הסיבסוד מתבצע דרך ביטוח משלים של קופות החולים השונות. קופות החולים משתתפות במימון מכשירי שמיעה לבני גיל 65 ומעלה.
כללית– הסיבסוד נעשה דרך כללית מושלם. לקוחות כללית מושלם מעל גיל 18 הזקוקים לאביזרי עזר לשמיעה, יוכלו לקבלם – בהתאם לרשימה מוגדרת של דגמי מכשירים המופיעה באתר של כללית מושלם. לצורך קבלת השירות, יש להצטייד בהפניית רופא של שירותי בריאות כללית, או רופא המאושר על ידי כללית מושלם, או הפנייה מקלינאי/ת תקשורת של כללית. ניתן להשתמש בשירות לאחר 6 חודשים מההצטרפות לכללית מושלם. גובה ההחזר הוא עד 75% מעלות האביזרים, ועד לסכום מרבי של 1,100 ש"ח לשנה קלנדרית.
כיצד ניתן להשיג את הסיבסוד?-
יש לוודא כי בידיך המסמכים הבאים:
א. חשבונית מס וקבלות מקוריות חתומות על ידי נותן השירות. יש לוודא כי על גבי החשבונית יצוינו פרטי הרוכש וסוג האביזר שנרכש. במידה והחשבונית/קבלה שברשותך היא ממוחשבת/דיגיטלית יש לצרף הצהרה כי המקור לא הועבר לאף גורם אחר.
ב. הפניית רופא או קלינאית תקשורת של שירותי בריאות כללית, המאשרת את הצורך באביזר, רלוונטית לשנת הרכישה.
2. ניתן להגיש את הבקשה להחזר באמצעות אתר האינטרנט כאן>>>
3. כמו כן ניתן למלא טופס בקשה טופס החזר כספי לצרף לטופס הבקשה את המסמכים הנדרשים המפורטים מעלה ולשלוח לכללית מושלם, מחלקת התביעות, ת.ד 2265 בני ברק, מיקוד 5112201
שאר הקופות, אתם יכולים להיכנס לקישורים הבאים או ליצור קשר טלפוני ולבדוק-
קופ"ח מכבי, טלפון- *3555
קופ"ח לאומית– 1-700-507-507
קופ"ח מאוחדת– 1-222-3833
סיוע במימון מכשירי ניידות-
משרד הבריאות משתתף במימון מכשירי שיקום, ניידות והליכה.
סיוע במימון מכשירי הליכה-
מי זכאי?- אנשים עם נכות קבועה הזקוקים למכשירים, כולל מי שמאושפזים במוסדות סיעודיים, בתי חולים ומוסדות של משרד הרווחה.
ההשתתפות העצמית של המבוטח היא בגובה 25% מעלות המכשיר, או מתקרת ההשתתפות המירבית שנקבעה עבורו, לפי הנמוך מביניהם.
מקבלי הקצבאות הבאות פטורים מתשלום השתתפות עצמית (יש צורך להגיש אישורים מתאימים על הקצבה):
מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה
מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת שאירים
מקבלי קצבת נכות מלאה הכוללת תוספת משפחה
מקבלי גמלת הבטחת הכנסה
משפחות שהכנסתן נטו היא בגובה גמלת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה (הכנסה נטו היא לאחר שהופחתו הניכויים למס הכנסה, למוסד לביטוח לאומי, לביטוח בריאות, לקופת פנסיה ולוועד עובדים).
אנשים המתקשים לממן את חלקם, יכולים לפנות לעובדת הסוציאלית בלשכת הבריאות עם אישורי הכנסה של שני בני הזוג (תלוש משכורת/פנסיה/קצבה, שומת מס לעצמאים ומסמכים אחרים שידרשו).
העובדת הסוציאלית רשאית להגדיל את השתתפות משרד הבריאות עד ל-90% מעלות המכשיר במקרים הבאים:
באותה שנה נרכש מכשיר נוסף.
ישנם במשפחה אנשים נוספים הזכאים לסיוע במימון מכשיר באותה שנה.
באותה שנה היו למבקש הוצאות נוספות הקשורות לנכותו, שלא קיבל עבורן סיוע מגורם אחר.
המשפחה מממנת שהות של ילד או בן משפחה אחר מדרגה ראשונה במוסד.
המכשירים, כפי שנקבע בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם:
תותבות לגפיים, כפפות לכיסוי תותבת יד וגרבי גדם (במקרה של החלפת בית גדם או תותבת).
נעליים רפואיות מיוחדות.
חגורות תומכות גו ואורטוזות (סדים).
תהליך מימוש הזכות
יש להצטייד בהמלצה של רופא אורתופד או רופא שיקומי ולפנות אל רכזת הכוונה בלשכת הבריאות באזור המגורים.
למי ששוהים במוסדות, הפנייה תוכל להיעשות באמצעות המסגרת שבה הם שוהים.
רכזת ההכוונה תבדוק את הפרטים ותפנה את המבקש לרופא מורשה באמצעות כרטיס שיצויין בו שיעור ההשתתפות של המשרד.
המבקש יכול לבחור רופא מתוך רשימה שתימסר לו על-ידי רכזת ההכוונה.
הרופא יבדוק את המבקש ויקבע את זכאותו למכשיר.
המבקש יכול לבחור ספק מתוך רשימת בתי מלאכה מורשים.
לאחר קבלת המכשיר, יבדוק הרופא את איכותו והתאמתו לצרכי המבקש.
מוקד זימון תורים ארצי למטופלי מכון לואיס
מכון לואיס בשיתוף עם משרד הבריאות הקימו מוקד זימון תורים ארצי על מנת להקל על מטופלי המכון, ולצמצם את משך זמן ההמתנה לתור.
מטופלי מכון לואיס הזכאים למכשירי הליכה בהתאמה אישית, יכולים לקבוע תור באמצעות המוקד לרופאים המורשים בבתי החולים שבהם פועלות מרפאות המכון.
המוקד, שמספרו 03-7575660, פועל בימים א'-ה' בין השעות 8:30-15:30.
בשעות שבהן המוקד סגור, הפונה יכול להשאיר הודעה ויחזרו אליו.
נפגעי תאונות דרכים
ככלל, נפגעי תאונות דרכים מבוטחים משנת 1975 על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
עם זאת, החל מה- 17.05.2012 נפגעי תאונות דרכים זכאים לקבל מכשירי שיקום וניידות ממשרד הבריאות לאחר סיום ההליך המשפטי בעניינם מול חברת הביטוח, ובתנאי שפסק הדין/הסכם הפשרה שנקבע אינו כולל פיצויים עבור המכשירים גם לעתיד ואינו מונע ממשרד הבריאות להיפרע מחברת הביטוח.
עד למתן ההחלטה המשפטית, חברת הביטוח אחראית לאספקה או למימון של המכשירים הנחוצים.
לפרטים נוספים, ראו חוזר מינהל רפואה מס' 15/2014 – אישור אביזרי שיקום וניידות ומכשירי הליכה לנפגעי תאונות דרכים.
סיוע במימון מכשירי שיקום–
משרד הבריאות משתתף במימון מכשירי שיקום.
השתתפות המשרד היא בשיעור של 75% מהמחיר שנקבע בהתאם לסוג המכשיר, על-פי חלוקה לשתי קבוצות:
מכשירים שנקבע להם סכום מירבי (שאינו מחירו המלא של המכשיר).
מכשירים שיש לבדוק לגביהם 3 הצעות מחיר. מחיר המכשיר ייקבע על-פי ההצעה הזולה ביותר.
ההשתתפות העצמית היא בשיעור של 25% מהסכום שקבע משרד הבריאות (מלבד במקרים שבהם ניתן פטור ויפורטו בהמשך).
מי זכאי?
אדם עם מוגבלות קבועה הזקוק למכשיר שיקום ומתגורר בקהילה.
על-פי קביעת בג"ץ, המדינה אחראית למימון עבור מי ששוהה במסגרת חוץ ביתית של משרד הרווחה.
מי לא זכאי?
נפגע תאונות עבודה
נפגע פעולת איבה
נכי צה"ל
ניצולי שואה המקבלים תגמול ממשרד האוצר
נכי המלחמה בנאצים
ניצולי שואה המקבלים קצבה ליוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר
פטור מתשלום השתתפות עצמית-
למכשירי השיקום הבאים לא נדרשת השתתפות עצמית:
תותבות עיניים ותותבות (עדשות) סקלראליות
תותבות שד וחזייה לתותבת שד
לגבי שאר מכשירי השיקום, האוכלוסיות הבאות פטורות מתשלום השתתפות עצמית:
מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה
מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת שאירים
מקבלי קצבת נכות מלאה הכוללת תוספת משפחה
מקבלי גמלת הבטחת הכנסה
משפחות שהכנסתן נטו היא בגובה גמלת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה (הכנסה נטו היא לאחר שהופחתו הניכויים למס הכנסה, למוסד לביטוח לאומי, לביטוח בריאות, לקופת פנסיה ולוועד עובדים).
לקבלת הפטור מהתשלום יש צורך להגיש אישורים מתאימים, בהתאם לסיבה המזכה.
אנשים המתקשים לממן את חלקם, יכולים לפנות לעובדת הסוציאלית במשרד הבריאות עם אישורי הכנסה של שני בני הזוג (תלוש משכורת/פנסיה/קצבה, שומת מס לעצמאים ומסמכים אחרים שידרשו).
העובדת הסוציאלית רשאית להגדיל את השתתפות משרד הבריאות עד ל-90% מעלות המכשיר במקרים הבאים:
באותה שנה נרכש מכשיר נוסף.
ישנם במשפחה אנשים נוספים הזכאים לסיוע במימון מכשיר באותה שנה.
באותה שנה היו למבקש הוצאות נוספות הקשורות לנכותו, שלא קיבל עבורן סיוע מגורם אחר.
המשפחה מממנת שהות של ילד או בן משפחה אחר מדרגה ראשונה במוסד.
רשימת מכשירי השיקום
רשימת המכשירים, שנקבעה בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כוללת:
תותבות עיניים ותותבות (עדשות) סקלראליות לבני כל הגילאים. משרד הבריאות מממן את מלוא העלות (לא נדרשת השתתפות עצמית).
תותבות פנים – אף/אוזן/אורביטלית. תותבת שד, אחת לשנתיים. משרד הבריאות מממן את מלוא העלות או תקרת ההשתתפות שנקבעה (הנמוך מביניהם). חזייה לתותבת שד – המימון ניתן פעם אחת בלבד. משרד הבריאות מממן את מלוא העלות (לא נדרשת השתתפות עצמית). מכשירי תקשורת תומכת וחלופית – מערכות המאפשרות למשתמש בהן יכולת תקשורת באמצעות מסרים מוקלטים או מוקלדים המחליפים דיבור. השימוש במכשירים מאפשר לאנשים ללא יכולת דיבור או עם מובנות דיבור ירודה להביע את עצמם, ובכך לתקשר עם סביבתם באופן מיטבי ועצמאי, ככל הניתן.
הציוד שניתן לו מימון כולל:
מחשבים ייעודיים שתותקן עליהם תוכנה ייעודית. במקרים של מגבלה פיסית בהפעלת המחשבים ימומנו גם אביזרי נגישות להפעלתם (כגון עכבר מיוחד או מתגי הפעלה).
מערכות תקשורת תומכת וחלופית ממוחשבות המופעלות באמצעות מיקוד מבט, והעזרים הנלווים להן (כגון עמוד או זרוע לצורך העמדה מותאמת של המחשב).
תהליך מימוש הזכות-
יש לפנות לרופא הרלוונטי בקופת החולים לשם קבלת המלצה.
המסמכים הנדרשים לבקשת הסיוע:
למכשירי שמיעה – הפניית רופא אא"ג והמלצת קלינאית תקשורת בצירוף בדיקה אודיולוגית
למכשירי עזר לראיה (כולל תותבות עיניים) – המלצה של רופא עיניים
תותבות שד – המלצה של רופא משפחה/ רופא פנימי/ אונקולוג/ כירורג
תצלום תעודת זהות
הגשת המסמכים ללשכות הבריאות יכולה להיעשות על-ידי קופות החולים או ישירות על-ידי הפונה/נציג מטעמו.
את הבקשה מגישים לרכזת המכשירים במחלקה למחלות ממושכות ושיקום בלשכת הבריאות הקרובה.
ניתן להגיש את המסמכים בימי קבלת קהל במחלקה, בדואר או בפקס.
ועדה מקומית תדון בבקשה והחלטת הוועדה (אישור הבקשה או דחייתה) תישלח במכתב תשובה לפונה.
הנחיות לגבי המשך התהליך יפורטו במכתב התשובה שישלח למי שאושרה בקשתו.
מי שקיבלו אישור זכאות לרכישה עצמית, יעבירו ללשכת הבריאות את המסמכים הבאים לצורך קבלת החזר כספי:
אישור הזכאות
טופס אישור קבלת המכשיר (חתום)
חשבונית וקבלה – מסמכים מקוריים
פרטי חשבון הבנק לצורך העברה בנקאית של ההחזר הכספי (באמצעות צילום צ'ק מבוטל)
ערעור
מי שבקשתם לסיוע נדחתה, רשאים לערער על החלטת הוועדה.
הערעור יוגש בכתב באמצעות לשכת הבריאות.
הדיון בוועדת ערר ייעשה תוך 30 יום מתאריך קבלת הערעור והטיפול בו בלשכת הבריאות.
חשוב לדעת
האישור למימון המכשיר יהיה בתוקף למשך חצי שנה.
רשימת הציוד לניידות הניתן עליו סיבסוד ע"י משרד הבריאות-
המכשירים, כפי שנקבע בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם:
כסאות גלגלים ידניים
טיולונים
כסאות טיולון (BUGGY)
כסאות גלגלים ממונעים
כסאות גלגלים לשירותים
כריות מיוחדות לכסאות גלגלים
אינסרטים (מערכות ישיבה) לכיסאות גלגלים
מיטות פאולר מלא + HI-LOW הידראוליות וחשמליות
מזרוני אויר חשמליים (סטנדרטיים) למניעת פצעי לחץ
מנופים ביתיים חשמליים והידראוליים
הליכונים אחוריים
רולטורים
הליכון אמות
קביים קנדיות
זחלילים/מעלי מדרגות ניידים – במקרים חריגים
מכשירים במימון מלא למקבלי קצבאות
המכשירים הבאים ממומנים רק למקבלי הקצבאות שצוינו לעיל (ללא צורך בהשתתפות עצמית):
הליכונים רגילים
מקלות הליכה לסוגיהם
כריות ספוג למניעת פצעי לחץ
מזרוני ספוג סטנדרטיים ("תבנית ביצים")
תהליך מימוש הזכות
יש לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים.
רופא המשפחה או רופא מומחה אחר יעביר את הפניה לפיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק (בעל תעודת הרשאה להמליץ), לצורך בדיקת זכאות להשתתפות במימון המכשיר.
הגורמים המקצועיים בקופת החולים ינחו את הפונה לגבי המסמכים אותם עליו להגיש ועל תהליך הגשת הבקשה למשרד הבריאות.
מסמכים שיש להגיש:
דו"ח רפואי/סיעודי עדכני חתום על-ידי רופא ואחות
מפרט ו/או המלצה של פיזיותרפיסט/ית או מרפא/ה בעיסוק של קופת החולים המבטחת
דו"ח סוציאלי חתום על-ידי עו"ס מקופת החולים או מהמחלקה לשירותים חברתיים ביישוב (מומלץ במקרה של מכשירי ניידות ממונעים/חשמליים או על-פי דרישת הלשכה)
תצלום תעודת זהות
לפרטים נוספים הרלוונטיים למכשיר הספציפי ניתן ללחוץ על הקישור של אותו מכשיר באתר משרד הבריאות.
הגשת המסמכים ללשכות הבריאות יכולה להיעשות על-ידי קופות החולים או ישירות על-ידי הפונה/נציג מטעמו.
את הבקשה מגישים לרכזת המכשירים במחלקה למחלות ממושכות ושיקום בלשכת הבריאות הקרובה.
ניתן להגיש את המסמכים בימי קבלת קהל במחלקה, בדואר או בפקס.
ועדה מקומית תדון בבקשה והחלטת הוועדה (אישור הבקשה או דחייתה) תישלח במכתב תשובה לפונה.
מכשירים מורכבים (מיטה עם מנגנון חשמלי, כיסא גלגלים ממונע, מנוע עזר לכיסא גלגלים ידני, מנוף עם הפעלה חשמלית וזחליל) מועברים לדיון בוועדה מחוזית.
הנחיות לגבי המשך התהליך יפורטו במכתב התשובה שישלח למי שאושרה בקשתו.
מי שקיבלו אישור זכאות לרכישה עצמית, יעבירו ללשכת הבריאות את המסמכים הבאים לצורך קבלת החזר כספי:
אישור הזכאות
טופס אישור קבלת המכשיר (חתום)
חשבונית וקבלה – מסמכים מקוריים
פרטי חשבון הבנק לצורך העברה בנקאית של ההחזר הכספי (באמצעות צילום צ'ק מבוטל)
הגשת בקשה לבני 70 ומעלה
בפניות של בני 70 ומעלה ישנה אפשרות להגיש את הבקשה למימון מכשירי ניידות באחת מהדרכים הבאות:
פניות אלה מטופלות על-ידי משרד הבריאות באמצעות חברה חיצונית.
ערעור-
מי שבקשתם לסיוע נדחתה, רשאים לערער על החלטות הוועדות.
הערעור יוגש בכתב באמצעות לשכת הבריאות.
הדיון בוועדת ערר ייעשה תוך 30 יום מתאריך קבלת הערעור והטיפול בו בלשכת הבריאות.
תיקון מכשירי ניידות
משרד הבריאות מממן את תיקון מכשירי הניידות לאחר תום תקופת האחריות שניתנה על-ידי הספק.
החל מה-01.04.2017 ניתן לכל האוכלוסיות מימון מלא גם לתיקונים של מכשירי הניידות הידניים (כגון כסא גלגלים ידני וכסא גלגלים לשירותים), כפי שניתן לפני כן רק לתיקונים של מכשירי ניידות חשמליים. לפרטים נוספים ראו בחוזר מינהל הרפואה מיום 04.05.2017.
המשרד רשאי לגבות השתתפות במימון התיקון במקרה של תקלה הנובעת מרשלנות, משימוש בלתי סביר, או משימוש בניגוד להוראות היצרן, הספק או משרד הבריאות.
מכשירי ניידות שסופקו עד שנת 2014:
לאחר תום תקופת האחריות אין לפנות ישירות לספקים לצורך קבלת שירות תיקונים.
אם נדרש תיקון למכשיר יש לפנות למוקד "קול הבריאות" בטלפון: 5400*, 08-6241010.
מרבית התיקונים מתבצעים באמצעות היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות.
מכשירי ניידות שסופקו החל משנת 2014:
במכשירים שסופקו על-ידי ספקים מורשים (במכרז), יש לפנות ישירות אל הספק המורשה שסיפק את המכשיר.
המכשירים הבאים יוחזרו ללשכת הבריאות עם תום השימוש בהם:
כיסאות גלגלים ידניים (על כל סוגיהם)
כיסאות גלגלים לשירותים
כיסאות גלגלים ממונעים
כיסאות גלגלים עם מנועי עזר
טיולונים
מיטות
מנופים
זחלילים/ מעלי מדרגות ניידים
הליכונים מיוחדים (רולטורים)
מקבל המכשיר וערב נוסף (או ערב בלבד), צריך לחתום בעת קבלת המכשיר על טופס התחייבות ושטר חוב המבטיחים את החזרת המכשיר בתום השימוש בו.
חשוב לדעת
האישור למימון המכשיר יהיה בתוקף למשך חצי שנה.
מפרט ההמלצה שיאושר בלשכת הבריאות, כולל בתוכו מידע תפקודי ורפואי המועבר, במידת הצורך, לספקים לקבלת הצעות מחיר. אדם המעוניין לשמור על חיסיון בהעברת המידע, יפנה בבקשה ללשכת הבריאות באיזור מגוריו.
בחודש נובמבר 2018 יצאה לדרך הרפורמה החדשה בסיעוד המשותפת למשרד הבריאות, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה. מאמר זה בא להסביר את המצב החדש בהתאם לרפורמה ולתת כלים לבחירה בין האפשרויות השונות.
פרק א'- הגדרות יסוד:
בבואנו לבחון מהם השינויים העיקריים ברפורמה החדשה בסיעוד עלינו להגדיר מס' נושאים עיקריים עליהם היא מתבססת.
1 .גמלת סיעוד-
קצבה הניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי. עד לחודש אוקטובר 2018 ניתן היה לקבל את הגמלה באחת מ 2 הדרכים הבאות: א.מעסיקי עובדים ישראליים- דרך חברת סיעוד או ישירות לחשבון הבנק (זאת במידה ויש למקבל הגמלה אפשרות להוכיח כי הוא מקבל שירות של מטפלת ישראלית למשך 6 ימים בשבוע ו 12 שעות ביום). ב. מעסיקי עובדים זרים- דרך חברת סיעוד (ראו מאמר קודם שלי), או בגמלה ישירה לחשבון הבנק של בעל הגמלה.
2. מבחן A.D.L-
זהו המבחן התפקודי אותו מבצע הביטוח לאומי באמצעות אחיות הבאות לבית מקבל הגמלה. המבחן מורכב מ 6 בדיקות עיקריות:
א. קימה ושכיבה.
ב. ניידות.
ג.רחצה
ד. לבוש
3 .רמות הזכאות- 6 רמות שנקבעו:
א. רמה 1 – בין 5.2 ל 3 נקודות ב. רמה 2 – בין 5.3 ל 5.4 נקודות ג. רמה 3 – בין 5 ל 6 נקודות ד. רמה 4 – בין 5.6 ל 5.7 נקדות ה. רמה 5 – בין 5.7 ל 9 נקודות ו. רמה 6 – החל מ 5.9 נקודות ומעלה.
פרק ב'- השינויים העיקריים ברפורמה:
ישנם 2 שינויים עיקריים ברפורמת הסיעוד 1 .שינוי בשעות הסיעוד בהתאם לכל רמה:
עד חודש אוקטובר 2018 היו 3 רמות בקבלת גמלת הסיעוד. רמה א'-
הקנתה למקבליה 9.75 שעות סיעוד בשבוע.
רמה ב'-
הקנתה למקבליה 19 שעות סיעוד שבועיות בעת העסקת מטפל/ת ישראלי/ת ו 16 שעות סיעוד למעסיקי עובדים זרים.
רמה ג'-
הקנתה למקבליה 22 שעות סיעוד שבועיות בעת העסקת מטפל/ת ישראלי/ת ו 19 שעות סיעוד למעסיקי עובדים זרים.
החל מחודש נובמבר ישנן 6 רמות לגמלה ככתוב לעיל. (בהמשך המאמר, תפורטנה הרמות בהתאם לשירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהן).
2 .סכומי התשלום בעת קבלת הגמלה או חלקה באופן ישיר, סכום הכסף המשולם לזכאי גמלת הסיעוד בכל רמה עלה משמעותית.
למעשה, המדינה על ידי פיצול הרמות והרחבתן, הגדילה את השתתפותה במימון סיעוד בגיל השלישי. אם בעבר סכום המקסימום אותו ניתן לקבל היה 3650 ₪ הרי שהיום בעלי גמלת סיעוד ברמה הגבוהה ביותר יכולים לקבל סכום של 4900 ש"ח בקירוב.
עם זאת, חשוב לציין כי את הגמלה הגבוהה ביותר יכולים לקבל רק אלה המקבלים ניקוד בודד. (ניקוד עבור בודד- מי שאין לו בני משפחה שגרים איתו או שבן/ בת זוגו/ה מקבל אף הוא גמלת סיעוד.
מקבלי גמלה שמוכרים כחולים במחלות הזקנה (אלצהיימר, דמנציה וכדומה) מקבלים את הניקוד הגבוה ביותר האפשרי ללא קשר למצבם התפקודי. ניקוד זה מגיע מתוך תפיסה האומרת כי מקבל גמלה דמנטי, אינו יכול להיות אחראי למעשיו ולכן, אין מה לבדוק את יכולותיו התפקודיות. לפיכך, חולה דמנטי מקבל 9 נקודות באופן אוטומטי ובמידה והוא מקבל ניקוד בודד הרי שהוא מגיע לרמה 6. היה והוא מתגורר עם בן/בת זוג או בן משפחה כזה או אחר, הוא יקבל את 9 הנקודות ויגיע לרמה 5.
פרק ג'- השירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהרמות למקבלי גמלה שאינם זקוקים להשגחה של 24 שעות ביממה:
רמה א':
מטפלת דרך חברת סיעוד 5.5 שעות או גמלה כספית בסך 1407₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג),
מועדון (2 שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
מוצרי ספיגה
רמה ב':
שעות או מטפלת מחברת סיעוד ל 10 שעות או מטפלת דרך חברת סיעוד ל-6 שעות בשילוב גמלה כספית על סך ₪ 820 לחודש.
שרותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 ש"ש ל-5 ק"ג).
מועדון ( 2 שעות שבועיות )
לחצן מצוקה (0.25 ש"ש)
מוצרי ספיגה
רמה ג':
מטפלת דרך חברת סיעוד 15 שעות או מטפלת מחברת סיעוד ל-11 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש.
באופן חריג וע"פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל 10 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1025 ₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
מועדון (2 שעות שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות ),
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג),
מוצרי ספיגה
רמה ד':
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-19 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל15 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש, באופן חריג וע"פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל -12.5 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1300 ₪ לחודש. שירותי סיעוד נוספים: • כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג), • מועדון (2.75 ש"ש ליום) • לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות) • מוצרי ספיגה
רמה ה':
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-23 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל-19 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש. באופן חריג וע"פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל-15.5 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1570 ₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
• כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג),
• מועדון (2.75 שבועיות ליום) ,
• לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
• מוצרי ספיגה.
רמה ו':
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-28 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל-24 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש. באופן חריג וע"פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל-18.5 שעות, בשילוב גמלה כספית בסך 1910 ₪ לחודש. שירותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג),
מועדון (2.75 שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
מוצרי ספיגה
פרק ד'-השירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהרמות למקבלי גמלה שזקוקים להשגחה של 24 שעות ביממה.
מקבלי גמלה שמעסיקים עובדים זרים (ו/או מקבלי גמלה המעסיקים עובדים ישראלים למשך 6 ימים בשבוע, למשך 12 שעות ביום), יכולים לבחור האם לקבל את הכסף דרך חברת סיעוד או בגמלה ישירה. במאמר קודם שלי בעניין זה, הראיתי כי ישנו פער שמתבטא באלפי שקלים לשנה בין המעסיקים שבוחרים לקבל את הגמלה באופן ישיר, לבין אלה שמקבלים את הגמלה דרך חברות הסיעוד ולכן, לא נתמקד בכך במאמר זה. עם זאת, חשוב לציין את סכומי הכסף אותם משלם המוסד לביטוח לאומי למקבלי גמלה ישירה כדלהלן:
פרק ד'- ניצולי שואה 9 שעות סיעוד
ניצולי שואה המוכרים ע"י הרשות לזכויות ניצולי שואה ו/או ועידת התביעות זכאים ל 9 שעות סיעוד שבועיות נוספות מעבר לגמלת הסיעוד הניתנת ע"י הביטוח הלאומי.
הזכאות לקבלת 9 שעות אלו הינה עמידה בדירוג של 6 נקודות ADL (רמה 3 כדלעיל) במבחן התלות ובנוסף, בכך שגמלת הסיעוד אינה מופחתת בשל הכנסות.
ע"פ הרפורמה החדשה, אותם ניצולי שואה , הזכאים לתוספת זו יכולים לקבל את הגמלה הזו באופן כספי ישירות לחשבון הבנק מה שיוסיף להם 1842 ₪ בכל חודש.
האפשרות לבחירת גמלה ישירה ניתנת רק למי שמעסיק מטפל צמוד ל 24 שעות.
פרק ה'-שיקולים לקבלת גמלה בכסף או באופן ישיר:
בבואנו לקבל חלק מהגמלה או כולה באופן ישיר, עלינו לקחת בחשבון מס' גורמים המשפיעים על ההחלטה:
1.בירוקרטיה-
חברות הסיעוד טוענות לא אחת כי מקבל גמלה באופן ישיר נמצא "לבד" מול העובדים אותם הוא מעסיק. הנחה זו הינה משוללת כל יסוד היות והאחראים להעסקתם של העובדים הזרים הינם התאגידים והלשכות הפרטיות. לחברת הסיעוד אין כל אחריות כלפי העובד הזר. למעט תשלום השכר אין לה קשר איתו ואף שהיא נחשבת מעסיקה שלו, מקבל הגמלה ובעל הרשיון הוא המעסיק הראשי. על כן, עליו לנהל את העסקת המטפל ללא קשר לחברת הסיעוד.
למעשה, חברת הסיעוד הינה גוף שעומד בדרך בין מקבל הגמלה לעובד ובכך, מסרבל את העסקה. על כן, על מקבל הגמלה לדעת כי, בכל מצב בו הוא מעסיק מטפל עליו להתייחס לכך כמעסיק מלא ובשל כך, עליו לנהל את ההעסקה כפי שדורש החוק. חברת הסיעוד לא תיתן לו את המענה אותו הוא צריך ברגע שהעובד יסיים את ההעסקה. להיפך, ברוב הפעמים מקבל הגמלה לומד כי חברת הסיעוד לא מסרה לו את המידע הנדרש לו כמעסיק והוא נשאר לבד מול ארגוני העובדים ובראשם "קו לעובד".
2.שיתוף בני משפחה-
כפועל יוצא מכך שהעסקת מטפל ל-24 שעות, דורשת ממקבל הגמלה לנהל את ההעסקה, ישנה חשיבות רבה בשיתוף בני המשפחה בהעסקה זו. שיתוף זה יכול פעמים רבות להיות ההבדל בין העסקה מוצלחת להעסקה כושלת. בן המשפחה המנהל את ההעסקה יהיה זה שעוסק בכל העניינים הבירוקרטיים אל מול העובד והרשויות השונות. כל בעיה של העובד תופנה ישירות לבן המשפחה והמטופל יוכל להיות זה שמקבל את השירות ללא סכסוכים או קונפליקטים הנוגעים לשכר, תנאים, חופשות וכדומה.
3.היכולת להשתמש בתשלום המתקבל באופן ישיר למימון הסיעוד-
ע"פ הרפורמה החדשה, אותם ניצולי שואה , הזכאים לתוספת זו יכולים לקבל את הגמלה הזו באופן כספי ישירות לחשבון הבנק מה שיוסיף להם 1842 ₪ בכל חודש.
האפשרות לבחירת גמלה ישירה ניתנת רק למי שמעסיק מטפל צמוד ל 24 שעות.
לצערנו הרב, קשישים רבים במדינה אינם "גומרים את החודש". במצב שכזה כל סכום כסף ולו הקטן ביותר שנכנס למקבל הגמלה ישירות לחשבון הבנק, משמש למימון היום יום ולא למימון הסיעוד. היה ובני המשפחה מעורבים בניהול הגמלה, הרי שעליהם לנהוג בחוכמה ולא להשתמש בכסף לקניות של מוצרים מהמכולת.
יש לקחת בחשבון כי כאשר מגיע מקבל הגמלה למצב סיעודי, ברוב המקרים המצב אינו הפיך אלא רק מחמיר ובעקבות כך, ההוצאות הסיעודיות עולות. מכשירים שונים, תרופות, העסקת עובד צמוד ל24 שעות, קבלת חוו"ד פרטית מרופא מומחה וכדומה עולים כסף רב. על כן, ככל שבני המשפחה המעורבים יחסכו את הכסף המתקבל באופן ישיר וישמרו אותו ליום בו יצטרכו אותו ייטב להם.
ניתן מס' דוגמאות:
לחודש, עלות העסקת עובד זר נעה כיום סביב ה-9000 ש"ח לחודש. ביקור בית פרטי של רופא מומחה (1000 -1500 ש"ח ובחלק מהתחומים כפליים). כסא גלגלים באופן פרטי, 5000-3000 ש"ח. מקבל גמלה המקבל מטפל מחברת סיעוד ומשלב עם הטיפול גמלה בכסף וחוסך את הסכום אותו הוא מקבל באופן ישיר מכין למעשה את הקרקע לעתיד טוב יותר עבורו.
פרק ו'- סיכום:
רפורמת הסיעוד החדשה, נותנת למקבלי גמלת הסיעוד אפשרויות חדשות רבות. אין ספק שברפורמה הושקעה מחשבה רבה במטרה לתת יותר למקבלי גמלת הסיעוד. השינוי ברמות הטיפול והגדלת השעות בכל רמה מאפשרות למקבל הגמלה לחשב ולתכנן את צעדיו קדימה- מה שלא היה חלק מהאפשרויות עד היום. תכנון נכון וקבלת ההחלטה האישית מתאימה לכל מקבל גמלה הינן אבן יסוד בהגעה לגיל השלישי או למצב סיעודי. ניתן לשאול האם הרפורמה החדשה מספיקה וסביר שהתשובה תהיה שלא ויש דברים רבים נוספים שצריך לעשות, אבל, אין ספק שהרפורמה החדשה הינה צעד ראשון וחשוב ליצירת מענה כולל לבני הגיל השלישי הנמצאים במצב סיעודי.
הפוסט נכתב ע"י: מרדכי סייג, מנכ"ל חברת סל"ה- סיוע ייעוץ והכוונה לגיל השלישי.
מצבים תפקודיים שונים אצל אדם, נקבעים ביחס ליכולתו לבצע פעולות בסיסיות הנקראות פעולות היום יום. פעולות אלו הן: להתלבש, לאכול, לשלוט בסוגרים, להתרחץ, להתנייד ולבצע מעברים בין תנוחות (למשל משכיבה לישיבה) באופן עצמאי בבית.
פעולות אלו הנראות לנו "בסיסיות" מתחילות לקבל משמעות שונה עם הגיענו לגיל הזקנה. כמו כן, אצל הקשישים בהם אני מטפלת, הן אינן בסיסיות כלל.
קיימים שישה מצבים תפקודיים אצל קשישים על סמך ההגדרות והחוקים במדינת ישראל. הגדרות אלו תקבענה מי מהרשויות אחראי על המימון של סידור המחייה החוץ ביתי של ההורה או קרוב המשפחה שלכם. במילים אחרות, על פי המצב התפקודי, ניתן לקבוע היכן האדם יחיה ומה יהיו תנאי הטיפול בו.
על כן, החשיבות בהבנת מצבים תפקודיים אלו גדולה מאוד.
ששת המצבים הללו הן כדלקמן:
1. מצבים תפקודיים: עצמאי-
עצמאי הוא מי שאינו זקוק לעזרה כלל בפעילויות היום-יום. מי שמתפקד בכוחות עצמו בצורה מיטבית בכל אחת ואחת מהפעילויות. על כן, אינו נזקק לעזרה של אדם או מכשיר (כגון הליכון וכד') לקיים את אורח חייו. אנשים עצמאיים, חיים ללא קושי בקרב הקהילה בה הם חיים, או אם הם בחרו לעשות כן במסגרת של דיור מוגן.
במידה ובן המשפחה המבוגר שהינו עצמאי, מרגיש בדידות ומעוניין בבית אבות המתאים לעצמאיים. אך, אין לו את היכולת הכלכלית לשלם על הדיור המוסדי, עליו לפנות לעו"ס האחראית על קשישים בלשכה לשירותים החברתיים בעירו.
עליו לבקש ממנה לעזור לו להתחיל את התהליך של מימון שהותו בדיור המוסדי בו הוא מעוניין לחיות.
להתחלת התהליך, תצטרכו לדאוג להביא מסמכים המפרטים את הכנסותיו של בן המשפחה המבוגר ושל ילדיו. אם יש ברשות בן המשפחה המבוגר, דירה, יילקח בחשבון עלות השכרתה. שירותי הרווחה נוהגים להעביר בהוראת קבע את כל הכנסות של בן המשפחה המבוגר אליהם.
כך שבחשבונו נשאר כ-500 ש"ח לשם דמי כיס חודשיים בעת שהותו בבית האבות. כמו כן ייגבו מהילדים סכום השתתפות על פי חישוב סולם ההכנסות שלהם. חשוב לדעת: יש היום בתי אבות בפיקוח של משרד הרווחה שמקבלים אליהם קשישים בהשמת משרד הרווחה.
2. מצבים תפקודיים:תשוש או תשוש גוף-
כאשר רמת התפקוד יורדת ונפגעת היכולת לתפקד באופן עצמאי בפעילויות היום-יום, עובר הקשיש למצב תפקודי החדש הנקרא תשוש, או תשוש גוף. במצב זה הקשיש כבר אינו מתפקד עצמאית לחלוטין, נזקק לעיתים לסיוע של הליכון לצורך ניידות, עזרה ברחצה וכד'.
כיצד נזהה שקשיש עבר ממצב של עצמאי לתשוש או תשוש גוף? כאשר נזקק לעזרה ב 2-3 פעולות מפעולות ADL (היומיום). לדוגמה- זקוק להליכון והשגחה ברחצה. במידה ובן המשפחה שלכם המוגדר כתשוש או תשוש גוף, מעוניין בבית אבות לתשושים. בנוסף, זקוק למימון שהותו בבית אבות לתשושים, התהליך לקבלת המימון הינו דומה בדיוק לתהליך שמתקיים עם קשיש עצמאי.
3. מצבים תפקודיים:סיעודי–
רק כאשר הקשיש אינו מסוגל לתפקד וזקוק לעזרה מלאה במרבית פעולות ADL (פעולות היומיום) הוא מוגדר כסיעודי. כלומר, כאשר הוא מרותק לכסא גלגלים, אינו שולט על הסוגרים, זקוק לעזרה מלאה ברחצה והלבשה, הוא מוגדר מבחינת הרשויות כסיעודי.
חשוב לציין כי אין קשר בין המצב הגופני למצב הנפשי-קוגניטיבי וקשיש יכול להיות סיעודי וגם צלול לחלוטין. על מנת לקבל עזרה ולהקל על הקשיש יש לעשות ביטוח בריאות סיעודי כדי שההוצאות יופחתו והעזרה תהיה גדולה יותר.
בנוסף, אם בן המשפחה הסיעודי זקוק לעזרה במימון שהותו בבית אבות סיעודי, יש צורך לפנות לשם כך לאתר של משרד הבריאות. יש להוריד מאתר זה טפסים לצורך קבלת קוד משרד הבריאות. בנוסף, קיימת באתר רשימה של כל הטפסים הנדרשים לצורך קבלת הקוד למשרד הבריאות.
יש לאסוף את כל המסמכים הנדרשים ולהגישם למשרד הבריאות בהקדם. התהליך לוקח לרוב כחודשיים עד שניתן לקבל את קוד אשפוז. במידה ואין ברירה וחייבים למהר לאשפז את בן המשפחה בבית אבות סיעודי, ישנם בתי אבות שנותנים אפשרות לטרום קוד. כלומר, תשלום חלקי הניתן למוסד הסיעודי למשך חודשיים עד לקבלת הקוד ממשרד הבריאות.
4. מצבים תפקודיים:סיעודי זמני- אדם במצב שיקומי-
לעיתים כאשר קשיש הופך לסיעודי עקב פעילות רפואית (לדוגמא ניתוח) אך הינו בעל יכולות שיקומיות. לדוגמא, לאחר הפעילות הרפואית ובעזרת הדרכה ואימון נכונים במוסד שיקומי- הוא עשוי לשוב לרמת תפקוד גבוהה יותר. הגדרת מצב תפקודי זה הינה סיעודי זמני.
לצורך קבלת מימון למוסד שיקומי יש צורך לפנות לעו"ס קופת חולים באזור המגורים או לעו"ס בבית החולים שבו הקשיש מאושפז. העו"ס תעזור במציאת מוסד שיקומי לפי אזור המגורים וקופת החולים של הקשיש.
5. סיעודי מורכב-
חולים אשר הינם סיעודיים על פי תפקודם ובנוסף לכך, יש צורך בטיפול רפואי מיוחד בעבורם.
להלן כמה דוגמאות למצבים רפואיים העלולים להוביל לאשפוז במסגרת סיעודית מורכבת:
1.פצעי לחץ בדרגת חומרה 3-4.
2.צורך במתן עירוי נוזלים ו/או טיפול תרופתי תוך ורידי לזמן ממושך.
3.בעיות נשימתיות הדורשות הנשמה, אינהילציות או סקשיין יותר מפעם ביום.
4.דיאליזה או המו דיאליזה, אדם החולה במחלה ממאירה וזקוק לניטור רפואי צמוד ו/או איזון כאב.
באם מבקשים להגיע למחלקה סיעודית מורכבת בבית אבות נדרש אישור מהרופא הגריאטר האחראי על נושא זה בקופת החולים. הפנייה לגריאטר נעשית באמצעות רופא המשפחה לאדם החי בקהילה או באמצעות השרות הסוציאלי של בית החולים באם האדם מאושפז.
6. תשוש נפש-
הגדרה של תשוש נפש אינה נוגעת כלל למצבו הגופני של הקשיש אלא למידת צלילותו. אדם מאובחן כתשוש נפש, כאשר רמת הדמנציה שלו עולה ומידת התמצאותו בזמן, במרחב ובאדם יורדת. הירידה ברמות ההתמצאות הינה במידה כזו שהוא נזקק להשגחה מתמדת.
חשוב לציין כי תשוש נפש אינו חולה נפש אלא מי שבעקבות מחלות הקשורות לזקנה (אלצהיימר לדוגמא) רמתו הקוגניטיבית נפגעת. למרות שמבחנים שונים לבדיקת צלילותו של קשיש (מיני מנטל לדוגמא) נערכים ע"י גורמים שונים, אבחנה מוסמכת ומקובלת על הרשויות, ניתנת ע"י פסיכיאטר שהתמחה בגריאטריה בלבד.
במידה והקשיש מתגורר בקהילה, בני משפחתו צריכים לפנות לרופא המשפחה על מנת לקבל הפנייה לפסיכוגריאטר. כמו כן, במידה והקשיש מאושפז בבית חולים, פסיכוגריאטר בבית החולים מבצע אבחון לצורך קביעת תפקודו של בן המשפחה כתשוש נפש.
לאחר קביעת היות הקשיש כתשוש נפש, על המשפחה לפנות לעו"ס קופת החולים אם הקשיש מתגורר בביתו, או לעו"ס בבית החולים. זאת, על מנת, לעזור למצוא מוסד מתאים לתשושי נפש ולעזור בהתחלת תהליך קבלת קוד אשפוז ממשרד הבריאות. הגוף המממן סידור מוסדי לתשושי נפש הינו משרד הבריאות, להלן הקישור לאתר משרד הבריאות.
לסיכום-
המצבים התפקודיים השונים מצריכים היערכות שונה של הקשיש ובני משפחתו על מנת להמשיך בשגרת החיים במידת האפשר. זאת, על מנת, לאפשר את הטיפול הטוב ביותר והמתאים ביותר עבור כל קשיש.
כתבה: עירית רבינוביץ, עו"ס תואר M.A בבריאות ושיקום.
מקבל תגמולים מהאוצר וסיוע כלכלי בשל שהייתו בבית אבות,
מוכר כנזקק,
מאובחן עם מחלת הדמנציה,
עשוי להיות זכאי להשתתפות במימון הבית אבות .
בנוסף, אם מדובר בניצול שואה, אשר:
מתגורר בקהילה
לא מקבל כלל שעות סיעוד מביטוח לאומי,
יש לו מטפל ישראלי,
הינו זכאי לסיוע במימון המטפל.
השתתפות בהוצאות הסיעוד עקב מחלת הדמנציה-
ניצול שואה, הנדרש לסיוע של עובד זר, או לאישפוז במוסד סיעודי עקב מחלת הדמנציה, זכאי להשתתפות בעלויות הטיפול או האישפוז בשיעור החלק היחסי בו הוכר במחלה זו.
הטבה זו רלוונטית במיוחד לסובלים ממחלת הדמנציה (שיטיון) ומומלץ מאד להגיש בקשה להשתתפות בהוצאות הסיעוד.
דרכי השתתפות בהוצאות בגין מחלת השיטיון (דמנציה):
סיוע בהשתתפות במימון אשפוז במוסד סיעודי בסכום של 1400 ש"ח.
סיוע במימון אחזקת עובד ישראלי במסגרת מימוש שעות סיעוד מביטוח לאומי בסכום של 740 ש"ח בחודש.
סיוע בהשתתפות במימון אחזקת עובד זר בסכום של 1000 ש"ח בחודש.
סיוע בהשתתפות שהייה בדיור מוגן/ מחלקה לתשושים בסכום של 740 ש"ח לחודש.
השתתפות באחזקת עובד ישראלי-
מי שהוכר כמקבל תגמול לפי הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ואיננו מקבל כלל שעות סיעוד מביטוח לאומי. בנוסף לכך, נעזר בעובד ישראלי, הינו זכאי להשתתפות בסכום של 740 ש"ח בחודש מהרשות לזכויות ניצולי השואה.
לאן צריך לפנות כדי לממש את הזכות?
בכל אחת מהבקשות, יש לפנות לרשות לזכויות ניצולי השואה השייכת למשרד האוצר בבקשת סיוע. התשלום יבוצע החל ממועד הפנייה לבקשת הסיוע.
לצורך מימוש זכות זו אתם יכולים ליצור עימנו קשר ונוכל לסייע לכם לממש זכות זו.
כאשר שואלים אדם מן היישוב ”מה אתה יודע על דמנציה?“, אלו אשר יש להם ניסיון מועט, או ללא ניסיון כלל, בטיפול בחולה דמנציה, בדרך כלל עונים משהו בסגנון ”אה… זו בסך הכל מחלת שכחה“. זוהי ככל הנראה אחת התשובות המקוממות ביותר שאדם בעל ניסיון יכול לדמיין.
טיפול במסגרת ביתית במבוגר אשר אובחנה אצלו מחלה מתישה זו הוא משימה המלאה במתח וחרדה. עד שהמילה ”שכחה“ בכלל לא מתקרבת לתיאור נכון של המצב.על המטפלים להקדיש כל דקה מזמנם לטיפול במבוגר
.בכל עת הם דואגים לשלומו.אין להם שום זמן לעצמם.אפילו אין צורך להסביר מה זה אומר
לגבי עבודה וטיפול בילדים בו זמנית.
טיפול בבית בחולה דמנציה משנה את כל הדינמיקה המשפחתית. זה מביא מבול של רגשות סותרים כמו טינה, אשמה, כעס ולחץ בלתי פוסק. במאמר זה, ננסה להסביר מדוע.
כיצדדמנציהמשפיעהעלהאדם
דמנציה היא מחלה מתישה הפוגעת במוח וגורמת לשכחה. דמיין את אביך המבוגר שוכח שהוא יצא לגמלאות לפני למעלה מעשרים שנה. הוא שוכח שהוריו נפטרו לפני שלושים שנה. שהוא עבר דירה לפני שנתיים, שביתו הצעירה התחתנה…
ואז יש את השכחות הקטנות והמסוכנות. הוא שוכח שנכדתו הקטנה עדיין לא יכולה ללעוס או לבלוע מזונות מוצקים כאשר הוא נותן לה שוקולד. הוא שוכח לכבות את התנור (ובטוח שכיבה). הוא שוכח לנעול דלתות, כיצד לאכול, להתלבש, להשתמש בטלפון ועוד עשרות דברים כל יום.
דמיינו טיפול בחולה דמנציה בבית. אדם אשר גידל אותך כל חייו ועכשיו מתקשה בפעולות והצרכים הבסיסיים ביותר וצריך השגחה צמודה ועזרה בכל דבר.
טיפול בבית בחולה דמנציה
תפקיד המטפל משתלט לך בהתמדה על כל החיים. זוהי הנקודה בה הלחץ והשליליות מתחילים. חולי דמנציה יכולים לשאול שאלות ”האם אני יכול לעבור לגור עם חבריי?“. שאלה שלאחריה תצטרכו להסביר להם בעדינות שחבריהם כבר מבוגרים ולא יכולים לחיות לבדם ללא עזרה של אחרים.
החולה יכול להנהן בראשו ולהבין זאת, אך בחלוף חמש דקות ישכח מהשיחה ויחזור שוב על אותה השאלה.
מעגל הפעולות המחזורי נמצא כל הזמן בפעולה כאשר מתמודדים עם חולה דמנציה. דמיינו לחזור על אותו משפט 10 פעמים ביום, כל יום. כאשר יש ערמת ניירת לטיפול במשרד. כאשר צריך לאסוף את הילדים מבית הספר. וכאשר לא היה לך זמן לאכול מאז הבוקר.
המטפלים מתחילים להרגיש טינה ולאחר מכן רגשות אשם מכיוון שהם מודעים לכך שזוהי לא אשמת החולה – הם חווים טינה כלפי האדם שטיפל בהם כל חייהם.
זוהי הסיבה מדוע רוב בני המשפחה בוחרים בטיפול ביתי. מתוך אהבה, כבוד ומחויבות. אבל, רק כאשר הם מתחילים לבצע את המשימה הם מבינים את כמות העבודה העצומה אשר נדרשת.
ההשפעות של טיפול בחולה דמנציה בבית
כאשר בן משפחה מתחיל להקדיש יותר ויותר זמן לצורך טיפול בחולה דמנציה, זה רק טבעי שהדבר ישפיע על אספקטים אחרים בחייהם. במיוחד ילדים יכולים להרגיש מוזנחים לאחר השינוי הפתאומי בכיוון תשומת הלב לעבר המבוגר.
פעם צרכיו של הילד היו מעל הכל; טיפול בבן משפחה עם דמנציה הוא במובנים רבים כמו טיפול בעוד ילד. לכן כאשר מטפלים בחולה דמנציה בבית ומביאים סיטואציה שכזו למשפחה, הכרחי להסביר לכולם את המצב מראש. בני המשפחה צריכים זמן להתכונן לשינוי.
וגם אז, השינוי עצמו יעלה על ציפיותיהם והם יאבקו להתמודד.
דפוסי התנהגות של חולה דמנציה
ישנם חולי דמנציה אשר סובלים מאגרסיביות, דבר המגביר את רמת הסטרס בבית. הם עלולים להפוך להיות נבזיים ואף אלימים, בשונה מאוד ממבנה אישיותם בטרם חלו במחלה. באחד המקרים, אב הסובל מדמנציה טופל על ידי ביתו האוהבת;
בעוד המחלה התקדמה, התנהגותו החלה להשתנות והוא הפך ליותר ויותר בלתי צפוי. כאשר החתול שגידלו בבית מת, ביתו הוכתה בצער. במקום להזדהות עם האבדן, הוא החל לצחוק ואמר ”ברוך שפטרנו!“.
במקרים אחרים, חולי דמנציה עשויים להסתגר מול האורחים המגיעים לביתם ולסרב לדבר איתם. הם יכולים להפוך לעקשנים לגבי הארוחות. אולי אפילו סירוב לאכול עד אשר יקבלו מנה מסוימות שהם רוצים, ואז יסרבו לאכול גם אותה.
כל הפעולות הללו המתקיימות על בסיס יומי ועקבי, בקלות עלולות לגבות מחיר מהמטפל ולגרום לשבירתם הרגשית (של המטפלים).
חברים וקרובי משפחה של המטפלים עשויים להפסיק לרצות לבוא לביתם. יש למטפלים פחות ופחות זמן לעבוד, ומעט זמן לעצמם, אם בכלל. המטפלים הופכים להיות ”חולים שקטים“ המתחילים אט אט לסבול מדיכאון, עומס לחץ, חרדה ותסכולים אחרים.
נוסף על כל זה, הם סובלים ממחסור בשעות שינה לאחר שהתעוררו מספיק פעמים לטפל בחולה אשר הרטיב במיטתו ויש לנקות ולהחליף את המצעים. זוהי רק תוספת נוספת ללחץ המצטבר וגובר.
סיכום ועצות לטיפול ביתי בחולה דמנציה
ישנם עשרות ספרים, בלוגים ועצות של אנשים, אשר כמונו, מתעדים ומשתפים בחוויות הטיפול באדם עם דמנציה ועצות לאחרים כיצד לעשות זאת. המשימה אינה קלה ודורשת יותר סבלנות מאשר גידול ילדיכם. אם גם אתם מטפלים בחולה דמנציה, אל תיקחו את כל הנטל עליכם. חילקו זאת עם אחרים וזכרו לטפל גם בעצמכם.
אם אתם צריכים ייעוץ מוזמנים לחייג אליי ל-0547758564.
גלית, אחות אשר עובדת במשרה מלאה במרכז גריאטרי. זוכרת היטב, את הזמן בו היא היתה צריכה לתקשר בפעם הראשונה עם חולת דמנציה מהמחלקה בה היא עבדה. היא היתה אחות צעירה באותו זמן ורק סיימה את התואר הראשון שלה בסיעוד. המטופלת שנאלצה לתקשר עימה לראשונה קראו לה שושנה. אשה בת 70, אשר אובחנה בשלבים הראשונים של המחלה, לפני כשנתיים. לאחר שעבדה במחלקה הגריאטרית מספר חודשים, דבר אחד היה לה מאד ברור: ישנם הרבה מטפלים, אשר עדיין אינם מודעים מספיק כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה.
מה היא מחלת הדמנציה (שיטיון)?
דמנציה (שיטיון) הינה מחלה, אשר משפיעה על היכולת של האדם, לקבל החלטות הגיוניות, לעבד מידע, לנהל תקשורת עם אחרים וללמוד נושאים חדשים. תקשורת עם אדם שחולה בדמנציה יכולה להיות משימה מאתגרת ומתסכלת. לשם כך, אתן לכם מספר טיפים שיכולים לסייע לתקשורת יעילה ומספקת יותר.
במידה ואתם מהאנשים שמטפלים באדם חולה בדמנציה ונאבקים כדי להצליח לתקשר עימו, אז המאמר הזה הוא עבורכם. במאמר זה, אתן לכם טיפים מועילים, אשר במידה ומשתמשים בהם, ניתן יהיה להקל משמעותית על התקשורת שלכם עם חולי דמנציה.
להלן מספר ספרים שיכולים לעזור לכם בהתמודדות עם הטיפול ביקרים לכם הסובלים מדמנציה-
טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
הסירו את כל הגורמים הסביבתיים אשר עלולים להפריע לכם לתקשר עם האדם חולה הדמנציה כגון: טלויזיה פתוחה, נייד מצפצף, רדיו ועוד.
דברו לאט וברור, השתמשו במילים פשוטות.
שאלו אותו שאלות סגורות וודאו כי לכל השאלות שאתם שואלים ניתן לענות בכן או לא. במקום לשאול, מה תרצה לאכול לארוחת צהריים? שאלו, האם תרצה לאכול סנדוויץ עם גבינה?
דברו ברור והשתמשו בשמות של האנשים והחפצים שאתם מדברים עליהם. במקום להשתמש במילות גוף כגון: היא, הוא, הם – האם אהבת את זה? תשאלו האם אהבת את העוגה?
השתדלו לשוחח אתו שיחות קצרות. אנשים עם דמנציה עלולים לאבד את רצף השיחה, במידה ואתם משוחחים עימם שיחות ארוכות.
תנו לחולה הדמנציה זמן להגיב לשאלות שלכם. נסו להמנע מתיסכול, אם הזמן שתצטרכו להמתין לתשובה הוא ארוך מהצפוי.
עוד טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-
דברו עם חולה הדמנציה בגובה העיניים. פנו אליו בשמו הפרטי, על מנת לוודא שיש לכם את מלוא תשומת הלב שלו.
השתדלו לנהל שיחות אחד על אחד עימו. במידה ואינכם יכולים להימנע משיחות בקבוצה, נסו לוודא כי אתם משוחחים עם אדם אחד בכל פעם.
נסו להימנע מלסיים את המשפט עבור חולה הדמנציה. אם הוא מתעקש למצוא את המלה הנכונה, חישבו על נושא השיחה ושאלו שאלה שאמורה לעזור ולעורר את מה שרצה להגיד. אם חולה הדמנציה אומר לכם- אני רוצה… אני רוצה…שאלו שאלה כגון – האם אתה רוצה ללכת לטייל?
במהלך השיחה, לעולם אל תגידו לחולה הדמנציה, "אמרתי לך את זה קודם". חשוב לזכור כ#י אם האדם מתחיל לחזור על הדברים שאמר קודם, ושואל אתכם שאלות חוזרות. ייתכן כי, הוא פשוט שכח ששאל את אותה השאלה בעבר.
נסו לא להתווכח עם חולה הדמנציה, מכיוון שזה יגרום לו להרגיש חרדה. הרבה יותר יעיל לקבל את מה שהוא אומר כאמת ולהמשיך עם השיחה.
אם לחולה הדמנציה יש הפרעות התנהגות, עזרו לו להשיג שליטה. חשבו על משימות או פעילויות שהוא יכול לבצע ויכולים לעזור לו להרגיש מוערך. לדוגמא פעילויות יומיומיות שהוא נהג לעשות ולהנות מכך. פעילויות שהוא יכול לבצע בבית כגון: קיפול בגדים, או חיתוך ירקות לפני ארוחת הערב.
במידה ויש לכם שאלות נוספות על מחלת הדמנציה ותרצו לקבל תמיכה וייעוץ מעוד אנשים המתמודדים עם אותו אתגר, אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ שלנו למחלות זיקנה-
טיפים אחרונים לתקשורת נכונה עם חולי דמנציה-
תנו לאדם חולה הדמנציה הוראות ברורות ומועילות. כאשר מצבו הקוגניטיבי (שכלי) ממשיך להדרדר , יש לשמר את השליטה אצלו באמצעות תקשורת פשוטה ויעילה. אם אתם מבקשים ממנו בבקשה ישירה- "האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?" הבקשה יכולה לגרום לו לתסכול. לעומת זאת, אם אתם מציעים לו להכין ביחד אתכם קפה ומכוונים אותו באמצעות הוראות פשוטות. בדרך זו, אתם יכולים להחזיר לו את תחושת השליטה. במקום : "האם אתה יכול להכין לי כוס קפה בבקשה?""תמלא בבקשה את הקומקום במים", "תרתיח את המים", "תוציא את גרגירי הקפה מהארון" וכו'.
אהיה גמיש לעולם שלהם! אנשים רבים אשר חיים עם דמנציה, מאבדים את תפיסת הזמן. במידה וחולה הדמנציה לא מוכן לשוחח עמכם באותו הרגע, נסו להבין את הסיבה לכך. ייתכן כי, הוא התעורר עכשיו, או שהיה ער כל הלילה, או שפשוט אין לו מצב רוח לדבר, או שמעוניין לנוח ולצפות בטלויזיה. חשוב לזכור כי, במידה ואתם לא מקבלים שום תגובה מחולה הדמנציה, יש להמשיך לשוחח איתו בסבלנות ובכבוד. כל זאת, על מנת למנוע תיסכול ותחושת חוסר הערכה.
כדאי מאד למצוא מקורות תמיכה נפשיים! כאשר מצב הדמנציה מתדרדר, חשוב שיהיה לכם עם מי לשוחח. יש לקחת הפסקות ולאגור כוחות להמשך הדרך.
דעו מתי יש להתרחק! אם חולה הדמנציה מתחיל להיות עצבני או מאיים, קחו נשימה עמוקה ותתרחקו. זכרו כי לא קל לחיות עם חולה דמנציה – אתם תמיד יכולים לחזור ולנסות להתמודד עימו מאוחר יותר.
להלן מספר מוצרים מומלצים מאד, אשר יקלו על איכות חייהם והתקשורת עם היקרים לכם הסובלים מדמנציה-
לסיכום-
עליכם לזכור כי חולה הדמנציה, אינו תמיד אחראי על מעשיו. המחלה הנוראית היא שגורמת להתנהגותו ולהדרדרות הדרגתית של תפקודי מוחו. אני מקווה מאד, כי יום אחד תהיה תרופה למחלה הזאת. אך, כעת אתם חייבים ללמוד כיצד להתמודד עם השלכותיה. הדרך הטובה ביותר, הינה להתמקד בדברים החיוביים שאתם משיגים עם האדם המתמודד עם דמנציה. יש לנסות למצות כל יום עימו, עד כמה שניתן.
נכתב ע"י עירית רבינוביץ- עו"ס תואר שני בתחום בריאות ושיקום– בעלת נסיון רב עם תשושי נפש וחולים סיעודיים.
