חישוב משכורת לעובדים זרים בתחום הסיעוד: מדריך פרקטי!

חישוב משכורת לעובדים זרים בתחום הסיעוד: מדריך פרקטי!

עובדים זרים בתחום הסיעוד מהווים חלק חשוב בתעשייה הבריאותית והרווחה ומסייעים לאנשים שזקוקים לטיפול ולשירותים סיעודיים. כאשר מדובר בחישוב משכורת לעובדים זרים בתחום הסיעוד, יש לקחת בחשבון מספר גורמים שיפורטו במאמר זה.

בתחילח המאמר נעקוב אחרי מרכיבי השכר של עובד זר בתחום הסיעוד בישראל, כפי שהוזכרו. בהמשך ניתן מספר טיפים להעסקה של עובד זר. ובסוף המאמר נספק טבלה שמדגימה את עלויות שכר של עובד זר.

שכר בסיס:

שכר הבסיס הוא התשלום המינימלי שהעובד מקבל עבור שעות העבודה שלו. אסור לשלם לעובד זר בענף הסיעוד המועסק בישראל פחות משכר מינימום. החל מאפריל 2024, שכר המינימום לחודש, עבור משרה מלאה בענף הסיעוד (24/6) הינו 5,880 ₪ ברוטו (שכר יומי 235.2 ₪, 32.31 ₪ לשעה). שכר זה משתנה מעט לעט – לדוגמה מאז אפריל 2023, שכר המינימום לחודש, עבור משרה מלאה בענף הסיעוד (24/6) הינו 5,571.75 ₪ ברוטו (שכר יומי 222.87 ₪, 30.61 ₪ לשעה).

ניכויים מותרים מהמשכורת לעובדים זרים על פי החוק:

המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד סכומים המותרים על פי חוק עבור מגורים, הוצאות נלוות למגורים, מחצית עלות בביטוח בריאות והוצאות כלכלה, ניתן להוריד עד 25 אחוז מהשכר ברוטו (לא כולל שבתות).

מקדמות שבועיות:

המכונים גם ‘דמי כיס’, הן למעשה 100 שקלים שניתנים לעובד כל שבוע, לצורך הוצאות שוטפות, כגון: ביגוד, מוצרי היגיינה, ועוד. המקדמות לשכר, ניתנות כדי שהעובד יוכל לרכוש לעצמו חפצים שהוא צריך ליום-יום ונועדו כמקדמות ועל כן ניתן לקזז אותם מהשכר ברוטו בסוף החודש.

השתתפות בביטוח רפואי (פרטי):

יש לעשות לעובד ביטוח רפואי פרטי על מנת שיוכל להנות משירותי הביטוח שמציעה מדינת ישראל. רצויי שהעובד יהיה רשום באותה הקופה של המעסיק. ההשתתפות בביטוח הרפואי תהיה עד מחצית מהעלות בפועל והינה תלוייה בחברת הביטוח. לרוב התשלום החודשי על ביטוח בריאות הינו בטווח של 220-300 שקלים לחודש, כאשר המעסיק משלם בהוראת קבע ויכול לקזז מחצית מהעלות מהשכר החודשי של העובד הזר.

כלכלה:

ההשתתפות בכלכלה, היא בסכום של כ- 588 ש”ח, שמהווים 10 אחוז משכר המינימום. במידה ואתם רוכשים מזון במיוחד עבור העובד הזר, אתם יכולים להוריד מהשכר ברוטו עד 588 ש”ח מהשכר, כאשר יש צורך לשמור את הקבלות על הקניות עבור המזון. במידה ולא שומרים את הקבלות, העו”ז יכול לתבוע אתכם בסיום ההעסקה, על כך שהורדתם לו מהשכר על מזון ולא באמת קניתם לו, כך שחייבים לשמור את הקבלות, כהוכחה לכך שכן.

מגורים:

העובד הזר חי בבית של המטופל, מסיבה זו עליו להשתתף גם בהוצאות על המגורים בבית של המטופל. אם המטופל משלם שכר דירה הסכום שיש להוריד מהשכר של המטפל הינו יותר גבוה מאשר אם הדירה היא בבעלות המטופל. הסכומים על המגורים גם תלויים באזור המגורים של המטופל. לדוגמא בתל אביב המחיה יותר יקרה ולכן הסכומים אשר ירדו מהשכר של העובד יהיו יותר גבוהים מאשר באזור חיפה והצפון.

להלן פירוט הסכומים שיש להוריד מהשכר של העובד הזר על מגורים לשנת 2024:

במידה והמגורים אינם בבעלות המעסיק- כלומר המעסיק משלם עבור שכר דירה:

עירעלות
ירושלים475.23 ש"ח
תל אביב540.39 ש"ח
חיפה/מרכז360.29 ש"ח
דרום320.29 ש"ח
צפון294.70 ש"ח

במידה והמגורים בבעלות המעסיק:

עירעלות
ירושלים237.61 ש"ח
תל אביב270.19 ש"ח
חיפה/מרכז180.14 ש"ח
דרום160.14 ש"ח
צפון147.35 ש"ח

המגורים ייחשבו כנמצאים בבעלות המעסיק, כל עוד לא הציג חוזה שכירות לגבי הדירה שבה מתגוררים עובדיו וקבלות על תשלום שכר הדירה עבורה.

יום מנוחה שבועי:

עובד זר בענף הסיעוד, זכאי למנוחה שבועית בת 25 שעות ברצף. היום בו יחול יום המנוחה יסוכם בין הצדדים ויצוין בחוזה (יום המנוחה יכול להקבע לפי דתו של העובד או אחד מהימים שישי או שבת או ראשון).

  • במהלך יום המנוחה השבועי העובד רשאי לשהות, בהתאם לבקשתו, בבית המעסיק או מחוצה לו.
  • עובד שבחר להישאר בבית המעסיק ביום המנוחה השבועי, פטור מעבודה וממחויבות למעסיק ביום זה.

העסקה ביום מנוחה שבועי וגמולו:

העסקה ביום המנוחה השבועי תיעשה אך ורק בהסכמת העובד, ורק בתנאי שלמעסיק יש צורך בכך.

הגמול בעבור עבודה ביום מנוחה שבועי (לפי פסיקת בית משפט) עומד על 150% משכר יום עבודה רגיל, בתוספת גמול עבור שעה אחת נוספת (401.26 ₪ נכון לשכר המינימום החל מ-אפריל 2024).

תשלום על ימי חג:

עובד זר בתחום הסיעוד זכאי לקבל תשלום עבור עד תשעה ימי חג בשנה, בהתאם לחגי דתו או ארץ מוצאו, או לחלופין חגי ישראל. בימים אלה, העובד יכול להיעדר מעבודתו מבלי שזה יפגע בשכרו החודשי, כאילו עבד באופן רגיל כל החודש. העובד מחויב לציין את שמות תשעת ימי החג שבחר בעת חתימת החוזה, וכל שינויברשימת החגים שנבחרו יתבצע רק בהסכמה משותפת עם המעסיק.

עבודה ביום חג תתאפשר רק אם קיימת הסכמה מצד העובד ובמקרה שהמעסיק זקוק לשירותיו באותו יום. אם יום החג חל ביום מנוחה שבועי והעובד עבד בו, הוא יקבל תשלום פעם אחת בלבד (דמי חג) אין כפל תשלומים. עבור עבודה באחד מתוך תשעת ימי החג, בהנחה שלא חל ביום המנוחה השבועי, התוספת לשכר תהיה 150% מהשכר היומי הרגיל, שווה ל-401.26 ₪.

פתיחת תיק מעסיק בביטוח לאומי:

מעסיק חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי תוך שבועיים מיום היותו מעסיק לראשונה ולהודיע על פתיחת תיק מעסיק/ה עבור עובד/ת זר בתחום הסיעוד. את הטופס ניתן להוריד באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי או לקבלו בסניפי המוסד לביטוח לאומי.

מעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי חייב לשלם דמי ביטוח עבור כל השכר המשולם לעובד הזר, כמו כן החל מחודש אוגוסט 2022 הוא חייב גם לדווח על פרטי העובד ללא קשר לגובה השכר המשולם לו.

שיעור דמי הביטוח – 2% מהשכר המשולם לעובד.

לדוגמה: מי שמשלם לעובד הזר באופן פרטי שכר בסך 3,000 ש”ח בחודש – חייב בדיווח ובתשלום דמי ביטוח בשיעור 2% מהשכר המשולם לעובד: 2%X3,000 = 60 , כלומר צריך לדווח ולשלם 60 ש”ח בחודש.

דעו כי גם במהלך חל”ת חובה על המעסיק להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים ורק החל מהחודש השלישי על העובד לשלם בעצמו את הביטוח הלאומי.

חופשה שנתית:

החופשה תתואם בדרך כלל בין המעסיק לעובד, ותינתן בחודש האחרון של השנה בה היא נצברה, עם התראה מוקדמת של 14 יום מצד המעסיק או העובד. עובד זכאי לבחור יום חופש אחד ולהודיע על כך למעסיק 30 יום מראש. מעביד חייב לאפשר לעובד לקחת לפחות שבעה ימים רצופים של חופשה בכל שנה, אלא אם העובד בחר לוותר על זה באופן מרצון ובכתב.

כמו כן, אם העובד נאמר לו מראש שלא יידרש בחגי ישראל, ניתן להוציאו לחופשה בימים אלו, כאשר עד שבעה ימים יכולים להיות מנוכים מימי החופשה שנצברו לו. יש לציין כי שבעת הימים הרצופים של חופשה צריכים להיות כלולים בחוזה או להיות מוסכמים בהסכמה כתובה מהעובד.

פדיון ימי חופשה יתבצע רק בעת סיום יחסי עבודה בין העובד למעסיק. מעסיקים שמשלמים כל שנה לעובדים זרים שלא יצאו לחופשה ולא ניצלו את ימי החופשה המגיעים להם, עלולים להפר את החוק ולהידרש לתשלום מוגבר במועד סיום ההעסקה.

בנוסף, מעסיקים עשויים להידרש לתשלום כפול – בסיום כל שנת העסקה וגם בסיום יחסי העבודה, לא משנה מה הסיבה לסיום ההעסקה. מעסיק יכול לחייב עובד לצאת לחופשה שנתית, כדי למנוע צבירת ימי חופשה לא מנוצלים.

חוק החופשה השנתית קובע שעובד חייב לנצל לפחות שבעה ימים חופשה בכל שנה קלנדרית, ויכול לצבור את יתרת ימי החופשה לשנתיים הבאות. בעת פדיון ימי החופשה בסיום ההעסקה, יש לפדות את ימי החופשה המגיעים לעובד משנת העסקתו הנוכחית ומהימים שנצברו בשלוש השנים הקלנדריות הקודמות.

בהתחשב בשכר מינימום של 5880 ש”ח, פדיון ליום חופש שנתי יחושב כ-235.20 ש”ח (5880 ש”ח חלקי 25 ימי עבודה).

הזכאות לימי חופשה:

טבלת חופשהנטו ימים לפדיוןברוטו כולל שבתנטו ימים לחודש
משנה 1-514161.17
שנה 616181.33
שנה 718211.5
שנה 819221.58
שנה 920231.67
שנה 1021241.75
שנה 1122251.83
שנה 1223261.92
שנה 1324272

דמי הבראה:

דמי הבראה מהווים חלק מהתנאים הסוציאליים שכל עובד שכיר זכאי להם במדינת ישראל, על פי החוק שנקרא “השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש.” בימינו, אין חובה שדמי ההבראה ישמשו בפועל למטרות נופש והבראה, וכל מעסיק נדרש לשלם את דמי ההבראה לעובדיו מדי שנה, גם אם העובד לא יצא לנופש בפועל.

חשוב לציין כי זכאות לדמי הבראה נרכשת לאחר שנה של עבודה רצופה אצל אותו מעסיק, והיא תקפה גם לעובדים זרים וישראלים כאחד.

שווי יום הבראה נקבע על ידי צו ממשלתי ומשתנה מעת לעת. כפי שנקבע ביולי 2023, שווי יום הבראה במגזר הפרטי הוא 418 שקלים ברוטו. דמי הבראה מהווים רכיב נפרד שניתן לשלב בשכר החודשי כתוספת לשכר המינימום. יש לשים לב שהערכים האלה עשויים להשתנות ומתעדכנים מדי שנה.

זכאות לימי הבראה מגיעים  לפי ותק העובד:

לאחר שנה ראשונהזכאי העובד ל-5 ימי הבראה בשנה
בשנה השניה ושלישיתזכאי העובד ל-6 ימי הבראה בשנה
בשנה רביעית עד עשיריתזכאי העובד ל-7 ימי הבראה בשנה
בשנים 11-15 לעבודהזכאי העובד ל-8 ימי הבראה בשנה
בשנים 16-19 לעבודהזכאי העובד ל-9 ימי הבראה בשנה
משנת עבודה 20 ואילךזכאי העובד ל-10 ימי הבראה בשנה

פנסיה:

חוקי העבודה בישראל מחייבים כל מעסיק או עצמאי להפריש כספים לקרן פנסיה.

יש לנכות מידי חודש (נכון לינואר 2023 ) 6% משכר העובד , להוסיף על זה עוד 6.5% לפנסיה ועוד 6% לפיצויים מצדכם. יחד 18.5% משכר העובד (במקרה של עובד זר סיעודי , אם לא מופרש הכסף לקופה פנסיונית אז אין חובה לנכות משכרו את חלקו).

הפרשות לפנסיה עבור כל עובד מתחילות מהיום הראשון של עבודתו, אחרי שעברו שלושה חודשים מתחילת עבודתו. עם זאת, אם לעובד אין קופת פנסיה פעילה ממקום עבודה קודם, המעסיק החדש חייב להתחיל בהפרשות לפנסיה רק החל מהחודש השביעי של העבודה.

מבחינת החוק היבש, כל מרכיב בשכר שהינו קבוע לחלוטין ומשולם לעובד באופן סדיר נחשב לחלק משכרו – ולכן יילקח בחשבון הזכויות הסוציאליות (לרבות הפנסיה). את סכום הכסף שנצבר יקבל העובד בתום העסקתו, או עם עזיבתו את הארץ; המוקדם מביניהם. את הסכומים יש להפקיד בחשבון שנפתח במיוחד למטרה זו, עם שתי אופציות לבחירה:

  1. פתיחת קופת גמל אצל חברת ביטוח.
  2. פתיחת חשבון בנק ייעודי. מומלץ לציין בסוגריים את שם העובד בחשבון, אך לעובד אין להיות זכויות ניהול בחשבון זה.

פיצויי פיטורים:

כל עובד במשק הישראלי, ובכלל זה עובד זר, זכאי לפיצויי פיטורין על פי חוק. צו הרחבה לגמל משנת 2008 כולל גם את רכיב הפיצויים, כלומר, מעבר לפנסיה המשולמת יש צורך גם בחיסכון לפיצויים (6% משכר ברוטו), והמעסיק אמור להפריש לקופה מסודרת מדי חודש את האחוזים הנדרשים. כספים אלו יינתנו לעובד גם במידה והתפטר. התנאי ההכרחי לזכאות לפיצויים הוא השלמה של לפחות שנת עבודה אחת ברציפות אצל אותו מעסיק. אם התפטר העובד אזי זכאי לקבל את אשר נצבר עבורו לטובת פיצויים בקופת גמל במסגרת צו הרחבה לפנסיה, גם אם לא נעשתה צבירה בפועל (6% נכון ל-2021).

אם פוטר העובד – הוא זכאי, בנוסף לכספי הקופה, להשלמה לכדי פיצויים מלאים של שכר חודשי אחרון ברוטו, כפול מספר שנים וחלקיות שנים (שווה ערך הפקדה חודשית של 8.33%).

אין משמעות להיות העובד חוקי או לאו. כל עוד הועסק העובד במדינת ישראל החוק תקף לגביו, ולכן זכאי יהיה למלוא הזכויות שצבר במהלך ההעסקה.

מחלה:

כפי שצוין בהתחלה, חובה לבטח כל עובד בביטוח רפואי מייד עם תחילת העסקתו. חוקי העבודה בישראל מכתיבים את מספר ימי המחלה לכלל העובדים – ביום הראשון אין משלמים ימי מחלה; ביום השני והשלישי – 50% משווי יום עבודה, והחל מהיום הרביעי והלאה – 100% משווי יום עבודה (עד לתקרה של 90 יום).

במקרה של מחלת קורונה של המעסיק – אם מודיעים בבוקר המחלה יש לשלם יום מלא. אם נותנים התראה מראש, יש אפשרות להוריד יום מחלה.

מס הכנסה:

למרות שנהוג לחשוב כי העובד הזר אינו משלם מס הכנסה, חשוב לדעת כי עובד זר בסיעוד הינו בדיוק כמו עובד ישראלי לצורך עניין זה.

כמה מס הכנסה צריך לשלם? מדרגות מס לשנת 2023

הכנסה חודשיתהכנסה שנתיתמס מדורג
עד 6,790 שקלים בחודשעד 81,480 ש"ח בשנה10% מס
בין 6,790 ל-9,730 שקלים בחודשמ 81,481 ועד 116,760 ש"ח בשנה14% מס
בין 9,731 ל-15,620 שקלים בחודשמ 116,761 ועד 187,440 ש"ח בשנה20% מס
בין 15,621 ל-21,710 שקלים בחודשמ 187,441 ועד 260,520 ש"ח בשנה31% מס

עובדים זרים (גברים ונשים) בתחום הסיעוד בלבד מקבלים 2.25 נקודות זיכוי. עובדים זרים גברים בתחומים אחרים זכאים לנקודת זיכוי אחת בלבד, ועובדות זרות בכל התחומים זכאיות לתוספת של חצי נקודת זכות. עובדים זרים אינם זכאים לנקודות מס נוספות מעבר לאלו. מומלץ מאוד לפנות לרשות המיסים כדי לוודא כמה מס עליכם לשלם; זאת מכיוון שכל העסקה היא אינדיבידואלית ומשתנה.

תלוש שכר:

ניהול רישום התשלומים – העסקה כחוק – על פי חוק יש לנהל רישום של כל התשלומים לעובד מדי חודש, כולל חופשות, ניצול או אי ניצול חגים וכן הלאה. הרישום והמעקב יעזרו לך בתור מעסיק לשמור על החוק, ולהגן על עצמך מפני תשלומים ביתר ותביעות מיותרות.

בקו למעסיק ניתן לקבל ערכת תשלומים הכוללת תלושי שכר ידניים. הפנקס יעזור לכם לשמור על החוק, כולל חוקי העבודה הרלוונטיים, פרמטרים לחישוב ועוד.

חשוב לדעת! על פי חוק יש לנהל רישום של כל התשלומים לעובד (דמוי תלוש שכר) מדי חודש.

מעסיק בסיעוד שלא ישלם שכר כחוק צפוי לקנס של 15,000 ש”ח!

טיפים והמלצות:

  • ההקפדה על כיבוד זכויות העובדים כפי שמוגדרות בחוק בישראל היא חיונית להימנעות מתביעות משפטיות ודרישות כספיות בסכומים גבוהים. עבירות על הזכויות האלו יכולות לחשוף את המעסיק לסיכונים משפטיים וכלכליים ממשיים.
  • מומלץ להפריש סכומים לקרנות חיסכון, כגון פיצויי פיטורים וקרן פנסיה, שאינם משולמים לעובד באופן קבוע. סכומים אלו מצטברים ונועדים לשמש את העובד בסיום ההעסקה. לדוגמה, אם העובד ידרוש את זכויותיו לפנסיה בסיום ההעסקה והמעסיק לא יהיה מוכן, יתקיים חוב גדול שעלול להוביל לנזק כלכלי משמעותי.
  • בנוגע לתוספות והורדות בשכר שאינן מגובות בחוק, כגון הוצאות מגורים וכלכלה, ההחלטה נתונה בידי המעסיק ובסיום משא ומתן עם העובד. עם זאת, יש לשקול כי בשוק הנוכחי ישנו מחסור בעובדים זרים מיומנים, ולכן עובדים עלולים להשוות תנאים עם עובדים אחרים ולדרוש תמריצים גבוהים יותר. המלצתנו היא לשקול לפעמים לשלם יותר עבור עובד מיומן שיבטיח שקט נפשי וטיפול איכותי ביקירכם, שכדאי לעיתים קרובות מאות שקלים נוספים בחודש. חשוב לזכור שהחלטה זו תלויה ביכולתכם הכלכלית ובשיקול דעתכם המקצועי.

סיכום והמלצות לגבי חישוב משכורת לעובדים זרים:

בעידן בו התחרות על כוח אדם איכותי הולכת וגוברת, חשוב להיות ערניים לצרכים ולזכויות של העובדים, תוך שמירה על האיזון הכלכלי של ההעסקה. ההקפדה על זכויות העובדים לא רק מסייעת למנוע תביעות משפטיות, אלא גם בונה מוניטין חיובי ואמון בין העובדים למעסיק. הצברת זכויות בקרנות השונות תבטיח כי בעת הצורך, תוכלו למלא את התחייבויותיכם ללא פגיעה בנזילות הכספית שלכם.

בנוגע לתוספות לשכר שאינן חובה חוקית, ההמלצה היא לנהוג בשקיפות ובהגינות במשא ומתן עם העובדים. זה יכול לסייע למשוך ולשמר עובדים מיומנים ומחויבים, שיתרמו להצלחת ההעסקה. תקשורת פתוחה והבנה של הצרכים המשתנים של העובדים יכולים להבטיח יחסים מקצועיים ואישיים ארוכי טווח.

שאלה שאני נשאלת הרבה פעמים היא- האם כדאי להעסיק בהעסקה ישירה או בהעסקה דרך חברת סיעוד?

על כך במאמר הבא!

להלן טבלה המציגה שלוש דוגמאות של חישוב שכר לעובדים זרים.

מרכיבי שכרכמות סכום מרכיבי שכרכמות סכום מרכיבי שכרכמות סכום
שכר בסיס5880שכר בסיס5880שכר בסיס5880
שבתות41605שבתות41605שבתות52006.3
ימי חג1401.2ימי חג1401.3ימי חג1401.3
דמי הבראהדמי הבראה62508דמי הבראה
מקדמה שבועית4400-מקדמה שבועית4400-מקדמה שבועית4400-
ביטוח בריאותביטוח בריאותביטוח בריאות110-
כלכלהכלכלהכלכלה294-
מגורים מגורים מגורים 270.2-
מס הכנסה223.2-מס הכנסה574.3-מס הכנסה185-
שכר נטו (השכר המשולם לעובד/ת)7263.1שכר נטו9420שכר נטו7028.4
ביטוח לאומי (משולם ע"י המעסיק/ה)157.7ביטוח לאומי 207.885ביטוח לאומי 154.5
קרן פנסיה (משולם ע"י המעסיק/ה)985.8קרן פנסיה1249.28125קרן פנסיה901.7

הדוגמאות מציגות: מקרה בו המעסיק משלם שכר ללא הפחתות וללא תוספות מיוחדות נעבר לשבתות ויום חופשה, מקרה בו המעסיק נדרש לשלם דמי הבראה, ומקרה בו המעסיק מפחית מהעובד השתתפות בהוצאות שונות.

סיכום:

המאמר מספק סקירה מפורטת על חישוב שכר עבודה לעובדים זרים בתחום הסיעוד בישראל. הוא מתחיל בפירוט שכר הבסיס והדרישה לשלם שכר מינימום עפ”י החוק, עם הדגשה על שינויים שוטפים בשכר המינימום. המאמר מסביר כיצד מנוכים מהשכר עלויות כגון מגורים, ביטוח בריאות, השתתפות בכלכלה ומקדמות שבועיות. כמו כן, מוסברות זכויות חופשה שנתית, פיצויי פיטורין ודמי הבראה, עם פירוט תקנות התשלום והחובות הנלווים.

במאמר ניתן דגש גם על חשיבות הקפדה על זכויות העובדים למניעת תביעות והדרכה כיצד לנהל רישומי שכר כראוי. נטען כי שמירה על זכויות העובדים מסייעת לבניית מוניטין חיובי ואמון עם העובדים. בנוסף, המאמר מפרט את ההשפעות החוקיות והפיננסיות של ניהול לקוי של העסקת עובדים זרים, ומציע המלצות לניהול נכון וחוקי של תשלומים וזכויות.

כתבה: עירית רבינוביץ’, בעלת האתר ועו”ס ותיקה בתחום הגיל השלישי! 

מוזמנים להתייעץ איתנו בקבוצת הווטסאפ שלנו ולעלות שם שאלות בנוגע להעסקת עובדים זרים בקישור הבא:

קבוצת ה WhatsApp שלנו

כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה? “טיפים וסודות”.

כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה? “טיפים וסודות”.

גלית, אחות אשר עובדת במשרה מלאה במרכז גריאטרי. זוכרת היטב, את הזמן בו היא היתה צריכה לתקשר בפעם הראשונה עם חולת דמנציה מהמחלקה בה היא עבדה. היא היתה אחות צעירה באותו זמן ורק סיימה את התואר הראשון שלה בסיעוד. המטופלת שנאלצה לתקשר עימה לראשונה קראו לה שושנה. אשה בת 70, אשר אובחנה בשלבים הראשונים של המחלה, לפני כשנתיים. לאחר שעבדה במחלקה הגריאטרית מספר חודשים, דבר אחד היה לה מאד ברור: ישנם הרבה מטפלים, אשר עדיין אינם מודעים מספיק כיצד לתקשר נכון עם חולי דמנציה.

טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-

עוד טיפים לתקשורת יעילה עם חולי דמנציה-

טיפים אחרונים לתקשורת נכונה עם חולי דמנציה-

לסיכום-

עליכם לזכור כי חולה הדמנציה, אינו תמיד אחראי על מעשיו. המחלה הנוראית היא שגורמת להתנהגותו ולהדרדרות הדרגתית של תפקודי מוחו. אני מקווה מאד, כי יום אחד תהיה תרופה למחלה הזאת. אך, כעת אתם חייבים ללמוד כיצד להתמודד עם השלכותיה. הדרך הטובה ביותר, הינה להתמקד בדברים החיוביים שאתם משיגים עם האדם המתמודד עם דמנציה. יש לנסות למצות כל יום עימו, עד כמה שניתן.

נכתב ע”י עירית רבינוביץ- עו”ס תואר שני בתחום בריאות ושיקום– בעלת נסיון רב עם תשושי נפש וחולים סיעודיים.

סקירת מצב בתי האבות בישראל

סקירת מצב בתי האבות בישראל

מבוא-

אתחיל מהסיפור האישי שלי,

התחלתי את עבודתי בבתי אבות, בשנת 2008. תחילה בבתי אבות קטנים, ולאחר מכן עברתי לעבוד בבית אבות גדול יחסית באזור הצפון. נהנתי מאד לעבוד בעבודה קהילתית, פרטנית וקבוצתית עם הדיירים וכמו כן, נהנתי לעזור למשפחות של הקשישים, הן בליווי הרגשי והן במיצוי זכויותיהם מול המשרדים השונים.

ממה פחות נהניתי בעבודתי בבתי אבות?

מהאירועים החריגים האפורים, מהעובדה שלא תמיד יכולתי לעבוד לפי כללי האתיקה של המקצוע, משום שהייתי כפופה להנהלה שהעדיפה להסתיר (לא כל ההנהלות).

אך, כמובן, שלא ויתרתי והיכן שהיה צורך לדווח, התעקשתי לדווח גם אם זה עלה בביקורת כלפיי או אף בפיטורים.

מחסור בכוח האדם במחלקות והעובדה שלעיתים בעקבות כך, העבודה של הצוות המטפל הובילה לאותם אירועים חריגים. חוסר הרצון של הצוותים המטפלים לקבל הכשרה ולהתמקצע, רק מכיוון שהם היו צריכים להישאר עוד שעה על חשבונם.

כל זה, גרם לי בהדרגה לאבד רצון להמשיך לעבוד בבתי אבות.

במאמר זה, אני הולכת לסרוק את מצב בתי האבות בישראל, בדגש על בתי אבות סיעודיים. כמובן, שלא כל הבתי אבות בארץ נמצאים באותו מצב, יש יותר איכותיים ויש פחות, ואני הולכת לתת מידע כללי על מה שקורה בבתי האבות בארץ הן מהספרות והן מהנסיון האישי שלי.

המחסור בכוח אדם סיעודי בבתי אבות-

זה לא סוד, שהמחסור בכוח אדם בבתי האבות וגם בבתי חולים הוא גבוה. בעקבות כך, הטיפול הניתן לקשישים השוהים בבתי אבות סיעודיים הוא לעיתים לוקה בחסר. לראייה לכך, ציטוט ממאמר בגלובס-

בעתירה המינהלית נטען על-ידי איגוד בתי האבות בישראל כי צמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים הזקוקים לכך. לטענת האיגוד העותר, ענף הבניין לא סבל מהמחסור בעובדים זרים, כי למדינה היה חשוב לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש – נזנחו על-ידה.

עורכי הדין בומבך ורונן מוסיפים וכותבים, בשם בתי האבות, כי

האוכלוסייה בעולם, ובישראל בפרט, הולכת ומאריכה חיים. אך בד-בבד לא הוסבה לכך תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בישראל, ולא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי לטיפול באוכלוסייה המתבגרת.

תופעת ההתעללות בבתי אבות-

מבין אנשי הצוות נמצא כי כוחות העזר הינם קבוצת המטפלים הנמצאת בסיכון גבוה להגיע לידי התעללות בדיירים, כפועל יוצא מאופי עבודתם השוחק (שנאן- אלטמן וכהן, 2009).

מטפלים אלו הינם עובדים סמך מקצועיים, אשר נדרשים להפעיל מיומנויות בסיסיות בטיפול ועבודתם כרוכה בטיפול פיזי בזקנים, סיוע במילוי צרכיהם הנפשיים, החברתיים ושמירה על איכות חייהם.

במחקרים שבוצעו בארצות הברית ובישראל נמצא כי מקצוע המטפל בבתי האבות בישראל ובארה”ב, מאופיין במעמד נמוך, הכנסה מועטה, תנאי העסקה גרועים, היעדר אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי נמוך.

מה גורם למטפלים לתיסכול וכיצד ניתן להתגבר על כך?-

כל הנאמר לעיל, גורם לאנשים העוסקים במקצוע זה לתיסכול ומירמור רב. הם מגיעים לעבודה בחוסר רצון ואין להם מה שיגרום להם לרצון יותר גדול להתמיד בעבודה.

מוסדות, שהשכילו להבין זאת, מארגנים לאותם מטפלים ימי כייף, מצ’פרים אותם בבונוסים על עבודה טובה. לא יזיק גם לשלם שכר שהוא מעל שכר המינימום. כמו כן, אירגונים אשר יתנו יותר השתלמויות בתשלום לאותם מטפלים, יגרמו לכך שתהיה יותר היענות מצד המטפלים להשתתף באותה השתלמות.

עדות נוספת הגורמת לתופעת ההתעללות בבתי אבות נאמרה ע”י ד”ר טובה בנד וינטרשטיין, מהחוג למדעי זקנה־גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.

במחקרים שקיימתי ב–16 השנים האחרונות אני עדה לסיכון הרב של אוכלוסיית הזקנים להתנהגות מתעללת ומזניחה”. לדבריה, מדובר באוכלוסייה התלויה באנשי הצוות וכפופה לנהלים ושגרת החיים במוסד.

תלות זו, בשילוב עמדות גילניות סטריאוטיפיות הרואות את הזקן כנטל, שקוף, ולא רלוונטי, מאפשרות במצבים מסוימים את קיומן של ההתעללות וההזנחה”,

היא אומרת ומוסיפה ש

פעמים רבות האווירה והאקלים הארגוני התובעני גורמים לשחיקה גדולה של הצוות, ללחץ ועומס טיפולי רב שיכול לגרום להעדר חמלה.

מי הגורמים האוכפים בעיה זו וכיצד?-

עוד בעיה שקשורה לתופעת ההתעללות בבתי האבות, מגיעה לא רק מצד הבתי אבות והמטפלים אלא גם מצד המשטרה והרשויות המפקחות.
המשטרה מעודדת בני משפחה להגיש תלונות בנושא זה, במקרים רבים יש קושי להרשיע בשל חוסר בראיות. בנוסף על כך, מצבם הפיזי של הקשישים הסיעודיים אינו מאפשר להם למסור עדות, או שהם מפחדים להעיד בשל קרבתם ותלותם במטפלים.

על כן, הרבה פעמים גם העובדים המקצועיים שמגיעים לשוחח עימם, לא תמיד מקבלים מידע בנושא זה מהקשישים. חוץ מדיווח למשטרה, ניתן גם לדווח לפקידת הסעד האזורית, במיוחד כאשר מדובר במיקרים אפורים יותר, שלא ניתן לגבות מהקשיש או מסביבתו עדות ברורה לגבי חשד כלשהוא להתעללות.

גם לאחר דיווח לפקידות הסעד, לא תמיד המקרים מטופלים בצורה מיטבית, זאת עקב, העומס הרב על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים המטפלים בנושא זה.

על-פי נתוני משרד הרווחה בישראל, בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בתחום זה מאות תיקים. אחד המנגנונים החשובים להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות פקיד סעד בשירות הזקן. עקב העומס, הטיפול לוקה בחסר ואין מספיק מעקב אחר מקרי ההתעללות המדווחים לפקידת הסעד.

יש לציין כי, קיים נוהל שהמעקב יהיה מצד וועדת ההתעללות המחויבת להתקיים אחת לשלושה חודשים על ידי חברי הוועדה למניעת התעללות המורכבת מהצוות הרב מקצועי של המוסד. חובה כמובן שישתתפו עו”ס, רופא ואחות, שאר העובדים המקצועיים, תלוי בהתאם למקרה המדווח.

מה הוא תהליך קבלת מטפלים לבית האבות?-

בנוסף לכך, קיימת תופעה בעייתית מאד בקרב קבלת מטפלים לבתי האבות. בעקבות המחסור בכוח העזר, אין תהליך מיון מוסדר ומקצועי לקבלת אנשים המעוניינים לעבוד כמטפלים בבתי האבות. בעקבות כך, כל מי שמעוניין להתקבל לעבוד כמטפל נכנס לעבוד, ללא בדיקה מעמיקה לגבי אישיותו ונסיונו.

בנוסף, מטפלים רבים שהתרשלו בתפקידם במוסד מסויים, פוטרו ועברו לעבוד במוסד אחר. הם התקבלו לעבודה עקב המחסור במטפלים.

יש לציין כי אם מדובר במוסד גדול – עם מספר מחלקות – במידה והמטפל חשוד ברשלנות מסוימת, הוא לא יפוטר מיד, בפעמים הראשונות, אלה יועבר למחלקה אחרת באותו בית אבות. זאת במטרה לשמר אותו, משום ששוב הבעיה שחוזרת על עצמה גם במקרה זה: אין מספיק מטפלים בעלי נסיון שירצו לעבוד בבית אבות.

פיקוח משרד הבריאות או רווחה

תפקידי משרד הבריאות והרווחה-

משרדי הבריאות והרווחה, תפקידם להוציא נהלים למוסדות אשר תחת פיקוחן ולפקח עליהם בבקרות השונות. קיימים בתי אבות פרטיים אשר אינם מפוקחים על ידי המשרדים הללו והלקוחות משלמים עליהם באופן פרטי וקיימים בתי אבות אשר נמצאים תחת פיקוחם של משרדים אלו ורוב הלקוחות המגיעים אליהם מקבלים מימון דרכם.

משרד הבריאות מפקח על מוסדות לאנשים סיעודיים ותשושי נפש ומשרד הרווחה מפקח על מוסדות לעצמאיים ותשושים. אם אתם מעוניינים להכיר את המצבים התפקודיים השונים ומה תהליך המימון אליהם, מוזמנים להיכנס למאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.

חובת הדיווח-

כאשר קיים חשד כלשהוא לרשלנות או התעללות כלשהוא, חובה לדווח למשרד הבריאות או הרווחה בהתאם לבית האבות בו הקשיש שוהה.

משרד הבריאות או הרווחה, תפקידם ליצור קשר עם העו”ס האחראי וועדת ההתעמרות בבית האבות ולברר על המקרה. כמו כן, גם לעקוב אחר המקרה וכיצד הוא מטופל.

אם לומר את האמת, לא תמיד המעקב הזה נעשה, אך כן משרד הבריאות, בודק בבקרות אם חבריי וועדת ההתעמרות שזהו גם כן תפקידם, אכן מבצעים מעקב אחר מקרי ההתעמרות המדווחים.

הביקורת על משרד הבריאות-

בנוסף לכך, קיימת ביקורת של איגוד בתי האבות א.ב.א על התנהלות משרד הבריאות בבתי האבות:

אומר רוני עוזרי, יו”ר א.ב.א (איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל), המייצג למעלה מ־200 בתי אבות ובתי דיור מוגן ציבוריים (מלכ”רים) ופרטיים שבהם מתגוררים כ־25 אלף דיירים.

“אך למעשה הוא משלם 30% מההוצאות בפועל של בתי האבות. הוא מבקש לחסוך כסף על חשבון בתי האבות הסיעודיים.

נוצר מצב שאלו שלא טובים – שורדים וקיימים. צריך להבין שלא מדובר בתת־תקינה. התקנים נכונים, אבל אין כוח אדם למלא אותם. אני מצפה שמשרד הבריאות ירים את הכפפה ויעשה שני דברים מיידיים:

יאשר עוד 2,000 עובדים זרים מתוך 5,000 שנדרשים לענף הסיעוד בתור התחלה ואחר כך יקים פורום בראשות כלכלן, שיקבע את תעריף יום האשפוז, שלא נגיע למה שהגענו עד עכשיו. כך גם הפושעים ידעו שיש להם מה להפסיד”.

מנתוני רקע של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא טיפול סיעוד, עולה כי המערך לאשפוז גריאטרי ממושך מונה כ־21 אלף מיטות ב־333 מוסדות גריאטריים. כ־70% מהמיטות מאוישות במאושפזים הממומנים בידי משרד הבריאות על פי חוק. יתר המיטות ממומנות בידי המאושפזים ומשפחותיהם באופן פרטי.

כשני שלישים מבתי האבות בבעלות פרטית והיתר בבעלות ציבורית, אבל כולם פועלים על פי הנחיות מקצועיות של משרד הבריאות ומשמשים כזרוע התפעולית של משרד הבריאות, כלומר,

המדינה היא שמחויבת לתת לקשישים את הטיפול הסיעודי הטוב, ההולם והראוי בפרק האחרון של חייהם. היא שקובעת את ההנחיות הטיפוליות המחייבות באמצעות האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, שמכתיב את ההנחיות ומפקח על ביצוען, והיא שנושאת בכישלון המתמשך.

לסיכום

על פי נתוני הרשות לאוכלוסין וההגירה, במדינות מפותחות רבות קיים מחסור חמור מאד בכוח אדם מקומי בענף הסיעוד.

הדבר נובע בעיקר מקצב מהיר של הזדקנות האוכלוסייה ושינוי במבנה המשפחה, שהביאו לצמצום ניכר בכוח האדם הלא פורמאלי. לפי ניתוח מגמות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות מחסור זה ילך ויחמיר בעשורים הקרובים.

עקב כך, על קובעי מדיניות להתערב בכוחות השוק ולחפש פתרונות יצירתיים על מנת לייצב את רמת הביקוש וההיצע של כוח אדם בתחום הסיעודי. כמו כן, חשוב מאד שגם המשטרה תתייחס למיקרים המדווחים ביתר רצינות ולא תסגור כמעט כל תיק שמדווח לה ע”י בית האבות מחוסר ראיות.

יש להגדיל תקנים גם בקרב עובדי השירות הציבורי בתחום הזיקנה: פקידות סעד רבות יותר, משום שתפקידן חשוב ומכריע באיתור וטיפול במקרי התעללות בבתי אבות. הכשרות מטפלים בתשלום, יותר בונוסים, ימי כייף, פירגונים ויחס הוגן של הנהלת המוסד כלפי המטפלים. מיון קפדני של העובדים.

ובנוסף, שינוי אופן תשלום השכר לעובדים סוציאליים על מנת להמנע מניגוד אינטרסים:

עובדים הסוציאלים העובדים בבתי אבות, יקבלו את שכרם ממשרד הבריאות ולא ממנהלי בתי האבות. כך הן היו פחות חוששות להשמיע את קולן מחשש שיפטרו אותן. אך, בנתיים זה רק בגדר חלום

אפשרויות דיור לגיל השלישי, המדריך המלא

אפשרויות דיור לגיל השלישי, המדריך המלא

מבוא- 

כאשר היקרים לנו מזדקנים ובהדרגה הופכים מאנשים אשר זקוקים לעזרה לאנשים הנזקקים לעזרה, שאלות רבות עולות לגבי עתידם. אך, השאלה המעסיקה ביותר את הקשישים ומשפחותיהם הינה, מה הן אפשרויות הדיור לגיל השלישי? מה היא אופציית המגורים האופטימלית ביותר עבורם.

תשובות לשאלות הללו יכולות להשתנות ממשפחה למשפחה. כך שלפני שאתם יוצאים לחפש פתרון דיור לגיל השלישי, חשוב לשקול שלושה דברים:

  • גילו של האדם ומצבו התפקודי?
  • האם כולם במשפחה בעיקר הקשישים עצמם מתלבטים עדיין בעניין דיור מתאים או שגיבשו דעה בעניין?
  • האם דנתם עם היקרים לכם על כל אופציות הדיור הקיימות עבורם?

קיים מגוון של אפשרויות דיור עבור הקשישים, תלוי כמובן במצבם התפקודי והקוגניטיבי.

קיימים 8 פתרונות דיור לגיל השלישי:

אפשרות ראשונה של דיור לגיל השלישי היא-  דיור מוגן לקשישים עצמאיים:

מיועד עבור קשישים שיכולים לנהל את היום יום שלהם, ויכולים לדאוג לעצמם. במקרה זה, דיור מוגן לקשישים עצמאיים, עשוי להיות האפשרות הטובה ביותר עבורם.

אנשים המתאימים לסידור זה, יכולים לעשות את המטלות שלהם ללא עזרה ועדיין להנות מטיולים בבוקר. דיור מוגן, היא אופציה נהדרת לבני גיל הזהב, המחפשים דירה בודדת שתוכננה במיוחד עבורם.

בדיור מוגן לעצמאיים, יש דירה נפרדת לכל דייר אשר מגיע להתגורר בו. כמו כן, יש בכל דיור מוגן מגוון של שירותים הניתנים לקשישים המתגוררים בו. שירותים כגון: הסעות, אחות, עובדת סוציאלית, חוגים שונים, הרצאות.

דיור מוגן לעצמאיים, כפי שנאמר, מתאים כאשר שני בני הזוג עצמאיים. אך, מה קורה כאשר אחד מבני הזוג נפטר או נעשה חולה? אז האחריות על הטיפול עוברת לילדים של ההורה שחלה, כאשר במקרים רבים האחריות שלהם עליו, הופכת לנטל פיזי ורגשי עבורם. ההחלטה באיזה פתרון דיור לבחור צריכה להיות לטובת הקשיש בלבד. 

אפשרות שניה של דיור לגיל השלישי- מגורים עם משפחת הקשיש:

דמיינו את התרחיש הבא, חמתכם, עוברת לגור בחיק משפחתכם. השינוי הינו בלתי נמנע ופיניתם לה חדר בדירה. עם זאת, לאחר מספר חודשים, בעיות מתחילות לצוץ. מתח וסכסוכים עולים לפתע והקשר הזוגי ביניכם לבין בני זוגכם, מתחיל להתדרדר.

אתם מתגעגעים לתחושה של פרטיות ורוגע שהיו קיימים אצלכם בבית לפני כן. למען האמת, חמותכם בהדרגה מזדקנת, אולי הגיע הזמן לשקול אפשרות דיור חדשה עבורה?

אפשרות שלישית של דיור לגיל השלישי- טיפול של מטפלת לפי חוק סיעוד:

כפי שנאמר קודם, אפשרות המגורים תלויה בבריאות של הקשיש וצרכיו הטיפוליים.

בטווח הרחוק, השנים גובים את המחיר ובריאותה של חמתכם מתדרדרת וקשה לה כבר לחיות לבד.

פעולות היומיום כמו הכנת ארוחות וכן מעקב אחר בליעת הכדורים הופכים להיות פעולות  מורכבות יותר עבורה. אין פחד, כי יש דרך עדיין לשמור על רוב עצמאותה, עם תוספת קטנה אחת בלבד: עזרה של מטפלת חיצונית. מטפלת חיצונית ניתן להשיג  דרך חברת סיעוד או שניתן להשיג באופן עצמאי. היום הביטוח הלאומי מאפשר לקבל שעות בכסף כדי להשיג את המטפלת שאתם מעוניינים ללא תלות בחברת סיעוד, יכולות להיות לכך יתרונות וחסרונות. כדי לקבל יותר מידע על כך קראו את המאמר על הרפורמה החדשה בסיעוד.

מטפלת שמגיעה לבית הקשיש על פי שעות הסיעוד הניתנות לקשיש, מספקת לו את העזרה שהוא צריך, היא יכולה לעזור לו במשק בית כגון: ניקיון, בישול וכביסה, קניות, ליווי לבדיקות וכמובן הפעולות היומיומיות שהקשיש זקוק לעזרה בהם. 

מטפל/ת ישראלית יכולה להגיע מקסימום לעזרה של 28 שעות בשבוע ועובד/ת זר/ה מתגוררת עם הקשיש, כאשר הוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת.

הקשיש החי בקהילה, יכול לקבל גם שעות סיעוד עבור מרכז יום אם הוא מעוניין. השעות הללו נכללות בסך כל השעות סיעוד המגיעות לו. במסגרת מרכז היום, הקשיש מקבל ארוחת צהריים ופעילויות חברתיות שונות כגון: הרצאות, סדנאות יצירה, הופעות וכד’. המרכזים, פתוחים 6 – 5 ימים בשבוע מהבוקר ועד לשעות הצהרים, מופעלים באמצעות עמותות מקומיות למען קשישים, בפיקוח השירות לזקן במשרד הרווחה.

השירותים במרכז היום כוללים:

  • הסעות מהבית למרכז וחזרה, ברכב מותאם לתפקודו של הקשיש, כולל ליווי וסיוע בעליה וירידה מהרכב.
  • ארוחות בוקר וצהריים בפיקוח תזונאית.
  • רחצה, סיוע בגילוח, מניקור, פדיקור ושירות כביסה (תמורת תשלום נוסף)
  • פעילות חברתית ותעסוקתית – חוגים, הרצאות, תעסוקה ומלאכת יד, סרטים, משחקים, טיולים ומסיבות וכן תכניות ייחודיות (מחשבים, גינון, חיות מחמד)
  • פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פעילות גופנית, בדיקת אחות, טיפול מונע, טיפול סוציאלי וייעוץ גריאטרי לקשיש ולמשפחתו
  • פעילות לקידום אורח חיים בריא (כגון סדנאות בנושא תזונה).

אפשרות רביעית של דיור לגיל השלישי – בתי אבות:

בית אבות מציע צורת דיור המספקת טיפול ושירות מקיף לכל תחומי החיים, על פי מצבו התפקודי של הקשיש.

בכל בית אבות יש צוות רפואי, פרה רפואי וסיעודי, עובדת סוציאלית וצוות ניהולי אשר תפקידם לדאוג לאיכות חייו של הקשיש בצורה הטובה ביותר.

קיימות ארבע מחלקות המתאימות לארבעת מצבי התפקוד: מחלקת עצמאים, מחלקת תשושים, מחלקה סיעודית ומחלקת תשושי נפש. אופן השילוב בין המחלקות, סגנון המקום והעלות משתנים בין בתי האבות וניתן למצוא מקומות בהתאם ליכולת הכלכלית של הדייר ובני משפחתו.

מחלקות לעצמאיים-

פתרון דיור זה מתאים לאנשים עצמאים, אשר זקוקים למסגרת המספקת ביטחון וחברה.  

מחלקות לאנשים תשושים-

מסגרת המספקת לאנשים אשר זקוקים לעזרה קלה בתפקודיי היומיום. כדי להבין מצב תפקודי זה כנסו וקראו את המאמר על מצבים תפקודיים בגיל השלישי.

מחלקות לעצמאיים ותשושים-

אשר הינם בפיקוח משרד הרווחה, ניתן לקבל מימון של משרד הרווחה עבורם. עליכם לגשת לעובדת הסוציאלית בלשכת הרווחה על מנת לקבל לקבל מימון זה. 

מחלקות לקשישים סיעודיים ותשושי נפש-

הינם בפיקוח משרד הבריאות וניתן לקבל קוד של משרד הבריאות, על מנת לקבל מימון עבורם. עליכם לגשת ללשכת הבריאות הקרובה לאיזור מגוריכם ולקבל ייעוץ והכוונה על התהליך. סיעודיים זקוקים לעזרה ברוב עד כל תפקודי היומיום ותשושי נפש הינם קשישים החולים במחלות הדמנציה או שעברו אירוע מוחי ותפקודיהם הקוגנטיביים נפגעו.

מלבד השירותים הרפואיים, הדיירים בבית האבות נהנים מפעילויות חברתיות ומחוגים רבים. ישנם בתי אבות אשר דואגים לשלב את הדיירים בקהילה הכללית, באמצעות חוגים משותפים, פעילויות התנדבותיות ועוד. 

אפשרות חמישית של דיור לגיל השלישי- נופשון: 

נופשון הוא מסגרת מוסדית לאזרחים ותיקים הזקוקים לטיפול והשגחה לאחר שחרור מבית חולים ולמי שאינם יכולים לגור בביתם מסיבות משפחתיות או אחרות. השהות בנופשון היא לתקופה קצרה וכוללת לינה, ארוחות, טיפול אישי, שירותי בריאות, שירות סוציאלי ופעילות חברתית.

קיימים נופשונים ייעודיים לאזרחים ותיקים סיעודיים ולאזרחים ותיקים חרדים.

לאיתור נופשונים לאזרחים ותיקים בהתאם ליישובים שונים ברחבי הארץ, ראו במאגר השירותים של ג’וינט ישראל-אשל (יש לבחור בסוג השירות – “נופשון, RESPITE”).

מי שהגיע לגיל פרישה, עצמאי, מוגדר כתשוש ועונה על אחד מאלה:

  1. הינו לאחר אשפוז בבית חולים וזקוק לעזרה בפעולות היום יום במסגרת מוגנת.
  2. משפחתו, או האדם המטפל בו זקוקים לפסק זמן.
  3. נותר זמנית ללא בית בשל מצב חירום (כגון שריפה או שיטפון).
  4. סובל מהתעללות וזקוק להגנה קצרת מועד, עד שתיבנה עבורו תכנית טיפול.

תהליך מימוש הזכות: האזרח הוותיק או בני משפחתו יפנו בבקשה להוציאו לנופשון אל המחלקה לשירותים חברתיים הסמוכה לאזור מגוריהם – לאיתור המחלקה הקרובה.

העו”ס המטפל יקבע את הזכאות, ימלא טופס “החלטה על השמה” ויחתים את הפונים על התחייבות כי הסידור הוא זמני ובסיומו האזרח הוותיק יחזור למגורים בקהילה. יש לציין כי, הנופשון, עד לתקופה של 15 ימים. יש צורך כי, יאושר על-ידי המחלקה לשירותים חברתיים. במקרים מיוחדים, יאושר נופשון בין 16 ל-60 ימים על-ידי המפקח המחוזי של השירות לאזרח הוותיק. בנוסף, במקרים שבהם לא ניתן להחזיר את האזרח הוותיק לביתו, ועד שתימצא עבורו מסגרת חלופית, תיתכן אפשרות לנופשון בין 31 ל-36 ימים בכפוף לאישור של מנהל השירות לאזרח הוותיק או סגנו. יש לציין כי, האזרח הוותיק יופנה לנופשון במסגרת המתאימה לתפקודו ובהתאם לבחירתו.

אפשרות דיור שישית- הוסטלים- דיור מוגן ציבורי- 

משרד הבינוי והשיכון מנהל כ-120 בתי דיור לגיל הזהב הכוללים כ-12,000 דירות בנות חדר וחצי או שני חדרים (לאיתור בתי דיור גיל הזהב באתר משרד הבינוי והשיכון). 50% מהדירות המתפנות מיועדות לעולים ו- 50% לוותיקים ולדיירים העוברים מהדיור הציבורי. יש לציין כי, בתי הדיור מופעלים ברובם על-ידי חברות ממשלתיות ובחלקם על-ידי חברות פרטיות.

בנוסף, הצוות של בתי הדיור כולל אם בית, איש אחזקה, עובדת סוציאלית, רכזת חברתית ומטפלת בקשישים. הדיירים משתתפים בפעילויות חברתיות שונות, כגון: מועדונים, חוגים, שיעורים וטיולים. כמו כן, המגורים בבית גיל הזהב כרוכים בתשלום שכר דירה הנע בין 8%-10% מקצבת הביטוח הלאומי או כל הכנסה אחרת של הדייר, מלבד קצבה (רנטה) המשולמת מממשלת גרמניה.

מי זכאי?

יחידים או זוגות העונים על כל התנאים הבאים: הינם חסרי דירה או דיירים בדירה של הדיור הציבורי היוצאים מדירתם. הגיעו לגיל פרישה ומתקיימים מקצבת זיקנה עם השלמת הכנסה. עצמאיים בתפקודם (אינם סיעודיים).

בהתאם להוראת שעה התקפה עד סוף דצמבר 2019, גיל הזכאות לכניסה לבית גיל הזהב הוקדם לגבי מי שזכאים לסיוע בשכר דירה: בבתים המופיעים ברשימה זו שיש מעט זכאים הממתינים לכניסה אליהם, גיל הכניסה המינימלי הורד ל- 60. בבתים המופיעים ברשימה זו שאין זכאים הממתינים לכניסה אליהם, גיל הכניסה המינימלי הורד ל- 55.

יש להגיש בקשה לקבלת יחידת דיור בבית גיל הזהב:

  • דיירי הדיור הציבורי יגישו את הבקשה לסניף החברה המאכלסת המטפלת בדירתם.
  • חסרי דיור יגישו את הבקשה באמצעות אחת מהחברות הנותנות שירותים למבקשי סיוע בשכר דירה.
  • יש לצרף לבקשה אישור תקף מהמוסד לביטוח לאומי על הזכאות לקצבת זיקנה עם השלמת הכנסה.
  • לאחר הגשת הבקשה יש לעבור ועדת התאמה:
    • תחילה ייבחן מצבו התפקודי של הפונה על-ידי רופא, כדי לוודא שהוא אינו סיעודי.
    • אם נמצא שהפונה עצמאי בתפקודו, הוא יעבור ראיון קבלה ובדיקת התאמה על-ידי ועדת הקבלה של בית גיל הזהב שהוא מבקש לעבור אליו.
  • מי שזכאותו אושרה, עשוי להמתין עד שיתפנה עבורו מקום בבית גיל הזהב, תקופה הנעה בין מספר שבועות למספר שנים (תלוי ביישוב שבו נמצא הבית). בתקופת ההמתנה, תיתכן אפשרות לקבלת סיוע בשכר דירה.

אפשרות דיור שביעית- שיקום במסגרת אישפוז לחולה שיקומי-

שיקום הוא שלב טיפולי בתהליך ריפוי מתמשך, שמטרתו היא שיפור התפקודים המוטוריים והקוגניטיביים הספציפיים שנפגעו עקב מחלה או פציעה. כמו כן, גם הגדלת עצמאותו האישית של החולה כך שיוכל לחזור ולנהל אורח חיים פעיל ובריא. יש לציין כי, האחריות למתן שיקום מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי וחלה על קופת החולים המבטחת את החולה על-פי התוספת השנייה לחוק.

קופות החולים מחויבות ליידע כל מטופל ומשפחתו אודות זכויותיו למיצויי פוטנציאל השיקום, תוך הפניה לגורמים המתאימים, וכן להביא לידיעתם את קיומם של גורמים מסייעים. תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוז או בקהילה.

חולה שיקומי שעומד בקריטריונים לשיקום במסגרת אשפוז, יאושפז לתקופה של עד שלושה חודשים. ייתכן אשפוז לתקופה ממושכת יותר, באישור ועדה מקצועית של קופת החולים.

מי זכאי?

  • הקריטריונים אותם קבע משרד הבריאות לשיקום באשפוז עבור חולה שיקומי:
    • התנאים המשפחתיים, הסוציאליים והסביבתיים אינם מאפשרים טיפול בבית או בקהילה.
    • מצבו הרפואי של המטופל דורש השגחה וטיפול סיעודי רפואי ממושך.
    • המטופל סובל מליקויים מוטוריים, קוגניטיביים, רגשיים, שפתיים והתנהגותיים, אשר טיפולם מצריך ידע מקצועי הקיים במסגרות שיקום ייעודיות.
    • לא ניתן לתת שיקום נאות בקהילה.
    • כל מעוכב דריכה (שאינו יכול לדרוך או לעמוד למשך תקופה מסוימת) יופנה למסגרת שיקום באשפוז, אלא אם נתן את הסכמתו לטיפול בקהילה. ישנה אפשרות לכך.
    • מטופלים לאחר אירוע מוחי או מטופלים הסובלים מבעיות נוירולוגיות אחרות, יופנו לשיקום רק אם מצבם התפקודי, כפי שנראה במבחן תפקודי, הורע משמעותית.

תהליך מימוש הזכות

  • ההפניה לשיקום נעשית בבית החולים לקראת השחרור.
  • בעת קבלת החלטה באשר למסגרת השיקום המתאימה, יש לשתף את המטופל ומשפחתו ולהתחשב בהעדפותיו.
  • ההחלטה על מתן השיקום ועל יעדיו תתקבל על-ידי רופא מומחה בגריאטריה או על-ידי מומחה בשיקום מבית החולים, ובהתייעצות עם נציג הצוות הרב מקצועי של בית החולים.
  • ההחלטה באשר לטיפול השיקומי תינתן לקופת החולים, למטופל ולמשפחתו, לפחות שני ימי עבודה לפני השחרור מהמחלקה.
  • נציג קופת החולים יבחן את המלצת בית החולים וייתן מענה מהיר (תוך שני ימי עבודה). סטייה מהמלצת בית החולים מחייבת נימוק מפורט ומתועד, תוך פירוט החלופות המוצעות למטופל.
  • אדם המתגורר רחוק ממשפחתו וילדיו, יוכל לבקש לעבור למחלקה שיקומית קרובה לאזור מגוריהם.

סירוב קופת החולים לאשר את האשפוז

  • כאשר הגורם המקצועי בבית החולים החליט שמטופל זקוק להמשך טיפול שיקומי באשפוז, וקופת החולים מסרבת לקבל המלצה זו ואינה מאשרת את המשך האשפוז, יש לפעול באחת הדרכים הבאות:
  1. לפנות להערכה שיקומית במסגרת השיקומית באשפוז.
  2. לפנות לחוות דעת נוספת של רופא מומחה בגריאטריה או בשיקום, המקובל ומוסכם על קופת החולים.

כל אי הסכמה חייבת להיות מפורטת ומנומקת.

חשוב לדעת

  • פצע לחץ או הזנה בזונדה אינם מהווים סיבה למניעת קבלת טיפול שיקומי.
  • כל החלטה שמתקבלת באשר לטיפול השיקומי תהיה מנומקת ומתועדת.

אפשרות דיור שמינית- בתי אבות עם מחלקות לסיעודיים מורכבים-

קשישים הנמצאים במצב סיעודי מורכב, מסודרים במוסדות סיעוד מורכב באמצעות קופות החולים. כדי להכיר מה הם הקריטריונים לחולה סיעודי מורכב כנסו למאמר- מצבים תפקודיים בגיל השלישי. 

סידור מוסדי לחולה המאושפז בבית חולים

כאשר קשיש המוגדר כחולה סיעודי מורכב מאושפז בבית חולים ומבקש להגיע לבית אבות, עליו לפנות לעובד סוציאלי במחלקה בה הוא מאושפז. העובד הסוציאלי יפנה לאחות קשר של קופת החולים בה הזקן חבר וזו תבקש מרופא גריאטר אישור לסידור הקשיש. תשובת הגריאטר בקופת החולים תינתן לבית החולים. עם קבלת האישור, העובד הסוציאלי ימסור לקשיש באיזה בית אבות הוא יכול להתאשפז וזאת על-פי הוראת קופת החולים. לאחר שיסודר התשלום, קופת החולים תנפיק התחייבות והקשיש יוכל לעבור לבית האבות.

סידור מוסדי לחולה הנמצא בבית

קשיש הנמצא בבית ומבקש לעבור לבית אבות, יפנה לרופא המשפחה שלו. אם הרופא מגדיר אותו כחולה סיעודי מורכב, הוא יעביר את הבקשה לרופא הגריאטר המופקד על סידורים במחלקות של סיעודיים מורכבים. עם קבלת האישור של הרופא או של אחר מטעמו, יימסר לקשיש באיזה בתי אבות הוא יכול להתאשפז וזאת על-פי הוראת קופת החולים. לאחר שיסודר התשלום, קופת החולים תנפיק התחייבות והקשיש יוכל לעבור לבית האבות.

תשלום לבית האבות

  • ההשתתפות העצמית של קשיש במחלקה סיעודית מורכבת הינה כ-116 ש”ח ליום (שיעורי ההשתתפות העצמית מתעדכנים מעת לעת ומשתנים בהתאם לקופת החולים ולסוג ביטוח הבריאות של הקשיש).
  • קשיש ערירי המתקיים מקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) בתוספת השלמת הכנסה בלבד, ישלם 80% מהכנסותיו עבור סידורו בבית האבות.

הגשת ערעור

  • אם לדעת הקשיש הוא אינו יכול לעמוד בתשלום ההשתתפות העצמית, עליו למלא טופס ערעור.
  • לטופס יש לצרף מסמכים המעידים על הכנסתו, הכנסות בת זוגו והכנסות ילדיו.
  • את הטפסים יש להגיש במרפאת האם של קופת החולים בה הוא מבוטח.
  • אם הקשיש אינו מרוצה מהחלטת ועדת הערר, הוא יכול להגיש ערעור למחלקת זכויות חברים של קופת החולים בה הוא מבוטח.

לסיכום-

כל 8 אפשרויות הדיור תלויות כמובן במצבו התפקודי והקוגנטיבי. כמו כן, עד כמה הקשיש מעורב בהחלטה, מחשבותיו, רגשותיו ובריאותו.

למצוא דיור מתאים לאדם שגידל אותנו או אנו מכירים אותו עוד כאשר היה צעיר ונמרץ, היא בהחלט משימה לא פשוטה מבחינה נפשית.

וודאו כי אתם אכן מקשיבים לדעותיו של יקירכם ושלכם, לפני שאתם מחליטים את החלטתכם הסופית.

האדם המבוגר זקוק לאהבה, איכפתיות וכבוד בגילו המתקדם. כפי שאתם קיבלתם ממנו לאורך חייכם. על כן, וודאו כאשר אתם מגיעים לבדוק דיור פוטנציאלי כי אכן יש יחס הולם ומכבד לדיירים. שימו לב למצבת כוח האדם במחלקות ובידקו את התקנים שלהם במשרדי הממשלה, בריאות ורווחה. בדקו את ציוני הבקרות שבתי האבות קיבלו או בסקרי שביעות רצון באתר משרד הבריאות או באתר גולד פקטור.

במידה ותרצו להתייעץ עימי על דיור מתאים ליקר לכם, מוזמנים ליצור עימי קשר דרך האתר או במייל irit@happyseniors.care או בנייד- 054-7758564 ואייעץ בשימחה, ללא עלות.

כמו כן, אוכל גם לעזור במעמד הכניסה לדיור הרלוונטי הן מבחינה נפשית והן מבחינת התהליכים הבירוקרטים להשגת מימון.

חידושים טכנולוגיים בטיפול באלצהיימר

חידושים טכנולוגיים בטיפול באלצהיימר


אלצהיימר – אחת מהמחלות הנפוצות בעולם, ועד היום חשוכת מרפא. למרות הופעתן של טכנולוגיות חדשות בטווח רחב של תחומים רפואיים; אנחנו עדייו רחוקים ממציאת הפתרון אשר יכול לזהות אלצהיימר בשלב הקדם קליני או להיפטר מהמחלה. אבל, ישנו מגוון רחב של חידושים טכנולוגיים בטיפול באלצהיימר;

חידושים המסייעים לחולים והופכים את חייהם לקלים יותר. הפעם נדבר על החידושים השימושיים ביותר אשר יכולים לעזור ליקיריכם לחיות חיים טובים יותר.

1. טלפון תמונות – אחד מהחידושים הפשוטים, אך המדליקים ביותר בטיפול באלצהיימר.

חולי האלצהיימר מתמודדים עם אבדן זיכרון הגובר לאורך זמן; מספרי טלפון הם בין הדברים הראשונים שהופכים למבלבלים עבורם. טלפון תמונות, כמו זה שבחנות האלצהיימר יכול לעזור מאוד במצבים אלו.

טכנולוגיה שימושית זו היא כמו גרסת הסמארטפון של חולי האלצהיימר. רבים מהדגמים כוללים את האפשרות לשמור מספר רב של מספרי חיוג לשירותי חירום והמספרים של יקיריהם.

במקרה של טלפון תמונות הזיכרון; המספרים הוחלפו בכפתורים גדולים בהם ניתן לשמור תמונות קטנות של אנשי הקשר הקרובים. המטופל יכול בקלות לבצע שיחת טלפון למספר הרצוי באמצעות לחיצה אחת על התמונה של האיש איתו הם רוצים לתקשר.

2. מכשירים לאיתור שוטטות

חולי האלצהיימר מפתחים נטייה לשוטט במקומות ציבוריים; ישנה סכנה שהם ילכו לאיבוד אם לא ישגיחו עליהם כהלכה.

התקנים כמו ג‘יוביט (Jiobit) יכולים להיות עזרה אמתית כאשר צריך לאתר את יקיריכם; במידה שהם שוכחים את הסביבה והולכים לאיבוד. ג‘יוביט הוא התקן קליפס מאובטח עם בלוטוס‘, GPS וחיבור WIFI המאפשר לכם לשמור על יקירכם בבית ומחוץ לבית.

התקן זה מאפשר לכם להגדיר גם מגבלה גאוגרפית (GEOFENCE) מסביב למקום מסוים כך שתקבלו התרעה במידה ועונד ההתקן חצה את אזור זה. ג‘יוביט גם זוכר את  דפוסי התנועה של החולה ומתריע כאשר יש בהם שינוי.

3. אלצהיימר מאסטר (The Alzheimer Master) – אחד החידושים החברתיים לטיפול באלצהיימר.

אלצהיימר מאסטר הוא למעשה אפליקציה בעזרתה ניתן להקליט קול של אדם מוכר ואהוב.

באמצעות הקלטת קולכם תוכלו ליצור תזכורת ללקיחת תרופות, שתייה מים, אכילה וכו‘. ניתן גם להשתמש בהקלטות אלו בתור שעון מעורר, כך תמנעו מיקיריכם חרדה רבה אשר יכולה להיגרם מצלול אזעקה רגיל. שמיעת קולו של אדם מוכר יכולה להיות הרבה יותר מרגיעה בהשוואה לצליל אזעקה.

יתר על כן, האפליקציה יכולה להקליט את תגובות המשתמש על מנת שתוכלו להבין מה מצבו בעזרת בחינת הנתונים. את אלצהיימר מאסטר ניתן להשיג עבור כל מכשירי אנדרואיד בעלות של 10$ עבור שימוש מלא. ניתן גם להוריד לתקופת ניסיון חינם.

4. אלקסה של אמזון (עוזר מופעל בקול)

חולי אלצהיימר עשויים להגיע לנקודה שבה הם מרגישים כמו נטל על המטפל או על משפחתם. לפעמים אפילו דברים פשוטים כמו התאריך של היום או השעה עלולים להישכח באופן קבוע. התמודדות עם שכחה זו עלולה ליצור מצב של סטרס גם לחולה וגם למטפל.

עוזר מופעל בקול כמו אלקסה של אמזון יכול לעזור מאוד בהקשר הזה. ניתן להשתמש בעוזר מופעל בקול בשביל התרעות ותזכורות, ניגון מוזיקה, סיפור בדיחות וסתם לנהל שיחת אינטראקציה עם החולה.

מכשירים אלו יכולים לענות על שאלות ללא הפסקה וניתן לחזור על השאלות כמה פעמים שהחולה רוצה. טכנולוגיות מתקדמות אלו יכולות לעזור לחולי האלצהיימר להרגיש פחות בודדים, ולחוות יותר שליטה על מצבם.

ניתן גם להשתמש בהם גם לצורך שליטה על דברים כמו הטמפרטורה בחדר ועצמת האור בהתאם לצרכים של החולה.

5. סילבר מות‘ר (The Silver Mother) – חיישן חדשני לבית לטיפול באלצהיימר

כאשר אחד מבני המשפחה מאובחן כחולה אלצהיימר; אלו הם יקיריהם אשר מוצאים את עצמם על תקן של מטפלים. במהרה הם מגלים, טיפול בחולה אלצהיימר הוא עבודה במשרה מלאה.

יש לעקוב אחר פעילות החולה, להעסיק אותם, לדאוג לביטחונם, לוודא שלקחו תרופות, לעזור להם עם מטלות היום יום ועוד דברים רבים חוץ מאלו. לא תמיד המטפל יכול לעקוב אחר הכל; זוהי בדיוק הנקודה בה סילבר מות‘ר נכנסת לפעולה.

מכשיר זה כולל מספר חיישנים אשר יכולים לעזור לנהל מעקב אחר דפוסי השינה, התרעות לתרופות, פעילויות וכו‘ של חולה האלצהיימר. החיישנים הם קטנים ופשוטים וניתן להשתמש בהם לצורך הכרת דפוסי ההתנהגות הרגילים של החולה, ולקבל התרעה כאשר ישנה פעילות חריגה.

כל הסנסורים מחוברים אחד לשני באמצעות רכזת אם המחוברת לראוטר.

6. אפליקציות לוח שנה

אפליקציות אלו מיועדות עבור המטפלים; אפליקציות כמו לוח השנה של גוגל יכולות לשמש לצורך מעקב אחר כל המטלות שעל המטפל לבצע.

לוח השנה יכול ליצור תזכורות אוטומטיות לצורך מעקב אחד נטילת תרופות; ביקורים חשובים ותורים לרופאים; והרבה דברים חוץ מזה. המטפלים יכולים גם לשתף פעולה באמצעות לוח השנה ולשתף את המטלות אחד עם השני; כך מספר אנשים יכולים לנהל מעקב על התורים והתזכורות.

7. שיפור איכות החיים – ספארק ממוריז (The Spark Memories Radio)

– מוזיקה הוכחה כמרגיעה ומקלה במצבי חרדה וכמסייעת לשיפור מצב הרוח של אנשים הסובלים מאלצהיימר ודמנציה.

ספארק ממוריז רדיו היא למעשה אפליקציה אשר כוללת אוסף של אלפי שירים ישנים. מנגינות אשר לוקחות אותנו אחורה לשנות השלושים ומאפשרות למטפלים לתזמן רשימת השמעה עבור יקיריהם בלחיצת כפתור. האפליקציה זמינה למכשירי אנדרואיד ואפל ועולה 9.99$ לחודש.

ככל הנראה נשאר לנו לחכות עוד הרבה זמן עד היום שבו נתעורר לשמוע על חולה האלצהיימר הראשון שנרפא. אך למרות זאת, בעזרת החידושים הטכנולוגיים המתאימים, יש לנו את היכולת להפוך את חיי החולים לשמחים יותר, מופחתי לחץ ונוחים עד כמה שאפשר.

כיצד להתמודד עם חולה דמנציה, אשר חוזר על אותם שאלות? טיפ מספר 5 מעניין במיוחד!

כיצד להתמודד עם חולה דמנציה, אשר חוזר על אותם שאלות? טיפ מספר 5 מעניין במיוחד!

מבוא-

אחד הסימפטומים המטרידים ביותר במחלת הדמנציה הוא: האדם החולה בדמנציה, חוזר על אותם שאלות שוב ושוב.  אציג לכם 6 דרכים אשר יעזרו לכם לשמור על שלוותכם בתקשורת שלכם עם החולה. בנוסף, יעזרו לחולי הדמנציה לווסת מתח וחרדה.

מדוע חולי דמנציה שואלים שאלות חוזרות?

לרוב, חולה הדמנציה, חוזר על אותם שאלות, משתי סיבות עיקריות: א. הוא פשוט שכח מה הוא שאל קודם. ב. הוא מרגיש חרדה, חוסר ביטחון ומתח אשר גורמים לו  לשאול את אותם שאלות כדי להרגיע את החרדה בה הוא נמצא.

לדוגמא: יום לפני התור לרופא של אמא, אמא שאלה מספר פעמים- למי התור ומתי התור מתקיים? ביום של התור עצמו, היא שאלה כל 20 דקות את אותם שאלות חוזרות. כמו כן, שעות ספורות לפני התור עצמו היא שאלה כל 5 דקות, את אותם שאלות שוב ושוב. זאת משום שהיא הפכה ליותר עצבנית, ככל שהתור לרופא התקרב.

דוגמא נוספת, בשלבים יותר מאוחרים של המחלה היא- כאשר הבת הלבישה את אמה, האם שאלה “לאן הולכים”? הבת ענתה לה, “הולכים לרופא”. כעבור כמה דקות שוב האם שאלה, “לאן הולכים?” במקרה שכזה, האם קרוב לוודאי שכחה את שנאמר לה קודם וחזרה על אותה שאלה שוב.

6 טיפים כיצד להתמודד עם חולה דמנציה, אשר חוזר על אותם שאלות?

1.חיו את המציאות העכשווית שלהם-

טעות מאד נפוצה וטיבעית לחלוטין, הינה לתקן את חולה הדמנציה. כמו כן, להזכיר לו שהמציאות שהוא טופס אותה כנכונה, היא למעשה אינה נכונה.

להלן מקרה לדוגמא: שושנה (שם בדוי), התגוררה עם משפחתה בחיפה, בשנת 2012, כאשר החדר שלה היה בעליית הגג. כיום, בשנת 2019, משפחתה עברה להתגורר בנהריה, בדירה ללא עליית גג. שושנה, כיום עם דמנציה מתקדמת ושואלת שאלות חוזרות ונשנות כל יום על הזמן בו היא עוד התגוררה עם משפחתה בדירה עם עליית הגג בחיפה, בשנת 2012.

לדוגמא, שאלות כמו: ” מתי הכלב באגס, יגיע מלמטה לחדר שלי?” או “מתי תתקנו את המעקה במדרגות לחדר שלי?” 

במקרה הנ”ל, שושנה נתקעה באירועים משמעותיים מסוימים מהעבר שלה, מה שגורם לה להיזכר בהם כל פעם מחדש ועל כן היא חוזרת ושואלת על אותם אירועים שוב ושוב.

תגובה “נורמלית” כביכול הינה, להזכיר לה כי היא מתגוררת בחדר רגיל בדירה אחרת כיום, אך זה לא מה שיגרום לה למצוא הגיון בעולם הפנימי שלה. התשובה הזו רק תזכיר לה עד כמה היא מבולבלת.

התגובה אשר יותר יכולה להועיל הינה, להשתתף בחוויה שלה, לדוגמה: כאשר היא שואלת שאלות מהסוג הנ”ל, יש להגיב כאילו שאנו עדיין חיים ב2012 בדירה עם עליית הגג שבחיפה.

לדוגמה: “הכלב  נמצא כעת בטיול בחוץ עם אחד הילדים”. או שאחד הילדים יביא את הכלב לעליית הגג, כדי לארח לך חברה.”

יכולים להיות מצבים אשר בהם האדם חולה הדמנציה יזהה היכן הוא נמצא ומה היא השנה שהוא חי בה ויהיו מצבים שלא.

להלן ספרים מעניינים בנושא של מחלת הדמנציה:

 2.השתמשו ב”שקרים” לבנים-

מומלץ להשתמש בהם, במיוחד במקרים בהם חולי הדמנציה מעוניינים לבצע משימות העלולות לסכן את חייהם. לדוגמא- ניקח את אותה גברת שושנה, אם היא מתעקשת לנהוג ברכב, משום שהיא בטוחה שהיא נוהגת היטב. מותר בהחלט בכדי לא לפגוע ברגשותיה, לומר לה כי הרכב נמצא כעת במוסך ולא ניתן לשימוש. עדיף לתת מקום לרגשותיהם, מאשר לנסות להסביר להם דברים שהם גם ככה לא יבינו או לא יזכרו.

סיבה נוספת, מדוע כדאי להשתמש בשקר לבן, היא למנוע מהם כאב או אבל. לדוגמה: להסביר לשושנה כי אחותה נפטרה עלול לגרום לה לכאב ועצב, איתו בני המשפחה המטפלים בה יאלצו להתמודד. במקום זאת, עדיף להגיד לה, כי אחותה יצאה כעת לקניות. מה שיגרום לשושנה קרוב לוודאי כעבור כ-20 דקות, לשכוח כי עובדה זו נאמרה לה כבר והיא תשאל את אותה השאלה שוב.

להשתמש בשקרים לבנים, לאדם הדמנטי, היא דרך עדיפה מאשר לומר לו את האמת העלולה להכאיב לו ולגרום לו למצב רוח רע. במיוחד, כאשר קיים סיכוי סביר שאותו אדם ישכח את האמת שנאמרה לו כעבור כ-20 דקות.

מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ שלנו- בנושא מחלות זיקנה:

3.הסיחו את דעתם- 

לחולי דמנציה, לעיתים קיימת שאלה שתקועה בראשם והם לא יכולים למצוא דרכים להיפטר ממנה. הדרך פעולה שעוזרת להם במצבים אלו, הינה, להסיח את דעתם בפעולה או במטלה שיש צורך לבצע אותה. לדוגמה ניקח את משפחתה של שושנה, אם שושנה שואלת את אותה השאלה שוב ושוב, כדאי מאד להסיח את דעתה במשפט כמו: “בואי נכין ביחד את הכריך”. או ש”בואי לקפל עימי כעת את הבגדים” וכד’.

4.הכינו  להם לוח זיכרון לבן-

רצוי מאד, להכין להם לוח לבן קטן, בו יהיה רשום להם אילו משימות הם צריכים לבצע במהלך היום. כאשר המשימות כתובות על הלוח, אין לאדם הדמנטי צורך לשאול את אותם שאלות שוב ושוב, משום שהכל כתוב לו מול העיניים. גם אם הוא שואל שוב את אותה שאלה, פשוט מראים לו את הלוח הלבן עם המשימות שלו היום וזה יכול להרגיע אותו לכמה דקות הקרובות.