבת זיקנה עם השלמת הכנסה. עצמאיים בתפקודם (אינם סיעודיים).

בהתאם להוראת שעה התקפה עד סוף דצמבר 2019, גיל הזכאות לכניסה לבית גיל הזהב הוקדם לגבי מי שזכאים לסיוע בשכר דירה: בבתים המופיעים ברשימה זו שיש מעט זכאים הממתינים לכניסה אליהם, גיל הכניסה המינימלי הורד ל- 60. בבתים המופיעים ברשימה זו שאין זכאים הממתינים לכניסה אליהם, גיל הכניסה המינימלי הורד ל- 55.

יש להגיש בקשה לקבלת יחידת דיור בבית גיל הזהב:

  • דיירי הדיור הציבורי יגישו את הבקשה לסניף החברה המאכלסת המטפלת בדירתם.
  • חסרי דיור יגישו את הבקשה באמצעות אחת מהחברות הנותנות שירותים למבקשי סיוע בשכר דירה.
  • יש לצרף לבקשה אישור תקף מהמוסד לביטוח לאומי על הזכאות לקצבת זיקנה עם השלמת הכנסה.
  • לאחר הגשת הבקשה יש לעבור ועדת התאמה:
    • תחילה ייבחן מצבו התפקודי של הפונה על-ידי רופא, כדי לוודא שהוא אינו סיעודי.
    • אם נמצא שהפונה עצמאי בתפקודו, הוא יעבור ראיון קבלה ובדיקת התאמה על-ידי ועדת הקבלה של בית גיל הזהב שהוא מבקש לעבור אליו.
  • מי שזכאותו אושרה, עשוי להמתין עד שיתפנה עבורו מקום בבית גיל הזהב, תקופה הנעה בין מספר שבועות למספר שנים (תלוי ביישוב שבו נמצא הבית). בתקופת ההמתנה, תיתכן אפשרות לקבלת סיוע בשכר דירה.

אפשרות דיור שביעית- שיקום במסגרת אישפוז לחולה שיקומי-

שיקום הוא שלב טיפולי בתהליך ריפוי מתמשך, שמטרתו היא שיפור התפקודים המוטוריים והקוגניטיביים הספציפיים שנפגעו עקב מחלה או פציעה. כמו כן, גם הגדלת עצמאותו האישית של החולה כך שיוכל לחזור ולנהל אורח חיים פעיל ובריא. יש לציין כי, האחריות למתן שיקום מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי וחלה על קופת החולים המבטחת את החולה על-פי התוספת השנייה לחוק.

קופות החולים מחויבות ליידע כל מטופל ומשפחתו אודות זכויותיו למיצויי פוטנציאל השיקום, תוך הפניה לגורמים המתאימים, וכן להביא לידיעתם את קיומם של גורמים מסייעים. תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוז או בקהילה.

חולה שיקומי שעומד בקריטריונים לשיקום במסגרת אשפוז, יאושפז לתקופה של עד שלושה חודשים. ייתכן אשפוז לתקופה ממושכת יותר, באישור ועדה מקצועית של קופת החולים.

מי זכאי?

  • הקריטריונים אותם קבע משרד הבריאות לשיקום באשפוז עבור חולה שיקומי:
    • התנאים המשפחתיים, הסוציאליים והסביבתיים אינם מאפשרים טיפול בבית או בקהילה.
    • מצבו הרפואי של המטופל דורש השגחה וטיפול סיעודי רפואי ממושך.
    • המטופל סובל מליקויים מוטוריים, קוגניטיביים, רגשיים, שפתיים והתנהגותיים, אשר טיפולם מצריך ידע מקצועי הקיים במסגרות שיקום ייעודיות.
    • לא ניתן לתת שיקום נאות בקהילה.
    • כל מעוכב דריכה (שאינו יכול לדרוך או לעמוד למשך תקופה מסוימת) יופנה למסגרת שיקום באשפוז, אלא אם נתן את הסכמתו לטיפול בקהילה. ישנה אפשרות לכך.
    • מטופלים לאחר אירוע מוחי או מטופלים הסובלים מבעיות נוירולוגיות אחרות, יופנו לשיקום רק אם מצבם התפקודי, כפי שנראה במבחן תפקודי, הורע משמעותית.

תהליך מימוש הזכות

  • ההפניה לשיקום נעשית בבית החולים לקראת השחרור.
  • בעת קבלת החלטה באשר למסגרת השיקום המתאימה, יש לשתף את המטופל ומשפחתו ולהתחשב בהעדפותיו.
  • ההחלטה על מתן השיקום ועל יעדיו תתקבל על-ידי רופא מומחה בגריאטריה או על-ידי מומחה בשיקום מבית החולים, ובהתייעצות עם נציג הצוות הרב מקצועי של בית החולים.
  • ההחלטה באשר לטיפול השיקומי תינתן לקופת החולים, למטופל ולמשפחתו, לפחות שני ימי עבודה לפני השחרור מהמחלקה.
  • נציג קופת החולים יבחן את המלצת בית החולים וייתן מענה מהיר (תוך שני ימי עבודה). סטייה מהמלצת בית החולים מחייבת נימוק מפורט ומתועד, תוך פירוט החלופות המוצעות למטופל.
  • אדם המתגורר רחוק ממשפחתו וילדיו, יוכל לבקש לעבור למחלקה שיקומית קרובה לאזור מגוריהם.

סירוב קופת החולים לאשר את האשפוז

  • כאשר הגורם המקצועי בבית החולים החליט שמטופל זקוק להמשך טיפול שיקומי באשפוז, וקופת החולים מסרבת לקבל המלצה זו ואינה מאשרת את המשך האשפוז, יש לפעול באחת הדרכים הבאות:
  1. לפנות להערכה שיקומית במסגרת השיקומית באשפוז.
  2. לפנות לחוות דעת נוספת של רופא מומחה בגריאטריה או בשיקום, המקובל ומוסכם על קופת החולים.

כל אי הסכמה חייבת להיות מפורטת ומנומקת.

חשוב לדעת

  • פצע לחץ או הזנה בזונדה אינם מהווים סיבה למניעת קבלת טיפול שיקומי.
  • כל החלטה שמתקבלת באשר לטיפול השיקומי תהיה מנומקת ומתועדת.

אפשרות דיור שמינית- בתי אבות עם מחלקות לסיעודיים מורכבים-

קשישים הנמצאים במצב סיעודי מורכב, מסודרים במוסדות סיעוד מורכב באמצעות קופות החולים. כדי להכיר מה הם הקריטריונים לחולה סיעודי מורכב כנסו למאמר- מצבים תפקודיים בגיל השלישי. 

סידור מוסדי לחולה המאושפז בבית חולים

כאשר קשיש המוגדר כחולה סיעודי מורכב מאושפז בבית חולים ומבקש להגיע לבית אבות, עליו לפנות לעובד סוציאלי במחלקה בה הוא מאושפז. העובד הסוציאלי יפנה לאחות קשר של קופת החולים בה הזקן חבר וזו תבקש מרופא גריאטר אישור לסידור הקשיש. תשובת הגריאטר בקופת החולים תינתן לבית החולים. עם קבלת האישור, העובד הסוציאלי ימסור לקשיש באיזה בית אבות הוא יכול להתאשפז וזאת על-פי הוראת קופת החולים. לאחר שיסודר התשלום, קופת החולים תנפיק התחייבות והקשיש יוכל לעבור לבית האבות.

סידור מוסדי לחולה הנמצא בבית

קשיש הנמצא בבית ומבקש לעבור לבית אבות, יפנה לרופא המשפחה שלו. אם הרופא מגדיר אותו כחולה סיעודי מורכב, הוא יעביר את הבקשה לרופא הגריאטר המופקד על סידורים במחלקות של סיעודיים מורכבים. עם קבלת האישור של הרופא או של אחר מטעמו, יימסר לקשיש באיזה בתי אבות הוא יכול להתאשפז וזאת על-פי הוראת קופת החולים. לאחר שיסודר התשלום, קופת החולים תנפיק התחייבות והקשיש יוכל לעבור לבית האבות.

תשלום לבית האבות

  • ההשתתפות העצמית של קשיש במחלקה סיעודית מורכבת הינה כ-116 ש"ח ליום (שיעורי ההשתתפות העצמית מתעדכנים מעת לעת ומשתנים בהתאם לקופת החולים ולסוג ביטוח הבריאות של הקשיש).
  • קשיש ערירי המתקיים מקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) בתוספת השלמת הכנסה בלבד, ישלם 80% מהכנסותיו עבור סידורו בבית האבות.

הגשת ערעור

  • אם לדעת הקשיש הוא אינו יכול לעמוד בתשלום ההשתתפות העצמית, עליו למלא טופס ערעור.
  • לטופס יש לצרף מסמכים המעידים על הכנסתו, הכנסות בת זוגו והכנסות ילדיו.
  • את הטפסים יש להגיש במרפאת האם של קופת החולים בה הוא מבוטח.
  • אם הקשיש אינו מרוצה מהחלטת ועדת הערר, הוא יכול להגיש ערעור למחלקת זכויות חברים של קופת החולים בה הוא מבוטח.

לסיכום-

כל 8 אפשרויות הדיור תלויות כמובן במצבו התפקודי והקוגנטיבי. כמו כן, עד כמה הקשיש מעורב בהחלטה, מחשבותיו, רגשותיו ובריאותו.

למצוא דיור מתאים לאדם שגידל אותנו או אנו מכירים אותו עוד כאשר היה צעיר ונמרץ, היא בהחלט משימה לא פשוטה מבחינה נפשית.

וודאו כי אתם אכן מקשיבים לדעותיו של יקירכם ושלכם, לפני שאתם מחליטים את החלטתכם הסופית.

האדם המבוגר זקוק לאהבה, איכפתיות וכבוד בגילו המתקדם. כפי שאתם קיבלתם ממנו לאורך חייכם. על כן, וודאו כאשר אתם מגיעים לבדוק דיור פוטנציאלי כי אכן יש יחס הולם ומכבד לדיירים. שימו לב למצבת כוח האדם במחלקות ובידקו את התקנים שלהם במשרדי הממשלה, בריאות ורווחה. בדקו את ציוני הבקרות שבתי האבות קיבלו או בסקרי שביעות רצון באתר משרד הבריאות או באתר גולד פקטור.

במידה ותרצו להתייעץ עימי על דיור מתאים ליקר לכם, מוזמנים ליצור עימי קשר דרך האתר או במייל irit@happyseniors.care או בנייד- 054-7758564 ואייעץ בשימחה, ללא עלות.

כמו כן, אוכל גם לעזור במעמד הכניסה לדיור הרלוונטי הן מבחינה נפשית והן מבחינת התהליכים הבירוקרטים להשגת מימון.

חידושים טכנולוגיים בטיפול באלצהיימר

חידושים טכנולוגיים בטיפול באלצהיימר


אלצהיימר – אחת מהמחלות הנפוצות בעולם, ועד היום חשוכת מרפא. למרות הופעתן של טכנולוגיות חדשות בטווח רחב של תחומים רפואיים; אנחנו עדייו רחוקים ממציאת הפתרון אשר יכול לזהות אלצהיימר בשלב הקדם קליני או להיפטר מהמחלה. אבל, ישנו מגוון רחב של חידושים טכנולוגיים בטיפול באלצהיימר;

חידושים המסייעים לחולים והופכים את חייהם לקלים יותר. הפעם נדבר על החידושים השימושיים ביותר אשר יכולים לעזור ליקיריכם לחיות חיים טובים יותר.

1. טלפון תמונות – אחד מהחידושים הפשוטים, אך המדליקים ביותר בטיפול באלצהיימר.

חולי האלצהיימר מתמודדים עם אבדן זיכרון הגובר לאורך זמן; מספרי טלפון הם בין הדברים הראשונים שהופכים למבלבלים עבורם. טלפון תמונות, כמו זה שבחנות האלצהיימר יכול לעזור מאוד במצבים אלו.

טכנולוגיה שימושית זו היא כמו גרסת הסמארטפון של חולי האלצהיימר. רבים מהדגמים כוללים את האפשרות לשמור מספר רב של מספרי חיוג לשירותי חירום והמספרים של יקיריהם.

במקרה של טלפון תמונות הזיכרון; המספרים הוחלפו בכפתורים גדולים בהם ניתן לשמור תמונות קטנות של אנשי הקשר הקרובים. המטופל יכול בקלות לבצע שיחת טלפון למספר הרצוי באמצעות לחיצה אחת על התמונה של האיש איתו הם רוצים לתקשר.

2. מכשירים לאיתור שוטטות

חולי האלצהיימר מפתחים נטייה לשוטט במקומות ציבוריים; ישנה סכנה שהם ילכו לאיבוד אם לא ישגיחו עליהם כהלכה.

התקנים כמו ג‘יוביט (Jiobit) יכולים להיות עזרה אמתית כאשר צריך לאתר את יקיריכם; במידה שהם שוכחים את הסביבה והולכים לאיבוד. ג‘יוביט הוא התקן קליפס מאובטח עם בלוטוס‘, GPS וחיבור WIFI המאפשר לכם לשמור על יקירכם בבית ומחוץ לבית.

התקן זה מאפשר לכם להגדיר גם מגבלה גאוגרפית (GEOFENCE) מסביב למקום מסוים כך שתקבלו התרעה במידה ועונד ההתקן חצה את אזור זה. ג‘יוביט גם זוכר את  דפוסי התנועה של החולה ומתריע כאשר יש בהם שינוי.

3. אלצהיימר מאסטר (The Alzheimer Master) – אחד החידושים החברתיים לטיפול באלצהיימר.

אלצהיימר מאסטר הוא למעשה אפליקציה בעזרתה ניתן להקליט קול של אדם מוכר ואהוב.

באמצעות הקלטת קולכם תוכלו ליצור תזכורת ללקיחת תרופות, שתייה מים, אכילה וכו‘. ניתן גם להשתמש בהקלטות אלו בתור שעון מעורר, כך תמנעו מיקיריכם חרדה רבה אשר יכולה להיגרם מצלול אזעקה רגיל. שמיעת קולו של אדם מוכר יכולה להיות הרבה יותר מרגיעה בהשוואה לצליל אזעקה.

יתר על כן, האפליקציה יכולה להקליט את תגובות המשתמש על מנת שתוכלו להבין מה מצבו בעזרת בחינת הנתונים. את אלצהיימר מאסטר ניתן להשיג עבור כל מכשירי אנדרואיד בעלות של 10$ עבור שימוש מלא. ניתן גם להוריד לתקופת ניסיון חינם.

4. אלקסה של אמזון (עוזר מופעל בקול)

חולי אלצהיימר עשויים להגיע לנקודה שבה הם מרגישים כמו נטל על המטפל או על משפחתם. לפעמים אפילו דברים פשוטים כמו התאריך של היום או השעה עלולים להישכח באופן קבוע. התמודדות עם שכחה זו עלולה ליצור מצב של סטרס גם לחולה וגם למטפל.

עוזר מופעל בקול כמו אלקסה של אמזון יכול לעזור מאוד בהקשר הזה. ניתן להשתמש בעוזר מופעל בקול בשביל התרעות ותזכורות, ניגון מוזיקה, סיפור בדיחות וסתם לנהל שיחת אינטראקציה עם החולה.

מכשירים אלו יכולים לענות על שאלות ללא הפסקה וניתן לחזור על השאלות כמה פעמים שהחולה רוצה. טכנולוגיות מתקדמות אלו יכולות לעזור לחולי האלצהיימר להרגיש פחות בודדים, ולחוות יותר שליטה על מצבם.

ניתן גם להשתמש בהם גם לצורך שליטה על דברים כמו הטמפרטורה בחדר ועצמת האור בהתאם לצרכים של החולה.

5. סילבר מות‘ר (The Silver Mother) – חיישן חדשני לבית לטיפול באלצהיימר

כאשר אחד מבני המשפחה מאובחן כחולה אלצהיימר; אלו הם יקיריהם אשר מוצאים את עצמם על תקן של מטפלים. במהרה הם מגלים, טיפול בחולה אלצהיימר הוא עבודה במשרה מלאה.

יש לעקוב אחר פעילות החולה, להעסיק אותם, לדאוג לביטחונם, לוודא שלקחו תרופות, לעזור להם עם מטלות היום יום ועוד דברים רבים חוץ מאלו. לא תמיד המטפל יכול לעקוב אחר הכל; זוהי בדיוק הנקודה בה סילבר מות‘ר נכנסת לפעולה.

מכשיר זה כולל מספר חיישנים אשר יכולים לעזור לנהל מעקב אחר דפוסי השינה, התרעות לתרופות, פעילויות וכו‘ של חולה האלצהיימר. החיישנים הם קטנים ופשוטים וניתן להשתמש בהם לצורך הכרת דפוסי ההתנהגות הרגילים של החולה, ולקבל התרעה כאשר ישנה פעילות חריגה.

כל הסנסורים מחוברים אחד לשני באמצעות רכזת אם המחוברת לראוטר.

6. אפליקציות לוח שנה

אפליקציות אלו מיועדות עבור המטפלים; אפליקציות כמו לוח השנה של גוגל יכולות לשמש לצורך מעקב אחר כל המטלות שעל המטפל לבצע.

לוח השנה יכול ליצור תזכורות אוטומטיות לצורך מעקב אחד נטילת תרופות; ביקורים חשובים ותורים לרופאים; והרבה דברים חוץ מזה. המטפלים יכולים גם לשתף פעולה באמצעות לוח השנה ולשתף את המטלות אחד עם השני; כך מספר אנשים יכולים לנהל מעקב על התורים והתזכורות.

7. שיפור איכות החיים – ספארק ממוריז (The Spark Memories Radio)

– מוזיקה הוכחה כמרגיעה ומקלה במצבי חרדה וכמסייעת לשיפור מצב הרוח של אנשים הסובלים מאלצהיימר ודמנציה.

ספארק ממוריז רדיו היא למעשה אפליקציה אשר כוללת אוסף של אלפי שירים ישנים. מנגינות אשר לוקחות אותנו אחורה לשנות השלושים ומאפשרות למטפלים לתזמן רשימת השמעה עבור יקיריהם בלחיצת כפתור. האפליקציה זמינה למכשירי אנדרואיד ואפל ועולה 9.99$ לחודש.

ככל הנראה נשאר לנו לחכות עוד הרבה זמן עד היום שבו נתעורר לשמוע על חולה האלצהיימר הראשון שנרפא. אך למרות זאת, בעזרת החידושים הטכנולוגיים המתאימים, יש לנו את היכולת להפוך את חיי החולים לשמחים יותר, מופחתי לחץ ונוחים עד כמה שאפשר.

אפשרויות הטיפול באלצהיימר – משינויים באורח החיים ועד לתרופות חדשניות

אפשרויות הטיפול באלצהיימר – משינויים באורח החיים ועד לתרופות חדשניות

שרה אהרוני בת ה 65 ידעה שמשהו לא בסדר מאז התקרית.

כשהיום התחיל הכל היה נהדר: שמים כחולים ובהירים, השמש זורחת, ובפעם הראשונה כל בני הדודים יגיעו יחדיו לחגיגת האביב השנתית בביתה. היא תכננה הכל בצורה מושלמת והייתה בעיצומן של ההכנות לארוחה. הצלי כבר היה בתנור, תפוחי האדמה כבר רתחו, הירקות התבשלו…

אפשרויות הטיפול באלצהיימר – משינויים באורח החיים ועד לתרופות חדשניות

הכל הולך להיות מושלם.

האורחים החלו להגיע ושרה החליטה להיכנס רגע הביתה ולשאוף אוויר קריר. זהו הרגע שבו זה קרה. כאשר שרה יצאה שוב מהגינה היא התבלבלה מהנוכחות של כל כך הרבה אנשים.

למה יש כל כך הרבה אוכל?
מה עושים כל בני הדודים אצלה בבית?
מה קורה כאן?

בעודה שואלת את בעלה, הזיכרון החל לחזור אליה, אבל החוויה השאירה אותה בהלם לשארית היום.

sad senior lady

שרה הייתה אישה בריאה. היא עבדה פעם בשבוע, הקפידה על תזונה, ישנה כרגיל; אך למרות הכל לא היה ניתן להתחמק מהעובדה – מחלת האלצהיימר החלה להתפתח וסימניה גברו מידי יום.

בעודה מבקרת את הרופא יחדיו עם בעלה אלכס, האבחנה הרפואית אושרה. לשרה אלצהיימר בשלב טרום קליני המתפתח בהדרגה לשלב הראשון של המחלה.

האבחנה – אלצהיימר

הרופא החל להסביר על האפשרויות שיש היום לטיפול באלצהיימר. התרופות הקיימות מנסות להפחית את  השפעת הסימפטומים של האלצהיימר ומסייעים לשפר את הזיכרון, או לחשוב בצורה ברורה.

התרופות פועלות מסייעות למטופלים לשמור על היכולת לבצע את פעולות היום יום (למשל להתקלח בעצמם, להכין אוכל, לעסוק בפעילות מחוץ לבית), לתקופה קצת יותר ארוכה מהאפשרות ללא התרופות.

אבל, בין שפע הניסויים בטיפול במחלה בתרופות ודרכים כימיות (חלקם הרב כושלים), התעוררה גם תקווה בקרב קהילת האלצהיימר; היתכן כי שינוי באורח החיים יביא לירידה בהשפעת האלצהיימר?

הקשר בין הלב לראש

מדענים חוקרים בהרחבה תיאוריה לפיה ישנו קשר בין בריאות הלב וכלי הדם לבין בריאות המוח.

אלצהיימר היא מחלת מוח ניוונית ואת התחלתה ניתן למנוע אם המוח נשאר בריא. הקשר בין הלב לראש מצביע על כך שמניעת מחלות כמו סכרת, מחלות לב, כולסטרול וכו', הפוגעים בלב, יכולים גם למנוע אלצהיימר. המחקר בתחום זה כולל:

  • שיפור אורח החיים באמצעות: באמצעות לוח זמנים נוקשה של אכילה, שינה ושגרת אימונים בהתאם לסימפטומים איתם אנו מתמודדים, ישנו סיכוי להפחית את התקדמות המחלה ולסייע בטיפול באלצהיימר.
  • יתר על כך, אורח חיים בריא הכולל שינה מספקת ודיאטה מאוזנת יכול למנוע גם בעיות לחץ דם, כולסטרול ומחלות לב (אשר כולם גורמי סיכון לאלצהיימר) וכך לשמור על בריאות הלב, כלי הדם (והמוח).
  • ניסויים בתרופות קיימות למניעת גורמי סיכון בלב למחלת האלצהיימר: למשל תרופות ללחץ דם נבדקות על חולי אלצהיימר על מנת לבדוק האם הן מפחיתות את הסימפטומים.

על פי המחקרים האחרונים, עולות תיאוריות המצביעות על כך שהאלצהיימר אינו מוגבל אך ורק לגורם גנטי; זה תלוי גם בהרגלי החיים של האדם, אינטראקציה חברתית, מחזור השינה, הדיאטה, האושר הנפשי וכו'.

לכן, אם אדם יכול לשנות את הרגליו ולמלא אחר שגרה המותאמת באופן מושלם לצורך מאבק בתסמיני האלצהיימר – זה עשוי לייצור שינוי במצב בריאותם.

אפשרויות הטיפול באלצהיימר – שינויים באורח החיים
הקשר בין הלב לראש

שרה בוחרת את הטיפול באלצהיימר

שרה החליטה לבחור בדרך פעולה זו לצורך הטיפול. הרופא ביצע סריקה מקיפה של גופה ושילב את הנתונים עם המידע על התסמינים והמידע הגנטי שלה.

כל המידע הוזן אל תוך אלוגריתם אשר התאים עבורה את שגרת חיים. זה כלל 8 שעות לשינה, 14 שעות של צום (החל מהערב), אימונים גופניים כמו ריצה, שחייה, הליכה ועוד.

לאחר כמה חודשים בה הקפידה על שגרה זו, היא החלה לחוש בשינויים. השינוי הקיצוני באורח החיים הפחית בצורה משמעותית את הסימפטומים. זהו אולי אינו פתרון לטווח ארוך, אך לפחות השפעת המחלה נדחתה.

מלבד התרחיש המתואר למעלה, ישנן גם דרכים אחרות אשר נבדקות כדרך לטיפול באלצהיימר. להלן כמה מהן:

1. התמקדות בעמילואידים לטיפול באלצהיימר:

עמילואידים הם משקעי חלבון עמילואיד בטא הנחשבים לסימפטום מאפיין של מחלת האלצהיימר. שיטות הטיפול המוצעות למטה נועדו למנוע את התפתחות העמילואידים (כלומר לעצור את המחלה):

התרופה סאראקטיניב (Saracatinib) למניעת הרס תאי עצב:

חלבוני עמילואיד בטא  בגוף עלולים לעורר חלבון אחר בשם Fyn ולהפעיל אותו בצורה אגרסיבית. כאשר חלבון FYN מופעל יתר על המידה הדבר גורם להתנוונות מוחית. אם ישנה דרך למנוע את הפעלת ה FYN, תהיה זו אבן דרך חשובה בדרך לטיפול באלצהיימר; זהו המקום בו סארקטיניב – תרופה אשר נועדה לצורך מניעת סרטן – נכנסת לתמונה.

כאשר התרופה נוסתה על עכברים, התרופה כיבתה את פעולת חלבון ה FYN והפסיקה את התנוונות המוח וסייעה לעכברים להפוך בחזרה את חלק מאובדן הזיכרון שלהם. החוקרים פועלים על מנת לבצע ניסויים בבני אדם ולבדוק את יכולות התרופה במניעת אלצהיימר בהקדם האפשרי.

נוגדנים מונוקלונלים:

נוגדנים מונוקלונלים הם תרופה המשמשת למניעת היווצרות עמילואידים. כמו כן היא גם מסייעת בהסרת עמילואידים וסילוק חלבוני עמילואיד בטא מהמוח. התרופה סולאנזומאב (solanezumab) פועלת כך והיא נמצאת בשלבי ניסוי בקרב מטופלים בשלב הטרום קליני של האלצהיימר.

2. חוסמי עמילואיד בטא (Beta-amyloid blockers):

דרך אחת למנוע את העמילואידים היא באמצעות הפסקת הייצור של חלבון עמילואיד בטא. חוסמי ייצור שונים משמשים בניסויים לחסום את פעילות החלבון.

3. מניעת דלקת:

אלצהיימר גורם לדלקת קלה (נפיחות, אדמומיות וגירוי) ברקמת המוח. התרופה ליאוקין (Leukine) נחקרת כיום בתור אמצעי למניעת הדלקת שאמורה למנוע את התקדמות האלצהיימר.

מהו הטיפול באלצהיימר שנחשב הטוב ביותר?

לצערנו אנו רק מתחילים לחקור את האפשרויות ועדיין אין לנו תשובה…

למרות שהטיפול התרופתי לצורך הפחתת סימפטומים נמצא בשימוש נרחב, שינויים באורח החיים – כמו אלו של שרה אהרוני – יכולים בהחלט להיות הטיפול היעיל ביותר לאלצהיימר אשר בו נשתמש בעתיד.

עם זאת, אין שני מוחות זהים, זוהי הסיבה מדוע כל טיפול משפיע אחרת על כל חולה אלצהיימר. כולנו נקווה, שיום אחד בעתיד, אנו נגיע ליום בו התרופה לאלצהיימר היא אינה חלום אלא מציאות.

מחפשים מידע על איך טכנולוגיה יכולה להשפיע על הטיפול באלצהיימר? היכנסו למאמר – חידושים טכנולוגיים לטיפול באלצהיימר.

כיצד להתמודד עם חולה דמנציה, אשר חוזר על אותם שאלות? טיפ מספר 5 מעניין במיוחד!

כיצד להתמודד עם חולה דמנציה, אשר חוזר על אותם שאלות? טיפ מספר 5 מעניין במיוחד!

מבוא-

אחד הסימפטומים המטרידים ביותר במחלת הדמנציה הוא: האדם החולה בדמנציה, חוזר על אותם שאלות שוב ושוב.  אציג לכם 6 דרכים אשר יעזרו לכם לשמור על שלוותכם בתקשורת שלכם עם החולה. בנוסף, יעזרו לחולי הדמנציה לווסת מתח וחרדה.

מדוע חולי דמנציה שואלים שאלות חוזרות?

לרוב, חולה הדמנציה, חוזר על אותם שאלות, משתי סיבות עיקריות: א. הוא פשוט שכח מה הוא שאל קודם. ב. הוא מרגיש חרדה, חוסר ביטחון ומתח אשר גורמים לו  לשאול את אותם שאלות כדי להרגיע את החרדה בה הוא נמצא.

לדוגמא: יום לפני התור לרופא של אמא, אמא שאלה מספר פעמים- למי התור ומתי התור מתקיים? ביום של התור עצמו, היא שאלה כל 20 דקות את אותם שאלות חוזרות. כמו כן, שעות ספורות לפני התור עצמו היא שאלה כל 5 דקות, את אותם שאלות שוב ושוב. זאת משום שהיא הפכה ליותר עצבנית, ככל שהתור לרופא התקרב.

דוגמא נוספת, בשלבים יותר מאוחרים של המחלה היא- כאשר הבת הלבישה את אמה, האם שאלה "לאן הולכים"? הבת ענתה לה, "הולכים לרופא". כעבור כמה דקות שוב האם שאלה, "לאן הולכים?" במקרה שכזה, האם קרוב לוודאי שכחה את שנאמר לה קודם וחזרה על אותה שאלה שוב.

6 טיפים כיצד להתמודד עם חולה דמנציה, אשר חוזר על אותם שאלות?

1.חיו את המציאות העכשווית שלהם-

טעות מאד נפוצה וטיבעית לחלוטין, הינה לתקן את חולה הדמנציה. כמו כן, להזכיר לו שהמציאות שהוא טופס אותה כנכונה, היא למעשה אינה נכונה.

להלן מקרה לדוגמא: שושנה (שם בדוי), התגוררה עם משפחתה בחיפה, בשנת 2012, כאשר החדר שלה היה בעליית הגג. כיום, בשנת 2019, משפחתה עברה להתגורר בנהריה, בדירה ללא עליית גג. שושנה, כיום עם דמנציה מתקדמת ושואלת שאלות חוזרות ונשנות כל יום על הזמן בו היא עוד התגוררה עם משפחתה בדירה עם עליית הגג בחיפה, בשנת 2012.

לדוגמא, שאלות כמו: " מתי הכלב באגס, יגיע מלמטה לחדר שלי?" או "מתי תתקנו את המעקה במדרגות לחדר שלי?" 

במקרה הנ"ל, שושנה נתקעה באירועים משמעותיים מסוימים מהעבר שלה, מה שגורם לה להיזכר בהם כל פעם מחדש ועל כן היא חוזרת ושואלת על אותם אירועים שוב ושוב.

תגובה "נורמלית" כביכול הינה, להזכיר לה כי היא מתגוררת בחדר רגיל בדירה אחרת כיום, אך זה לא מה שיגרום לה למצוא הגיון בעולם הפנימי שלה. התשובה הזו רק תזכיר לה עד כמה היא מבולבלת.

התגובה אשר יותר יכולה להועיל הינה, להשתתף בחוויה שלה, לדוגמה: כאשר היא שואלת שאלות מהסוג הנ"ל, יש להגיב כאילו שאנו עדיין חיים ב2012 בדירה עם עליית הגג שבחיפה.

לדוגמה: "הכלב  נמצא כעת בטיול בחוץ עם אחד הילדים". או שאחד הילדים יביא את הכלב לעליית הגג, כדי לארח לך חברה."

יכולים להיות מצבים אשר בהם האדם חולה הדמנציה יזהה היכן הוא נמצא ומה היא השנה שהוא חי בה ויהיו מצבים שלא.

להלן ספרים מעניינים בנושא של מחלת הדמנציה:

 2.השתמשו ב"שקרים" לבנים-

מומלץ להשתמש בהם, במיוחד במקרים בהם חולי הדמנציה מעוניינים לבצע משימות העלולות לסכן את חייהם. לדוגמא- ניקח את אותה גברת שושנה, אם היא מתעקשת לנהוג ברכב, משום שהיא בטוחה שהיא נוהגת היטב. מותר בהחלט בכדי לא לפגוע ברגשותיה, לומר לה כי הרכב נמצא כעת במוסך ולא ניתן לשימוש. עדיף לתת מקום לרגשותיהם, מאשר לנסות להסביר להם דברים שהם גם ככה לא יבינו או לא יזכרו.

סיבה נוספת, מדוע כדאי להשתמש בשקר לבן, היא למנוע מהם כאב או אבל. לדוגמה: להסביר לשושנה כי אחותה נפטרה עלול לגרום לה לכאב ועצב, איתו בני המשפחה המטפלים בה יאלצו להתמודד. במקום זאת, עדיף להגיד לה, כי אחותה יצאה כעת לקניות. מה שיגרום לשושנה קרוב לוודאי כעבור כ-20 דקות, לשכוח כי עובדה זו נאמרה לה כבר והיא תשאל את אותה השאלה שוב.

להשתמש בשקרים לבנים, לאדם הדמנטי, היא דרך עדיפה מאשר לומר לו את האמת העלולה להכאיב לו ולגרום לו למצב רוח רע. במיוחד, כאשר קיים סיכוי סביר שאותו אדם ישכח את האמת שנאמרה לו כעבור כ-20 דקות.

מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ שלנו- בנושא מחלות זיקנה:

3.הסיחו את דעתם- 

לחולי דמנציה, לעיתים קיימת שאלה שתקועה בראשם והם לא יכולים למצוא דרכים להיפטר ממנה. הדרך פעולה שעוזרת להם במצבים אלו, הינה, להסיח את דעתם בפעולה או במטלה שיש צורך לבצע אותה. לדוגמה ניקח את משפחתה של שושנה, אם שושנה שואלת את אותה השאלה שוב ושוב, כדאי מאד להסיח את דעתה במשפט כמו: "בואי נכין ביחד את הכריך". או ש"בואי לקפל עימי כעת את הבגדים" וכד'.

4.הכינו  להם לוח זיכרון לבן-

רצוי מאד, להכין להם לוח לבן קטן, בו יהיה רשום להם אילו משימות הם צריכים לבצע במהלך היום. כאשר המשימות כתובות על הלוח, אין לאדם הדמנטי צורך לשאול את אותם שאלות שוב ושוב, משום שהכל כתוב לו מול העיניים. גם אם הוא שואל שוב את אותה שאלה, פשוט מראים לו את הלוח הלבן עם המשימות שלו היום וזה יכול להרגיע אותו לכמה דקות הקרובות.

מה הם השלבים של מחלת הדמנציה?

מה הם השלבים של מחלת הדמנציה?

מבוא-


הופעת מחלת הדמנציה אינה זהה אצל כל החולים, אף על פי כן, הצליחו הרופאים לחלק את מהלכה האופייני של המחלה לשבעה שלבים עיקריים. משך המחלה נע בין 3-20 שנים, כאשר פרק הזמן הממוצע הוא 4-6 שנים מעת אבחון אלצהיימר (דמנציה)  ועד למות החולה.

בשלבים הראשונים קשה מאד להבחין בקיום מחלת הדמנציה. לאחר מכן, מתחיל החולה לשכוח דברים קטנים, כמו שמות של אנשים, מיקום של חפצים שתמיד הונחו במקום קבוע. לאחר מכן, שוכח את מה שרוצה להגיד. קורא פרק מספר ושוכח בכלל שקרא את הפרק. בהמשך, שוכח מה שאכל לארוחת הבוקר. מתחיל לאבד עניין בתחביבים אשר בעבר עסק בהתלהבות. כמו כן, גם מאבד עניין בסביבה בכלל. לא מזהה אנשים בסביבה הקרובה לו ומכאן המצב רק הולך ומחמיר.

במאמר זה יפורטו עבורכם 7 השלבים של מחלת הדמנציה, על מנת שתוכלו לזהות באיזה שלב של המחלה בן המשפחה\מטופל שלכם נמצא. זאת בכדי לבצע איבחון ולהתחיל לטפל בזמן וגם כדי לדעת כיצד להיערך לכל שלב.

שלב 1 של מחלת הדמנציה- לפני המחלה-

בשלב זה, אין סימפטומים בולטים למחלה. החולה נראה ונשמע בריא לחלוטין. עדיין לא ניתן לאבחן את המחלה בשלב זה. לאחר מכן, סימפטומים קטנים, מתחילים לתת את אותותיהם. אך, עדיין סימפטומים אלו ניראים יחסית נורמלים ולא ניתן לשייך אותם למחלת הדמנציה.

כמו כן, תסמינים מסוימים עלולים להתפתח בהדרגתיות ולא להיות מזוהים למשך תקופה ארוכה.

שלב 2- שיכחה קלה שעדיין נקשרת לגיל ולא למחלת הדמנציה.

מתחילה שכחה קלה, אשר עדיין לא גורמת לסביבה לחשוד שמדובר בדמנציה. החולה שוכח דברים כגון: לשכוח איכן חפצים נמצאים, לנעול את הדלת. בשלב זה, עדיין קשה לגריאטר לאבחן שמדובר בדמנציה.

שלב 3- הפרעה קוגנטיבית קלה שמתחילה לרמוז על מחלת הדמנציה.

הסביבה מתחילה לשים לב שמתחילה הפרעה קוגנטיבית קלה, המקרים של השיכחה, נעשים תכופים יותר. לדוגמא: לשכוח איכן המפתחות, למצוא אותם ואחרי כמה דקות לשכוח שוב איפה הם. להניח חפצים במקומות לא מותאמים. לדוגמא, להניח בגד בארון במטבח. החולה נוטה לשכוח שמות, לא מצליח ללמוד שמות חדשים, מתקשה בתפקוד בחברה או בעבודה, מתקשה לקרוא ובאופן כללי מתקשה להתארגן ולתכנן מראש. שלב זה נמשך בין שנתיים לשבע שנים.

שלב 4 של מחלת הדמנציה- שלב של דמנציה בינונית-

שלב שבו החולה מתחיל לאבד התמצאות בזמן ובמרחב. זהו השלב בו הרופא הגריאטר חייב לתת איבחון, משום שהסימפטומים מתחילים להיות ברורים לסביבה. דוגמאות לשלב זה: לשכוח מה החולה ראה ושמע בחדשות. לשכוח מה אכל בארוחת הבוקר באותו היום. חוסר יכולת להתרכז בדבר אחד לאורך זמן. לאבד עניין בעיסוקים שבעבר החולה אהב לבצע.

פגיעה ביכולת החשיבה המופשטת במשימות מורכבות, פגיעה ביכולת לתכנן פעילויות או לבצע פעולות קוגניטיביות מורכבות (כמו ניהול חשבון בנק). כמו כן, קושי בהיזכרות באירועים אישיים מהעבר, והחלשות גופנית.

שלב 5 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית בולטת המחייבת קבלת עזרה.

בשלב זה החולה סובל מירידה קוגנטיבית בולטת, המחייבת קבלת עזרה. לדוגמה: לשכוח מה הכתובת. לשכוח היכן בדיוק החולה נמצא והאם מדובר בבוקר, צהריים או ערב.
החולה מבולבל, יכולתו לבצע פעולות מורכבות מתדרדרת. בנוסף, נפגעת יכולתו להחליט ולהתאים את התנהגותו לנורמות וכללים חברתיים. 

קרוב ל-50 מליון אנשים אובחנו עם דמנציה בשנת 2017, בעולם. רובם חיים במדינות מתפתחות. המספר צפוי להכפיל את עצמו בעוד 20 שנה.

שלב 6 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית חמורה.

זהו שלב שלמשפחת המטופל כבר קשה מאוד לטפל באדם החולה לבד וזקוק לעזרה. הסימנים הינם: לשוכח את זהותם של קרובי משפחתו והאנשים הכי קרובים אליו. לשוכח לחלוטין כיצד לבצע את פעולות היומיום.

בשלב זה החולה מתקשה לישון, מתחיל לאבד שליטה על הסוגרים, מתחיל להיות חשדן יותר, לסבול ממחשבות שווא, מהזיות ומהתנהגויות כפייתיות. כמו כן, בשלב זה רבים מהחולים נוטים לצאת לשוטטויות, כאשר הם שוכחים מהר מאוד את מטרת היציאה ועשויים ללכת לאיבוד לסכן את עצמם.

שלב 7 של מחלת הדמנציה- ירידה קוגנטיבית חמורה ביותר-

החולה בשלב זה מאבד את היכולת שלו לתקשר ולדבר. הוא זקוק לעזרה יומיומית במשימות פשוטות מאד. הוא צריך עזרה בכל דבר מכיוון שהשרירים והרפלקסים הופכים לבלתי גמישים- הוא אינו יכול להגיע בזמן לשירותים, מתקשה ללכת, לשבת ואפילו להחזיק את הראש ולבלוע. מצב זה בדרך כלל נמשך חודשים ספורים, אך לעיתים גם שנים ארוכות של חוסר יכולת תפקוד וצורך בסיעוד קבוע.

לסיכום-

קיימת הערכה כי 75 מליון איש, עלולים לחלות בדמנציה עד שנת 2030 ו-131.5 מליון בשנת 2050. בכל מקרה, רק 20-50% מהמקרים, במדינות מפותחות מזוהות בסטטיסטיקה. במדינות המתפתחות המצב הרבה יותר גרוע, כאשר רוב האוכלוסיה נשארת ללא איבחון במהלך חייהם. הפצת המודעות למחלה ולשלביה השונים, יכולה להפחית במידה ניכרת את הכאב והעלויות הנדרשות לטיפול במחלה. הכל תלוי בכם, שתפו את המידע החשוב במאמר והפץ את המודעות למחלה עוד היום!

דילוג לתוכן