בהמשך למאמר על אפוטרופסות, האם כדאי לך להתמנות ומה התפקידים של האפוטורופוס על גוף ורכוש? להלן מידע על מה נדרש לעשות כדי להתחיל את תהליך האפוטרופסות.
על מנת להתמנות כאפוטרופוס על גוף ו\או רכוש בישראל נדרשים ההליכים הבאים:
שיחת תיאום ציפיות לפני תחילת תהליך האפוטרופסות-
יש לקיים, מוקדם ככל הניתן, פגישה עם האדם שאתם מתכוונים להתמנות כאפוטרופסים עבורו. ככל שהדבר אפשרי, שוחחו עמו בשפה המובנת לו, ובהתאם ליכולת הבנתו. הסבירו לו מהו תפקידכם כאפוטרופסים, נסו להבין מהם צרכיו ורצונותיו, וערכו "תיאום ציפיות" לגבי תקופת האפוטרופסות. לשיחה זו יש חשיבות רבה, גם אם הנכם קרוביו של האדם. במהלך השיחה יתכן ותגלו שלקרובכם יש רצונות וצרכים שלא הייתם מודעים אליהם. אם אין באפשרותכם לברר עם האדם מהם צרכיו ורצונותיו, בררו מהו רצונו כפי שהובע בעבר, בהתחשב בהשקפת עולמו ואורחות חייו.בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם וכן בקשה להחלפת אפוטרופוס, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בתחום השיפוט בו מתגורר האדם שזקוק למינוי (בקרב האוכלוסייה המוסלמית- ניתן להגיש את הבקשה גם בבית הדין השרעי).
מילוי טפסים לביהמ"ש לענייני משפחה-
מצורף קישור לאתר האינטרנט של הרשות השופטת, בו ניתן למצוא טפסים והסבר להגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף (=עניינים אישיים ורפואיים), לרכוש או למינוי כללי (לגוף ולרכוש) וכן, בקשה למינוי אפוטרופוס להתערבות רפואית דחופה. טפסים אלה, יש להדפיס, למלא, להחתים את בני המשפחה המסכימים למינוי או לחילופין, לרשום את בני המשפחה המתנגדים למינוי. מידע הרשום בטפסים אלו חייב להיות חתום ע"י מי שמעוניין להתמנות כאפוטרופוס מול עורך דין. חתימה של עו"ד יכולה להעשות בכל בית משפט תמורת 50-60 שקלים בלבד. יש להביא עמכם תעודות זהות לצורך אימות החתימה. המידע הנרשם בטפסים יכול להיות לחומר עזר רב לפקידת הסעד אשר בהמשך אמורה לכתוב תסקיר לביה"מש ולהגישו ע"י המלצתה מי יכול לשמש כאפוטרופוס על האדם שזקוק לאפוטרופוס.
פנייה לרופא גריאטר לביצוע איבחון…
יש לפנות לרופא גריאטר או פסיכוגריאטר לצורך כתיבת תעודה רפואית- הרופא צריך למסור אבחון גריאטרי, אשר יקבע מה היא רמתו הקוגנטיבית של הקשיש והאם הוא אינו כשיר לקבל החלטות מבחינת רמת השיפוט שלו. כמו כן, נערך לו טסט מנטלי ע"י מרפאה בעיסוק. אם הקשיש מתגורר בדיור מוסדי, בהחלט יש לפנות לרופא גריאטר במוסד שבו הקשיש מתגורר, כנ"ל לגבי המרפאה בעיסוק. במידה והקשיש מתגורר בביתו, יש צורך לפנות לרופא גריאטר בקופת החולים או באופן פרטי. במידה והקשיש מאושפז בבית חולים, יש לפנות לרופא גריאטר ומרפאה בעיסוק בבית החולים שבו הקשיש מאושפז, לצורך האיבחון הקוגנטיבי. כאשר התעודת רופא כתובה, יש צורך להגיש אותה ביחד עם טפסי הבקשה למינוי אפוטרופסות בבית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים שלכם.
פניה לביהמ"ש להתחלת תהליך האפוטרופסות-
פניה לביהמ"ש לענייני משפחה ותשלום אגרת בית משפט לפתיחת תיק. אדם המעוניין להתמנות כאפוטרופוס, צריך לשלם אגרת בית משפט לפתיחת תיק אפוטרופסות, האגרה היא לרוב בין 400 ל-600 שקלים. בנוסף, יש צורך להחתים עורך דין על התצהיר מטפסי פתיחת תיק אפוטרופסות בבית משפט. המועמד לאפוטרופסות צריך להגיש את כל המסמכים הנדרשים לבית המשפט ולהמתין לתהליך שהתבצע.
במהלך התהליך, פקידת הסעד, צריכה להגיע לבית הקשיש ולראיין אותו, כמו כן גם לראיין את המועמד לאפוטרופוסות על הקשיש. למעשה, היא אוספת אינפורמציה על הקשיש וסביבתו ומגישה תסקיר עם המלצה לגבי מי האדם\הארגון המתאים ביותר לשמש כאפוטרופוס על גוף ו\או רכוש הקשיש.
החלטת ביהמ"ש- לאחר שכל המסמכים הנדרשים לתהליך, מוגשים לבית המשפט, יערך דיון בבית משפט בדרך כלל הוא בדלתיים סגורות והמועמד המעוניין להתמנות כאפוטרופוס לא מוזמן לדיון, מי שנמצא בדיון הם- פקידת הסעד ונציג מטעם היועץ המשפטי לממשלה. בדיון יוחלט מי יהיה אפוטרופוס על הקשיש, לכמה זמן ולאילו עניינים- גוף ורכוש, או אחד מהם. יכולים להיות עד 2 אפוטרופסים על חסוי אחד.
כיצד ממנים אפוטרופוס על אדם ערירי (אדם ללא ילדים)?
התהליך על אדם ערירי מתבצע בהתאם לנסיבות הבאות:
מאיפה להתחיל את תהליך האפוטרופסות אם האדם גר בביתו?
אם האדם שעליו ממנים אפוטרופוס מתגורר בביתו בקהילה, אז אדם מסביבתו הקרובה המעוניין להתמנות כאפוטרופוס עליו, צריך להתחיל את תהליך האפוטרופסות דרך הלשכה לשירותים חברתיים הקרובה לאזור מגוריו של האדם הערירי שעליו ממנים אפוטרופוס.
מאיפה להתחיל את התהליך במידה והאדם מאושפז בבית חולים?
במידה והאדם הערירי מאושפז בבית חולים, יש לפנות לעו"ס המחלקה בבית החולים, על מנת שתגיש דו"ח סוציאלי לפקידת הסעד מהלשכה לשירותים חברתיים באזור המגורים שבו האדם הערירי מתגורר. הדו"ח מסביר על המצב הפסיכו-סוציאלי של המועמד הערירי והמלצה למינוי אפוטרופוס עבורו.
מאיפה להתחיל את התהליך במידה והאדם מאושפז במוסד גריאטרי\שיקומי?
במידה והאדם הערירי מאושפז במוסד גריאטרי\שיקומי, עליו לפנות לעו"ס המטפלת בו במוסד. העו"ס המטפלת צריכה להגיש דו"ח סוציאלי לפקידת סעד מהלשכה לשירותים חברתיים באזור המגורים שבו האדם מתגורר.
במקרה ואותו אדם זקוק למימון ממשרד הבריאות\רווחה במוסד. עליה להגיש עותק של הדו"ח למשרד הממן, על מנת שכאשר המועמד הערירי יקבל את המינוי של האפוטרופסות האפוטרופוס שלו יגיש למשרד הממן את צו האפוטרופסות, המשרד הממן, יוכל להתחיל לממן את שהותו של האדם הערירי במוסד.
במידה ואין אדם אשר מעוניין או יכול להתמנות כאפוטרופוס קבוע על גוף ו\או רכוש עבור אותו אדם ערירי, העו"ס או פקידת הסעד, תמנה עמותה לשירותי אפוטרופוס, הבולטות ביותר הן: 'הקרן לטיפול בחסויים', 'גג לחוסה' ועוד. עמותות אלו תפקידן לדאוג לחסוי לכל צרכיו ולהגיע לבקר לעיתים קרובות.
כתבה: עירית רבינוביץ, עו"ס עם תואר שני בבריאות ושיקום, מעוניינים בייעוץ והכוונה למינוי אפוטרופוס? צרו עימי קשר- 0547758564.
לקוחה, אשר לא בטוחה אם כדאי להתחיל תהליך של אפוטרופוס לאמא הסובלת מדמנציה בינונית, הגיעה לייעוץ אצל עובדת סוציאלית. הלקוחה סיפרה לה, כי אמה עדיין מסוגלת לזהות אנשים אך שוכחת לעיתים איזה יום היום. כמו כן, אמה החלה לסבול גם ממחשבות שווא. הלקוחה הייתה בטוחה כי אמה עדיין צלולה ומסוגלת להחליט החלטות עבור עצמה. על אף העובדה, כי הוסבר לה שהמחלה מתקדמת מהר ועלולה בהמשך לפגוע בשיפוט של אמה. הבת בכל זאת סירבה להתחיל את תהליך האפוטרופוסות.
יום אחד, האם נפלה ונזקקה לניתוח ברגל השבורה, באותו הזמן, הבת גילתה כי אמה נמצאת במצב קוגניטיבי הרבה יותר גרוע ממה שהיא חשבה. הרופאים, לא היו מוכנים לבצע ניתוח ללא הסכמה של האם, מכיוון שהרופאים שמו לב כי הקשישה לא מסוגלת לכך, הוחלט לבצע עבורה טסט מנטלי. האם קיבלה ציון נמוך בטסט. בעקבות כך, העו"ס בבית החולים, ביצעה אפוטרופסות זמנית על גוף בלבד לאם.
התהליך לקח מספר ימים עד שהגיע צו אפוטרופסות לידי העו"ס ובמהלך זמן זה עד הניתוח, האם סבלה מכאבים חזקים ברגל. האם נאלצה לקבל משככי כאבים כדי להתמודד עם הכאב. מקרה שכזה היה יכול להימנע אם הבת הייתה מתחילה את תהליך האפוטרופסות לפני הנפילה.
מדוע בכלל להתחיל תהליך של אפוטרופסות?
כאשר אנשים מזדקנים, הרבה מהם סובלים מדמנציה. ככל שתהליך הדמנציה מחמיר, כך האדם החולה במחלה זקוק ליותר עזרה במהלך היום. קשישים חולי דמנציה, נמצאים בסיכון פיזי וכלכלי כתוצאה מפגיעותם להתעללות פיזית, רגשית, כלכלית והחלטות ללא שיפוט.
חולים אלה זקוקים ליותר הגנה. לדוגמה, קשיש המסרב לכך שמטפל זר יכנס לביתו, או מסרב להיכנס לבית אבות, עלול לסכן את עצמו ואת סביבתו, אם אותו קשיש עבר אירוע מוחי, לא יכול לתקשר יותר וזקוק לעזרה ל-24 שעות ביממה, הוא לא יכול יותר לספק את דעתו בעניין העזרה שהוא מקבל. אלה הסיבות שהוא זקוק לשם כך לאפוטרופסות.
מה זה למעשה אפוטרופסות?
אפוטרופוס הוא אדם הנבחר כדי להחליט החלטות אישיות עבור אדם אחר. האדם האחר אינו מסוגל להחליט עבור עצמו החלטות חשובות כגון: איפה הוא יגור ואיזה טיפול הוא יקבל? אדם מבוגר יכול לקבל יותר מאדם אחד כאפוטרופוס עבורו. יכול להיות כי הוא יקבל אפוטרופוס על גוף ורכוש בנפרד. כמו כן יכול להיות מצב כי יהיה יותר מאפוטרופוס אחד אשר אחראי על גוף ורכוש ביחד וכל אחד לחוד. הכוונה שאם אחד לא פנוי להגיע לחתום על הסכמה לניתוח, השני יגיע במקומו וההיפך.
האם מתאים לך להיות אפוטרופוס?
אם אתה לוקח את תפקיד האפוטרופסות על עצמך,אתה חייב פעם בחצי שנה, לעדכן את האפוטרופוס הכללי מטעם בית המשפט על מצבו החומרי של הקשיש. אתה צריך לוודא עם עצמך אם אכן באמת אתה מבין את התפקיד שאתה רוצה לקחת על עצמך לפני שאתה הופך לאפוטרופוס חוקי על הקשיש. אם להפוך להיות אפוטרופוס על קשיש, זו אחריות כבדה מדי עבורך, יש אלטרנטיבות אחרות שאפשר לחשוב עליהם כגון:
ייפוי כוח בבנק.
הנחיות מקדימות.
תומך החלטה.
ייפוי כוח רפואי מתמשך.
*פירוט עליהם יכתב בהמשך, יש לציין כי האפשרויות הנ"ל, יכולות להיעשות כל עוד הקשיש עוד בעל שיפוט תקין, כלומר יכולה להיות ירידה קוגניטיבית, אך השיפוט עוד נחשב תקין. לשם בדיקת המצב השכלי, יש לפנות לייעוץ אצל רופא גריאטר או פסיכוגריאטר.
במקרה חירום, לדוגמה, של ניתוח דחוף, אם הקשיש אינו מסוגל להחליט, שיפוטו לא תקין, יש אפשרות לבצע עבורו, אפוטרופוס זמני עבור הפעולה הרפואית הנדרשת. התוקף של האפוטרופסות הזמנית הנ"ל פג, כאשר הפעולה הרפואית הנ"ל מסתיימת.
ההחלטה האם לבצע אפוטרופסות על הקשיש היקר לך?-
בית המשפט לענייני משפחה, זקוק להוכחות שאכן הקשיש אינו כשיר משפטית להחליט החלטות. יש צורך להוכיח כי אותו קשיש אינו מסוגל להחליט עבור עצמו החלטות בסיסיות כגון: היכן יגור, לא מסוגל לספק לעצמו מזון, ביגוד, לדאוג לעצמו פיזית או להחליט עבור עצמו החלטות כלכליות.
באילו מקרים לא ניתן יהיה להתמנות כאפוטרופוס עבור הקשיש?
חוסר ניסיון בעניינים כלכליים בעיקר.
קונפליקטים ואינטרסים.
השכלה נמוכה.
קטין.
חוסר כשירות משפטית של האדם שרוצה להיות אפוטרופוס.
גיל מתקדם (מעל גיל 75).
לאפוטרופוס יש מספר מחויבויות הכוללות:
אפוטרופסות על גוף לעומת אפוטרופסות על רכוש- האם אתה מעוניין לבצע אפוטרופוס על גוף או רכוש ואולי בכלל על שתיהם? כאשר אתה מבקש להתמנות כאפוטרופוס על גוף ורכוש, אתה למעשה מבקש להיות אחראי מכל הבחינות על הקשיש. להיות אפוטרופוס על רכוש זה אומר, שאתה צריך לדאוג על הרכוש והנכסים של אותו אדם בדרך שתשרת הכי טוב את האינטרסים שלו. "בית המשפט מחליט את מי למנות לאפוטרופוס, תוך שמירה מקסימלית על האינטרסים של האדם לו ממנים אפוטרופוס, כאשר ניתן למנות מספר אפוטרופוסים לאותו אדם". נלקח מתוך רעות- משפחה מטפלת.
להעריך רישומים סודיים ולהציג אותם בעת הצורך.
להסכים או לא להסכים עם טיפולים רפואיים מסוימים.
להסכים או לא להסכים עם תוכניות נסיעה שהחסוי, מעוניין לקחת.
לבחור עבור החסוי מקום מגורים מתאים.
לספק צרכים אישיים וצרכים של ביגוד.
לוודא שרופא יראה את החסוי פעם בשנה ויספק מכתב המתאר את מצבו הבריאותי של החסוי.
לוודא שהחסוי יקבל מענה על צרכיו האישיים.
לדאוג למיצוי הזכויות של החסוי.
9.טפסים שיש למלא לצורך מעקב של האפוטרופוס הכללי-
תוך 60 ימים מיום המינוי, יש להגיש לאפוטרופוס הכללי דו"ח המפרט את נכסי האדם וחובותיו המכונה"פרטה". בפרטה יפורטו כל נכסיו, זכויותיו והתחייבויותיו של האדם. המידע הנכלל בפרטה צריך להיות מעודכן ונכון ליום המינוי. הפרטה תיערך על גבי הטופס המצורף וחייבת להיות מאומתת בתצהיר. ניתן לאמת את התצהיר בפני כל עורך דין. בכל בית משפט שירות זה ניתן בעלות סמלית.
להנחיות אלה מצורף גם טופס "סל מחיה" טופס זה מיועד לקביעת תקציב ההוצאות החודשי של האדם ויש להגישו לאישור המפקח. קביעת סל מחיה תסייע לך בתכנון התקציבי ועשויה להקל בהתנהלות מול הבנק. בטופס "סל מחיה" יש למלא הכנסות והוצאות חודשיות שוטפות המאפיינות חודש אחד רגיל, ולהגישו, ככל הניתן, תוך 90 ימים מיום המינוי.
למידע על ביצוע תהליך האפוטרופסות ראה מאמר המסביר על תהליך האפוטרופסות בישראל.
כתבה: עירית רבינוביץ, עו"ס M.A בעבודה סוציאלית, בתחום בריאות ושיקום.
משכנתא הפוכה היא שיעבוד דירה קיימת לצורך קבלת כסף מהבנק. המשכנתא מיועדת לגימלאים בני 60+, שזקוקים לסכום כסף גדול לצרכים שונים: סיוע לילדים, טיול בחו"ל או מימון החיים לעת זיקנה. במשכנתא רגילה, אנשים לווים כסף מהבנק לצורך רכישת דירה ועליהם להחזיר את המשכנתא בתשלומים חודשיים נושאי ריבית.
גמלאים בגיל פנסיה יתקשו להשיג בדרך רגילה סכום כסף גדול, אי לכך הם יכולים להמיר את הדירה שלהם על ידי שעבודה לבנק או לגוף פיננסי אחר, ולקבל תמורתה סכום כסף גבוה.
יתרונות המשכנתא ההפוכה-
משכנתא הפוכה היא הלוואה לכל מטרה, שאינה מוגבלת בזמן.
אין צורך להחזירה בהחזרים חודשיים שוטפים.
אין צורך לעשות ביטוח חיים כמו במשכנתא רגילה.
לא נעשים מבדקי הכנסה (כיוון שללא החזרים שוטפים, אין עניין בהכנסה שוטפת).
אפשר לפרוע משכנתא ההפוכה בכל נקודת זמן וללא קנס.
משכנתא הפוכה, מסייעת לממן את צורכי הלווים על חשבון הנכס.
עדיף לגמלאים שזקוקים לכסף, לקחת משכנתא הפוכה ולא למכור את הבית, במקום לקחת הלוואה רגילה נושאת ריבית ופרישת ההחזרים.
הלווים ממשיכים להיות בעלי הבית ורשאים לגור בו.
הבנק מבחינתו רגוע, כיוון שיש לו שעבוד על הבית. הרווח של הבנק הוא מהריבית שנצברת ונרשמת בספרי הבנק, אך משולמת רק בסוף תקופת המשכנתא.
כאשר הלווה יחליט למכור את הדירה או ילך לעולמו, התמורה ממכירת הדירה תכסה את סכום ההלוואה בתוספת הריבית שנצברה.
סיוע לילדים-
לאור יוקר המחייה בישראל והתלות המתרחבת של צעירים בהוריהם, גדל הצורך והרצון של ההורים לסייע באמצעות מימון גדול יותר והם פועלים לממש משכנתא הפוכה. הצפי הוא, שתהליך השימוש במשכנתא הפוכה ילך ויתרחב. הורים רבים רוצים לסייע לילדיהם עוד בחייהם, מאשר לסייע דרך הירושה, כיוון שהילדים זקוקים עכשיו לסיוע.
מימון הזיקנה-
משכנתא הפוכה היא דרך יעילה עבור גמלאים לקבל סכום כסף גדול, שיאפשר להם לממן את שארית חייהם לאחר שהפסיקו לעבוד. לעתים בני המשפחה אינם מסוגלים לסייע להוריהם וזהו המוצא היחידי. סכום הכסף שהגמלאים יכולים לקבל, תלוי בערך הדירה, בגיל הלווה והוא יכול להגיע לחצי משווי הדירה ולכן, פתרון כלכלי זה ישפיע באופן מהותי על איכות חייהם של הגמלאים ומשפחותיהם.
מי זכאי למשכנתא הפוכה-
בני 60+, שיש ברשותם נכס מגורים ללא שעבודים, עיקולים או חובות. גם מי שנותרה לו יתרת משכנתא נמוכה, רשאי להחליף משכנתא רגילה במשכנתא הפוכה.
הגופים שנותנים משכנתא הפוכה:
בנקים וחברות הביטוח.
תהליך הביצוע בפועל
מגישים בקשה לגוף שמממן משכנתא ומקבלים סכום כסף בתמורה לשעבוד הנכס.
החזרת ההלוואה:
אין צורך להחזיר כסף באופן מיידי. הכסף יוחזר לגוף המלווה באמצעות מכירת הנכס או תשלום המשכנתא ההפוכה. אם נותרת יתרה בעת מכירת הנכס, העודף יעבור ללווה או ליורשיו.
מועד הפירעון:
יש אפשרות לפרוע את המשכנתא ההפוכה בכל עת וללא קנסות (אך רצוי לוודא זאת בעת חתימה על החוזה).
מגבלות שימוש בכסף:
אין מגבלות. הכסף שניתן בתמורה למשכנתא הפוכה יכול להיות מיועד לכל מטרה.
סכום ההלוואה שניתן לקבל:
הסכום תלוי בגיל הלווים. לרוב הוא מגיע עד למחצית שווי הנכס. ככל שהגיל עולה, שיעור ההלוואה ביחס לשווי הנכס עולה.
מסלולים שונים למשכנתא הפוכה-
מימון הזיקנה – לווים שרוצים להמשיך לגור בדירתם וזקוקים לכסף למחייה, יכולים לבקש משכנתא הפוכה, שתוחזר בתום אריכות ימיהם או לאחר עזיבת הבית.
מימון בית אבות – לווים שזקוקים לכסף כדי לעבור לבית אבות, יקבלו את הכסף עד תום אריכות ימיהם או עד שיצאו מבית האבות.
כיסוי החוב של המשכנתא הרגילה – למי שיש עדיין משכנתא על הנכס, ומעוניין להפסיק לשלם תשלומים חודשיים, יכול לכסות את החוב על ידי לקיחת משכנתא הפוכה ולהשאיר ברשותו עוד כסף למחייה.
הריבית הנהוגה במשכנתא הפוכה-
הריבית של משכנתא הפוכה גבוהה מעט ממשכנתא רגילה ( בין 0.3% ל-1.3% מעל ריבית משכנתא סטנדרטית). הריבית במשכנתא הפוכה נצברת עם הזמן.
עלויות נוספות:
דמי טרחה לעורך דין, שחותם על המסמכים לפתיחת התיק.
עלות פתיחת תיק משכנתא – בין 1% ל- 2% מערך הנכס.
דמי טרחה לשמאי, שקובע את ערך הנכס.
ביטוח על הדירה.
תשלום דמי שירות.
גמישות המשכנתא ההפוכה –
הלווה יכול להחזיר את המשכנתא בזמן שמתאים לו. בנוסף לכך, הליך לקיחת משכנתא הפוכה הוא פשוט יחסית. ברוב המקרים אין צורך בערבויות או בביטחונות, כי הנכס מהווה את הביטחון, אי לכך התנאים של הבנקים יותר גמישים.
חסרונות המשכנתא ההפוכה –
הריבית על המשכנתא, עולה עם הזמן. עלויות נלוות נוספות הן: שכירת שמאי, תשלום לעורך דין ותשלום דמי ניהול. כמו כן, יש כאן השפעה על הירושה. במידה ואין יכולת לאחר פטירת הלווה להחזיר את כספי ההלוואה, הדירה תימכר והירושה תרד לטמיון.
מומלץ אם כן:
לבדוק מראש את המשמעויות הכלכליות החיוביות והשליליות של לקיחת משכנתא הפוכה.
לסיכום-
משכנתא הפוכה היא פתרון פיננסי בטוח וזמין למי שמתקשה לגייס כסף דרך הלוואה מהבנק או מגופים אחרים. היא מכילה יתרונות רבים ופתרונות למצוקות, שבלעדיה היה קשה לפתור. היכולת לגייס סכום כסף בקלות יחסית, יכולה לשפר מבחינות רבות את איכות חייה של האוכלוסייה המבוגרת ואת חיי המשפחה כולה.
מכיוון שמדובר במוצר פיננסי עם יתרונות וחסרונות, חשוב לעשות בדיקת כדאיות של העסקה, לבחון מצב פיננסי נוכחי ועתידי של הלווים ואולי גם של היורשים. לטובת זה מומלץ לפנות לבעל מקצוע בלתי תלוי בבנקים, ולקבל ייעוץ ובדיקת כדאיות.
כתב: מקסים ויצמן- כלכלן, יזם ואיש נדל"ן, בעלים ומייסד של וייצמן ייעוץ ומשכנתאות!
הסיבסוד מתבצע דרך ביטוח משלים של קופות החולים השונות. קופות החולים משתתפות במימון מכשירי שמיעה לבני גיל 65 ומעלה.
כללית– הסיבסוד נעשה דרך כללית מושלם. לקוחות כללית מושלם מעל גיל 18 הזקוקים לאביזרי עזר לשמיעה, יוכלו לקבלם – בהתאם לרשימה מוגדרת של דגמי מכשירים המופיעה באתר של כללית מושלם. לצורך קבלת השירות, יש להצטייד בהפניית רופא של שירותי בריאות כללית, או רופא המאושר על ידי כללית מושלם, או הפנייה מקלינאי/ת תקשורת של כללית. ניתן להשתמש בשירות לאחר 6 חודשים מההצטרפות לכללית מושלם. גובה ההחזר הוא עד 75% מעלות האביזרים, ועד לסכום מרבי של 1,100 ש"ח לשנה קלנדרית.
כיצד ניתן להשיג את הסיבסוד?-
יש לוודא כי בידיך המסמכים הבאים:
א. חשבונית מס וקבלות מקוריות חתומות על ידי נותן השירות. יש לוודא כי על גבי החשבונית יצוינו פרטי הרוכש וסוג האביזר שנרכש. במידה והחשבונית/קבלה שברשותך היא ממוחשבת/דיגיטלית יש לצרף הצהרה כי המקור לא הועבר לאף גורם אחר.
ב. הפניית רופא או קלינאית תקשורת של שירותי בריאות כללית, המאשרת את הצורך באביזר, רלוונטית לשנת הרכישה.
2. ניתן להגיש את הבקשה להחזר באמצעות אתר האינטרנט כאן>>>
3. כמו כן ניתן למלא טופס בקשה טופס החזר כספי לצרף לטופס הבקשה את המסמכים הנדרשים המפורטים מעלה ולשלוח לכללית מושלם, מחלקת התביעות, ת.ד 2265 בני ברק, מיקוד 5112201
שאר הקופות, אתם יכולים להיכנס לקישורים הבאים או ליצור קשר טלפוני ולבדוק-
קופ"ח מכבי, טלפון- *3555
קופ"ח לאומית– 1-700-507-507
קופ"ח מאוחדת– 1-222-3833
סיוע במימון מכשירי ניידות-
משרד הבריאות משתתף במימון מכשירי שיקום, ניידות והליכה.
סיוע במימון מכשירי הליכה-
מי זכאי?- אנשים עם נכות קבועה הזקוקים למכשירים, כולל מי שמאושפזים במוסדות סיעודיים, בתי חולים ומוסדות של משרד הרווחה.
ההשתתפות העצמית של המבוטח היא בגובה 25% מעלות המכשיר, או מתקרת ההשתתפות המירבית שנקבעה עבורו, לפי הנמוך מביניהם.
מקבלי הקצבאות הבאות פטורים מתשלום השתתפות עצמית (יש צורך להגיש אישורים מתאימים על הקצבה):
מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה
מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת שאירים
מקבלי קצבת נכות מלאה הכוללת תוספת משפחה
מקבלי גמלת הבטחת הכנסה
משפחות שהכנסתן נטו היא בגובה גמלת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה (הכנסה נטו היא לאחר שהופחתו הניכויים למס הכנסה, למוסד לביטוח לאומי, לביטוח בריאות, לקופת פנסיה ולוועד עובדים).
אנשים המתקשים לממן את חלקם, יכולים לפנות לעובדת הסוציאלית בלשכת הבריאות עם אישורי הכנסה של שני בני הזוג (תלוש משכורת/פנסיה/קצבה, שומת מס לעצמאים ומסמכים אחרים שידרשו).
העובדת הסוציאלית רשאית להגדיל את השתתפות משרד הבריאות עד ל-90% מעלות המכשיר במקרים הבאים:
באותה שנה נרכש מכשיר נוסף.
ישנם במשפחה אנשים נוספים הזכאים לסיוע במימון מכשיר באותה שנה.
באותה שנה היו למבקש הוצאות נוספות הקשורות לנכותו, שלא קיבל עבורן סיוע מגורם אחר.
המשפחה מממנת שהות של ילד או בן משפחה אחר מדרגה ראשונה במוסד.
המכשירים, כפי שנקבע בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם:
תותבות לגפיים, כפפות לכיסוי תותבת יד וגרבי גדם (במקרה של החלפת בית גדם או תותבת).
נעליים רפואיות מיוחדות.
חגורות תומכות גו ואורטוזות (סדים).
תהליך מימוש הזכות
יש להצטייד בהמלצה של רופא אורתופד או רופא שיקומי ולפנות אל רכזת הכוונה בלשכת הבריאות באזור המגורים.
למי ששוהים במוסדות, הפנייה תוכל להיעשות באמצעות המסגרת שבה הם שוהים.
רכזת ההכוונה תבדוק את הפרטים ותפנה את המבקש לרופא מורשה באמצעות כרטיס שיצויין בו שיעור ההשתתפות של המשרד.
המבקש יכול לבחור רופא מתוך רשימה שתימסר לו על-ידי רכזת ההכוונה.
הרופא יבדוק את המבקש ויקבע את זכאותו למכשיר.
המבקש יכול לבחור ספק מתוך רשימת בתי מלאכה מורשים.
לאחר קבלת המכשיר, יבדוק הרופא את איכותו והתאמתו לצרכי המבקש.
מוקד זימון תורים ארצי למטופלי מכון לואיס
מכון לואיס בשיתוף עם משרד הבריאות הקימו מוקד זימון תורים ארצי על מנת להקל על מטופלי המכון, ולצמצם את משך זמן ההמתנה לתור.
מטופלי מכון לואיס הזכאים למכשירי הליכה בהתאמה אישית, יכולים לקבוע תור באמצעות המוקד לרופאים המורשים בבתי החולים שבהם פועלות מרפאות המכון.
המוקד, שמספרו 03-7575660, פועל בימים א'-ה' בין השעות 8:30-15:30.
בשעות שבהן המוקד סגור, הפונה יכול להשאיר הודעה ויחזרו אליו.
נפגעי תאונות דרכים
ככלל, נפגעי תאונות דרכים מבוטחים משנת 1975 על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
עם זאת, החל מה- 17.05.2012 נפגעי תאונות דרכים זכאים לקבל מכשירי שיקום וניידות ממשרד הבריאות לאחר סיום ההליך המשפטי בעניינם מול חברת הביטוח, ובתנאי שפסק הדין/הסכם הפשרה שנקבע אינו כולל פיצויים עבור המכשירים גם לעתיד ואינו מונע ממשרד הבריאות להיפרע מחברת הביטוח.
עד למתן ההחלטה המשפטית, חברת הביטוח אחראית לאספקה או למימון של המכשירים הנחוצים.
לפרטים נוספים, ראו חוזר מינהל רפואה מס' 15/2014 – אישור אביזרי שיקום וניידות ומכשירי הליכה לנפגעי תאונות דרכים.
סיוע במימון מכשירי שיקום–
משרד הבריאות משתתף במימון מכשירי שיקום.
השתתפות המשרד היא בשיעור של 75% מהמחיר שנקבע בהתאם לסוג המכשיר, על-פי חלוקה לשתי קבוצות:
מכשירים שנקבע להם סכום מירבי (שאינו מחירו המלא של המכשיר).
מכשירים שיש לבדוק לגביהם 3 הצעות מחיר. מחיר המכשיר ייקבע על-פי ההצעה הזולה ביותר.
ההשתתפות העצמית היא בשיעור של 25% מהסכום שקבע משרד הבריאות (מלבד במקרים שבהם ניתן פטור ויפורטו בהמשך).
מי זכאי?
אדם עם מוגבלות קבועה הזקוק למכשיר שיקום ומתגורר בקהילה.
על-פי קביעת בג"ץ, המדינה אחראית למימון עבור מי ששוהה במסגרת חוץ ביתית של משרד הרווחה.
מי לא זכאי?
נפגע תאונות עבודה
נפגע פעולת איבה
נכי צה"ל
ניצולי שואה המקבלים תגמול ממשרד האוצר
נכי המלחמה בנאצים
ניצולי שואה המקבלים קצבה ליוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר
פטור מתשלום השתתפות עצמית-
למכשירי השיקום הבאים לא נדרשת השתתפות עצמית:
תותבות עיניים ותותבות (עדשות) סקלראליות
תותבות שד וחזייה לתותבת שד
לגבי שאר מכשירי השיקום, האוכלוסיות הבאות פטורות מתשלום השתתפות עצמית:
מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה
מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת שאירים
מקבלי קצבת נכות מלאה הכוללת תוספת משפחה
מקבלי גמלת הבטחת הכנסה
משפחות שהכנסתן נטו היא בגובה גמלת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה (הכנסה נטו היא לאחר שהופחתו הניכויים למס הכנסה, למוסד לביטוח לאומי, לביטוח בריאות, לקופת פנסיה ולוועד עובדים).
לקבלת הפטור מהתשלום יש צורך להגיש אישורים מתאימים, בהתאם לסיבה המזכה.
אנשים המתקשים לממן את חלקם, יכולים לפנות לעובדת הסוציאלית במשרד הבריאות עם אישורי הכנסה של שני בני הזוג (תלוש משכורת/פנסיה/קצבה, שומת מס לעצמאים ומסמכים אחרים שידרשו).
העובדת הסוציאלית רשאית להגדיל את השתתפות משרד הבריאות עד ל-90% מעלות המכשיר במקרים הבאים:
באותה שנה נרכש מכשיר נוסף.
ישנם במשפחה אנשים נוספים הזכאים לסיוע במימון מכשיר באותה שנה.
באותה שנה היו למבקש הוצאות נוספות הקשורות לנכותו, שלא קיבל עבורן סיוע מגורם אחר.
המשפחה מממנת שהות של ילד או בן משפחה אחר מדרגה ראשונה במוסד.
רשימת מכשירי השיקום
רשימת המכשירים, שנקבעה בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כוללת:
תותבות עיניים ותותבות (עדשות) סקלראליות לבני כל הגילאים. משרד הבריאות מממן את מלוא העלות (לא נדרשת השתתפות עצמית).
תותבות פנים – אף/אוזן/אורביטלית. תותבת שד, אחת לשנתיים. משרד הבריאות מממן את מלוא העלות או תקרת ההשתתפות שנקבעה (הנמוך מביניהם). חזייה לתותבת שד – המימון ניתן פעם אחת בלבד. משרד הבריאות מממן את מלוא העלות (לא נדרשת השתתפות עצמית). מכשירי תקשורת תומכת וחלופית – מערכות המאפשרות למשתמש בהן יכולת תקשורת באמצעות מסרים מוקלטים או מוקלדים המחליפים דיבור. השימוש במכשירים מאפשר לאנשים ללא יכולת דיבור או עם מובנות דיבור ירודה להביע את עצמם, ובכך לתקשר עם סביבתם באופן מיטבי ועצמאי, ככל הניתן.
הציוד שניתן לו מימון כולל:
מחשבים ייעודיים שתותקן עליהם תוכנה ייעודית. במקרים של מגבלה פיסית בהפעלת המחשבים ימומנו גם אביזרי נגישות להפעלתם (כגון עכבר מיוחד או מתגי הפעלה).
מערכות תקשורת תומכת וחלופית ממוחשבות המופעלות באמצעות מיקוד מבט, והעזרים הנלווים להן (כגון עמוד או זרוע לצורך העמדה מותאמת של המחשב).
תהליך מימוש הזכות-
יש לפנות לרופא הרלוונטי בקופת החולים לשם קבלת המלצה.
המסמכים הנדרשים לבקשת הסיוע:
למכשירי שמיעה – הפניית רופא אא"ג והמלצת קלינאית תקשורת בצירוף בדיקה אודיולוגית
למכשירי עזר לראיה (כולל תותבות עיניים) – המלצה של רופא עיניים
תותבות שד – המלצה של רופא משפחה/ רופא פנימי/ אונקולוג/ כירורג
תצלום תעודת זהות
הגשת המסמכים ללשכות הבריאות יכולה להיעשות על-ידי קופות החולים או ישירות על-ידי הפונה/נציג מטעמו.
את הבקשה מגישים לרכזת המכשירים במחלקה למחלות ממושכות ושיקום בלשכת הבריאות הקרובה.
ניתן להגיש את המסמכים בימי קבלת קהל במחלקה, בדואר או בפקס.
ועדה מקומית תדון בבקשה והחלטת הוועדה (אישור הבקשה או דחייתה) תישלח במכתב תשובה לפונה.
הנחיות לגבי המשך התהליך יפורטו במכתב התשובה שישלח למי שאושרה בקשתו.
מי שקיבלו אישור זכאות לרכישה עצמית, יעבירו ללשכת הבריאות את המסמכים הבאים לצורך קבלת החזר כספי:
אישור הזכאות
טופס אישור קבלת המכשיר (חתום)
חשבונית וקבלה – מסמכים מקוריים
פרטי חשבון הבנק לצורך העברה בנקאית של ההחזר הכספי (באמצעות צילום צ'ק מבוטל)
ערעור
מי שבקשתם לסיוע נדחתה, רשאים לערער על החלטת הוועדה.
הערעור יוגש בכתב באמצעות לשכת הבריאות.
הדיון בוועדת ערר ייעשה תוך 30 יום מתאריך קבלת הערעור והטיפול בו בלשכת הבריאות.
חשוב לדעת
האישור למימון המכשיר יהיה בתוקף למשך חצי שנה.
רשימת הציוד לניידות הניתן עליו סיבסוד ע"י משרד הבריאות-
המכשירים, כפי שנקבע בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם:
כסאות גלגלים ידניים
טיולונים
כסאות טיולון (BUGGY)
כסאות גלגלים ממונעים
כסאות גלגלים לשירותים
כריות מיוחדות לכסאות גלגלים
אינסרטים (מערכות ישיבה) לכיסאות גלגלים
מיטות פאולר מלא + HI-LOW הידראוליות וחשמליות
מזרוני אויר חשמליים (סטנדרטיים) למניעת פצעי לחץ
מנופים ביתיים חשמליים והידראוליים
הליכונים אחוריים
רולטורים
הליכון אמות
קביים קנדיות
זחלילים/מעלי מדרגות ניידים – במקרים חריגים
מכשירים במימון מלא למקבלי קצבאות
המכשירים הבאים ממומנים רק למקבלי הקצבאות שצוינו לעיל (ללא צורך בהשתתפות עצמית):
הליכונים רגילים
מקלות הליכה לסוגיהם
כריות ספוג למניעת פצעי לחץ
מזרוני ספוג סטנדרטיים ("תבנית ביצים")
תהליך מימוש הזכות
יש לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים.
רופא המשפחה או רופא מומחה אחר יעביר את הפניה לפיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק (בעל תעודת הרשאה להמליץ), לצורך בדיקת זכאות להשתתפות במימון המכשיר.
הגורמים המקצועיים בקופת החולים ינחו את הפונה לגבי המסמכים אותם עליו להגיש ועל תהליך הגשת הבקשה למשרד הבריאות.
מסמכים שיש להגיש:
דו"ח רפואי/סיעודי עדכני חתום על-ידי רופא ואחות
מפרט ו/או המלצה של פיזיותרפיסט/ית או מרפא/ה בעיסוק של קופת החולים המבטחת
דו"ח סוציאלי חתום על-ידי עו"ס מקופת החולים או מהמחלקה לשירותים חברתיים ביישוב (מומלץ במקרה של מכשירי ניידות ממונעים/חשמליים או על-פי דרישת הלשכה)
תצלום תעודת זהות
לפרטים נוספים הרלוונטיים למכשיר הספציפי ניתן ללחוץ על הקישור של אותו מכשיר באתר משרד הבריאות.
הגשת המסמכים ללשכות הבריאות יכולה להיעשות על-ידי קופות החולים או ישירות על-ידי הפונה/נציג מטעמו.
את הבקשה מגישים לרכזת המכשירים במחלקה למחלות ממושכות ושיקום בלשכת הבריאות הקרובה.
ניתן להגיש את המסמכים בימי קבלת קהל במחלקה, בדואר או בפקס.
ועדה מקומית תדון בבקשה והחלטת הוועדה (אישור הבקשה או דחייתה) תישלח במכתב תשובה לפונה.
מכשירים מורכבים (מיטה עם מנגנון חשמלי, כיסא גלגלים ממונע, מנוע עזר לכיסא גלגלים ידני, מנוף עם הפעלה חשמלית וזחליל) מועברים לדיון בוועדה מחוזית.
הנחיות לגבי המשך התהליך יפורטו במכתב התשובה שישלח למי שאושרה בקשתו.
מי שקיבלו אישור זכאות לרכישה עצמית, יעבירו ללשכת הבריאות את המסמכים הבאים לצורך קבלת החזר כספי:
אישור הזכאות
טופס אישור קבלת המכשיר (חתום)
חשבונית וקבלה – מסמכים מקוריים
פרטי חשבון הבנק לצורך העברה בנקאית של ההחזר הכספי (באמצעות צילום צ'ק מבוטל)
הגשת בקשה לבני 70 ומעלה
בפניות של בני 70 ומעלה ישנה אפשרות להגיש את הבקשה למימון מכשירי ניידות באחת מהדרכים הבאות:
פניות אלה מטופלות על-ידי משרד הבריאות באמצעות חברה חיצונית.
ערעור-
מי שבקשתם לסיוע נדחתה, רשאים לערער על החלטות הוועדות.
הערעור יוגש בכתב באמצעות לשכת הבריאות.
הדיון בוועדת ערר ייעשה תוך 30 יום מתאריך קבלת הערעור והטיפול בו בלשכת הבריאות.
תיקון מכשירי ניידות
משרד הבריאות מממן את תיקון מכשירי הניידות לאחר תום תקופת האחריות שניתנה על-ידי הספק.
החל מה-01.04.2017 ניתן לכל האוכלוסיות מימון מלא גם לתיקונים של מכשירי הניידות הידניים (כגון כסא גלגלים ידני וכסא גלגלים לשירותים), כפי שניתן לפני כן רק לתיקונים של מכשירי ניידות חשמליים. לפרטים נוספים ראו בחוזר מינהל הרפואה מיום 04.05.2017.
המשרד רשאי לגבות השתתפות במימון התיקון במקרה של תקלה הנובעת מרשלנות, משימוש בלתי סביר, או משימוש בניגוד להוראות היצרן, הספק או משרד הבריאות.
מכשירי ניידות שסופקו עד שנת 2014:
לאחר תום תקופת האחריות אין לפנות ישירות לספקים לצורך קבלת שירות תיקונים.
אם נדרש תיקון למכשיר יש לפנות למוקד "קול הבריאות" בטלפון: 5400*, 08-6241010.
מרבית התיקונים מתבצעים באמצעות היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות.
מכשירי ניידות שסופקו החל משנת 2014:
במכשירים שסופקו על-ידי ספקים מורשים (במכרז), יש לפנות ישירות אל הספק המורשה שסיפק את המכשיר.
המכשירים הבאים יוחזרו ללשכת הבריאות עם תום השימוש בהם:
כיסאות גלגלים ידניים (על כל סוגיהם)
כיסאות גלגלים לשירותים
כיסאות גלגלים ממונעים
כיסאות גלגלים עם מנועי עזר
טיולונים
מיטות
מנופים
זחלילים/ מעלי מדרגות ניידים
הליכונים מיוחדים (רולטורים)
מקבל המכשיר וערב נוסף (או ערב בלבד), צריך לחתום בעת קבלת המכשיר על טופס התחייבות ושטר חוב המבטיחים את החזרת המכשיר בתום השימוש בו.
חשוב לדעת
האישור למימון המכשיר יהיה בתוקף למשך חצי שנה.
מפרט ההמלצה שיאושר בלשכת הבריאות, כולל בתוכו מידע תפקודי ורפואי המועבר, במידת הצורך, לספקים לקבלת הצעות מחיר. אדם המעוניין לשמור על חיסיון בהעברת המידע, יפנה בבקשה ללשכת הבריאות באיזור מגוריו.
בחודש נובמבר 2018 יצאה לדרך הרפורמה החדשה בסיעוד המשותפת למשרד הבריאות, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה. מאמר זה בא להסביר את המצב החדש בהתאם לרפורמה ולתת כלים לבחירה בין האפשרויות השונות.
פרק א'- הגדרות יסוד:
בבואנו לבחון מהם השינויים העיקריים ברפורמה החדשה בסיעוד עלינו להגדיר מס' נושאים עיקריים עליהם היא מתבססת.
1 .גמלת סיעוד-
קצבה הניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי. עד לחודש אוקטובר 2018 ניתן היה לקבל את הגמלה באחת מ 2 הדרכים הבאות: א.מעסיקי עובדים ישראליים- דרך חברת סיעוד או ישירות לחשבון הבנק (זאת במידה ויש למקבל הגמלה אפשרות להוכיח כי הוא מקבל שירות של מטפלת ישראלית למשך 6 ימים בשבוע ו 12 שעות ביום). ב. מעסיקי עובדים זרים- דרך חברת סיעוד (ראו מאמר קודם שלי), או בגמלה ישירה לחשבון הבנק של בעל הגמלה.
2. מבחן A.D.L-
זהו המבחן התפקודי אותו מבצע הביטוח לאומי באמצעות אחיות הבאות לבית מקבל הגמלה. המבחן מורכב מ 6 בדיקות עיקריות:
א. קימה ושכיבה.
ב. ניידות.
ג.רחצה
ד. לבוש
3 .רמות הזכאות- 6 רמות שנקבעו:
א. רמה 1 – בין 5.2 ל 3 נקודות ב. רמה 2 – בין 5.3 ל 5.4 נקודות ג. רמה 3 – בין 5 ל 6 נקודות ד. רמה 4 – בין 5.6 ל 5.7 נקדות ה. רמה 5 – בין 5.7 ל 9 נקודות ו. רמה 6 – החל מ 5.9 נקודות ומעלה.
פרק ב'- השינויים העיקריים ברפורמה:
ישנם 2 שינויים עיקריים ברפורמת הסיעוד 1 .שינוי בשעות הסיעוד בהתאם לכל רמה:
עד חודש אוקטובר 2018 היו 3 רמות בקבלת גמלת הסיעוד. רמה א'-
הקנתה למקבליה 9.75 שעות סיעוד בשבוע.
רמה ב'-
הקנתה למקבליה 19 שעות סיעוד שבועיות בעת העסקת מטפל/ת ישראלי/ת ו 16 שעות סיעוד למעסיקי עובדים זרים.
רמה ג'-
הקנתה למקבליה 22 שעות סיעוד שבועיות בעת העסקת מטפל/ת ישראלי/ת ו 19 שעות סיעוד למעסיקי עובדים זרים.
החל מחודש נובמבר ישנן 6 רמות לגמלה ככתוב לעיל. (בהמשך המאמר, תפורטנה הרמות בהתאם לשירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהן).
2 .סכומי התשלום בעת קבלת הגמלה או חלקה באופן ישיר, סכום הכסף המשולם לזכאי גמלת הסיעוד בכל רמה עלה משמעותית.
למעשה, המדינה על ידי פיצול הרמות והרחבתן, הגדילה את השתתפותה במימון סיעוד בגיל השלישי. אם בעבר סכום המקסימום אותו ניתן לקבל היה 3650 ₪ הרי שהיום בעלי גמלת סיעוד ברמה הגבוהה ביותר יכולים לקבל סכום של 4900 ש"ח בקירוב.
עם זאת, חשוב לציין כי את הגמלה הגבוהה ביותר יכולים לקבל רק אלה המקבלים ניקוד בודד. (ניקוד עבור בודד- מי שאין לו בני משפחה שגרים איתו או שבן/ בת זוגו/ה מקבל אף הוא גמלת סיעוד.
מקבלי גמלה שמוכרים כחולים במחלות הזקנה (אלצהיימר, דמנציה וכדומה) מקבלים את הניקוד הגבוה ביותר האפשרי ללא קשר למצבם התפקודי. ניקוד זה מגיע מתוך תפיסה האומרת כי מקבל גמלה דמנטי, אינו יכול להיות אחראי למעשיו ולכן, אין מה לבדוק את יכולותיו התפקודיות. לפיכך, חולה דמנטי מקבל 9 נקודות באופן אוטומטי ובמידה והוא מקבל ניקוד בודד הרי שהוא מגיע לרמה 6. היה והוא מתגורר עם בן/בת זוג או בן משפחה כזה או אחר, הוא יקבל את 9 הנקודות ויגיע לרמה 5.
פרק ג'- השירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהרמות למקבלי גמלה שאינם זקוקים להשגחה של 24 שעות ביממה:
רמה א':
מטפלת דרך חברת סיעוד 5.5 שעות או גמלה כספית בסך 1407₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג),
מועדון (2 שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
מוצרי ספיגה
רמה ב':
שעות או מטפלת מחברת סיעוד ל 10 שעות או מטפלת דרך חברת סיעוד ל-6 שעות בשילוב גמלה כספית על סך ₪ 820 לחודש.
שרותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 ש"ש ל-5 ק"ג).
מועדון ( 2 שעות שבועיות )
לחצן מצוקה (0.25 ש"ש)
מוצרי ספיגה
רמה ג':
מטפלת דרך חברת סיעוד 15 שעות או מטפלת מחברת סיעוד ל-11 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש.
באופן חריג וע"פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל 10 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1025 ₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
מועדון (2 שעות שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות ),
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג),
מוצרי ספיגה
רמה ד':
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-19 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל15 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש, באופן חריג וע"פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל -12.5 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1300 ₪ לחודש. שירותי סיעוד נוספים: • כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג), • מועדון (2.75 ש"ש ליום) • לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות) • מוצרי ספיגה
רמה ה':
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-23 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל-19 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש. באופן חריג וע"פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל-15.5 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 1570 ₪ לחודש.
שירותי סיעוד נוספים:
• כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג),
• מועדון (2.75 שבועיות ליום) ,
• לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
• מוצרי ספיגה.
רמה ו':
מטפלת דרך חברת סיעוד ל-28 שעות. או מטפלת מחברת סיעוד ל-24 שעות בשילוב גמלה כספית בסך 820 ₪ לחודש. באופן חריג וע"פ החלטת עובדת סוציאלית שתופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי, תינתן אפשרות לקבל מטפלת מחברת סיעוד ל-18.5 שעות, בשילוב גמלה כספית בסך 1910 ₪ לחודש. שירותי סיעוד נוספים:
כביסה (0.25 שעות שבועיות ל 5 ק"ג),
מועדון (2.75 שבועיות ליום),
לחצן מצוקה (0.25 שעות שבועיות)
מוצרי ספיגה
פרק ד'-השירותים אותם ניתן לקבל בכל אחת מהרמות למקבלי גמלה שזקוקים להשגחה של 24 שעות ביממה.
מקבלי גמלה שמעסיקים עובדים זרים (ו/או מקבלי גמלה המעסיקים עובדים ישראלים למשך 6 ימים בשבוע, למשך 12 שעות ביום), יכולים לבחור האם לקבל את הכסף דרך חברת סיעוד או בגמלה ישירה. במאמר קודם שלי בעניין זה, הראיתי כי ישנו פער שמתבטא באלפי שקלים לשנה בין המעסיקים שבוחרים לקבל את הגמלה באופן ישיר, לבין אלה שמקבלים את הגמלה דרך חברות הסיעוד ולכן, לא נתמקד בכך במאמר זה. עם זאת, חשוב לציין את סכומי הכסף אותם משלם המוסד לביטוח לאומי למקבלי גמלה ישירה כדלהלן:
פרק ד'- ניצולי שואה 9 שעות סיעוד
ניצולי שואה המוכרים ע"י הרשות לזכויות ניצולי שואה ו/או ועידת התביעות זכאים ל 9 שעות סיעוד שבועיות נוספות מעבר לגמלת הסיעוד הניתנת ע"י הביטוח הלאומי.
הזכאות לקבלת 9 שעות אלו הינה עמידה בדירוג של 6 נקודות ADL (רמה 3 כדלעיל) במבחן התלות ובנוסף, בכך שגמלת הסיעוד אינה מופחתת בשל הכנסות.
ע"פ הרפורמה החדשה, אותם ניצולי שואה , הזכאים לתוספת זו יכולים לקבל את הגמלה הזו באופן כספי ישירות לחשבון הבנק מה שיוסיף להם 1842 ₪ בכל חודש.
האפשרות לבחירת גמלה ישירה ניתנת רק למי שמעסיק מטפל צמוד ל 24 שעות.
פרק ה'-שיקולים לקבלת גמלה בכסף או באופן ישיר:
בבואנו לקבל חלק מהגמלה או כולה באופן ישיר, עלינו לקחת בחשבון מס' גורמים המשפיעים על ההחלטה:
1.בירוקרטיה-
חברות הסיעוד טוענות לא אחת כי מקבל גמלה באופן ישיר נמצא "לבד" מול העובדים אותם הוא מעסיק. הנחה זו הינה משוללת כל יסוד היות והאחראים להעסקתם של העובדים הזרים הינם התאגידים והלשכות הפרטיות. לחברת הסיעוד אין כל אחריות כלפי העובד הזר. למעט תשלום השכר אין לה קשר איתו ואף שהיא נחשבת מעסיקה שלו, מקבל הגמלה ובעל הרשיון הוא המעסיק הראשי. על כן, עליו לנהל את העסקת המטפל ללא קשר לחברת הסיעוד.
למעשה, חברת הסיעוד הינה גוף שעומד בדרך בין מקבל הגמלה לעובד ובכך, מסרבל את העסקה. על כן, על מקבל הגמלה לדעת כי, בכל מצב בו הוא מעסיק מטפל עליו להתייחס לכך כמעסיק מלא ובשל כך, עליו לנהל את ההעסקה כפי שדורש החוק. חברת הסיעוד לא תיתן לו את המענה אותו הוא צריך ברגע שהעובד יסיים את ההעסקה. להיפך, ברוב הפעמים מקבל הגמלה לומד כי חברת הסיעוד לא מסרה לו את המידע הנדרש לו כמעסיק והוא נשאר לבד מול ארגוני העובדים ובראשם "קו לעובד".
2.שיתוף בני משפחה-
כפועל יוצא מכך שהעסקת מטפל ל-24 שעות, דורשת ממקבל הגמלה לנהל את ההעסקה, ישנה חשיבות רבה בשיתוף בני המשפחה בהעסקה זו. שיתוף זה יכול פעמים רבות להיות ההבדל בין העסקה מוצלחת להעסקה כושלת. בן המשפחה המנהל את ההעסקה יהיה זה שעוסק בכל העניינים הבירוקרטיים אל מול העובד והרשויות השונות. כל בעיה של העובד תופנה ישירות לבן המשפחה והמטופל יוכל להיות זה שמקבל את השירות ללא סכסוכים או קונפליקטים הנוגעים לשכר, תנאים, חופשות וכדומה.
3.היכולת להשתמש בתשלום המתקבל באופן ישיר למימון הסיעוד-
ע"פ הרפורמה החדשה, אותם ניצולי שואה , הזכאים לתוספת זו יכולים לקבל את הגמלה הזו באופן כספי ישירות לחשבון הבנק מה שיוסיף להם 1842 ₪ בכל חודש.
האפשרות לבחירת גמלה ישירה ניתנת רק למי שמעסיק מטפל צמוד ל 24 שעות.
לצערנו הרב, קשישים רבים במדינה אינם "גומרים את החודש". במצב שכזה כל סכום כסף ולו הקטן ביותר שנכנס למקבל הגמלה ישירות לחשבון הבנק, משמש למימון היום יום ולא למימון הסיעוד. היה ובני המשפחה מעורבים בניהול הגמלה, הרי שעליהם לנהוג בחוכמה ולא להשתמש בכסף לקניות של מוצרים מהמכולת.
יש לקחת בחשבון כי כאשר מגיע מקבל הגמלה למצב סיעודי, ברוב המקרים המצב אינו הפיך אלא רק מחמיר ובעקבות כך, ההוצאות הסיעודיות עולות. מכשירים שונים, תרופות, העסקת עובד צמוד ל24 שעות, קבלת חוו"ד פרטית מרופא מומחה וכדומה עולים כסף רב. על כן, ככל שבני המשפחה המעורבים יחסכו את הכסף המתקבל באופן ישיר וישמרו אותו ליום בו יצטרכו אותו ייטב להם.
ניתן מס' דוגמאות:
לחודש, עלות העסקת עובד זר נעה כיום סביב ה-9000 ש"ח לחודש. ביקור בית פרטי של רופא מומחה (1000 -1500 ש"ח ובחלק מהתחומים כפליים). כסא גלגלים באופן פרטי, 5000-3000 ש"ח. מקבל גמלה המקבל מטפל מחברת סיעוד ומשלב עם הטיפול גמלה בכסף וחוסך את הסכום אותו הוא מקבל באופן ישיר מכין למעשה את הקרקע לעתיד טוב יותר עבורו.
פרק ו'- סיכום:
רפורמת הסיעוד החדשה, נותנת למקבלי גמלת הסיעוד אפשרויות חדשות רבות. אין ספק שברפורמה הושקעה מחשבה רבה במטרה לתת יותר למקבלי גמלת הסיעוד. השינוי ברמות הטיפול והגדלת השעות בכל רמה מאפשרות למקבל הגמלה לחשב ולתכנן את צעדיו קדימה- מה שלא היה חלק מהאפשרויות עד היום. תכנון נכון וקבלת ההחלטה האישית מתאימה לכל מקבל גמלה הינן אבן יסוד בהגעה לגיל השלישי או למצב סיעודי. ניתן לשאול האם הרפורמה החדשה מספיקה וסביר שהתשובה תהיה שלא ויש דברים רבים נוספים שצריך לעשות, אבל, אין ספק שהרפורמה החדשה הינה צעד ראשון וחשוב ליצירת מענה כולל לבני הגיל השלישי הנמצאים במצב סיעודי.
הפוסט נכתב ע"י: מרדכי סייג, מנכ"ל חברת סל"ה- סיוע ייעוץ והכוונה לגיל השלישי.
מצבים תפקודיים שונים אצל אדם, נקבעים ביחס ליכולתו לבצע פעולות בסיסיות הנקראות פעולות היום יום. פעולות אלו הן: להתלבש, לאכול, לשלוט בסוגרים, להתרחץ, להתנייד ולבצע מעברים בין תנוחות (למשל משכיבה לישיבה) באופן עצמאי בבית.
פעולות אלו הנראות לנו "בסיסיות" מתחילות לקבל משמעות שונה עם הגיענו לגיל הזקנה. כמו כן, אצל הקשישים בהם אני מטפלת, הן אינן בסיסיות כלל.
קיימים שישה מצבים תפקודיים אצל קשישים על סמך ההגדרות והחוקים במדינת ישראל. הגדרות אלו תקבענה מי מהרשויות אחראי על המימון של סידור המחייה החוץ ביתי של ההורה או קרוב המשפחה שלכם. במילים אחרות, על פי המצב התפקודי, ניתן לקבוע היכן האדם יחיה ומה יהיו תנאי הטיפול בו.
על כן, החשיבות בהבנת מצבים תפקודיים אלו גדולה מאוד.
ששת המצבים הללו הן כדלקמן:
1. מצבים תפקודיים: עצמאי-
עצמאי הוא מי שאינו זקוק לעזרה כלל בפעילויות היום-יום. מי שמתפקד בכוחות עצמו בצורה מיטבית בכל אחת ואחת מהפעילויות. על כן, אינו נזקק לעזרה של אדם או מכשיר (כגון הליכון וכד') לקיים את אורח חייו. אנשים עצמאיים, חיים ללא קושי בקרב הקהילה בה הם חיים, או אם הם בחרו לעשות כן במסגרת של דיור מוגן.
במידה ובן המשפחה המבוגר שהינו עצמאי, מרגיש בדידות ומעוניין בבית אבות המתאים לעצמאיים. אך, אין לו את היכולת הכלכלית לשלם על הדיור המוסדי, עליו לפנות לעו"ס האחראית על קשישים בלשכה לשירותים החברתיים בעירו.
עליו לבקש ממנה לעזור לו להתחיל את התהליך של מימון שהותו בדיור המוסדי בו הוא מעוניין לחיות.
להתחלת התהליך, תצטרכו לדאוג להביא מסמכים המפרטים את הכנסותיו של בן המשפחה המבוגר ושל ילדיו. אם יש ברשות בן המשפחה המבוגר, דירה, יילקח בחשבון עלות השכרתה. שירותי הרווחה נוהגים להעביר בהוראת קבע את כל הכנסות של בן המשפחה המבוגר אליהם.
כך שבחשבונו נשאר כ-500 ש"ח לשם דמי כיס חודשיים בעת שהותו בבית האבות. כמו כן ייגבו מהילדים סכום השתתפות על פי חישוב סולם ההכנסות שלהם. חשוב לדעת: יש היום בתי אבות בפיקוח של משרד הרווחה שמקבלים אליהם קשישים בהשמת משרד הרווחה.
2. מצבים תפקודיים:תשוש או תשוש גוף-
כאשר רמת התפקוד יורדת ונפגעת היכולת לתפקד באופן עצמאי בפעילויות היום-יום, עובר הקשיש למצב תפקודי החדש הנקרא תשוש, או תשוש גוף. במצב זה הקשיש כבר אינו מתפקד עצמאית לחלוטין, נזקק לעיתים לסיוע של הליכון לצורך ניידות, עזרה ברחצה וכד'.
כיצד נזהה שקשיש עבר ממצב של עצמאי לתשוש או תשוש גוף? כאשר נזקק לעזרה ב 2-3 פעולות מפעולות ADL (היומיום). לדוגמה- זקוק להליכון והשגחה ברחצה. במידה ובן המשפחה שלכם המוגדר כתשוש או תשוש גוף, מעוניין בבית אבות לתשושים. בנוסף, זקוק למימון שהותו בבית אבות לתשושים, התהליך לקבלת המימון הינו דומה בדיוק לתהליך שמתקיים עם קשיש עצמאי.
3. מצבים תפקודיים:סיעודי–
רק כאשר הקשיש אינו מסוגל לתפקד וזקוק לעזרה מלאה במרבית פעולות ADL (פעולות היומיום) הוא מוגדר כסיעודי. כלומר, כאשר הוא מרותק לכסא גלגלים, אינו שולט על הסוגרים, זקוק לעזרה מלאה ברחצה והלבשה, הוא מוגדר מבחינת הרשויות כסיעודי.
חשוב לציין כי אין קשר בין המצב הגופני למצב הנפשי-קוגניטיבי וקשיש יכול להיות סיעודי וגם צלול לחלוטין. על מנת לקבל עזרה ולהקל על הקשיש יש לעשות ביטוח בריאות סיעודי כדי שההוצאות יופחתו והעזרה תהיה גדולה יותר.
בנוסף, אם בן המשפחה הסיעודי זקוק לעזרה במימון שהותו בבית אבות סיעודי, יש צורך לפנות לשם כך לאתר של משרד הבריאות. יש להוריד מאתר זה טפסים לצורך קבלת קוד משרד הבריאות. בנוסף, קיימת באתר רשימה של כל הטפסים הנדרשים לצורך קבלת הקוד למשרד הבריאות.
יש לאסוף את כל המסמכים הנדרשים ולהגישם למשרד הבריאות בהקדם. התהליך לוקח לרוב כחודשיים עד שניתן לקבל את קוד אשפוז. במידה ואין ברירה וחייבים למהר לאשפז את בן המשפחה בבית אבות סיעודי, ישנם בתי אבות שנותנים אפשרות לטרום קוד. כלומר, תשלום חלקי הניתן למוסד הסיעודי למשך חודשיים עד לקבלת הקוד ממשרד הבריאות.
4. מצבים תפקודיים:סיעודי זמני- אדם במצב שיקומי-
לעיתים כאשר קשיש הופך לסיעודי עקב פעילות רפואית (לדוגמא ניתוח) אך הינו בעל יכולות שיקומיות. לדוגמא, לאחר הפעילות הרפואית ובעזרת הדרכה ואימון נכונים במוסד שיקומי- הוא עשוי לשוב לרמת תפקוד גבוהה יותר. הגדרת מצב תפקודי זה הינה סיעודי זמני.
לצורך קבלת מימון למוסד שיקומי יש צורך לפנות לעו"ס קופת חולים באזור המגורים או לעו"ס בבית החולים שבו הקשיש מאושפז. העו"ס תעזור במציאת מוסד שיקומי לפי אזור המגורים וקופת החולים של הקשיש.
5. סיעודי מורכב-
חולים אשר הינם סיעודיים על פי תפקודם ובנוסף לכך, יש צורך בטיפול רפואי מיוחד בעבורם.
להלן כמה דוגמאות למצבים רפואיים העלולים להוביל לאשפוז במסגרת סיעודית מורכבת:
1.פצעי לחץ בדרגת חומרה 3-4.
2.צורך במתן עירוי נוזלים ו/או טיפול תרופתי תוך ורידי לזמן ממושך.
3.בעיות נשימתיות הדורשות הנשמה, אינהילציות או סקשיין יותר מפעם ביום.
4.דיאליזה או המו דיאליזה, אדם החולה במחלה ממאירה וזקוק לניטור רפואי צמוד ו/או איזון כאב.
באם מבקשים להגיע למחלקה סיעודית מורכבת בבית אבות נדרש אישור מהרופא הגריאטר האחראי על נושא זה בקופת החולים. הפנייה לגריאטר נעשית באמצעות רופא המשפחה לאדם החי בקהילה או באמצעות השרות הסוציאלי של בית החולים באם האדם מאושפז.
6. תשוש נפש-
הגדרה של תשוש נפש אינה נוגעת כלל למצבו הגופני של הקשיש אלא למידת צלילותו. אדם מאובחן כתשוש נפש, כאשר רמת הדמנציה שלו עולה ומידת התמצאותו בזמן, במרחב ובאדם יורדת. הירידה ברמות ההתמצאות הינה במידה כזו שהוא נזקק להשגחה מתמדת.
חשוב לציין כי תשוש נפש אינו חולה נפש אלא מי שבעקבות מחלות הקשורות לזקנה (אלצהיימר לדוגמא) רמתו הקוגניטיבית נפגעת. למרות שמבחנים שונים לבדיקת צלילותו של קשיש (מיני מנטל לדוגמא) נערכים ע"י גורמים שונים, אבחנה מוסמכת ומקובלת על הרשויות, ניתנת ע"י פסיכיאטר שהתמחה בגריאטריה בלבד.
במידה והקשיש מתגורר בקהילה, בני משפחתו צריכים לפנות לרופא המשפחה על מנת לקבל הפנייה לפסיכוגריאטר. כמו כן, במידה והקשיש מאושפז בבית חולים, פסיכוגריאטר בבית החולים מבצע אבחון לצורך קביעת תפקודו של בן המשפחה כתשוש נפש.
לאחר קביעת היות הקשיש כתשוש נפש, על המשפחה לפנות לעו"ס קופת החולים אם הקשיש מתגורר בביתו, או לעו"ס בבית החולים. זאת, על מנת, לעזור למצוא מוסד מתאים לתשושי נפש ולעזור בהתחלת תהליך קבלת קוד אשפוז ממשרד הבריאות. הגוף המממן סידור מוסדי לתשושי נפש הינו משרד הבריאות, להלן הקישור לאתר משרד הבריאות.
לסיכום-
המצבים התפקודיים השונים מצריכים היערכות שונה של הקשיש ובני משפחתו על מנת להמשיך בשגרת החיים במידת האפשר. זאת, על מנת, לאפשר את הטיפול הטוב ביותר והמתאים ביותר עבור כל קשיש.
כתבה: עירית רבינוביץ, עו"ס תואר M.A בבריאות ושיקום.
